עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה (החימוש)

בהתפרצות הלחימה בעזה, נכנסה פלוגה 7181 לכוננות חירום מלאה והחלה בפעולה מהירה. בלב העשייה – מחלקת המנועייה, שהכשירה עשרות מנועי רק"ם פגומים תחת לחץ כבד. מאחורי הקלעים של הניצחונות – לוחמים שעובדים מסביב לשעון כדי שהכלים ימשיכו לנוע.

בהתפרצות הלחימה בעזה, נכנסה פלוגה 7181 לכוננות חירום מלאה והחלה בפעולה מהירה. בלב העשייה – מחלקת המנועייה, שהכשירה עשרות מנועי רק"ם פגומים תחת לחץ כבד. מאחורי הקלעים של הניצחונות – לוחמים שעובדים מסביב לשעון כדי שהכלים ימשיכו לנוע.

סרן נ‘ היא קצינה צעירה, חדה ונחושה, שמובילה ביד בטוחה את מחלקת הטנ"א של גדוד השריון 52 – מהגדודים הלוחמים ביותר בצה"ל. בעיצומה של לחימה אינטנסיבית, היא מנהלת מערך אחזקה מורכב ורב-תחומי, הכולל עשרות נגדים וחיילים, ותחתיה אחריות ישירה לכשירות של עשרות טנקים, רכבים ומערכות נשק. בשקט, בעוצמה, ובדיוק מבצעי, היא מתזמרת את הכל – מהשטח הבוער ועד שולחן הפיקוד – ודואגת שלוחמי הגדוד לא יעצרו לרגע.

בזמן שחזית הצפון בערה – הם לא עצרו לרגע. מערך הטנ"א של אוגדה 91 פעל לילות וימים תחת אש, והחזיק את הכשירות של הצבא ברמה הגבוהה ביותר. תוך שעות, עשרות כלים כוילו, הוכשרו ויצאו שוב לשדה הקרב. לוחמים מאחורי הקלעים – שלא נחים, לא מתפשרים. בזכותם – אנחנו ממשיכים קדימה.

בגבול לבנון, תחת איום ממשי של טילי נ"ט, יצאו אנשי הטנ"א של חטיבה 300 למשימת חילוץ נועזת. ללא תצפית, תחת אש ובמרחק נגיעה מחוליות חיזבאללה – הם סיכנו את חייהם כדי להשיב טנק לשדה הקרב. בתוך חצי שעה, בפעולה מדויקת ואמיצה, חולץ הטנק – והצוות חזר חי.

בראיון הזה נגלה לי אדם נדיר – מפקד, איש מקצוע בחסד, נגד מורעל על הצבא ועל התפקיד, ובעיקר אדם צנוע ונפלא עם לב ענק. הסיפור של אחסאן הוא לא רק סיפור אישי – זהו סיפורה של פלגת הטנ"א אדירה, שמחזיקה על כתפיה את גדוד 405 בזמני שגרה ומלחמה, ומבצעת אחזקה תוך כדי יריי פגזים כדי שהלוחמים יוכלו להמשיך ולהילחם.

במשך שלושה עשורים הוא חי את השטח, תיקן תחת אש והוביל מחלקת טנ״א בלב הקרבות. בכתבה אישית ומטלטלת הוא חושף את המחיר ששילם, את העקרונות שהנחו אותו – ואת מה שעדיין שומר עליו מחובר לשטח. זהו סיפור על ברזל, לב חזק ומנהיגות שלא נמדדת בדרגות.

שיחה ארוכה עם חברי לשירות אברהם בן ה 67 שעדיין מקפץ מטנק לטנק ומתקן את טנקי המרכבה במרץ מדהים, סיפור של משוגע על חיל הטנ"א ואנשיו שנרתם הוא ומשפחתו כל כולם למען הצלחת הלוחמים בטנקים.

בהצדעה למדריכי נשק ותחמושת בבה"ד 20 על עשייה ברוכה במלחמה. קבוצה של אלופים מורעלים שהגיעו לכל שדה קרב ללמד ולעזור ללוחמים. אתם גאווה אמיתית

בתוך סערת שלג, תחת אש צולבת ובשיפועי הרים בלתי אפשריים – רס"ב חזי ומחלקת הטנ"א לא מחכים לפקודות. הם כבר שם. עם כלי פרוץ בשטח, צוות מותש ורוח קרה שמכה בפנים, מחלקת הטנ"א בפיקודו ממשיכה לעבוד. לא מדובר באחזקה רגילה – זו אחזקה לוחמת, בתנאים טופוגרפיים קשים ובשיא הלחימה. חזי לא רק מתקן – הוא מחזיק את החטיבה בתנועה, גם כשנראה שהכול נתקע.

על חילוצים תחת אש, הקרבה שקטה וריחוק מהבית - מאחורי הדלתות המגולפות בקליעים, תחת שמש צורבת ומול כבישים חרושים ומטולאים, עומד יוסף – מכונאי הרכב של חטיבת הקומנדו. הוא לא נושא נשק, אך נחשב ללוחם מהשורה הראשונה. את הקרבות שלו הוא מנהל עם סט מפתחות, מגבה הידראולי ונחישות בלתי נגמרת. כשהזעקה בקשר נשמעת – "רכב תקוע, צוות בשטח" – יוסף לא שואל שאלות. הוא עולה על הרכב, לפעמים עם חצי צוות ולפעמים לבדו, ויוצא ללב האש. עשרות חילוצים תחת ירי, תחת איום צלפים ומטענים, בוצעו על ידו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל – כל אחד מהם היה קרב בפני עצמו. הרכבים שהוא מחלץ אינם רק אמצעי תנועה – הם קו החיים של הלוחמים. הם אלה שמפנים פצועים, מביאים תחמושת, מחברים בין העורף לחזית. כשהם נתקעים – כל המערכת נעצרת. וכשיוסף מצליח להחזיר אותם לפעולה – הלחימה נמשכת. אבל בין שדה הקרב לשטח הטכני יש גם שדה רגשי – המרחק מהמשפחה. חודשים ארוכים של ריחוק, געגועים לילדים הקטנים, להורים, לאישה שמחזיקה את הבית לבד. השיחות בבית נדחקות לשולי הלילה, והלב תמיד חצוי – חצי בשטח, חצי בבית. בכתבה הזו נחשוף את סיפורו של יוסף – לא כאיש מקצוע בלבד, אלא כאדם שמקריב למען המאמץ הלאומי, שנלחם לא רק על כלי רכב, אלא גם על השפיות, הקשר המשפחתי, והאנושיות בתוך כאוס המלחמה.

כשתשמעו לראשונה על "טכנאי תפ"י" – תכנון ופיקוח ייצור – כנראה שתחשבו על אקסלים, ניירת, מסכים מהבהבים ותפקיד משרדי אפרורי. אבל כשתסיימו לקרוא את הכתבה הזו, תבינו שזהו אחד התפקידים הכי קריטיים להצלחת הלחימה בשטח – כזה שמכריע אם טנק ייצא לקרב, אם כוח יתקדם לעומק עזה, או אם חוליית חילוץ תצליח להגיע בזמן.

סיכום מלחמת חרבות ברזל - חוברת סיכום זו מציגה את פועלם המרשים של מפקד מגמת טו"פ ואנשיו – קצינים, נגדים וחיילים מסורים – שבמהלך מלחמת חרבות ברזל לא עצרו לרגע. בעוד הקרבות בעיצומם, הם המשיכו להכשיר חניכים בבה"ד, שלחו חוליות טכניות לשדה הקרב כדי לתגבר את מאמץ התמרון, ויצאו לשטח להדרכות ולרענונים מקצועיים של אנשי המילואים. מאחורי הקלעים של מגמה שלעולם לא כיבתה את האור – עמדו לוחמי תחזוקה מהשורה הראשונה, שפעלו במסירות, בחריצות ובתחושת שליחות. במקצועיות שקטה ובמנהיגות ערכית הם חיזקו את יסודות החיל בשעות הקשות והיוו כוח משמעותי בהצלחתו. שאפו ענק לנגדים ולקצינים – עמודי התווך של המגמה – על תרומתם יוצאת הדופן לרציפות המבצעית ולהצלחת חיל הטנ"א בתמרון.

וותיק בה"ד 20 איציק משתף בגאווה על הרגעים הראשונים של מלחמת חרבות ברזל – פתיחתה של המלחמה תפסה את כולנו בהפתעה, אבל מגמת טו"פ ידעה להתארגן במהירות, לגייס את מיטב אנשי המילואים ולשלוח מאות חוליות תיקונים לכל החזיתות. יום ולילה, בתנאים מורכבים ובסמוך ללחימה – אנשינו היו שם, תומכים בלוחמים ומחזיקים את הכשירות המבצעית. עשייה אדירה, מחויבות שאין לה תחליף – פשוט גאווה.

כתבה על המסגרת שנרתמה למאמץ המלחמתי בזירה הצפונית ובגזרת עזה באמצעות סגל המסגרת בקבע, מילואים וסדיר. המסגרת לקחה חלק פעיל בכיתות האחזקה ואף שיבצה חיילים בסדיר ומילואים לפי בקשות ודרישות המערך בגזרות השונות בתוך עזה ובגבול הצפון לאורך חודשים רבים במהלך הלחימה. מסגרת מתמרנות (בק"ש של פעם) מכשירה חיילים בכלל הפלטפורמות המתמרנות בצבא היבשה בתחום הבק"ש.

ראיון מספר 65 – זקני הטנ"א מדברים: סא"ל בן 77 שעוד רץ בשטח - בין עשרות הראיונות שערכתי מאז פרוץ המלחמה, הראיון הזה נגע בי במיוחד. פגשתי סא"ל בן 77 – נמרץ, חייכן וחד כתער – שמגיע שוב ושוב למילואים בגייס הצפוני יחד עם חבריו הוותיקים, בני גילו. הם חונכים דורות של אנשי טנ"א, מדליקים עיניים לצעירים, ומעוררים הערכה עמוקה. יש בהם משהו שמזכיר לכולנו מהי שליחות אמיתית.

במשך יותר מעשור רס"ר רפי בוארון משרת ביחידת הקומנדו – יחידה שלא עוצרת לרגע, וגם הוא לא. מאות מבצעים, חלקם מסווגים, תקלות בשטח אויב, חילוצים תחת אש, ולוחמים שממתינים למענה – ורפי שם, עם הידיים על הברזל והלב על האנשים. הוא לא מחפש תהילה, רק מבקש שהכוח ימשיך לנוע – שלא ייתקעו, שלא יישארו לבד. זה סיפור על שליחות שקטה, הקרבה יומיומית, ומחויבות בלתי נגמרת למען המדינה. על איש טנ"א שמנהל מערך תחזוקה בלב הלחימה, ועל משפחה אחת בנתניה – שמבינה, תומכת, ומשלמת את המחיר. סיפורו של רפי הוא סיפורם של כל אותם אנשי טנ"א שנמצאים שם תמיד – בלי הרבה מילים, אבל עם כל הלב.

היא לא יורה – אבל כל קליע ורימון עוברים דרכה. בזמן שלוחמים נלחמים, היא עומדת לצידם – עם עיניים חדות ולב מפוכח. דורון בוחנת התחמושת של הקומנדו לא רק בודקת – היא מצילה חיים. תחת אש, בלילה, בקור – היא זו שמבטיחה שלוחם יוכל לסמוך על התחמושת שלו , הקליעים , הרימונים , הטילים והפצצות. סיפור על שליחות, אומץ ואחריות נדירה – מהקו הקדמי של התחמושת.

מאז 7 באוקטובר 2023, כשהמלחמה פרצה באכזריות שלא הכרנו – רבים נקראו לדגל. מעטים נשארו שם באמת. אחד מהם הוא סרן (מיל‘) יובל – אגרונום, מנהל קשרי לקוחות בחברת סטרטאפ, סטודנט לתואר שני – שהניח הכול בצד כדי להתמסר לשירות מילואים מתמשך ביחידות הלחימה הקשות והמורכבות ביותר בצה"ל. הכתבה חושפת את סיפורו הלא-שגרתי של אדם שבחר פעם אחר פעם להיכנס לעומק השטח, להיות שם כשאף אחד אחר לא ידע איך להחזיר את הכלים לתנועה, לקחת פיקוד בלי לחכות לתפקיד רשמי, ולהיות הכתובת האחראית והמקצועית לצמ"ה, רק"ם וחילוץ תחת אש. בריאיון אישי, יובל משתף על המעבר מהשגרה האזרחית – שבה עבד עם צמחים, אלגוריתמים ומצגות – לשוחות הלחימה של חטיבת הקומנדו, דרך חילוצים נועזים, עבודה מסביב לשעון, ובחירה לצאת לקורס קצינים דווקא בתוך כאוס הקרבות. זהו סיפור על יוזמה, אחריות, אהבת המדינה והעם, ועל אדם אחד שלא הפסיק לשאול את עצמו: "איפה אני הכי נחוץ עכשיו?" – וללכת בדיוק לשם.

ראיון מרתק עם אבי, מנהל העבודה של יחידת הניוד שהוקמה תוך כדי הקרבות – האיש שמחזיק על כתפיו את רצף התמרון מאחורי כל תנועה של שיירה, מאחורי כל גרירה, תיקון וחילוץ – עומדים אבי וכ-40 מאנשיו, לוחמי טנ"א שפועלים מסביב לשעון, תחת אש ובתנאים קשים. בראיון אישי ומרגש, מספר אבי על האחריות, המסירות, הרגעים הקשים והכוח שנשאב מתוך השליחות. הכתבה הזו מוקדשת להם – אנשי יחידת הניוד, אנשי הברזל של הלחימה, ולאבי – הגורם המלכד, המוביל והמעורר השראה.

ב-8 באוקטובר 1973, במשימת סריקה באזור אל על, תוך כדי הפגזה, נתקע הזחל"ם. הלוחמים תפסו מחסות, אך רס"ל יוסף ממן ז"ל נע במהירות למקום, ותחת אש אויב כבדה תיקן את התקלה. ב- 12 באוקטובר 1973, בשעת קרבחלה תקלה ב-זחל"ם מפקד הפלוגה וכל החיילים תפסו מחסות. רס"ל יוסף ממן ז"ל יצא תחת אש ארטילרית כבדה של האויב לתקן את ה-זחל"ם. תוך כדי עבודתו נפגע ונפל. במעשיו אלה היווה רס" יוסף ממן ז"ל מופת של מסירות, אומץ לב ויכולת מקצועית מעולה.על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת, לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל תש"ל 1970

ביום ה- 21 במרס 1968, בהיותו בצוות טנק חילוץ, בעת פשיטת צה"ל בכרמה, דאג סמל אוריאל כהן לחילוץ טנקים שנפגעו. למרות אש האויב המדוייקת שהונחתה ונתוק כבל הגרירה, יצא עם חברו מטנק החילוץ, דאג לקשור את הכבל ולהמשיך בגרירת הטנק.על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת, לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל תש"ל 1970

אמנון עבר את קו העמדות הקדמי של הטנקים כדי לחלץ פצועים מטנק בוער בשטח פתוח, ואז נפגעה השריונית שלו. בשלב מסויים של המלחמה כאשר רוב מפקדי הגדוד נפגעו פקד על הגדוד למשך מספר שעות וזאת למרות חוסר הכשרה מתאימה, כל אלה עשה סרן אמנון לב חרף פציעתו. וכל שרותו ביחידה נעשה בהתנדבות, כי עבר את גיל השירות ביחידה קרבית. במעשיו אלה גילה תושייה מעל הרגיל יוזמה, אומץ-לב ומסירות. על מעשה זה הוענק לו עיטור העוז, לפי חוק העיטורים בצבא הגנה לישראל תש"ל 1970

ספר חדש המפורסם רק באתר עמותת חיל החימוש - ימים של אשמורת שנכתב על ידי אלוני ‏זמורה. סיפורו של חימושניק במלחמת יום כיפור בחזית הצפון ‏