מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 22/04/2020

תאריך האירוע: 1976-01-01

מספר צפיות: 1001

מבנה ארגוני של היחש"מ

כך  ה י ת ה  הה ת ח ל ה

מלחמת יום הכיפורים סיפקה הוכחה ניצחת נוספת למשמעותו וחשיבותו של כח החימוש בדרג ב' בשטח. היכולת המבצעית של איתור תקלות ותיקונם, טיפולים דחופים המחזירים לכשירות במהירות רבה כלים חיוניים, ואחזקה טובה בימים קודמים - הביאו את הגורמים למסקנה חד משמעית : חיל החימוש יתפתח ויתפוס מקומו הראוי לו במרחב הצפון.

* * * * * * * * * *

ברמת הגולן דאז פעלו שתי סדנאות עיקריות:

סדנת הטנקים בנפח, וסדנת הרכב בצנובר. סדנת הטנקים הייתה קודם למלחמת יום הכיפורים סדנא חטיבתית, אחרי מלחמת יום הכיפורים ניתקה והפכה לסדנת היחש"מ ברמת הגולן. סדנת הרכב ישנה קודם לכן בקוניטרה וכשנה לפני המלחמה עברה לצנובר ועברה מיחש"מ עורפל ליחש"מ גולן.

אל"מ (מיל.) גדי בתר, ישב בצנובר במלחמת יום הכיפורים כמג"ד מילואים, ויחד עם סגנו אמנון ענבר טיפלו בסדנאות כאילו היה זה יחש''מ לכל דבר.

לאחר שבתר עזב, ומלחמת יום הכיפורים נסתיימה, נפלה ההחלטה כי יש לבנות מסגרת קבועה שתתפקד ברמת הגולן. הוחל בגיבוש כח אדם, מספר קצינים נשארו עדיין מתקופתו של גדי בתר, חלקם הובאו ממקומות אחרים. סא"ל חיים ברוור, הגיע לצנובר כמ"פ מספר חודשים לפני פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

לימים יחזור שוב לצנובר - אך כמג"ד החולש על יחש"מ גדול ומתפקד כהלכה.

* * * * * * * * * *

מספר אל"מ מיל. (אז סא"ל) שאול סולומון:

במלחמת יום הכיפורים הייתי מפקד יחש"מ עורפי שמפקדתו הייתה ממוקמת בבת גלים כששתיים מתוך כלל הסדנאות היו ברמת הגולן צנובר לרכב ונפח לטנקים, והם אשר הינו את הפתרון לבעיית האחזקה ברמת הגולן. השליטה מעורק כל כך רחוק לא הייתה קלה, היה צורך בהרבה נסיעות, בקשר שוטף ובמפקדים טובים ואחראיים קדימה.

הפיקוד דרש שאני אפקד על גש"ח קדמי של אוגדת מילואים אשר הוקם מתוך הגרעין הסדיר של היחש"מ ועם גופי מילואים שונים שהובאו ממקומות שונים". גדי בתר ואמנום עינבר קיבלו הפיקוד על הגש"ח.

מוסיף גדי בתר:

"עם פרוץ המלחמה נקראתי לחזור מלימודים באוניברסיטה ולקבל את הפיקוד על הגש"ח הקדמי ברמת הגולן, קבעתי את מושבי בצנובר בסמוך לפלוגת הרכב היות והייתה ממוסדת יותר עם אמצעי שליטה ולא יותר מדי קדימה. כן נמשך המצב מאוקטובר 73 עד אפריל 74 תוך כדי התקופה הגענו למסקנה שהמרחב והריחוק הם מעבר ליכולת שליטה של יחש"מ אחד עם 7 - 6 פלוגות". "קודם כל הוקמה מפקדת שליטה, משהו כמו חפ"ק תוך המשך הישענות על סיועו ושירותיו של היחש''מ בעורף".

ממשיך שאול סולומון :

"באפריל 74 הזו גדי ללימודים ושמעון כהן קיבל הפיקוד על הגש"ח, תחילה תחת פיקוד היחש''מ העורפי ולאחר מכן עצמאי".

מוסיף גדי בחר:

"היחש"מ למעשה נוסד כאשר במקומי בא שמעון כהן והוא עסק בהקמה מנהלתית, להערכתי היה מדובר בכ- 400 - 500 חיילים!

מסיים שאול סולומון:

"אני שותף מלא לשורשים של יחש"מ גילן כי אני מרגיש, ואולי זה קצת סובייקטיבי, שיחש''מ גולן קם על יסודותיה היפים ומלאי המוטיבציה של סדנת קוניטרה שהייתה לציון דרך להרבה מאוד אנשים".

באפריל 74 מקבל אל"מ שמעון כהן (אז סא"ל) מנוי של מפקד גדוד חימוש 703.

יחד עם זאת קיבל את שרידי הסדנאות שהיו ברמת הגולן והוחל בהקמתן של סדנאות נוספות כדי לבנות את היחש"מ החדש. הסדנא בצנובר נהפכה לפלוגה בסיסית, סדנת הרק''מ בנפח הפכה לפלוגת הרק"מ של היחש"מ, פלוגת קלע קיבלה עיבוי ופלגת חורשת טל הוסבה לסדנא יותר מסיבית.
שמעון כהן מספר על עבודת יום ולילה ועל הקמת מפקדת היחש''מ בתנאים קשים מאוד."היתה זו תקופה של התשה" - מספר שמעון כהן - "מצב הפלוגות שקיבלתי היה די קשה, קבלתי קצין ניהול, קצין החסנה, סמג"ד והשלמתי את הפונקציות שחסרו לפלוגות כפלוגות תקניות. הפלוגות שקיבלתי אני כמפקדו הראשון של היחש"מ היו ברובן פלוגות מאולתרות ותפקידי היה לבסס אותן ולהכניסן לתכנית עבודה שהוכתבה מהפיקוד".

על קשיי ההתחלה וחבלי הלידה של היחש"מ אומר שמעון כהן כי מצבו היה רגיש ביותר, משום שמצד אחד היה סמוך לאוגדת געש אך מאידך מקצועית היה כפוף למפקד החימוש הפיקודי. היה צריך להתחיל בתכנון ביצוע אחזקה לכל יחידות המרחב. הבעיות הקשות ביותר בתחילה היו להחזיר לכשירות את הרק"מ, הנגמש"ים והכלים שהשתתפו במלחמת יום הכיפורים ולהעמיד את חטיבות הטנקים בכוננות מלאה לקראת הבאות. זה מצא ביטויו בטיפולי ב' לטנקים ולנגמש"ים, וטיפולים יזומים ברכב. בנוסף על ביקורות של החזרה לכוננות למערך הרק"מ של כלל היחידות, היתה התמודדות יום יום *במגמה שכל הטנקים יהיו כשירים למחרת בבוקר. משך הטיפולים שבוצעו אז היה בדרך כלל קצר. הקמת מפקדת היחש"מ בצנובר סייעה לא במעט למגע ישיר וליכולת שליטה טובה יותר על פלוגות היחש"מ באיזור.

ב ש נ ת י י ם    ה ר א ש ו נ ו ת

אריה מוסקוביץ נמצא כבר כ- 13 שנים ברמת הגולן. שירת כחצי שנה בקוניטרה ואח"כ הגיע לצנובר. "כשהגענו לצנובר זאת לא הייתה בעצם סדנא. זה היה משהו קטן מאד, כמה סככות, חשמל מגנרטור ומים ממכליות...אני הייתי בין אותם חברה אשר הקימו בהתחלה את היחש"מ. הייתי אחראי למחסן כלים בעת הקמת היחש"מ. קלטנו חיילים, דיברנו איתם, יצרנו חיי חברה טובים ונהנינו מכל דבר חדש שהוקם",

גם רס"ר ויקי תמיר היה אז בסה"כ רב"ט. "לא היה משטח עבודה, אחרי כן שמו אספלט והידקו את השטח " נזכר בנוסטלגיה לא מעטה," בתקופת המג"ד  הראשון שמעון כהן, היית רואה כמעט בכל שבוע סככה חדשה הקמה לה כן פתאום....".

"התחלנו לבנות ולהקים מחלקות, הכל בבניה עצמית...

"כל מג"ד שהיה מגיע משנת 74 היה לו פרוייקט... להקים עוד סככה" - טוען בלהט סרן מיכה עובד המשרת זה למעלה מ-10 שנים ברמת הגולן. "בתקופת שמעון כהן, המג"ד הראשון התחלנו להקים את הסכנה הגדולה של מחסן חלקי החילוף. השאיפה של המג"ד היתה שכאשר הוא יסיים את תפקידו - כל המחסן הזה יהיה גמור"...

"כחודש לפני סיום תפקידו כמג"ד היחש"מ, לחץ עלי שמעון כהן שעד סוף החודש נסיים את כיסוי הסככה. באותם ימים בא יהודה לביקור, הסתכל כה וכה ואמר לי: אתה לא גומר אותה...! אני אשים את הפחים כשאני אגיע"... (יהודה יזרעאלי החליף את שמעון כהן כמג"ד השני של היחש"מ...) בסופו של דבר כן סיימנו בנייתה של הסככה..."

המאפיין של התקופה הראשונה,  השנתיים הראשונות של פעילות היחש"מ בגולן:

מצד אחד צריך לתת אחזקה שוטפת לכל היחידות, ומצד שני יש להיות מוכן למלחמה בכל רגע! - זוהי התפיסה שבאה לידי ביטוי ע"י שמעון כהן.

לדברי יאנוש - מפקד האוגדה דאז, המלחמה עלולה לפרוץ בכל רגע, ויש  לעשות הכנות למלחמה, להכשיר את האנשים,את הכלים, לדאוג למלאי מספיק של חלפים. הגישה הייתה :

א. לעשות את העבודה השוטפת.

ב. להיות מוכנים למלחמה.

צריך לזכור כי בשנתיים הראשונות לאחר מלחמת יום הכיפורים היתה אוירה קשה ברמת הגולן וקשה היה להעריך מה תהיה ההתפתחות. מבחינת כח אדם היו הרבה בעיות שהיה צורך להתמודד איתן. האנשים עברו את מלחמת יום הכיפורים ולאחריה אירועי התשה. היה צורך להכניס בהם מוראל גבוה. גם להתמודד עם האנשים וגם עם כלים והכנות למלחמה נוספת, באם תפרוץ. לאחר כשנתיים ידעו פחות או יותר את הכוון שהסתמן . לא מלחמה - אך גם לא שלום. התשה מתמדת, מפגשי מחבלים, תקריות וכהנה וכהנה. באוגוסט 76 מסיים שמעון כהן את תפקידו ביחש"מ ומעביר את שרביט הפיקוד לסא"ל דאז יהודה יזרעאלי שבא לתפוס פיקוד.
** מתוך חוברת עשר שנים ליחש"מ 703 - סוכם על ידי ניסים קלו מנהל הידע