לא נמצאו תוצאות. ניתן לחפש פרמטרים אחרים
לעמוד האישי באתר
בתחילת דרכו של המפקד, נשא את דברו לפני כלל חיילי בה"ד 20 והדגיש שלושה נושאים מרכזיים לטיפול: א. כמותית – שאיפה לצמצם את הנשר. ב. איכותית – השאיפה לאיכות מקסימלית בהכשרה, הדרכה ובסביבה הארגונית בה אנו נמצאים. ג.הכשרת כוח אדם לאחר קבלת ניסיון בשטח. "עם שחקני נשמה כמו שפגשתי (סגל ההדרכה, מפקדים, סגל מפקדה וסגל האחזקה) אני מאמין שאצליח לעמוד במשימה שקבעתי לעצמי, אשר משתמעת מהחזון אותו רקמתי כמפקד הבה"ד". ואכן כבר משנת 98, שהתאפיינה בהכנסת נושאים חדשים שנולדו מתוך הצורך לקדם את הבה"ד בתחומים שונים כמוטיבציה, איכות, מקצועיות ומצוינות, בהכשרה ובהדרכה, בשנה זו נמשכה המגמה של ירידת הנפקדים והעריקים, הקטנת הנשר בהכשרה והטמעת מסלולי ההכשרה בתחום הפיקוד וההדרכה בבה"ד ובבית הספר הצבאי להדרכה. בוצעה פעילות חינוכית מסיבית לחניכים ולסגל והוקם גוף פיתוח הדרכה (גפ"ה) שקיבל משמעויות רבות כדי לקדם את ההדרכה בענפים ובמדורים. הגפ"ה הקים את חדר "שולחן עגול" שמטרתו התאמת הכשרת הבה"ד למצב האמת בשטח. הוכנסו אמצעי הדרכה טכנולוגים מתקדמים והמכללה הטכנולוגית הורחבה בכ13%, נפתחה כיתה כיתת תו"ן במסלול המודולרי, נפתחה כיתת בגרות מלאה, במכללה הוסמכה לתקן ISO 9002אזרחי על ידי מכון התקנים. שונו תכני קורס מ"כים וההכנה לבה"ד 1 ובוצעו כל ההכנות בקורס הקצינים למעבר להדרכה ולהכשרה של 11 שבועות. בשנת 98 סייע הבה"ד רבות במטלות האג"מיות – נשל הנחש, גשם ראשון ושני, אבטחה ואבט"ש שגרמו לאובדן של כ - 20 אלף ימי הדרכה. שנת עבודה 99, מאופיין בהקמת תהליכים שהבה"ד עמל עליהם קשות, לאור האתגר והחזון שעוצבו בסוף שנת העבודה 98. מצויינות ואיכות הדרכתית – הסתיים פיילוט מס' 11 בביצוע "שולחן עגול" שהיווה חלק מגולת הכותרת של חיבור הבה"ד בשטח באופן ההכשרה. ביעד תרבות למידה בסביבה רגועה ומטופחת – בוצעו נושאים רבים של למידה עצמית, בנייה, טיפוח נוי, צביעה, שילוט ומיזוג במרבית מבני הבה"ד. ביעד של קידמה טכנולוגית – הסתיים אפיון של מרכז המבחנים במתכונת החדשה ודימצו את חיבור כיתות ההדרכה בין הבה"ד לפיקודי והוגדרו הצרכים לחיבור זה בשנת העבודה 2000. בנוסף הוכנסו לבה"ד כ 120 מחשבים לצרכי הדרכה אשר חולקו עפ"י דרישה של המסגרות השונות ועל פי הנחיית הגפ"ה, מול כיתות ממוחשבות והוכנסו 45 כיתות עם ערכות מולטימדיה. שנת 2000 נפתח תהליך של שיבוץ חזוי והתקיימו טקסים בנוכחות הנציגים מכל היחידות וכמו כן החל תהליך תיקוף קורסים במתכונת "שולחן עגול". הבה"ד זכה במקום הראשון בתחרות ארץ ישראל היפה כמו כן נעשתה פעילות ענפה בחזות ובאסטטיקה בבה"ד, טיפוח מדשאות ופרוייקט שילוט בכלל הבה"ד. פעילויות רבות נעשו בתחום הבינוי - שיפוץ כיתות, שיקום מבנים והרחבת המכללה הטכנולוגית. המרפאה זכתה בתחרות המרפאה המצטיינת בצה"ל. בתחום ההדרכה – חלה התפתחות רבה בקידום אמצעי ההדרכה. החל תהליך של O.J.T. שבו החניך מבצע חלק מההכשרה בבה"ד ואת חלקה המעשי הוא מבצע ביחידה דומה לזאת שהוא עתיד לשרת בה. כך הוא מתרגל בסביבת עבודה טבעית.הבה"ד השתתף בכנס הדרכה וזכה לשבחים רבים. במקביל בוצע יום המדריך, הוענקו שרוכי הדרכה (שחור-ירוק) ומצביעי לייזר לסגל ההדרכה. הבה"ד הוסמך לתקן איכות 9000 אזרחי. שנת 2000 מאופיינת בשינויים רבים בצה"ל ובאט"ל כתוצאה מפרוייקט "צה"ל2000-" שקבע תוכנית רה-ארגון בצבא בתוכנית אט"ל 2000 שבעקבותיה החלו שינויים רבים באט"ל. שנה זו התאפיינה בקיצוץ תקציב הבינוי - דבר שפגע בהמשך תנופת הבה"ד, שאפיינה בשנים האחרונות. הוספו שתי ניידות הדרכה (סוואנה) שמכילים חד קרן, מחשב נייד וכל האמצעים הנדרשים לשם הדרכה בשטח. ניידות אלו עברו בפקודים והעבירו הדרכות שטח. החלה תוכנית של למידה מרחוק ומערכי הדרכה הועברו באמצעות "וידאו קונפרנס" בשלב ראשון בוצעו שיעורים באמצעות ה"ווידאו קונפרנס" למול באלי"ש והמשיך מול שאר הפיקודים. התקיימה תחרות סגן הרמטכ"ל באיכות בהדרכה, נעשה פעילות בענפים לקראת התחרות כדי להציג את הישגי הבה"ד בהדרכה בצה"ל, והבה”ד זכה במקום ראשון באט”ל . קישור למצגת של יהודה שלמון על החימוש במלחמת יום הכיפורים
לעמוד האישי באתר
בתחילת דרכו של המפקד, נשא את דברו לפני כלל חיילי בה"ד 20 והדגיש שלושה נושאים מרכזיים לטיפול: א. כמותית – שאיפה לצמצם את הנשר. ב. איכותית – השאיפה לאיכות מקסימלית בהכשרה, הדרכה ובסביבה הארגונית בה אנו נמצאים. ג.הכשרת כוח אדם לאחר קבלת ניסיון בשטח. "עם שחקני נשמה כמו שפגשתי (סגל ההדרכה, מפקדים, סגל מפקדה וסגל האחזקה) אני מאמין שאצליח לעמוד במשימה שקבעתי לעצמי, אשר משתמעת מהחזון אותו רקמתי כמפקד הבה"ד". ואכן כבר משנת 98, שהתאפיינה בהכנסת נושאים חדשים שנולדו מתוך הצורך לקדם את הבה"ד בתחומים שונים כמוטיבציה, איכות, מקצועיות ומצוינות, בהכשרה ובהדרכה, בשנה זו נמשכה המגמה של ירידת הנפקדים והעריקים, הקטנת הנשר בהכשרה והטמעת מסלולי ההכשרה בתחום הפיקוד וההדרכה בבה"ד ובבית הספר הצבאי להדרכה. בוצעה פעילות חינוכית מסיבית לחניכים ולסגל והוקם גוף פיתוח הדרכה (גפ"ה) שקיבל משמעויות רבות כדי לקדם את ההדרכה בענפים ובמדורים. הגפ"ה הקים את חדר "שולחן עגול" שמטרתו התאמת הכשרת הבה"ד למצב האמת בשטח. הוכנסו אמצעי הדרכה טכנולוגים מתקדמים והמכללה הטכנולוגית הורחבה בכ13%, נפתחה כיתה כיתת תו"ן במסלול המודולרי, נפתחה כיתת בגרות מלאה, במכללה הוסמכה לתקן ISO 9002אזרחי על ידי מכון התקנים. שונו תכני קורס מ"כים וההכנה לבה"ד 1 ובוצעו כל ההכנות בקורס הקצינים למעבר להדרכה ולהכשרה של 11 שבועות. בשנת 98 סייע הבה"ד רבות במטלות האג"מיות – נשל הנחש, גשם ראשון ושני, אבטחה ואבט"ש שגרמו לאובדן של כ - 20 אלף ימי הדרכה. שנת עבודה 99, מאופיין בהקמת תהליכים שהבה"ד עמל עליהם קשות, לאור האתגר והחזון שעוצבו בסוף שנת העבודה 98. מצויינות ואיכות הדרכתית – הסתיים פיילוט מס' 11 בביצוע "שולחן עגול" שהיווה חלק מגולת הכותרת של חיבור הבה"ד בשטח באופן ההכשרה. ביעד תרבות למידה בסביבה רגועה ומטופחת – בוצעו נושאים רבים של למידה עצמית, בנייה, טיפוח נוי, צביעה, שילוט ומיזוג במרבית מבני הבה"ד. ביעד של קידמה טכנולוגית – הסתיים אפיון של מרכז המבחנים במתכונת החדשה ודימצו את חיבור כיתות ההדרכה בין הבה"ד לפיקודי והוגדרו הצרכים לחיבור זה בשנת העבודה 2000. בנוסף הוכנסו לבה"ד כ 120 מחשבים לצרכי הדרכה אשר חולקו עפ"י דרישה של המסגרות השונות ועל פי הנחיית הגפ"ה, מול כיתות ממוחשבות והוכנסו 45 כיתות עם ערכות מולטימדיה. שנת 2000 נפתח תהליך של שיבוץ חזוי והתקיימו טקסים בנוכחות הנציגים מכל היחידות וכמו כן החל תהליך תיקוף קורסים במתכונת "שולחן עגול". הבה"ד זכה במקום הראשון בתחרות ארץ ישראל היפה כמו כן נעשתה פעילות ענפה בחזות ובאסטטיקה בבה"ד, טיפוח מדשאות ופרוייקט שילוט בכלל הבה"ד. פעילויות רבות נעשו בתחום הבינוי - שיפוץ כיתות, שיקום מבנים והרחבת המכללה הטכנולוגית. המרפאה זכתה בתחרות המרפאה המצטיינת בצה"ל. בתחום ההדרכה – חלה התפתחות רבה בקידום אמצעי ההדרכה. החל תהליך של O.J.T. שבו החניך מבצע חלק מההכשרה בבה"ד ואת חלקה המעשי הוא מבצע ביחידה דומה לזאת שהוא עתיד לשרת בה. כך הוא מתרגל בסביבת עבודה טבעית.הבה"ד השתתף בכנס הדרכה וזכה לשבחים רבים. במקביל בוצע יום המדריך, הוענקו שרוכי הדרכה (שחור-ירוק) ומצביעי לייזר לסגל ההדרכה. הבה"ד הוסמך לתקן איכות 9000 אזרחי. שנת 2000 מאופיינת בשינויים רבים בצה"ל ובאט"ל כתוצאה מפרוייקט "צה"ל2000-" שקבע תוכנית רה-ארגון בצבא בתוכנית אט"ל 2000 שבעקבותיה החלו שינויים רבים באט"ל. שנה זו התאפיינה בקיצוץ תקציב הבינוי - דבר שפגע בהמשך תנופת הבה"ד, שאפיינה בשנים האחרונות. הוספו שתי ניידות הדרכה (סוואנה) שמכילים חד קרן, מחשב נייד וכל האמצעים הנדרשים לשם הדרכה בשטח. ניידות אלו עברו בפקודים והעבירו הדרכות שטח. החלה תוכנית של למידה מרחוק ומערכי הדרכה הועברו באמצעות "וידאו קונפרנס" בשלב ראשון בוצעו שיעורים באמצעות ה"ווידאו קונפרנס" למול באלי"ש והמשיך מול שאר הפיקודים. התקיימה תחרות סגן הרמטכ"ל באיכות בהדרכה, נעשה פעילות בענפים לקראת התחרות כדי להציג את הישגי הבה"ד בהדרכה בצה"ל, והבה”ד זכה במקום ראשון באט”ל . קישור למצגת של יהודה שלמון על החימוש במלחמת יום הכיפורים
לעמוד האישי באתר
בתחילת דרכו של המפקד, נשא את דברו לפני כלל חיילי בה"ד 20 והדגיש שלושה נושאים מרכזיים לטיפול: א. כמותית – שאיפה לצמצם את הנשר. ב. איכותית – השאיפה לאיכות מקסימלית בהכשרה, הדרכה ובסביבה הארגונית בה אנו נמצאים. ג.הכשרת כוח אדם לאחר קבלת ניסיון בשטח. "עם שחקני נשמה כמו שפגשתי (סגל ההדרכה, מפקדים, סגל מפקדה וסגל האחזקה) אני מאמין שאצליח לעמוד במשימה שקבעתי לעצמי, אשר משתמעת מהחזון אותו רקמתי כמפקד הבה"ד". ואכן כבר משנת 98, שהתאפיינה בהכנסת נושאים חדשים שנולדו מתוך הצורך לקדם את הבה"ד בתחומים שונים כמוטיבציה, איכות, מקצועיות ומצוינות, בהכשרה ובהדרכה, בשנה זו נמשכה המגמה של ירידת הנפקדים והעריקים, הקטנת הנשר בהכשרה והטמעת מסלולי ההכשרה בתחום הפיקוד וההדרכה בבה"ד ובבית הספר הצבאי להדרכה. בוצעה פעילות חינוכית מסיבית לחניכים ולסגל והוקם גוף פיתוח הדרכה (גפ"ה) שקיבל משמעויות רבות כדי לקדם את ההדרכה בענפים ובמדורים. הגפ"ה הקים את חדר "שולחן עגול" שמטרתו התאמת הכשרת הבה"ד למצב האמת בשטח. הוכנסו אמצעי הדרכה טכנולוגים מתקדמים והמכללה הטכנולוגית הורחבה בכ13%, נפתחה כיתה כיתת תו"ן במסלול המודולרי, נפתחה כיתת בגרות מלאה, במכללה הוסמכה לתקן ISO 9002אזרחי על ידי מכון התקנים. שונו תכני קורס מ"כים וההכנה לבה"ד 1 ובוצעו כל ההכנות בקורס הקצינים למעבר להדרכה ולהכשרה של 11 שבועות. בשנת 98 סייע הבה"ד רבות במטלות האג"מיות – נשל הנחש, גשם ראשון ושני, אבטחה ואבט"ש שגרמו לאובדן של כ - 20 אלף ימי הדרכה. שנת עבודה 99, מאופיין בהקמת תהליכים שהבה"ד עמל עליהם קשות, לאור האתגר והחזון שעוצבו בסוף שנת העבודה 98. מצויינות ואיכות הדרכתית – הסתיים פיילוט מס' 11 בביצוע "שולחן עגול" שהיווה חלק מגולת הכותרת של חיבור הבה"ד בשטח באופן ההכשרה. ביעד תרבות למידה בסביבה רגועה ומטופחת – בוצעו נושאים רבים של למידה עצמית, בנייה, טיפוח נוי, צביעה, שילוט ומיזוג במרבית מבני הבה"ד. ביעד של קידמה טכנולוגית – הסתיים אפיון של מרכז המבחנים במתכונת החדשה ודימצו את חיבור כיתות ההדרכה בין הבה"ד לפיקודי והוגדרו הצרכים לחיבור זה בשנת העבודה 2000. בנוסף הוכנסו לבה"ד כ 120 מחשבים לצרכי הדרכה אשר חולקו עפ"י דרישה של המסגרות השונות ועל פי הנחיית הגפ"ה, מול כיתות ממוחשבות והוכנסו 45 כיתות עם ערכות מולטימדיה. שנת 2000 נפתח תהליך של שיבוץ חזוי והתקיימו טקסים בנוכחות הנציגים מכל היחידות וכמו כן החל תהליך תיקוף קורסים במתכונת "שולחן עגול". הבה"ד זכה במקום הראשון בתחרות ארץ ישראל היפה כמו כן נעשתה פעילות ענפה בחזות ובאסטטיקה בבה"ד, טיפוח מדשאות ופרוייקט שילוט בכלל הבה"ד. פעילויות רבות נעשו בתחום הבינוי - שיפוץ כיתות, שיקום מבנים והרחבת המכללה הטכנולוגית. המרפאה זכתה בתחרות המרפאה המצטיינת בצה"ל. בתחום ההדרכה – חלה התפתחות רבה בקידום אמצעי ההדרכה. החל תהליך של O.J.T. שבו החניך מבצע חלק מההכשרה בבה"ד ואת חלקה המעשי הוא מבצע ביחידה דומה לזאת שהוא עתיד לשרת בה. כך הוא מתרגל בסביבת עבודה טבעית.הבה"ד השתתף בכנס הדרכה וזכה לשבחים רבים. במקביל בוצע יום המדריך, הוענקו שרוכי הדרכה (שחור-ירוק) ומצביעי לייזר לסגל ההדרכה. הבה"ד הוסמך לתקן איכות 9000 אזרחי. שנת 2000 מאופיינת בשינויים רבים בצה"ל ובאט"ל כתוצאה מפרוייקט "צה"ל2000-" שקבע תוכנית רה-ארגון בצבא בתוכנית אט"ל 2000 שבעקבותיה החלו שינויים רבים באט"ל. שנה זו התאפיינה בקיצוץ תקציב הבינוי - דבר שפגע בהמשך תנופת הבה"ד, שאפיינה בשנים האחרונות. הוספו שתי ניידות הדרכה (סוואנה) שמכילים חד קרן, מחשב נייד וכל האמצעים הנדרשים לשם הדרכה בשטח. ניידות אלו עברו בפקודים והעבירו הדרכות שטח. החלה תוכנית של למידה מרחוק ומערכי הדרכה הועברו באמצעות "וידאו קונפרנס" בשלב ראשון בוצעו שיעורים באמצעות ה"ווידאו קונפרנס" למול באלי"ש והמשיך מול שאר הפיקודים. התקיימה תחרות סגן הרמטכ"ל באיכות בהדרכה, נעשה פעילות בענפים לקראת התחרות כדי להציג את הישגי הבה"ד בהדרכה בצה"ל, והבה”ד זכה במקום ראשון באט”ל . קישור למצגת של יהודה שלמון על החימוש במלחמת יום הכיפורים
לעמוד האישי באתר
בתחילת דרכו של המפקד, נשא את דברו לפני כלל חיילי בה"ד 20 והדגיש שלושה נושאים מרכזיים לטיפול: א. כמותית – שאיפה לצמצם את הנשר. ב. איכותית – השאיפה לאיכות מקסימלית בהכשרה, הדרכה ובסביבה הארגונית בה אנו נמצאים. ג.הכשרת כוח אדם לאחר קבלת ניסיון בשטח. "עם שחקני נשמה כמו שפגשתי (סגל ההדרכה, מפקדים, סגל מפקדה וסגל האחזקה) אני מאמין שאצליח לעמוד במשימה שקבעתי לעצמי, אשר משתמעת מהחזון אותו רקמתי כמפקד הבה"ד". ואכן כבר משנת 98, שהתאפיינה בהכנסת נושאים חדשים שנולדו מתוך הצורך לקדם את הבה"ד בתחומים שונים כמוטיבציה, איכות, מקצועיות ומצוינות, בהכשרה ובהדרכה, בשנה זו נמשכה המגמה של ירידת הנפקדים והעריקים, הקטנת הנשר בהכשרה והטמעת מסלולי ההכשרה בתחום הפיקוד וההדרכה בבה"ד ובבית הספר הצבאי להדרכה. בוצעה פעילות חינוכית מסיבית לחניכים ולסגל והוקם גוף פיתוח הדרכה (גפ"ה) שקיבל משמעויות רבות כדי לקדם את ההדרכה בענפים ובמדורים. הגפ"ה הקים את חדר "שולחן עגול" שמטרתו התאמת הכשרת הבה"ד למצב האמת בשטח. הוכנסו אמצעי הדרכה טכנולוגים מתקדמים והמכללה הטכנולוגית הורחבה בכ13%, נפתחה כיתה כיתת תו"ן במסלול המודולרי, נפתחה כיתת בגרות מלאה, במכללה הוסמכה לתקן ISO 9002אזרחי על ידי מכון התקנים. שונו תכני קורס מ"כים וההכנה לבה"ד 1 ובוצעו כל ההכנות בקורס הקצינים למעבר להדרכה ולהכשרה של 11 שבועות. בשנת 98 סייע הבה"ד רבות במטלות האג"מיות – נשל הנחש, גשם ראשון ושני, אבטחה ואבט"ש שגרמו לאובדן של כ - 20 אלף ימי הדרכה. שנת עבודה 99, מאופיין בהקמת תהליכים שהבה"ד עמל עליהם קשות, לאור האתגר והחזון שעוצבו בסוף שנת העבודה 98. מצויינות ואיכות הדרכתית – הסתיים פיילוט מס' 11 בביצוע "שולחן עגול" שהיווה חלק מגולת הכותרת של חיבור הבה"ד בשטח באופן ההכשרה. ביעד תרבות למידה בסביבה רגועה ומטופחת – בוצעו נושאים רבים של למידה עצמית, בנייה, טיפוח נוי, צביעה, שילוט ומיזוג במרבית מבני הבה"ד. ביעד של קידמה טכנולוגית – הסתיים אפיון של מרכז המבחנים במתכונת החדשה ודימצו את חיבור כיתות ההדרכה בין הבה"ד לפיקודי והוגדרו הצרכים לחיבור זה בשנת העבודה 2000. בנוסף הוכנסו לבה"ד כ 120 מחשבים לצרכי הדרכה אשר חולקו עפ"י דרישה של המסגרות השונות ועל פי הנחיית הגפ"ה, מול כיתות ממוחשבות והוכנסו 45 כיתות עם ערכות מולטימדיה. שנת 2000 נפתח תהליך של שיבוץ חזוי והתקיימו טקסים בנוכחות הנציגים מכל היחידות וכמו כן החל תהליך תיקוף קורסים במתכונת "שולחן עגול". הבה"ד זכה במקום הראשון בתחרות ארץ ישראל היפה כמו כן נעשתה פעילות ענפה בחזות ובאסטטיקה בבה"ד, טיפוח מדשאות ופרוייקט שילוט בכלל הבה"ד. פעילויות רבות נעשו בתחום הבינוי - שיפוץ כיתות, שיקום מבנים והרחבת המכללה הטכנולוגית. המרפאה זכתה בתחרות המרפאה המצטיינת בצה"ל. בתחום ההדרכה – חלה התפתחות רבה בקידום אמצעי ההדרכה. החל תהליך של O.J.T. שבו החניך מבצע חלק מההכשרה בבה"ד ואת חלקה המעשי הוא מבצע ביחידה דומה לזאת שהוא עתיד לשרת בה. כך הוא מתרגל בסביבת עבודה טבעית.הבה"ד השתתף בכנס הדרכה וזכה לשבחים רבים. במקביל בוצע יום המדריך, הוענקו שרוכי הדרכה (שחור-ירוק) ומצביעי לייזר לסגל ההדרכה. הבה"ד הוסמך לתקן איכות 9000 אזרחי. שנת 2000 מאופיינת בשינויים רבים בצה"ל ובאט"ל כתוצאה מפרוייקט "צה"ל2000-" שקבע תוכנית רה-ארגון בצבא בתוכנית אט"ל 2000 שבעקבותיה החלו שינויים רבים באט"ל. שנה זו התאפיינה בקיצוץ תקציב הבינוי - דבר שפגע בהמשך תנופת הבה"ד, שאפיינה בשנים האחרונות. הוספו שתי ניידות הדרכה (סוואנה) שמכילים חד קרן, מחשב נייד וכל האמצעים הנדרשים לשם הדרכה בשטח. ניידות אלו עברו בפקודים והעבירו הדרכות שטח. החלה תוכנית של למידה מרחוק ומערכי הדרכה הועברו באמצעות "וידאו קונפרנס" בשלב ראשון בוצעו שיעורים באמצעות ה"ווידאו קונפרנס" למול באלי"ש והמשיך מול שאר הפיקודים. התקיימה תחרות סגן הרמטכ"ל באיכות בהדרכה, נעשה פעילות בענפים לקראת התחרות כדי להציג את הישגי הבה"ד בהדרכה בצה"ל, והבה”ד זכה במקום ראשון באט”ל . קישור למצגת של יהודה שלמון על החימוש במלחמת יום הכיפורים
לעמוד האישי באתר
קול קורא למפקדים בכירים בחיל החימוש אנחנו מקימים אנציקלופדייה של מפקדי החיל בעבר ובהווה, הכוונה היא להראות ולתת מקום ולכבד לכל מפקד בכיר בחיל. אנא שלח אלי למיל תמונה שלך וכן עמוד וורד בו תספר על התרומה שלך לחיל ולביטחון המדינה, במידה ותרצה לשלב תמונות וסיפורים אז זהו המקום. אנא שלח אלי על מנת לשמור את ההיסטוריה של המפקדים. תודה על שיתוף הפעולה צוות ניהול האתר. מפקדי חיל החימוש (לחץ על התמונה על מנת לקרוא את דבר המפקד)
לעמוד האישי באתר
תיאור המעשה: (נוסח לא רשמי) מוטי עטון, נגד בחיל החימוש שירת בגדוד 82 בתקופת מבצע חומת מגן. נכנס תחת אש מחבלים לטנק שבער מפגיעת בקבוק תבערה ובעודו מתסתכן בהרעלה עצמית כתוצאה משחרור גז הכיבוי לחלל הצריח, שיחרר את בלמי הטנק ואפשר חילוצו משטח המארב. בפעולתו זו הדגים מוטי עטון אחריות אין קץ למשימה ולאנשיו, אומץ לב, דוגמה ומופת לכל. על פעולתו זו ראוי הוא לציון לשבח". צל"ש מפקד אוגדה בעגה הצבאית, המונח "יציאה" מתקשר בדרך כלל לדיני שבתות. אבל לעתים המושג הזה מקבל משמעות נוספת - סוף. זו הייתה בדיוק התחושה שהתקבעה בבית החזה של רס"ר מוטי עטון, בוחן גדוד 77 בחטיבת השריון 7, בעת יציאת הטנק שלו מלבנון. וזו לא הייתה סתם יציאה - רס"ר עטון זכה לככב במהדורות כל עיתוני הגלובוס. טוב, לא הוא, אלא יותר נכון הטנק שלו, שהיה האחרון שיצא מלבנון, בעוד הוא מאסף מהמסדרון האחורי. הוא היה אז רס"ל, מפקד חוליה טכנית בגדוד 82, וטרם נהנה מהכבוד הרב שנחלק לו בתום מבצע "חומת מגן", אליו התייצב עם גדודו בסוף מארס 2002. במבצע זה עבר עטון עם גדוד 82 בין גזרות ג'נין, רמאללה ושכם - והתעלה על שדוני המלחמה, כאשר היה יוצא לתוך מגרשי המשחקים של המחבלים הפלסטינים, קושר טנקים לכבלי הצלה ומשחק עם האויב משיכת חבל בסגנון מלחמתי. וכך היה: ב–17 באוקטובר 2002, נתקע טנק מהגדוד בלב שכונה מוכת אש בשכם. רס"ר עטון התנדב מיוזמתו לבצע את החילוץ, אף על פי שהטנק לא השתייך לגדוד שלו, ונכנס תחת אש מחבלים לטנק הבוער. בעודו מסתכן בהרעלה עצמית, כתוצאה משחרור גז הכיבוי לחלל הצריח, הוא שחרר את בלמי הטנק ואפשר את חילוצו משטח המארב. על פעולתו זו הוענק לו צל"ש מפקד אוגדה 36. לקריאת המאמר באתר הגבורה הצה"לי - קישור
.jpg)
לעמוד האישי באתר
חשבתי-רק-איך-מצילים-עוד-חיים סג"ם דימיטרי קמשילין נלחם בקרב במעבר נחל הסלוקי עליו גם קיבל את צל"ש הרמטכ"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה • "הייתי המכונאי היחיד בגזרה ואני הרי הכרתי שם את הטנק הכי טוב ולכן למרות העשן הרב והיריות המשכתי קדימה" • שנתיים אחרי, נזכר באירועי הקרב ההוא. מתוך אתר הגבורה הצה"לי - קישור השתלבותו של סג"מ דימיטרי קמשילין כנער עולה מחבר העמים בארץ לא הייתה קלה. הוא מעיד על עצמו שהיה נער מרדן בילדותו. עם גיוסו לצה"ל מוין ושובץ לשירות בחיל החימוש. לאחר מעבר קורסי הכשרה שירת כמכונאי טנקים מוסמך בגדוד "עשת" בחטיבה 401, ונמנה על המקצוענים והתורמים שבגדוד. שנתיים אחרי מלחמת לבנון השנייה נזכר סג"ם קמשילין באותו היום בו חל הקרב במעבר נחל הסלוקי, עליו גם קיבל את צל"ש הרמטכ"ל לאחר תום המלחמה. קמשילין, אז חייל בשירות סדיר בדרגת סמ"ר, שירת כמכונאי הטנקים של הגדוד ונכנס עם שיירת הטנקים למעבר נחל הסלוקי "במהלך הנסיעה החלו ליפול עלינו טילי נ"ט והטנקים מסביבי החלו להיפגע ולעלות באש", מספר קמישלין לאתר צה"ל. "יצאתי מהטנק שלי ונכנסתי לתוך הטנקים הבוערים מסביב כדי לחלץ מהם פצועים. האש מסביב לא הפסיקה לרגע דבר שהקשה על החילוץ אבל הוצאתי אותם מהטנקים כולל פצוע שהיה מחוסר הכרה". למרות עוצמת הקרב וסכנת התפוצצות הפגזים שהיו בטנקים הבוערים סמ"ר קמישלין , לא היסס ולא לרגע אחד. "תמיד חשבתי בזמן הקרב איך לדהור קדימה", הוא מספר. "בכל קרב יש נפגעים אבל אסור לעצור בשום שלב. חשבתי כל הזמן בדאגה על החיילים שהיו איתי, לא עניינו אותי היריות וכל מה שקרה מסביב חשבתי רק איך מצילים עוד חיים. הייתי המכונאי היחיד בגזרה ואני הרי הכרתי שם את הטנק הכי טוב ולכן למרות העשן הרב והיריות המשכתי קדימה". בין הלוחמים הרבים שחילץ נמנה גם סמ"ר רועי גרניצה שהיה תותחן הגדוד שנפגע. קמשילין מצא אותו בטנק במצב של פציעה קשה וכמעט תרדמת, וחילץ אותו החוצה "פעלתי בצורה מכנית באותם רגעים ועשיתי את המוטל עליי", הוא מספר. לאחר המלחמה החליט לשמור על קשר עם רועי שהספיק מאז להשתחרר מצה"ל "לקח לי חודש וחצי עד הפגישה הראשונה שלנו אחרי המלחמה ולא היה לי קל. אבל ברגע שראיתי את רועי, חשתי שלם עם עצמי וסגרתי מעגל".הביקורים הפכו להיות תכופים יותר, וחווית הרעות שנרקמה בעיצומו של הקרב יצרה חברות הדוקה בין השניים. יומיים לפני סוף המלחמה החליט קמשילין להמשיך בשירות קבע ולתרום למדינה ולצה"ל. הוא יצא לקורס הקצינים, עבר השלמת קציני חיל חימוש וכיום משמש כמפקד מחלקת החימוש הגדודית (ממח"ג) בגדוד "אסף" של חיל ההנדסה. שנתיים אחרי המלחמה ההיא מודה קמשילין כי תחושות הנתינה ונחישות ההקרבה אינן משתנות אלא מתעצמות "תמיד אהיה מוכן לתרום למדינה ולצה"ל. "אני אעשה כל דבר כדי שאמא שלי תוכל לישון בשקט בלילה ושאחותי תוכל לבלות מתי ואיפה שתרצה. וברגע שאני אחזור הביתה מהצבא אני יודע שמישהו אחר שומר עליי". בזמן שחלף מאז אף גיבש תובנות חדשות. "בזמן המלחמה הייתי חייל פשוט ולא הבנתי הכל, עכשיו אני יודע כיצד לקחת דברים בפרופורציות הנכונות ולהתבונן על הדברים בצורה בוגרת ואחראית יותר. אני מפקד היום על חמישה עשר חיילים, דבר שלא שיערתי קודם לכן שאני מסוגל לבצע". מקור הכתבה
לעמוד האישי באתר
כתבה מעיתון "במחנה" גליון 2 ,כ"ד בטבת התשב"ע 19 בינואר 2012 תל הריסות ניצב שם, לצוות הטנק לא היה סיכוי להינצל במלחמת לבנון השנייה חילוץ רס"ב (מיל') רבאח ביסאן טנק שעלה על מטען . על גילוי רוח לחימה, חתירה לביצוע משימה, מקצועיות, יוזמה וקור רוח, הוענק לו צל"ש מח"ט. ב– 24 ביולי 2006 , במהלך מלחמה לבנון השנייה, עלה טנק מרכבה סימן 4 של מפקד גדוד "הבוקעים" על מִטען כבד משקל בשטח לבנון. המג"ד, סא"ל גיא קבילי, נפצע וכן אחד החיילים, סמ"ר קובי סמילג ז"ל, שנפטר מאוחר יותר מפצעיו. כל אנשי הצוות פונו מהמקום, אך הטנק, שהכיל מידע סודי ביותר, נותר תקוע. בשל חשש שמידע זה יגיע לידי האויב, היה הכרח לחלץ אותו בהקדם. משימת החילוץ המורכבת, שהתבצעה בשטח תחת לחימה, חייבה בחירת צוות מקצועי ומיומן בעל יכולת עבודה תחת לחץ ואש. רס"ב (מיל') רבאח ביסאן, מנהל עבודת החימוש בעוצבת ברעם, התנדב מיד. הוא חבר אל כוח חילוץ שנשלח לפנות את הטנק לשטח ישראל, ואיתו פעל במשך שלושה לילות. "הבנתי את המשמעות של הצלחה או כישלון במשימת החילוץ", מסביר רס"ב (מיל') רבאח ביסאן. "היה ברור שאם הטנק יישאר בשטח האויב, נאבד מידע חיוני שעלול להוביל גם לאובדן בחיי אדם". רבאח ביסאן הוכיח רוח לחימה, חתירה לביצוע המשימה, מקצועיות, יוזמה וקור רוח. על כך הוענק לו בתום המלחמה צל"ש מידי מפקד עוצבת ברעם, המשמש כיום כמח"ט גולני, אל"ם אופק בוכריס. רק שברי פלדה אירוע חטיפתם של אלדד רגב ואהוד גולדווסר ז"ל בשנת 2006 , הקפיץ לגבול הצפון כוחות צה"ל רבים. באותו הזמן שהה איש החימוש רס"ב (מיל') רבאח ביסאן במפקדת עוצבת ברעם בשומרה, וקיבל דיווחים על המתרחש. "לאחר החטיפה יצאו טנק ונקפדון למרדף אחר המחבלים. הם נסעו בצמידות, אך כעבור כמה דקות נתקע הנקפדון וחברי הטנק בחרו לעקוף אותו. למרבה הצער הם עלו על מטען רב עוצמה במרחק של כ– 400 מטרים אחרי הגדר התברר שהוכן להם מארב. "מיד קיבלנו משימה לחלץ את שני הכלים לאחור. במקביל למתן פקודות פעלתי פיזית, כיוון שהייתי לא רק מדריך אלא גם איש שטח. לאחר מאמצים הצלחנו לחלץ את הנקפדון, אבל מהטנק לא נותרו אלא שברי פלדה. תל הריסות ניצב שם, לצוות הטנק לא היה סיכוי להינצל. "בשלב הזה הייתה הבנה ברורה בקרב כולם שכבר לא מדובר באירוע נקודתי, והחלה ההתארגנות למלחמת לבנון השנייה. "הגדרת תפקידי במלחמה הייתה 'אחראי החילוצים'. בכל סוגיה שקשורה לחילוצים, הייתי הראשון להגיע לזירת ההתרחשות. בימים הראשונים של המלחמה ביצענו בין שניים לשלושה חילוצים מדי יום. התקלות השכיחות היו כלים שנתקעו בגלל בעיות טכניות, טנקים שנכנסו לשיפוע צד וכלים שעלו על מטענים. "מרבית התקלות בהן טיפלנו בהתחלה לא היו מסובכות באופן מיוחד, אולם ב– 24 ביולי התנדבתי לבצע משימת חילוץ מיוחדת. במורדות של מרון א–ראס לכיוון בינת ג'בל, נתקע טנק מדגם מרכבה סימן 4. בטנק, שהיה שייך למפקד גדוד 'הבוקעים', היו חומרים סודיים. ידענו שאם לא נצליח לחלץ אותו, יצטרכו טייסי חיל האוויר להפגיז אותו כדי להשמידו דבר שיעלה מיליונים. "כשנכנסנו בלילה הראשון לאחר התקרית, הנגמ"ש בו נסענו פרק זחל ונתקענו במקום. המשימה שניצבה לנגד עינינו הייתה חשובה מאוד והבנו שאין לנו זמן להתמהמה שם. השארנו את הנגמ"ש מאחור ועלינו על פומ"ה, באמצעותה המשכנו לכיוון הטנק שנתקע. "היינו צוות קטן של כוח חילוץ, ואלינו הצטרפו עוד ארבעה טנקים ושני דחפורי די– 9, למתן סיוע ואבטחה. הפחד היה קיים, אבל התמודדתי איתו. "בלילה הראשון כבר לא התאפשר לנו לבצע את המשימה בגלל תקלת הנגמ"ש. כיוון שתנאי חשכה היו הכרחיים לביצוע המשימה, נאלצנו להמתין עד לרדת הלילה הבא. כשהחשיך שוב, נכנסנו למארון א–ראס, אולם אז נפתח לעברנו ירי נק"ל ושוגרו המון טילי נ"ט שמנעו את התקדמותנו. "שוב לא עלה בידנו לחלץ את הטנק ונאלצנו להמתין יום נוסף. כשהגיע הלילה השלישי הבנו שנדרשת מחשבה יצירתית והחלטנו להיכנס רגלית. "בהליכה התקרבנו אל עבר הטנק ונעצרנו במרחק שנאמד ב– 600 מטרים ממנו. קשרנו את הטנק עם שרשראות כבדות וגדולות והכנו אותו לגרירה. דחפור די– 9 תפס את השרשראות האלו ומשך אותן, ואט–אט ראינו שאנחנו מצליחים במשימה הקשה. "זו לא הייתה משימה שיועדה לחייל או שניים, ונעזרנו בשישה חיילים נוספים שהיו בשטח. היינו עייפים מאוד והדבר דרש מאיתנו כוח פיזי עצום, אך היינו ממוקדי מטרה לחלוטין. כשהמבצע הצליח במלואו, והטנק הוסע חזרה לארץ, זה היה שווה הכול". מנענו אובדן מיותר שני אירועים מרכזיים בשירותו של רס"ב (מיל') ביסאן קשורים בארץ הארזים האחד פתח את שירותו והשני הגיע לקראת סיומו. ביסאן התגייס בשנת 1982 לקורס מכונאים, ושלושה שבועות אחר כך כבר נשלח לסייע במלחמת לבנון הראשונה. בתום המלחמה המשיך ביסאן בשירות והתקדם בתפקידים שונים, ובשנת 2006 חווה שוב מלחמה בלבנון. שלוש שנים אחר כך הוא פשט מדים מעוטרים בצל"ש ". ב– 1982 נשלחנו, חיילים שמדיהם טרם הספיקו לדהות, לתוך לבנון", משחזר היום ביסאן. "המילה 'מלחמה' טרם הייתה ברורה לנו, וראינו את המשימה כחוויה ולא כאירוע מפחיד. זו הייתה הפעם הראשונה בה שמעתי הדי פיצוצים וראיתי חיילים פצועים, ואני זוכר זאת עד היום "בהמשך שירותי הסדיר הועברתי לתפקיד מכונאי בביסל"ח. הנסיעות מדרום הארץ אל מקום מגוריי, הכפר יאנוח ג'ת, היו קשות מאוד, אך התמדתי בהן ואפילו המשכתי בשירות קבע ". ב– 1987 ביקשתי לעבור לבסיס צפוני יותר, אך סירבו לבקשתי. בחרתי להשתחרר, טעמתי מחיי האזרחות והתחתנתי. לאחר שנה וחצי, בסוף 1988 , חזרתי לשירות, הפעם בעוצבת ברעם בפיקוד הצפון. "העוצבה הזו הייתה הבית שלי עד שנת 2009 . אהבתי מאוד את העבודה שעשינו, ולכן הזמן חלף במהרה. זה סייע לי להתמודד עם השחיקה שנצברת מן הסתם במהלך השנים. התחלתי בתור טכנאי פשוט, ובהמשך התמניתי להיות אחראי נגמ"שים ונגמחו"נים בעוצבה ". התפקיד האחרון, אותו מילאתי שנים רבות, הוא מנהל העבודה הכללי בעוצבה, במסגרתו הייתי אחראי על אחזקת הכלים הכבדים ועל שמירת תקינותם ". בתום מלחמת לבנון השנייה התבשרתי על קבלת הצל"ש. ההרגשה שלי באותו רגע הייתה מדהימה. לא פעלתי כדי לקבל הערכה כלשהי, אבל זה בהחלט משמח לדעת שיש מי ששם לב להשקעתי. מעבר לקבלת הצל"ש, שמחתי על הצלחת המשימה שכאמור מנעה אובדן מיותר וחסכה כסף רב. "גם בני המשפחה שלי היו גאים בי מאוד. עד היום פזורות בביתי תעודות הערכה ומתנות שהוענקו לי, וזה תמיד נעים לראות אותן ולהיזכר. "המסר העיקרי שאני רוצה להעביר הוא החשיבות של החימושיניקים. הקיצוצים בתקציב הביטחון פגעו בנו משמעותית, הן מבחינת רכישת מיומנות והן מבחינת סד"כ. הפחד שלי הוא שבעתיד היכולת שלנו לחלץ כלים תיפגע כתוצאה מכך, ולכן אני מאמין שצריך לפעול בנחישות כדי לשמור על חוזקו של מערך החימוש הצבאי".
.jpg)
לעמוד האישי באתר
ציון לשבח מוענק מטעם מפקד החטיבה ל- 4682832 רס"ם עבד עבד על שהראה דבקות במשימה, אחריות, דוגמה אישית ומקצועיות. להלן תיאור המעשה: רס"ם עבד פעל כמכונַאי 'פומה' בגדוד "המחץ" במלחמת לבנון השנייה. הוא היה שותף בכל מבצעי הגדוד וחילץ 'פומות', טנקים ודחפורים רבים מע'נדוריה ועד מרחב הסלוקי. בפועלו תִדרך, חילץ וסייע בכל נושא מקצועי או מבצעי שנתקל, וכן גרר והחזיר את כל הטנקים התקולים למרחב ישראל. הוא התנדב לכל משימה על מנת לשמור על כשירות הכלים ושימש כיד ימינו של מפקד הגדוד בכל המבצעים שהשתתף בהם. רס"ם עבד עבד הראה במעשיו רוח לחימה, יוזמה ואומץ לב. כ"ז באלול התשס"ז 10 בספטמבר 2007 עפר צפריר, אל"ם מפקד עוצבת ברק. מתוך אתר הגבורה כתבה העיתון במחנה מתאריך 12 ביולי 2012 שנכתבה על ידי רועי עמוס
לעמוד האישי באתר
כך הפך הילד שניסה לנסר רובה בגיל 10 לממציא העוזי (מתוך האתר ) ישראלי כשהיה נער השיג אקדח כדי לעשות עליו ניסויים, וכשנאסר בכלא הבריטי על הברחת נשק המציא את תת-המקלע שיחמש את העולם. סיפורו הבלתי ייאמן של עוזי גל. נתי גבאי | 06.09.17 | עוזי אוחז בעוזי הכירו את הילד גוטהארד גלאס, שמאז ומתמיד היה לו תחביב מסוכן: כלי נשק.כשהיה בן עשר נכווה גלאס בידו. למה? כי הוא החליט לנסר רובה ישן וארוך ולהפוך אותו לכלי נשק אישי וחדיש. ככה זה שהבית שבו התגוררת עם משפחתך במינכן מלא באקדחים, חרבות, ושאר כלי נשק עתיקים. כאשר הפך הילד לנער והתגורר בקיבוץ יגור, חזר לאהבתו הגדולה. הוא שמע שיש למורת הטבע בבית הספר האזורי אקדח איטלקי זעיר מסוג פי.בי. הוא מכר את אלבום הבולים שלו, רכש את הנשק והתחיל לעבוד על החלום: להפוך אותו למכונת מלחמה משומנת. לצערו, הוא נתפס על ידי מורה בבית הספר בעודו מתעסק עם הנשק, וחלומו שוב נבלם. הנער גלאס לא ויתר: בגיל 15 פיתח קשת שיכולה לירות חיצים באופן אוטומטי – "תמ"ק חיצים" – אם תרצו. בהמשך, הצטרף גלאס לפלמ"ח ומצא לו עיסוק מושלם: פיתוח אמצעי לחימה וחריטת כלי נשק. כמו בימיו כנער גם הפעם נתפס – ונדון ל-7 שנות מאסר. לשמחתו, הוא זכה לחנינה אחרי קצת יותר משנתיים בכלא עכו. נחשו איך ניצל את תקופת מאסרו? היה זה בתכנון תת-מקלע. כתבה שפורסמה ב"המשקיף", 12.7.1946 בשנת 1949, בעודו חניך בקורס קצינים, ולאחר שהכיר מקרוב את כלי הנשק של צה"ל, בחר הבחור הצעיר שהפך כבר לעוזיאל גלאס (ובהמשך כולם יכירו בשם עוזי גל), לכתוב מכתב למפקדו: "אל: מפקד בית הספר לקצינים, סא"ל מאיר זורע. מאת: חניך עוזיאל גלאס 120946. התאריך: 20.10.49" בהמשך המכתב, תיאר במסמך ארוך ומפורט את החזון שלו לתת המקלע המושלם. חמש וחצי שנים אחר כך, ב-27 באפריל 1955, קיים צה"ל את המצעד המסורתי לכבוד יום העצמאות. במצעד הזה חשף הצבא תת מקלע חדש שזכה (איך לא) לשם "עוזי".גוטהארד/ עוזיאל/ עוזי גלאס/ גל – דרך אגב, היה שקט וצנוע, ובכלל לא רצה שתת-המקלע ייקרא על שמו, אבל זו כבר לא הייתה ההחלטה שלו. כתבה שפורסמה ב"זמנים", 27.4.1955 תוך כמה שנים הפך העוזי לא רק לנשק פנים צה"לי, אלא גם להצלחה מסחררת בכל רחבי העולם. קבלת פרס ביטחון ישראל מידי דוד בן גוריון קבלת צל''ש רמטכל המאבק על התמ"ק בחירת תת מקלע לצה"ל בשנת 1950 - חוברת בהוצאת משרד הביטחון מוזיאון האוסף קישורים המספרים על עוזי (מתוך ויקפדיה) צל"ש הרמטכ"ל שהוענק לעוזי גל, באתר "בעוז רוחם" של אגף כוח האדם בצה"ל ביוגרפיה של גל, בפורום של העוזי, באנגלית תמ"ק עוזי - סיפורו של אייקון ישראלי, חלק א', חלק ב', רן לוי בתוכנית עושים היסטוריה. רונן ברגמן, נפטר עוזי גל, ממציא ה"עוזי", באתר ynet, 9 בספטמבר 2002 חומר ותמונות של רובה ה"גל" של עוזי גל - התפרסם בפרש תערוכה על עוזי גל בעיר הגרמנית זול נתי גבאי, כך הפך הילד שניסה לנסר רובה בגיל 10 לממציא העוזי, באתר הספרייה הלאומית, ספטמבר 2017
.jpg "אורלינצקי איגנץ (איציק) ז")
.bmp "כהן לילך ז")
.jpg "נאש קוג'אן ז")
.bmp "בן שמעון מאור ז")