דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

רס"ן במיל' ירון שושני – קח"ש חטיבה 226 מילואים מספר על מערך החימוש במהלך במלחמת לבנון השנייה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 16/11/2022

תאריך האירוע: 2022-11-16

מספר צפיות: 573


 רקע כללי  - טרום המלחמה

נכנסתי לתפקיד במאי 2005, החלפתי את רס"ן זיו זקס. בחטיבה באותה עת בנוסף למפח"ט היו 4 גדודים: 9255, ,9263 ,7056,6226.  קציני החימוש החטיבתיים בחטיבות האחרות באוגדה היו:

  • חט' 514 – רס"ן אלי חוטובלי
  • חט' 4 – רס"ן הרצל איסקוב
  • א"א 9222 – סרן יואל ביטלבי,

מפקד החטיבה שהייתה חטיבה עצמאית, שאף לבצע אימונים באופן שוטף ודאג לכשירות אנשי המילואים. דבר זה השפיע על כשירות החטיבה שהייתה טובה מאוד גם בזכות איכות כ"א במחלקת החימוש שלה. 

  • מנהל העבודה בחימוש היה אופיר (שבהמשך עבר למש"א)
  • רס"ב דוד קיסוס-מפקד מת"ן
  • רס"ר איציק מעתוק - מכונאי רכב
  • רס"מ יהודה דהאן – אחראי הח"י.

חלק גדול מהאימונים נערכו ברמה"ג. גדודי החטיבה ביצעו תעסוקות מבצעיות דבר אשר תרם לכשירות היחידה בכל מימד.

ערב המלחמה, כשירות החטיבה הייתה טובה. העובדה שהחטיבה הייתה עצמאית נתן ליחידה עמדת פתיחה טובה מבחינת הכשירות למלחמה. שני אירועים שהיו הטריגר למלחמה, התרחשו בגזרה המערבית. אירוע במרחב מושב זרעית שבו נורו טילים על אזרחים ולאחר מכן אירוע החטיפה של חיילי המילואים רגב וגולדווסר ז"ל. 2 האירועים הללו הכניסו את המערכת לכוננות כך שבפועל היינו כבר במידה מסוימת במתח ומוכנים להפעלה.

שלב ההפעלה בתחילת המלחמה

סא"ל מישל ינקו, שהיה באותה התקופה קחש"א 319, התקשר אלי והפעיל אותי באמצעות "פקודת גיוס". הטלפון ממנו תופס אותי בדרך, לאחר ישיבת מטה עם המח"ט בעניין תמונת המצב.

בעקבות המצב נערך כינוס של קח"שי החטיבות ע"י סא"ל מישל ינקו על מנת להעביר עדכונים ולתאר את תמונת המצב שנוצרה. קח"שי החטיבות החלו בריכוזי מאמץ של הכנת הכלים והעלאת הכשירות לכלים שהיו בסטטוס טיפול במת"אות של האוגדה, ביצענו ריכוזי מאמץ בין החטיבות וסייענו אחד לשני. סדר העדיפות היה עפ"י סדר הגיוס, כלומר, כל חטיבה שגויסה קיבלה סיוע בכ"א ובעלי המקצוע של חטיבות אחרות שטרם גויסו.

הגדודים לא הופעלו בעת ובעונה אחת, אלא באופן מדורג אך למיטב זכרוני, מהאוגדה יצאנו ראשונים במקביל לחלק מהאגד הארטילרי. בפועל לא נלחמנו ולא נכנסנו ללבנון אך כן פרסנו והיינו מוכנים להפעלה ולכניסה למלחמה. טרם הפריסה, חלק מהכוחות התאמנו באלייקים על מנת לשפר את רמת החיילות של החיילים. לאחר האימון הקצר שעברו הם חברו אלינו ופרסו. מפקדת החטיבה פרסה במטולה במפקדת היק"ל ואילו כל הגדודים פרסו באזור כפר גלעדי. במהלך פריסת הכוחות ביקרתי את הגדודים לא אחת ואף נסעתי מספר פעמים בחזרה לימ"ח כאשר היה צורך להשלים ציוד שהיה חסר.

כקח"ש החטיבה אציין כי לדיווחים ולשעון הלחימה לקח זמן לא מבוטל עד שהחל לעבוד בצורה טובה.

בהתחלה היה קשה ללקט את הנתונים מהשטח. היה קשה להבין בפועל מהי תמונת המצב של הכשירות החימושית בגדודים מאחר וכולם היו עסוקים בהכנת תוכניות אופרטיביות שהשתנו באופן קיצוני בתדירות גבוהה. בפועל, מירב התקלות שאובחנו נוצרו בעיקר מתסכול אשר נבע משהייה ממושכת במקום. הקחש"א הגיע למספר רב של ביקורים בשטח כולל קצינים נוספים, כמו אלון שלמה רמ"ד אחזקה פיקוד וסא"ל אליעזר בן הרוש. במהלך שהותנו באזור כפר גלעדי חווינו את האירוע המכונן ליד כפר גלעדי בו נהרגו באחד הגדודים קצינים וחיילים מקטיושה שנורתה מלבנון לאזור כפר גלעדי. האירוע היה אירוע קשה מאוד לחטיבה והוא פגע קשות במורל היחידה.

עם סיום המלחמה

כשנתנו את ההוראה להתחיל ו"לקפל" את הכוחות והכלים, היינו צריכים לאתר את הכלים שנשארו תקועים בשטח ולהגיע למצב שליטה מלאה על הכלים. אנשי המילואים נטשו כלים תקועים שחולצו רק מאוחר יותר. לאיתור הכלים הנטושים בשטח ביצענו סריקות, אספנו אינפורמציה מקציני הרכב וקח"שי הגדודים של היחידות. היו כלים שנשארו ביחידות אחרות ולקח לנו הרבה זמן עד שאיתרנו והחזרנו אותם ליחידה.

הקחש"א ניהל בצורה מסודרת את כל שלב ההחזרה לכשירות באמצעות מפקד המט"א- רס"ן צפניה מלאכי. במט"א האוגדתי,

בעלי התפקידים המרכזיים היו:

  • יוסי נדים – מנ"ע,
  • ברוך כהן – צב"מ,
  • אורי – נגמ"שים.

על מנת להתגבר ולקצר את לוחות הזמנים של ההחזרה לכשירות עשינו ריכוזי מאמץ. לכלים שהופעלו יחסית מעט ביצענו החזרה לכשירות מקוצרת. במקביל התחלנו לעבוד על פי תכנית עבודה על מנת להכשיר את כל הכלים. כל התהליך ארך זמן רב (ככל הנראה שנים). המטרה הייתה להחזיר את היחידה לכוננות תוך החזרת הכלים לכשירות מלאה המשלבת לוגיסטיקה, קשר וחימוש. תוך כדי עבודה נאלצנו לבצע פתיחות רבות של האח"י על מנת לאפשר לכל גוף (לוגיסטיקה וקשר) להשלים את האמצעים הרלוונטים למימוש הכשירות המלאה.

אתגרים מרגע ההפעלה של החטיבה

  • בשלב היציאה מהימ"ח, הייתה לנו בעיה קשה באיתור כלים, היו גדודים שלקחו כלים של גדודים אחרים ולכן והיינו כל הזמן ב"מרדף" לאתר את הכלים הנכונים לפי מספרי צ', התעסקות וה"מרדף" היה סזיפי וקצת מייאש. הדבר יכול היה להימנע עם כל גדוד היה פותח את הכלים של הגדוד שלו. מכיוון שבשלבים הראשונים לא כולם גויסו. הייתה החלטה שהצוות הקיים יסיר את הכיסויים כדי שאנשי המילואים שיבואו לא יפגעו בכיסויים/ לא יסירו אותם כמו שצריך. הנ"ל לא עבד לפי הסדר האמיתי, לא לפי מה שהתאמנו ובתוצאה הסופית זה יצר בלגן בשטח.
  • תוך כדי הפקודות שקיבלנו: "שינוי כיוון 1", "שינוי כיוון 2" וכו... שלחתי דחפורים למשימות שונות. הדחפורים לא היו מוצמדים באופן קבוע למפעיל ומלווה אלא מוצמדים רק למשימה. לכן, הדחפור נכנס לשטח בשער X ויוצא בשער Y, משאיר שם את הכלי והולך. זה לא מתנהל כמו בשריון שצוות הטנק לא עוזב את הכלי עד סוף הפעילות/ מלחמה. למעשה היה קשה מאוד לשלוט בכלים, כל הזמן היינו עסוקים באיתור של הכלים.
  • פקודות "שינוי כיוון" התישו אותנו כי לא היה ברור לאן הולכים? מה המטרה? וכו...

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
וייסברון אברהם ז יחזקאל אריה ז

כניסת חברים