מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 06/09/2020
תאריך האירוע: 1988-01-01
מספר צפיות: 1087
יעקב סיני פתח את הריאיון עמו כך:
די מהר התאהבתי בתפקיד ואהבתי את מה שאני עושה. המגע עם האנשים היה מאוד חשוב לי ובאמת הנהגתי גם דלת פתוחה מהחייל הזוטר ביותר היה יכול להגיע אליי פעם בחודש לפגישה בהתראה מאוד קצרה ולשפוך את כל מה שהוא רוצה מהלב.
אל"ם יעקב סיני זוכר כי הדבר הראשון שחיכה לו היה התרגיל הגדול ביותר שהיה במרת"ח ושכלל 700 כלי רכב. תרגיל זה בא לדמות מצב של היערכות למלחמה, והוא עבר בהחלט בהצלחה, הופקו לקחים חשובים מאוד שאחר כך הוחלט ליישמם.
.png)
תקופתו של סיני אופיינה בפעילות בט"ש בגזרות הצפונית והדרומית, פרצו האינתיפאדה ומלחמת המפרץ, ומרת"ח היה צריך להיערך לספק את כל הצרכים לאינתיפאדה. רוב הפעילות הייתה ממרחב המרכז, ובתחום הזה מרת"ח עמד במשימה בהיערכותו ובמענה שנתן: מבחינת מלחמת המפרץ, כפי שאתם יודעים הרי אנחנו לא הגבנו אבל מה שכן בסיסי מרת"ח נכנסו לכוננות.
התחלנו לעסוק בתחום של גדרות אבטחה. באג"א הבינו שמרת"ח הינו מרכז לוגיסטי שפגיעה בו זה פגיעה אסטרטגית והיא לא רק טקטית. הצלחתי בתקופה שלי לגייס את עוזר לתחזוקה במטכ"ל אג"א, הסברתי לו את חשיבות ההיערכות של בסיסי מרת"ח והצורך בשטחי כינוס והיערכות בכל בסיס. הצלחנו לקבל לתקופה ארוכה מאוד גדוד הנדסה מטכלי שעשה הכשרת שטחים נרחבת. יזמנו סימולציה של תפקוד מרת"ח בזמן חירום – סימולציה מיחשובית שאומרת לך שאתה באופטימום מבלי לעשות תרגיל כל חצי שנה או שנה.
תחום נוסף שהייתי אומר זה כניסת חימוש מדויק והצורך לבנות את התשתית שמרת"ח יוכל להתמודד עם מעבדות לא רגילות. כל הזמן עשינו צעד קדימה. לצד הפעילות המבצעית היית בנייה מסיבית בבסיס נחל שורק.
העיסוק בסילוק תחמושת לא פסח גם על אל"ם סיני, ובתקופתו נדרש למצוא פתרונות להשמדת תחמושת:
במסגרת הבחינות המחזוריות עלינו על כמה דברים מאוד חשובים לכוננות הצבא. מערך טילי הטאו שהזדקן, הוא למעשה הגיע ב־,'73 והוא כבר היה מאוד זקן במונחים של טילי נ"ט. תופעה נוספת שעלתה במסגרת הבמ"ח הייתה שכל השקיות של מטען הודף של ה־155 התחילו להיקרע.
בתקופתי ייסדנו את הרעיון שמרת"ח יהיה אחראי גם על בחינות מחזוריות ותחמושת בדרג השדה.
לסיכום אומר אל"ם יעקב סיני:
מהטבע האנושי קודם כל מפקד מרת"ח מקבל את המקל וצריך להוביל אותו עוד קצת קדימה. תרגילים ואירועים שעמדנו בהם – עמדנו בהם בהצלחה. השילוב של העשייה שדיברתי עליה וכוח האדם הצוות שישנו ושהתגבש, בסך הכל נתן לי תחושה שבתקופה שלי עשיתי את מה שצריך. זה אומר שאתה כל הזמן על תקן של מודאג שמא יקרה משהו, שמא משהו יתפוצץ, שמא מישהו ייפצע, ייהרג. אלה דברים שמטרידים מפקד והוא עושה הכל כדי שזה לא יקרה. את שלי אני חושב שעשיתי ותרמתי. "מרת"ח קרוב לנפשי ולליבי."