[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

עזרא צוק

@alt@
קישור לאלבום התמונות האישי

התמניתי  למפקד יחש"מ 703 ביוני 1981.היחש"מ מנה את הסדנאות הבאות:

  1. נפח שהייתה סדנת רק"ם
  2. סדנת צנובר שהייתה סדנה בסיסית
  3. סדנת קלע שהייתה סדנת רכב
  4. סדנת בית הילל שהייתה סדנת רכב עם קצת נגמ"שים וקצת טנקי שרמנים
  5. פלוגה באל - על בדרום רמת הגולן שנתנה אחזקה בתחום הרכב לגדודים שנתנו תעסוקה בדרום רמת הגולן
  6. פלוגה אחת בפילון -פילון  הייתה סדנת מתנדבים שהוקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים במסגרת הפרויקט של רפול שהיה אלוף פיקוד הצפון והביא מתנדבים לעבוד בצבא ובמחסני החירום בעיקר לטפל בציוד בדגמ"חים , כלי נשק וכל מה שהיה שם. במסגר זו נאספו כמה בעלי מקצוע, קיבלו סככה בפילון.  
  7. בית הילל - סדנה שהייתה סדנת מסגריה שעסקה בדיגומים, התבססה על אזרחים מתנדבים מהיישובים והמשקים בסביבה ובראשה עמד בחור בשם יודק'ה מכפר גלעדי שהוא פיקד וניהל את הפלוגה הזו בבית הילל שהתקיימה עד שנת 1984 עד שכל המתנדבים נעלמו גם היא נעלמה. למעשה.

תחילת תפקידי הייתה  מאופיינת בשגרה של אחזקת הכלים ברמת הגולן עם כל היחידות שישבו שם באצבע הגליל. באותה התקופה התחילו כל מיני חדירות, הפגזות וירי של טילים מכיוון דרום לבנון לכיוון קריית שמונה ובכל צפון המדינה.

נוצר מצב שאנשים ארזו מזוודות, עזבו את קריית שמונה ועזבו לכיוון מרכז הארץ. ההנהגה באותה התקופה הרגישה שיש איזה שהיא בעיה וכולם נתרמו כדי לעזור לקריית שמונה.

הקמת סדנת קריית שמונה -  במסגרת זו, הייתה החלטה של אריק שרון שהיה באותה התקופה שר הביטחון לתת לקריית שמונה תעסוקה וכל אחד נקרא להירתם לזה ולתת את חלקו. במסגרת זו הצבא קיבל מבנים באזור התעשייה הצפוני של קריית שמונה והקימו את סדנת קריית שמונה שלמעשה התבססה ברוב רובה על אזרחים שקלטו מתוך קריית שמונה מבלי להתחשב בגיל ,בידע המקצועי או ביכולת שלהם. אלא המטרה הייתה לתת תעסוקה, גיבינו אותה עם נגדים מגדוד 703 והיא הפכה להיות סדנת רכב.

היחש"מ במלחמת לבנון הראשונה - החיים התנהלו כך בשגרה עד יולי 1982 כשלמעשה התחילו בצבא את ריכוזי הכוחות לקראת יציאה למלחמת שלום הגליל. ב-5 ביוני 1982 פרצה המלחמה. התפקיד של היחש"מ היה להמשיך לתת אחזקה ברמת הגולן,  אבל עיקר המאמץ של פיקוד צפון ושל הצבא היה בלבנון.

במסגרת זו, דילגה מפקדת היחש"מ והתיישבה  בקריית שמונה ונתנה אחזקה בזמן המלחמה לכל הכוחות שנעו בציר המזרחי של לבנון.

הלוחמה התרכזה בשני צירים:

  • ציר מערבי שנע על ציר החוף דרך צור צידון שליד ביירות.
  • ציר מזרחי שהתחיל בדרום לבנון בהמשך למעשה עד אגם קרע כמעט עד הרי השוף והיחש"מ נתן אחזקה לכל אחזקה בדרג ב', לכל אותם כוחות מעבר למה שהיה באורגני שלהם שזה הגש"חים והפלק"דים וכל מה שהיה אז.

לאחר המלחמה כשהכוחות נרגעו הוקמו בלבנון  שני יחש"מים נוספים בפיקוד.

  • יחש"מ מערבי -  שנתן אחזקה לכוחות צה"ל באזור ציר החוף.
  • יחש"מ מזרחי - שנתן אחזקה לכוחות צה"ל באזור אגם קרעון, והוא למעשה לקח את הפיקוד על כל הגזרה המזרחית של לבנון.

יחש"מ 703 חזר לצנובר ברמת הגולן והמשיך לתת אחזקה לרמת הגולן והיווה מעין עורף ליחש"מ המזרחי בלבנון עד יולי 1983 עד שעזרא סיים את תפקידו כמג"ד והחליף אותו סא"ל ווילי אברהם .

בזמן מלחמת שלום הגליל הסמג"ד נשאר בצנובר, נתן אחזקה לכלים שנשארו ברמת הגולן. מפקדת היחש"מ יחד עם עזרא התיישבה בקריית שמונה ומשם נתנה אחזקה לאזור לבנון. אותו הדבר קרה בציר המערבי.
יחש"מ 651 שבאותה התקופה ישב בצומת גולני נתנה אחזקה לכל הציר המערבי של לבנון, זו הייתה החלוקה בין שני היחש"מים. מינו מג"ד גם ליחש"מ המערבי וגם למזרחי והם שימשו כעורף, בכל זאת הם היו במבנים ניידים , זה לא היה יחש"מ של קבע כמו היום, הכול התבסס על אוהלים וסככות ניידות ועבודה בשטח, הם קיבלו מצנובר יחידות כוח וחלקים מקצין האחזקה, קצין האחסנה של צנובר עזר לקצין האחסנה של קריית שמונה והיוו תמיכה ועטיפה ליחש"מ המזרחי אבל היו לו את הפיקוד שלו והיה כפוף ישירות למשר"פ באותה תקופה.

סיפור שירותי

  • עזרא התגייס בשנת 1963 . את רוב שנות שירותו שירת בפיקוד צפון.
  • סגן מחש"פ - שם התמנה להיות קצין אמל"ח של הפיקוד, ושם קיבל את דרגת סגן האלוף.
  • קצין חימוש של אוגדה 90 שישבה אז בנעורה והיא נחשבה לאוגדה מסובכת מפני שהיו לה ארבע חטיבות במקום שלוש חטיבות שאנחנו מכירים, החטיבות היו שתי חטיבות מג"ח, חטיבה 6 וחטיבת טיראן שהיו מאוד מסובכות לאחזקה.
  • מפקד יחש"מ 703 החל מיוני 1981 עד לאוגוסט 1983.
  • קורס קח"ש בכיר בארה"ב - קורס של שנה בצבא ארה"ב.
  • סגן מחש"פ(1984)של יהודה ישראלי שהיה מחש"פ, היה סגנו כשנה וחצי.
  • מחש"פ צפון כשנתיים וחצי.
  • לימודים במכללה לביטחון לאומי.
  • סגן קחש"ר (1987)כ 3 שנים 
  • נספח צבאי בדרום אפריקה (1990) יצא לדרום אפריקה והיה נספח צבאי עד שנת 1993.
  • שנת 1993 פרישה מצה"ל לאחר 30 שנות שירות בצבא.

סיפור הסדנאות:

  • הסדנה הבסיסית הייתה סדנת צנובר שנתנה אחזקה גם לנגמ"שים, גם לרכב, צמ"ה(בין הראשונים בארץ שהתחילו להתעסק עם הצמ"ה), הייתה מחלקת גנרטורים, מחלקת נשק קל,  פיקד עליה בזמנו רפי ארז, שלימים קיבל סא"ל ופרש כסא"ל.
  • הסדנה השנייה בחשיבותה הייתה סדנת הרק"ם בנפח שנתנה אחזקה לכל סוגי הטנקים שהיו ברמת הגולן, על כל התותחים המונעים והנגררים , שפיקד עליה בזמנו גיל רוזנברג שהשתחרר בדרגת אלוף משנה, היה מג"ד 703 וגם 651.
  • סדנת קריית שמונה נבנתה כסדנת רכב מטרתה הראשונית הייתה כדי למצוא תעסוקה לתושבי קריית שמונה ופיקד שם רב סרן שמואל שפינר.
  • סדנת קל"ה נתנה אחזקה ומענה לנגמ"שים, רכב וגנרטורים. היום אפילו המבנה לא קיים שם, פיקד על הסדנה בזמנו אבי קיסר.
  • סדנת בית הילל נתנה אחזקה לכל אזור אצבע הגליל, לרכב, שרמנים ותומ"תים שהיו באזור פיקד על הסדנה מיכאל שני.
  • אל על הייתה סדנת רכב בגלל המרחקים בדרום רמת הגולן רצו לתת אופציה של גדוד ושהגדודים שהיו בדרום רמת הגולן לא יצטרכו להגיע לצנובר על כל תקלה שיש להם ובשביל זה הקימו את הפלוגה. היום היא כבר לא קיימת. פיקד  על הסדנא בתקופתי נגד.

מטה הגדוד

  • היה סמג"ד - סגן אלוף ענבר דוד.
  • קצין הפעלה התעסק בתפ"י וכל שקשור לתוכניות עבודה ופיקד על זה סגן רפי סבן שלימים השתחרר כאלוף משנה מחיל חימוש.
  • קצין אחסנה שריכז את כל נושא העבודה מול מצל"ח היה רב סרן יוסי שניידרמן.
  • קצין ניהול\קצין שלישות היה אזרח עובד צה"ל השתחרר לפני כמה שנים שמו בני בנימין.
  • רס"פ, אחראי על כל בגדי העבודה וניהול משרדי שניהל רס"ר שמעון אזולאי.

מפקדת היחש"מ ישבה בצנובר. גם סדנת בירנית שייכת לגדוד 703 אבל בזמנו הייתה שייכת ל651 והיא יושבת באזור ברעם על כביש הצפון שזה הגבול בין 651 ל703 מבחינת אחזקה.

סיפור מחנה שמשון

למה לסדנה בצומת גולני קוראים מחנה שמשון ?

אחרי יום הכיפורים הייתה תכנית שנקראה החזרה לכשירות, כל הצבא כולו היה שחוק וכתוש והסדנאות קיבלו הנחייה לבצע במהירות החזרה לכשירות של כל הציוד של פיקוד צפון מבלי לדעת לאן הם הולכים בין אם זה למלחמה, לשלום.

באותה התקופה עזרא פיקד על סדנת 704 שהייתה סדנת רק"מ של סדנת 651 והיא ישבה במחנה כורדני צמוד לרפאל, גם המחנה הזה לא קיים היום.

למעשה כורדני הייתה סדנה שהייתה עושה לפני המלחמה כ 19 טיפולי ג' בחודש, ואחרי המלחמה נדרשה לעשות כ 150 טיפולי ג' בחודש.

כוח אדם גדל בהרבה מסדנה של כ 130 אנשים הפכו להיות סדנה של כ 400 אנשים ברובם אנשי מילואים.

למנהל העבודה של הסדנה הזו קראו רס"ר שמשון אנג'קו. באחד הימים לפני ארוחת הערב החליט הרס"ר לפני ארוחת הערב להוציא טנק מהסדנה ולהכניס טנק אחר במקומו כדי שיהיה מוכן לעבודה אחרי ארוחת הערב. שמשון עמד בין שני טנקים, תפס איש מילואים ושאל אותו אתה יודע לנהוג ? האיש ענה לו שכן ושיש לו רישיון נהיגה על טנק, הוא היה מכונאי "כל מכונאי יודע לנהוג" , בטנק לא היה כיסא נהג כי הוציאו אותו לטיפולים.

שמשון הושיב אותו על ארגז עגבניות ועמד עם הגב לטנק ועם הפנים לטנק שרמן וכיוון אותו לנסוע ברוורס. הבחור במקום רוורס הכניס לLOW, הטנק זינק קדימה, הבחור ניסה לבלום אבל לא הטנק לא נעצר , כיוון שלא היה לו כיסא , איך שאיש המילואים לחץ על הברקס הוא נפל, הוא ישב על ארגז עגבניות ולא על כיסא עם משענת.

שמשון נמחץ בין שני הטנקים ונהרג.

לאחר כשמונה חודשים התחילו את העברה של פלוגת הרק"ם, היא הייתה ב651 שעברה לצומת גולני היא הסדנה הכי גדולה וכשעברו לשם אחרי המקרה בחרו לקרוא לסדנה על שם שמשון אנג'קו ובכניסה לסדנה, מצד ימין בנו אנדרטה לזכרו של שמשון ויש שם טנק טיראן וחרוט עליו את מספרו האישי של שמשון.

סיכום הפיקוד על יחש"מ 703

עזרא חושב שהיחש"מ היה יחש"מ לתפארת, למרות שעזרא עשה הרבה תפקידים לאחר שירותו ביחש"מ, זה היה תפקיד מפתח. אחד התפקידים שזכורים עליו לטובה, אחד התפקידים היותר יפים שעשה בקריירה הצבאית שלו, היה לו צוות יוצא מן הכלל. מ"פים, נגדים וקציני מטה. עזרא אומר שיהיה פשע לציין אחד יותר מהאחרים.

עזרא אומר שכמפקד אסור שאנשים (חיילים) יפחדו ממך, הם צריכים להעריך אותך ולא לפחד ממך.

עזרא זוכר במיוחד את מלחמת שלום הגליל ואומר שהצבא מכין את עצמו ליום פקודה, אימונים, תרגילים. היחש"מ, עם כל היכולות שלו, והיכולות של האנשים שמשרתים בו בא לידי ביטוי במלחמת שלום הגליל.

טרום מלחמת שלום הגליל

"הצבא הוא לא זה שמחליט מתי יוצאים למלחמה. לצבא אומרים תהיה מלחמה, תתכונן. ההסלמה מצד המחבלים בדרום לבנון התעצמה מיום ליום,  הפגזות בלתי פוסקות על קריית שמונה וכל היישובים בסביבה, והפיכת החיים שם לבלתי נסבלים נמשכה תקופה מאוד ארוכה.

ההסלמה התחיל  8 שנים לפני מלמת של"ג , כן היא התחילה והיו כל מיני מבצעים כמו מבצע ניתאמיר, פשיטות לברג'יון, פשיטות ברמת הגולן עד שהדרג המדיני החליט שאין שום פיתרון אלא להיכנס פנימה, עד ביירות או עד לאן שהגיעו ולשבת בשטח לבנון כדי לשלוט בזה.
הצבא התחיל בתגבור כוחות כשלמעשה אוגדות מהדרום והמרכז עלו לפיקוד צפון, עדיין לא גייסו מילואים. אחזקה של כל הכוחות נפלה על 703, בכל התקופה לפני המלחמה.
יום אחד הודיעו שיש מלחמה וכמובן נערכנו, התארגנו ושום דבר לא השתנה,

המצב בלבנון

אנחנו היינו בלבנון, כבשנו, ישבנו, יצאנו, החיזבאללה יושב שם היום. שוב מדברים על פעולה, זה מן דבר שקשה לבוא ולהגיד- גמרנו. הייתה מלחמת לבנון השנייה, השלישית ואתה מבין שהמצב הוא כמו שהוא ולכן יכול להיות שהצבא פעל בכיוונים שונים שלא אני צריך לתת אותם. המלחמה התחילה ב5 ביוני 1982. אני הגעתי כקצין ב 1969, לדרום לבנון קראו "פתאח לנד", הייתי קצין חימוש גדודי ברמת הגולן, בגדוד 74 והיו אינספור פשיטות ללבנון ולסוריה, עשינו שלוש מלחמות וכלום לא השתנה."

קליטת אמצעי לחימה חדשים בצה"ל ובאחזקה

גולת הכותרת של אותה התקופה היה מעבר מטנקי שוט קל, קנו מהבריטים טנק שוט מטאור, הטנקים  היו עם מנועי בנזין ולמעשה עד לפני מלחמת יום הכיפורים בסוף שנות ה 60 ותחילת שנות ה70 החליטו לקרוא להם שוט קל,

עזרא כקצין חימוש חטיבתי יצא למלחמת יום הכיפורים עם חטיבה של שוט מטאור, שוט בנזין ובתקופה שהיה  ב 703 כבר התחילו לקבל את טנקי המרכבה הראשונים שהיו מרכבה סימן 1. התרגשנו מהמעבר מטנקים בריטיים שעברו שיפורים, לטנק תוצרת כחול לבן חדש.
ואם מסתכלים על סוגי רכב אז מעבר בין JMC    לריו, מג'יפים להאמרים, מזחל"מים לנגמ"שים. מעבר לנושא של כוח אש וניידות, זה הגנה טובה על הצוות ולא רק ביכולת השמדה של טנקים אחרים.

 עזרא מספר שבתקופתו כמג"ד 703 היה קשר אחזקה צמוד עם צד"ל – 'צבא דרום לבנון'. צד"ל  היה בתוך לבנון עוד לפני מלחמת שלום הגליל, היו מליציות שתמכו בישראל. ישראל נתנה להם טנקים נגמשים כלי נשק ותחמושת רבה, גיבוי והדרכה.יחש"מ 703 נתנו אחזקה על הכלים האלה. הייתה במטולה יחידה שקראו לה יק"ל- יחידת קישור לדרום לבנון. היה לה קצין חימוש ודרכו 703 נתנו אחזקה לכל אותם הכלים בתוך דרום לבנון. אם היו תקלות, היו נכנסים ב8 בערב עובדים וחייבים לצאת לפני אור ראשון וזה התחיל עוד לפני עזרא, בתקופתו של יהודה יזראלי שהיה לפניו.

מראיין רנ"ג רונן אילוז מגדוד 703 'גליל גולן'

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online