דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

100 ימי אחזקה וטכנולוגיה במלחמת 'חרבות ברזל' בראי עקרונות המלחמה - עבודתו של אל"מ מיכאל בסין מטל"פ דרום

מאמר מצויין הבוחן תוך כדי הלחימה בפיקוד הדרום את ההצלחה הכבירה של אנשי הטנ"א לתקן ולתחזק תוך כדי מלחמה את כלי המלחמה. בסין בוחר להדגיש לכל אורך המאמר את אנשי הטנ"א המופלאים העובדים מסביב לשעון בחריצות אינסוף עם חיוך ואהבה גדולה ללוחמים. מצדיע לך קצין אהוב ומאחלים לך בהצלחה בדרכך החדשה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 25/02/2024

תאריך האירוע: 2024-02-25

מספר צפיות: 424


אגף טכנולוגיה ואחזקה פיקוד דרום
לשכת  מטל"פ
מטכ"לי: 0702-2966
מספר   
1/19576/14
‏ו' בשבט התשפ"ד
‏16 בינואר 2024

 

 

100 ימי אחזקה וטכנולוגיה במלחמת 'חרבות ברזל' בראי עקרונות המלחמה

במהלך המלחמה, נתקלתי במאמר הבוחן את ביצועי חיל החימוש במלחמת יום הכיפורים בראי עקרונות המלחמה. כותב המאמר, מתרכז בכתיבתו בשישה עקרונות: דבקות במשימה לאור המטרה, יוזמה והתקפיות, רוח הלחימה, ריכוז המאמץ, מיצוי הכוח ורציפות והמשכיות.

על אף חמישים שנים שחלפו ואיתם השתנה האמל"ח, למעט רכבי הריאו הממשיכים להילחם בשורות צה"ל, מצאתי הרבה קוים מקבילים, אתגרים דומים ואף פתרונות זהים.

החלטתי לאתגר את עצמי ולנקוט בגישת חקירה דומה ואף להרחיב את הבחינה אל מול כל עקרונות המלחמה. היות ולא הצלחתי למצוא ביטוי לעקרון התחבולה בפעולות הטנ"א, בחרתי את עקרון הגמישות מתוך המלצות של אלוף אמיר ברעם וד"ר סא"ל (מיל') שגיא טורגן במאמרם " עקרונות המלחמה: התאמתם למאפייני המלחמה בעת הנוכחית". הכותבים מציעים בעצם את עקרונות הגמישות, מנהלה וחופש פעולה להכניס לרשימה היוקרתית. על אף תחושת הצלחה גדולה שמלווה את אנשי החיל על הביצועים והתפקוד מתחילת המלחמה אשתדל להישאר ביקורתי בגישתי.

אין לראות בכתובים שום כוונה לסכם את המלחמה או אחד משלביה.

 

דבקות במשימה לאור המטרה

"חיל הטנ"א הגיע למלחמה" אמר מפקד אוגדה 162 בשיחה שניהל עם מנהלי העבודה של האוגדה. בעיניי, ציטוט זה נותן גושפנקא, בצורה הטובה ביותר לפעילות החיל במלחמה. החיל על כל חלקיו נרתם, החל מהיום הראשון של המלחמה, לפעולות ומשימות האחזקה כפי שהתאמן והתארגן בשנים האחרונות.

לאורך 100 ימי הלחימה האחרונים, אנשי הטנ"א פועלים להכשרת הכלים ללחימה הן בעורף והן בתמרון כאשר המפקדים והחיילים של המערך נמצאים בקווי הלחימה הקדמיים ביותר, אנשי המערך מחלצים ומתקנים כלים תחת אש ומחזירים אותם במהרה למעגל הלחימה.

דבקות במשימה הינו ערך שבוחן את היכולות לקבל החלטות מורכבות ומקצועיות תחת אילוצים. בוחן אשר מקבל החלטה שאינו משבית כלי על חוליה סדוקה כי לאור הערכת המצב שביצע הוא מבין שחוליה תחזיק מעמד עוד 24 שעות במתאר הפעילות של הכלי, נחשב בעיני לאדם מקצועי ,בעל אומץ אשר מבין את האילוצים הקיימים ומקדם את יחידותו לעמידה במשימה.

לצד סיפורי גבורה רבים , חשוב לציין שישנם מספר מקרים בודדים של אנשי קבע אשר כשלו במהלך הלחימה תחת ערך זה, לא חצו גב"ל באמתלות שונות והביעו אמירות קיצוניות אשר אינן הולמות משרתי קבע בצה"ל, בטח לא בתקופת מלחמה. מלבד אותם מקרים בודדים, אני גאה מאוד במשימתיות האנשים ומסגרות הטנ"א.

רוח לחימה

עקרון זה מבטא את נכונות הפרט והמסגרת להילחם ולבצע את משימתם גם תוך סיכון אישי גבוה ולעמוד בתנאים קשים ובסבל לאורך זמן. בעיני זה אולי העקרון המשמעותי ביותר דרכו ניתן להבין את מעשיהם ופועלם של אנשי הטנ"א במלחמה. אינספור מקרי גבורה של אנשי החיל אשר פגשתי במלחמה. מקרים רבים במהלך 7/10 בו נלחמו אנשי החיל ופינו פצועים. אבחר שלוש דוגמאות אשר מבטאות בצורה טובה את רוח הדברים.

כשישבתי בנמר האחזקה עם מנ"ע של אחת החטיבות, סיפר לי איך תחת אש כבדה חש פחד אמיתי בגישתו לחילוץ מורכב בתוך מרחב אורבאני כאשר אש תופת נורית על הכלים. הוא ממשיך ומספר כי הבין כי הפחד הוא נחלת כולם לרבות המפקדים האג"מיים. הוא מנחה את אנשיו להישאר בכלי ומתכוון לצאת לבדו לאבחן את הכלי התקוע. אנשיו כמובן לא מקשיבים לו ויוצאים אחריו.

כאשר פגשתי מנ"ע של אחד הגדודים, סיפר לי על המג"ד שנהרג, על השיחה האחרונה שלהם בקשר ואיך נשלח תחת הפגזה לזהות את המג"ד ההרוג. זה לא תפקידו של מנ"ע, בטח לא תפקיד מוגדר. פונים אליו כי מנ"ע טנ"א הוא אחד שסומכים עליו שיבצע בלי לשאול שאלות.

הסיפור השלישי אותו אני מספר מהיום הראשון של המלחמה, על מפל"גית אשר הצליחה להימלט ברגעים האחרונים מחמ"ל התופת בנחל עוז בשבת הארורה ב 7/10, נפצעה אך חזרה לפקד על הפלגה למחרת. שיקמה יחד עם אנשיה את הגדוד ונכנסו להילחם בעזה. בקרב במארב 'כריש' בהיתקלות וקרב מורכב יצא רוב הגדוד מכשירות והוגדר כלא כשיר. לאחר מאמצי חילוץ משמעותיים ותיקון הכלים חזר הגדוד להילחם.

כדי שהרוח תמשיך לנשוף במפרשי החיל, אנו המפקדים, נדרשים לעסוק ביתר שאת בשימור חוסן האנשים לאחר המלחמה ולהשקיע משאבים רבים (זמן, קשב, תקציבים ועוד) בכשירות הפרט והמסגרת.

יוזמה והתקפיות

ערך זה, עומד בקומה אחת עם עקרון דבקות במשימה ורוח הלחימה. שלושתם יחד משקפים את דמותו של צה"ל ומהווים מצפן ערכי לעקרונות המלחמה. היוזמה בקרב מבטאת הכתבת מהלכי הקרב והתפתחותו ומעניק חופש פעולה לצד היוזם ומאידך מחייבת את האויב להגיב בצורה בלתי סדירה. חשוב לציין כי העקרון בא לידי ביטוי ביתר שאת בקרב אנשי הטנ"א במהלך המלחמה.

היוזמה נצפתה הן בקרב דרגי הגדוד והחטיבה, שם התנפלו אנשי הטנ"א על כל כלי שיצא מכשירות, מודל אותו כינינו במהלך הלחימה "פורמולה 1". כינוי זה מבטא פרקטיקה של ריכוז המאמץ (ארחיב בעקרון ריכוז המאמץ) ועבודה מהירה על הכלי. בדרג האוגדתי והפיקודי בלטה היוזמה בתחום אחזקת הצמ"ה החל מהקמת צמ"מ שעסק באחזקת הצמ"ה אשר ייצר פו"ש ייחודי ואיפשר לייצר הערכת מצב שוטפת למשק זה ודרך פתרונות טקטיים כגון הקמת נפ"חים אוגדתיים לאחזקת הצמ"ה ודרך השכרת ניידת לייצור צינורות במרחב הלחימה העורפי ששיפרו את זמינות המענה האחזקתי. לאחר כחודש וחצי בלחימה בוצע גיוס מסגרים מאזרחות ושיבוצם בחטיבות הלוחמות. גם בדרג המטכ"לי ניתן לפרט על דוגמאות רבות כגון פתרונות יצירתיים שניתנו ע"י התאמת יחידת יאמ"מ לפערים טכניים שנוצרו במלחמה ,מערכת 'תומכת חיים' ויכולת תיקון מערכת 'מעיל רוח'.

ריכוז המאמץ

ריכוז המאמץ עוסק בצורך לרכז תחת רעיון מסודר את היכולת הנדרשת כדי לקדם תכלית מסוימת ולאפשר במסגרת זו מיצוי מרבי של העוצמה הרלוונטית העומדת לרשות המפקד. הדוגמא הבולטת ביותר לכך היו מבצעי הגברת המוכנות כאשר המרכזי בהם היה מבצע "דלתות שמיים", בו לראשונה בהיסטוריה של צה"ל התבצע תהליך החזרה לכוננות של שלוש אוגדות במקביל. במבצעים אלו לקחו חלק זרועות ויחידות חיל הטנ"א תוך הפגנת שותפות דרך אמיתית. מרבית ריכוזי הכיתות התבצעו ע"י כיתות בדרג המטכל"י בתווך הפיקודי אשר היה בשליטת מרחב 6653. לצערי התקשיתי לראות ריכוזי מאמץ ברמת הפיקוד, האוגדות והחטיבות בטח של כיתות אורגאניות. האוגדות שבלטו ביכולת לווסת ולסייע בכיתות אחזקה וחילוץ היו אוגדות הגנה 143 ו-80 ואוגדה זירתית 252. ללא קשר למשימתיות האוגדות אני משייך את התופעה לפיקוד הישיר של הקטנ"אים על כוחות האחזקה דבר שלא קיים באוגדות הרב-זירתיות. הנ"ל מצביע על מורכבות הפו"ש ביחידות אלו. חשוב להוסיף שלא מדובר בתופעה חדשה וחוויתי אותה באופן אישי עת שימשתי כקח"ש 401 במבצע "עמוד ענן" והתקשיתי לווסת בוחנים מגדוד לגדוד בתוך הצק"ח. מאידך ההצלחה ביכולת לתגבר מאמץ ברמה מטכ"לית נובעת מתהליכים שבוצעו בעמ"ט "אחזקה אחרת" בו רוכזו כלל כוחות האחזקה תחת הפעלת החיל.

מיצוי הכוח

עקרון המבטא שימוש מיטבי בכוח המוקצה למשימה. אם האפקטיביות של השקעות כוח האחזקה ושיטת האחזקה אינה מוטלת בספק לאור אחוזי הכשירות הגבוהים הנשמרים לאורך הלחימה במשקים מרכזיים, נדרש עוד לבצע סיכום ביניים עם היחידות כדי לבחון את יעילות תהליכי האחזקה. בשלב זה אני מתקשה להגיד את כמות התקלות שתוקנה אל מול כמות כיתות אחזקה שפעלו ולבחון בעצם את יעילות הקצאת הכוחות.

בשיחותי עם קצינים ונגדים ברמות ויחידות השונות לא קיימת אחידות בשיטת הפעלת האחזקה ומרבית היחידות טוענות כי דרך הפעלה שבחרו היא הנכונה. לדוגמא שני מפל"גי טנ"א אשר טוענים כי ההחלטה שלהם על מיקומם בקרב היא זו שהשפיעה על כשירות הצק"ג. העניין הוא שאחד הקצינים בילה את כל הקרבות בנמר האחזקה בתוך הרצועה ואילו השני עשה חלק גדול מהמלחמה ב 15א ונכנס למרחב הלחימה בהעלאת מוכנות. יחד עם זאת, אני טוען כי חלק משיטת הפעלת הכוח נבעה מאילוצים ומחסור משאבים ולא מתוך אידיאולוגיה.  אילולא אילוצי המשאבים ניתן היה לנקוט בשיטת אחזקה אחרת. לדוגמא ארחיב על אחזקת האכזריות שהלכה למעשה מתקיימת ללא שיטה ברורה אלא התאמות מקומיות שעושות היחידות לאור פערים גדולים במשולש האחזקה (חלפים, כ"א מוכשר ואמצעים מתאימים בדגש על זיווד). נושא נוסף שנדרש לתחקר ולבחון בסיום המלחמה הוא זמינות ומספיקות החלפים. היעדר זמינות החלפים ברמת הצק"ג לכל סוגי הפלטפורמות, בטח בעומק הלחימה, יצרה דחיה של שעות בין אבחון התקלה לתיקונה בפועל.

מאידך, משימת שיקום מערך האיסוף במכשול, אחרי שנפגע במהלך השבת ב 7/10, הינו דוגמא טובה למיצוי יכולות מערך הטנ"א הרבתי. סינרגיה בין אנשי מנהלת קו התפר, החט"ל עם המש"א, אנשי טנ"א באוגדה 143 עם גורמי תקשוב אפשרו החזרה לכשירות תוך זמן קצר. בנוסף, התארגנות הרוק"ק, שהוביל מכלול טכנולוגיות פד"ם , הינה דוגמא נוספת של יכולתו של צה"ל לרכז משאבים למשימה. המכלול הצליח לרכז מספר רב של גורמים, מדיסציפלינות שונות תחת קורת גג אחת ולייצר תוך שלושה שבועות פתרון הגנתי והתקפי לאיום הרוק"ק בעזה.

אבטחה

עיקרון האבטחה מנחה למנוע מהאויב מהלכים שיקנו לו יתרון ויחייבו אותנו להפסיק את ביצוע המשימה. באופן מסורתי עיקרון זה מנחה על הקצאת כוחות למשימות אבטחה אך אני רוצה לבחון את האבטחה בראי מיגון הכלים אשר משתתפים במלחמה והשפעת המיגון על רציפות המערכה.

חשוב לומר שמפקד הפיקוד פקד מתחילת הלחימה על איסור הכנסת נגמ"שים למרחב הלחימה (בהמשך הלחימה אושרו נגמ"שים מסוימים להיכנס וגם הם באישור פרטני של מפקדי האוגדות ובדירקטיבה של סגן מפקד הפיקוד). משימות הפינוי מבוצעות ע"י לבנות קלות של האמרים/רגל עץ או לבנות כבדות ע"ג רק"ם ממוגן מסוג נמר/איתן/אכזרית. גם הכנסת כוחות האחזקה למרחב הלחימה מתבצעת ככלל ע"ג רק"ם ממוגן מסוג נמ"ר ואכזרית.

נתוני היפגעות הרק"ם, עד כה, מראים על רמת מיגון גבוהה מאוד של הכלים, על אף הטענות שקיימות בשטח על תפקוד חסר של מערכת 'מעיל רוח'. מתחקירים ראשוניים שבוצעו מערכת מ"ר עובדת כמצופה עפ"י רמת האמינות שהוגדרו לה. 

במהלך המלחמה, לראשונה נכנסו אנשי הטנ"א לתוך מרחב הלחימה ע"ג פלטפורמות נמר שהינן ממוגנות במיוחד. הדבר אפשר לאנשי הטנ"א להיות בקו אחד עם הלוחמים ושיפר משמעותית את זמני חילוץ ותיקון הכלים.

יחד עם זאת ראינו לאורך הלחימה כי הקצאת כלי אחד לטובת אחזקה ברמת הגדוד אינו מספיק ולכן חשוב לעסוק בבניין הכוח אחרי המלחמה לתקנן ולייצר חט"פ ממוגן בכל גדודי הרק"ם. על אף כשירות גבוהה לאורך הלחימה, כלי אחזקה נוסף לרמת הצק"ג היה מאפשר זמינות גבוהה יותר של אנשי טנ"א לחילוץ הכלים ומשפיע טוב יותר על המענה המבצעי. מיותר לציין שבלחימה בזירה הצפוני, בה מתוכננת פריסה רחבה יותר של הכוחות הלוחמים, הכרחי לחזק את היחידות בכלי אחזקה ממוגנים.

רציפות והמשכיות מול עומק ועתודה

רציפות והמשכיות במערכה פירושה הפעלת כוחות האחזקה והאמצעים שברשותנו ברצף בלתי פוסק. עומק אינו רק ביטוי לשטח הגיאוגרפי אלא שיש לתפוס את המושג במונחים של משאבים, זמן ומרחב המשפיעים על המשימה ועל יכולת התגובה עתודה תכליתה לשמר את הגמישות בהפעלת המערך אל מול התפתחות המערכה.

שני עקרונות חשובים שעומדים אחד מול השני, והלכה למעשה מציאת נקודת איזון הנכונה תביא אותנו בהכרח לעקרון מיצוי הכוח עליו פירטתי קודם.

כדי לבחון עיקרון הרציפות ניתן לראות כי לאורך הלחימה, ב- 100 ימים האחרונים כשירות רק"ם העיקרי נשמרת ועומדת על כ- 90% . ברמה הטקטית היכולת לשמר רציפות מתאפשרת לשיטת עבודה במלחמה בה כיתת אחזקה אחת לגדוד עוסקת בחילוץ ותיקון במרחב לחימה קדמי ושאר כוח אחזקה עובד במרחב לחימה עורפי או בתוך מגננים. שיטת העבודה שקבענו יחד עם מרחב 6653 מאפשרת לפיקוד לשמר עומק ועתודה רלוונטית. כוחות המרחב מוטלים מדי יום כדי לחזק מאמצי אחזקה או אל מול פקודות הגברת מוכנות בהתאם להערכת מצב פיקודית ופקודה יומית.

פשטות

עיקרון הפשטות מצביע על תופעה מוכרת; במלחמה ובקרב, כל עשייה מסובכת מזמינה קשיים ותקלות, וכל עשייה פשוטה – טובים סיכוייה להצליח. עיקרון הפשטות בא לידי ביטוי בפשטות התוכנית, בפשטות ובבהירות הפקודות. במהלך שלוש שנים האחרונות, הפיקוד יחד עם מרחב 6653 וחלק מיחידות המופעלות בתוכנית, יצרו שפה אופרטיבית פשוטה וברורה יחסית. לאורך תקופה זו ריבוי האימונים המשותפים יצרו הבנה ואמון המפקדים בתוכנית.

בפרוץ המלחמה ובהחלטת המטכ"ל לבצע תוכנית התקפה נרחבת עם סד"כ גדול משמעותית ממה שהתכוננו, ישבנו יחד, מפקדי המערך בפיקוד עם מפקד המרחב וקיבלנו החלטה שאנו לא משנים את עקרונות האחזקה כפי שתכננו לתוכנית 'ראשית הקציר'. בוצעה התאמה של קביעת מ"פ משימתי אל מול כל אוגדה להקלת הפו"ש והתאמת מיקומי הנפ"חים. תוכנית האחזקה קבעה שיחידות המתמרנות יהיו עצמאיות במקסימום האפשרי וכלל כוחות העתודה בדרג הפיקודי והמטכ"לי, יאוגדו ויופעלו ע"י מרחב 6653.

ככל שהתקדמה המלחמה התפתחה גם שיטת האחזקה בדגש להעתקת מאמצי האחזקה לתוך מרחב הלחימה אך העקרונות, הלכה למעשה, נשארו זהים. ככל שקלטנו יותר אוגדות וחטיבות לאורך המלחמה, הקפדנו על תהליכי למידה סדורים על שיטת האחזקה.

גמישות

כפי שציינתי בפרולוג, אלוף אמיר ברעם וד"ר סא"ל (מיל') שגיא טורגן במאמרם " עקרונות המלחמה: התאמתם למאפייני המלחמה בעת הנוכחית" מציעים את עיקרון הגמישות שהוא אחד ממאפייני הפיקוד החזקים ביותר של המפקד בצה"ל, ובעבר היה חלק מרשימת עקרונות המלחמה של צה"ל. עיקרון זה היה כה מוטמע בצה"ל עד שהפך לעיקרון מוביל, והפיקוד בצה"ל התגאה ביכולת האלתור של אנשיו. ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל, בנאומו בפו"ם "יהיה בסדר", ביקר את העובדה שהאלתור הפך לעיקרון הקודם למקצועיות. במהלך המלחמה אני מוצא הרבה דוגמאות של אנשי טנ"א ומפקדים אשר מבצעים אלתורים מתוך המקצועיות הגבוהה. אנשי הטנ"א יזמו ואלתרו פתרונות לא קונבנציונליים ע"י התאמת חלפים חליפיים או חלפים מאמל"ח אחר. פגשתי מפקד נמר"ה אשר מצליח לאלתר חיבור שטנגת היגוי ומחלץ את הכלי מחוץ למרחב הלחימה ומגיע לנפ"ח. בנוסף לפתרונות טקטיים זיהיתי ולמדתי רבות על גמישות המחשבה של מפקדי המערך מדרג הגדוד ועד דרג המטכ"ל. רבים נוהגים להגיד שהצלחת המערך נובעת מהיעדר אגו. אטען כי מעבר להיעדר האגו, ניחן דור המפקדים ביכולת הגמישה של המחשבה אשר מאפשרת שינוי והתאמת תוכניות האחזקה בהתאם לשינוי המבצעי.

לסיכום

 ככל שעולים למעלה רואים הרבה יותר דברים בהרבה יותר קטן. ככל שעובר הזמן זוכרים הרבה פחות דברים רק בבהירות גבוהה יותר. כל מבוגר שנזכר בילדותו זוכר בבירור את המקרה בו שיחק בחצר גולות או נפל מאופניים. אני מאמין שאם יעירו אותי עוד שני עשורים, באישון הלילה וישאלו מה אני זוכר מהמאה הימים הראשונים במלחמה, אענה בוודאות שאני זוכר את המכה הקשה מנשוא של יום השבת השביעי לאוקטובר ובתשעים ותשעה הימים הבאים את האנשים הנפלאים שלנו.

  במאה הימים האחרונים אני פוגש אנשי טנ"א רבים. חיילי חובה וחיילי המילואים, אנשי קבע , קצינות וקצינים, כולם יחד כמו מכונה משומנת פועלים להצלחת המשימה. פניהם מאובקות וידיהם מלאות גריז, אך עיניהם בורקות. כולם מבינים את המשימה ועובדים שכם אל שכם, נלחמים כתף אל כתף עם הלוחמים. במהלך המלחמה פגשתי שותפות דרך אמיתית בין מדרגית ובין מגזרית. אנשינו ממערך הטכני וממערך ההנדסי, עולים יחד על כלים, עם מטרה משותפת,  שהלוחם יצא לקרב נוסף בצורה הטובה ביותר. אנשי החיל נשענים על היסטוריה חילית מפוארת ששורשיה לפני קום המדינה. חיל צנוע אנחנו, צנוע מאוד, יש היגידו צנוע מדי. מעמדינו מתחזק במלחמות ונשחק ביניהן.

עם שוחר שלום אנחנו, לא נאחל למלחמות עבור חיזוק מעמדינו.

"והאנשים טובים לנו מאוד"

שמואל א, כ"ה, ט"ו

 

בסין מיכאל, אל"ם

מטל"פ           דרום

 

חיפוש מידע

כניסת חברים