לאנשי חיל הטכנולוגיה והאחזקה בשירות סדיר, מילואים , גימלאים , אע"צ , שלום רב. להמשך הכתבה...

כמפקד החיל, אשר גדל והתפתח בו, עוד משרות החובה, אני גאה להשתייך למשפחה רבת דורות, לחיל בעל מורשת מפוארת, אשר מעריך, מפתח ואוהב את אנשיו. לקריאה......

אחיי אנשי החימוש, בטרם הוקם צה"ל, היו באירגוני המחתרת, גם מכונאים ונהגים. נכון, עוד לא הקימו אז את בה"ד עשרים, אבל המכונאים של אז, רשמו דפים מזהירים בהיסטוריה של המאבק להקמת המדינה. הלוחם האגדי יוסף שטרית, המוזכר לרגע בסיפור ( כמו הופעותיו לרגע, של הבמאי היצ‘קוק בסרטיו ), התלווה לכול הפעולות של האצ"ל, בהן היה צורך "להחרים" רכבים בתוך המחנות המותקפים. בזמן שהלוחמים התגברו על שומרי המחנות, ופרצו את המחסנים, היה יוסף בוחר לו משאית או משוריין, והיה מצליח במומחיות, להתניעו, ולאפשר נסיעה חלקה עם השלל. במחנה המוכר היום, כמחנה שמונים, הצליחו בחורינו להחרים משוריין צבאי בריטי. להזכירכם, במלחמת העולם השנייה, כמעט והגיעו ארצה, רומל וצבאו הגרמני, למזלנו הם לא הגיעו. בסיפור שלפנינו,מסופר לאן הגיעו חלק מחומרי הנפץ מהמדבר המערבי, כאן הם שימשו את האצ"ל, להשמדת רכבות ופסי רכבת של הצבא הבריטי.

סיפורו של חייל משגיח כשרות שהסיע לגוליס ולבסוף הפך לחשמלאי רכב .. . יום אחד הגיע לסדנה ‏חייל חדש, עטור זקן ופאות . והציג עצמו כמשגיח כשרות מטעם הרבנות הצבאית , זה עוד לא ‏היה לנו . החייל החדש קיבל מיטה במאהל , חתם על בגדי עבודה ונשלח אל צביקה במטבח . ‏המשגיח סירב לעזור בעבודה , ואף סירב להזין את מכונת הקילוף בתפוחי אדמה... לחץ לקריאה‏

"מהומת הקרב נמשכה זמן רב. כשתקפו אותנו הטנקים המצרים, נערכה התכתשות האכזרית, מולם עמדו הטנקים הקלים שלנו שנלחמו כמו אריות. בתוך סערת הקרב והאש תיקנתי את אחד הטנקים, כשלפתע דהר לתוכנו טנק של האויב. הוא אפילו לא היה צריך לפתוח באש. אילו עלה עלינו לבטח היה רומס את הרכב. למזלנו, לפתע הוא נעצר, פתחנו עליו באש מנשק קל שלא גרמה לו לשום נזק. פתאום הבחין אחד החיילים שצריח הטנק נפתח ואיש לא יוצא ממנו. אותו חייל זינק לעבר הטנק במהירות שבידו רימון רסס ושלשל את הרימון לתוך הטנק. נשמעה התפוצצות אדירה הטנק עלה בלהבות והתלקח כלפיד". באותו פרק זמן המשיך סמל ברוך, איש מושב שדה משה, בתיקון כלי השריון. הוא הבין שכל טנק שיתקן עשוי להכריע את גורל התמודדות. כאשר יצאה פלודתו להמשך הקרבות הסתבר, כי יכלה לזקוף לזכותה את העבודה, שכלי השריון היו כשירים ביותר מבין שאר הפלוגות והם ביצעו את המוטל עליהם בצורה הטובה ביותר. תושייתו של סמל טרכטנברג לא נעלמה מעיני מפקדיו. עם תום המלחמה קיבל ברוך מכתב הערכה ע"י מפקד החטיבה ובהמשך את אות המופת.

ספר חדש המפורסם רק באתר עמותת חיל החימוש - ימים של אשמורת שנכתב על ידי אלוני זמורה. סיפורו של חימושניק במלחמת יום כיפור בחזית הצפון.