[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

דרום - גש"ח 784 / יחש''מ ערבה

החימוש המרחבי בסיני וערבה 1969-2000

@alt@

סיפורו של גדוד שירותי חימוש (גש"ח 784) ויחידת חימוש מרחבית (יחש"מ 674 ערבה) 

היחידה הוקמה בשנת 1969 בסיני, בשנת 2000 התמזגה עם יחש"מ 653 בדרום ולאחר 31 שנות פעילות התאחדה עם יחש"מ 653.

בתקופה זו פיקדו על היחידה 17 מג"דים , מאות קצינים ואלפי חיילים ואזרחים עובדי צה"ל.
 

 

רקע

גש"ח 784 (גש"ח סיני) הוקם באיבה של מלחמת ההתשה. הוא הוקם על ידי סדנא גיסית 650 והיה כפוף לו כחמש שנים. לאחר מלחמת יום הכיפורים בשנת 1974 עבר לכפיפות של פיקוד דרום והפך ליחש"מ ערבה 674 ולאחר דילגו לנגב נקרא נקרא יחש"מ  ערבה 674

בנוסף לפעילותה כיחידת חימוש מרחבית, היחידה הייתה מאורגנת להקים מקרבה גם גש"ח נייד שהיה מאורגן כגש"ח חרום וזאת לצורך אחזקתה של אוגדה 252 במלחמה. בשנת 1982 עבר גש"ח 784 חירום לאחריות אוגדה 252, שהפכה לאוגדת מילואים ויחש"מ 674 המשיך לפעול כיחידת חימוש מרחבית עד שנת 2000.

פעילות היחידה
(סיפור הלל לחימושניקים המופלאים..על הנתינה וההקרבה....)

תרומת היחידה לבטחון מדינת ישראל היה מכרעת והשתלבות הגש"ח ולאחר מכן היחש"מ במהלכים היסטוריים של המדינה ייתנו חותמם עוד שנים רבות. הפעילות החימושית התבטאה באחזקת ציוד הלחימה של צה"ל וציוד רב ומגוון אחר, החל באחזקת הטנקים, הטיפול בנשק וכלה בהפעלת תחנות כח.

הפעילות התבטאה בביצוע אחזקה מזדמנת , טיפולים ייזומים , תפעול הציוד , ביצוע ביקורות ובחינות , אספקת חלפים ציוד , אחזקת תחנות כח בסיני ועוד...

לכל אורך ההיסטוריה הפעילות הייתה אינטנסיבית , חורגת מגבולות הזמן המקובל. את הפעילות הזאת ביצעו במהלך השנים מעל עשרת אלפים חיילים וחיילות בחובה , אזרחים עובדי צה"ל, נגדים וקצינים בקבע, במסירות בלתי ניתנת להסבר. היחידה מעולם לא הייתה משופעת בכוח אדם ולמעשה קומץ אנשים שפעל בסיני ולאחר מכן בנגב הדרומי נשא בעול הלוגיסטי, אנשים מופלאים אלו אפשרו לכוחות לבצע את משימתם.

הדבקות במטרה, המסירות , הפעילות ללא גבולות של זמן, החוסן הנפשי בתנאי מחייה קשים ותמיד רחוק מהבית, הרעות שהתפתחה בין החיילים למפקדים, היוזמה לבצע יותר ובצורה מושלמת. המקצועיות והקשר בין אנשי היחש"מ ויחידות המרחב, יהוו דגם לחיקוי ויכולים לשמש כמורשת לדורות הבאים.

אותם בחורים נפלאים שפעלו במשך 31 שנים בנשיאת העול הלוגיסטי, בעיקר בחזית הדרום, הם ענקים שנשאו על כתפיהם את העול הלוגיסטי הצה"לי, המשולב בערכים רוחניים ואוניברסאליים. עם אנשים כאלו לעולם לא נפסיד בקרב. ובמבט טלסקופי והתבוננות בפעילותם של כל שבע עשר המגד"ים שפעלו בתקופה זו, ניתן לראות כחוט השני כי דאגתם לחייל, לטיפוחו ולרווחתו היוו את עמוד השדרה בפעילותם, זאת בנוסף לעבודה הלוגיסטית השוטפת.


מפקדי היחש''מ לדורותיו

ספר מפקדים חלק ראשון    ספר מפקדים חלק שני

מפקדי היחש"מ   - לחץ / לחצי על הכפתור עם שם המפקד על מנת לצפות בראיון ובסיכום על תקופתו.

סקירה מאת אל"מ (מיל) יהודה שלמון 1994

יחש"מ ערבה מגלם משך כל שנות קיומו כל שיעלה בדעתנו על יחידה צבאית ממוצעת - מלחמות ,אימונים , תוכניות עבודה , שינויים אירגוניים ושינוי מקום. הרבה מדפוסי היחש"מ הקדמי ותורת חיל החימוש ייסודם ביחידתנו. הנסיון שצבר היחש"מ במשך שנות קיומו, שבשנה זו ימלאו לו חצי יובל , נרכש בדרך ארוכה של פעילות. מההכרזה על הקמתו בשנת 1969, מלחמת ההתשה , הקמת האוגדה הסדירהבסיני , מלחמת יום הכיפורים, הפריסה בסיני ,הדילוג לקציעות בשנת 1980.


יחש"מ  ערבה נסגר בשנת 2000 על ידי יורם נחמן

הפעילויות המרכזיות של המפקדים

מס"ד

שם המג"ד

משנה עד שנה

עיקרי הפעילות

1.     

יורם לונדון

 

1969-1970

 

  • הקמת גש"ח 784, גיבוש היחידה ופריסתה במרחב סיני
  • התמודדות בבעיות חימוש ואחזקה במהלך מלחמת ההתשה.
  • קביעת דפוסי עבודה והתאמת תורת חיל החימוש לדורות.
  • ארגון הגש"ח הנייד והפעלתו בתרגיל "פתן" תרגיל אוגדתי מלא.
  • הקמת מתקנים ומבנים.

2.     

אברהם ניניו

1970-1971

 

  • מיסוד דפוסי עבודה, נהלים ופק"לים.
  • ביסוס וארגון שגרת העבודה.
  • הקמת סככות , שיפור מתקנים והוספת מבנים.
  • כניסה יסודית יותר לטיפולים יזומים בצל"מ.

3.     

 

נחמן וגנר

 

1971-1973

  • ארגון אחזקה משולבת שעיקרה עבודות יזומות ומתוכננות.
  • פיתוח תשתיות אמצעים , מכשור וכלים.
  • שינוי הרגלים ודפוסי התנהגות.
  • שיפור גש"ח חירום והעלאת כושר תפעולו.

4.     

 

יצחק רווה

 

1973-1975

  • אחזקה כוללת של מרחב סיני תוך ארגון גש"ח נייד למלחמת יום כיפור.
  • פיקוד על גש"ח נייד 784 במהלך מלחמת יום הכיפור.
  • דילוג הגש"ח הנייד והפעלתו בהתאם למהלכי אוגדה 252 ויחידות נוספות בגדה המזרחית ובגדה המערבית של תעלת סואץ.

5.     

 

מאיר בשן

 

1975-1977

  • שיקום אוגדת סיני לאחר מלחמת יום הכיפורים.
  • ארגון הגש"ח הנייד למחלמה במסגרת היחש"מ
  • דילוג סדנת טסה לרפא"ל וסדנת באלוזה לנחל ים.
  • סיוע לוגיסטי בביצוע הסדרי הביניים עם מצרים והכנת מתקנים לסימון הגבולות החדשים,בניית אמצעים לפינוי מוקשים , גדרות ומכשולים שונים.
  • ביצוע מאסיבי של טיפולי ב' יזומים בגדודי הטנקים.
  • השתתפות גש"ח נייד 784 בתרגיל אוגדתי בסד"כ מלא.

6.     

 

משה כהן

 

1977-1979

  • הפעלת היחש"מ לקראת ובתקופת כריתת השלום עם מצרים.
  • אימון מאסיבי של גש"ח נייד 784
  • צימצום התלות בעורף בתחום האחזקה
  • העלאת הרמה המקצועית של החיילים.

7.     

 

זאב קליין

 

1979-1980

  • דילוג יחידות היחש"מ ממרכז סיני לאיזור קציעות.
  • אחזקת יחידות המרחב תוך דילוג היחש"מ  "רגל על הקרקע רגל באוויר"
  • קיום טקס ומסדר לציון פינוי סיני: "לא נסוגנו - ויתרנו למען השלום"
  • הקניית ערכי עבודה לחיילי היחש"מ.
  • ארגון ביקור נשיא המדינה דאז, מר יצחק נבון ביחידות היחש"מ.

8.     

ישראל קרן

1980-1982

  • דילוג יחידות היחש"מ מאיזור קציעות לאיזור חיון.
  • שיפור תנאי השירות לחיילים תוך כדי דילוג היחש"מ מקציעות לחיון.
  • קליטת סדנאות אילת ועין יהב.
  • סיוע לאוגדת סיני שהועתקה לצפון הארץ לצורך פעילותה המבצעית.
  • ארגון עצרת גדודית לציון "בר המצווה" של היחידה.

9.     

 

צבי בר ניר

 

‏1982-1984‏

  • הקמת תשתית בסיסית בעקבות המעבר מקציעות לחיון השתלבות ברחב הנגב, קליטת סדנאות אילת ועין יהב למסגרת היחש"מ בפריסתו החדשה.
  • סיוע לפיקוד צפון במלחמת שלום הגליל,הקמת פלק"ד מהירחדש לטובת אחזקת חטיבת הכשרת מפקדי שריון.
  • הקמת מערך אחזקה במרחב עובדה לטובת יחידות, ח"א, בית הספר לשריון וחטיבת הכשרות מפקדי שריון. יחידות במרחב אילת ועין יהב ו מצפה רמון. 
  • אחזקת מערך החמ"מ לאורך גבול הערבה וגבול מצרים.
  • הקמת תשתית מקצועית  כמענה לצורכי היחש"מ.
  • תכנון ארוך טווח להקמת והרחבת הפעילות בעתיד
  • טיפול בנושאים חברתיים שנבעו מהמעבר לאיזור חיון.

10. 

 

 

אריה

זלינגר

 

1984-1987

  • קליטתם מחדש בחיון של פלוגות היחש"מ המזרחי בלבנון שהוקצו לפיקוד הצפון.
  • שיפור מיומנויות חיילי היחידה.
  • שיפור תנאי החיים בבסיס.
  • פעילויות חינוך ענפות.

11. 

יגאל ארז

1987-1989

  • גיבוש היחידה תוך הגדלת נורמות העבודה וההתנהגות.
  • קיום פעילויות חינוך ופעילויות חברתיות.
  • העתקת מגורי החיילים למבני קבע.

12. 

יחזקאל לולצ'י

1989-1990

  • הפיכת מחנה חיון לנווה מדבר, לפנינה בלב הישימון הצחיח.
  • שיפור טיב המזון לרמה שיכולה לשמש מודל לחיקוי.
  • שיפור תנאי החיים.

13. 

אהרון מועלם

1990-1992

  • שיפור רמת השירות ליחידות המרחב.
  • תרגול היחש"מ והכנתו בתקופת מלחמת המפרץ.
  • הקמת התשתיות הראשוניות למחשוב היחש"מ.
  • שיפור מערך הבקרה הפנימית של היחש"מ לביצוע משימותיו.

14. 

יהודה שלמון

1992-1994

  • הקמת חדר מורשת וזיכרון לחללי היחידה ושימור המורשת וההיסטוריה.
  • שיפור נורמות של רמת השירות ליחידות.
  • פיתוח כ"א והגדלת הרמה המקצועית של החיילים.
  • תרגול המערכת החימושית של היחש"מ.

15. 

שולי סולימן

1994-1996

  • העלאת רמת השירות ליחידות.
  • תנופת בינוי ופיתוח, בעיקר מתקני עבודה.
  • נשיאה בעיקר הנטל הלוגיסטי לקיום טקס לציון הסכם השלום בין ישראל לירדן.
  • שימור המורשת של היחש"מ שהסתיים בכנס רב משתתפים בגני התערוכה בת"א.
  • שיפור תנאי השירות.

16. 

רפי סדן

1996-1998

  • הקמת מוקד אחזקה תוך יצירת ורסטיליות של בעלי מקצוע במיוחד בתחום הרק"מ.
  • טיפול באדם כמשאב האנושי היקר ביותר, תוך גיבוש האחדות בין איש לרעהו.
  • פתיחת כיתת בגרות במתמטיקה לחיילים.
  • הקמת בית כנסת חדש ושיקום השק"מ ביחידה.
  • הבאת 5,000 שקי חול על ידי כל חיילי היחש"מ בתוך לילה אחד באירועי ספטמבר 1996.
  • סגירת סדנת עין יהב והפיכת לפלגה.
  • ביצוע תרגיל יחש"מ 674.

17. 

יורם נחמן

1998-2000

  • הקמת מוקדי אחזקה תוך יצירת ורסטיליות של בעלי המקצוע.
  • טיפול באדם כמשאב האנושי היקר ביותר תוך גיבוש משפחת הערבה ואחדות בין איש לרעהו.
  • הקמת בית כנסת חדש.

 

 

מצגת לזכרם של החימושניקים שנפלו בסיני (כולל עוצבת סיני)

לצפייה  במצגת  יש ללחוץ על התמונה המצורפת (לוקח מספר דקות לטעינה)


סרטון מרגש של אנשי החימוש בפרידה מסיני - מומלץ מאוד

גלריית תמונות של מחלקות החימוש בסיני

צפה באלבום - החימוש בעוצבת סיני

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סולימן יהודה ז שגב (שטנג) זאב ז

כניסת חברים

חברים online