פרטוש אלי מספר לנו על שירותו בסדנת קוניטרה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 25/10/2020

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 1061

זיכרונות מסדנת קונטרה

שבועיים לאחר סיום מלחמת ששת הימים גויסתי לקבע ועליתי לקונטרה. שממה ושיממון. תקף אותי ייאוש ושאלתי את עצמי לאן הגעתי?!

ליבה היה המ"פ לתקופה קצרה, אחריו היה חלפון שאול, יונה ועמי. מקווה שהסדר נכון.החיילים הראשונים שהיו בתקופתי ושוב הגיל והזיכרון בוגד בנו.. אנסה להיזכר... אלכס, מנדל, יהודית, רגנבורג, גרוטס, חלווה, בבלי, גרשון הספר, שור, גלבוע, צייזלר, דהן, תירס, שרמן, ג'ינו, צדוק, מיכה השקמיסט, מנדל נהג האוטובוס ועוד ועוד...

החורף הראשון היה קשה מאוד ותפס את כל צה"ל ללא ציוד. בגמר יום עבודה נכנסים לחדרים, רמי קוביות, טוסטים, דיסקוטק ולבית הקולנוע לראות הצגות או מופע של להקות צבאיות. מקלחות לא היו, היינו נאלצים לחפש דירה פנויה נטושה שעוד זרם בה מים.נסיעות הביתה על גבי ה"טטרה" הצורחת.

היו לנו ערבי זמר ובידור בתוך הסדנא שחלקם ארגנתי בעצמי. וחוף התכלת בטבריה היה בית שני שלנו.הייתה יחסית תקופה שקטה עד שביום בהיר אחד חטפנו הפגזה ולא היה מיגון למעט שוחות. בשלב מאוחר יותר אירגנו מיגונים, מקלחות וציוד חם לחורף. חלק מהדברים יתר החברים כותבים.

 מיד עם סיום מלחמת ששת הימים. בתחילת החודשים אוגוסט, ספטמבר 1967 היה הכרחי להקים סדנא שתיתן מענה ותשובות לכל היחידות שמשרתות במרחב רמת הגולן.החיילים הראשונים שהגיעו נאספו מכל פלוגות החימוש בפיקוד צפון וגם חיילים שנפלטו מיחידות קרביות, כשהמטרה הייתה אחת, להקים סדנת רכב מכלום.  אבל הכלום הזה הפך לשם דבר. לסיפור שעד היום מדובר ומסופר. ולימים הייתה אחת הסדנאות המעולות והמובילות ושמה הלך לפניה. נכון, היו סדנאות חימוש עם שמות מפוצצים, עם עבר מופלא שלא צריך לזלזל באף אחת מהן. אבל סדנת קונטרה הייתה רק אחת.

הסדנא התברכה בצוות מפקדים וחיילים מעולים שסוד הצלחתה היה אחד למען כולם וכולם למען אחד.בזמנו, הטראומה של כל חייל שנאמר לו: "אתה עולה לפילון", זהו סוף העולם.אבל סדנת קונטרה הייתה בדיוק ההפך מזה.חיילים ביקשו להגיע לקונטרה למרות המרחק מהבית. זו הייתה עבורם חוויה.

אנשי מילואים ביקשו להגיע לקונטרה כי ידעו שיש מי שמעריך את עבודתם.מעבר לעבודה בסדנא בתנאים לא קלים, בפרט בחורף, היו חיי חברה מעולים ומגוונים שהקלו לא מעט על הפעילות היומית.

נזכור כמה:

1. התחרות על מגרש הכדורגל שעל מנת להיות בהרכב היה צורך לקצר או לפעמים להפסיד את ארוחת הצהריים.
2. הירידה לחוף התכלת בטבריה מידי יום חמישי
3. היו חיי אהבה רבים ולא היה משעמם גם בתחום הרומנטי
4. בעקבות חיי האהבה ענף החתונות מאוד שגשג וזוגות רבים מצאו את עצמם מתחת לחופה וגם נוצר הרושם שכל מי שרצה להתחתן ביקש לשרת בקונטרה.
5. בחורף כשרוחות וסופת שלגים משתוללת, היינו מתאספים בחדרים ומעבירים את הזמן ברמי קוביות. להזכיר לכולם את החורף הראשון מהקשים שהיו ברמת הגולן ותפס את כולנו ללא ביגוד מתאים וללא תנורי חימום. חלק לא מבוטל מאיתנו נזקק לטיפול רפואי מכוויות קור.

התקופה היפה במשך כארבע שנים הסתיימה כשהיו חייבים לפנות אותנו לתוך צנובר מאחר שהפכנו להיות קו חזית.המשימה להעברת הסדנא לצנובר נפלה על כתפיו של חנן כספי שהחליף את עמי.הפינוי החל במאי 1971 והסתיים בנובמבר של אותה השנה.

מבצע מלביש:

אחרי חופשת שבת, ביום א',  כל חיילי היחידה היו אמורים לחזור לבסיס.המ"פ שהיה, יונה, מקבל טלפון שמרבית החיילים נעצרו במבצע בדרך מחופשת השבת ולא יגיעו לסדנא. יונה המ"פ מאוד כעס, אך רצה הגורל וארבעה ג'יפים של משטרה צבאית נכנסו לטיפול תקופתי בסדנא. יונה לא חשב פעמיים, נתן הוראה שיפרקו גלגלים ויעמידו את הג'יפים על בוקים עד לשחרורם של חיילי הסדנא ממעצר.כשנודע הדבר למפקד משטרה צבאית, קצין בשם גליקו, הוא שוחח עם המ"פ יונה על המקרה. החיילים שוחררו והג'יפים טופלו ובכך הסתיימה הפרשה.

הדיסקוטק:

בתוך העיר קונטרה בין הבתים, חלקם הרוסים, חלקם שלמים.באחת הסמטאות שכן לו "הדיסקוטק".זאת הייתה וילה גדולה עם סלון ענק שלא נפגעה מההפגזות. שרב סמל בשם "שושו" מיחידת קישור לאו"ם החליט להפוך אותה לדיסקוטק.זה היה מקום מפגש לעשרות חיילים וחיילות מכל היחידות כולל הסדנא ובו היינו מעבירים ערבים של צחוק וריקודים עד השעות המאוחרות של הלילה.המקום שימש בפרט בחורף כמקום מפלט מפני הקור המקפיא. היו בו מספר תנורים שפעלו על סולר. הישיבה הייתה על שרפרפים נמוכים וכריות גדולות שיצרו אוירה מיוחדת.זה היה אחד המקומות בהם בילינו חיילי הסדנא.

שרשראות למניעת החלקה:

עוד מקרה שהיה וגרם לפיצוץ בין הרס"פ, אלי רוטשטיין, לבין מרק שהיה אחראי נגמש"ים.היו ארגזים מלאים עם שרשראות שתפקידם היה בזמן השלג להרכיב על הגלגלים ולמנוע החלקה.אלי רוטשטיין יחד עם עובדי רס"פ לקחו את השרשראות, חתך אותם עם מבער (ברנר), צבע אותם בצבעי חימוש, אדום וצהוב (מקווה שלא טעיתי) וקישט בהם את שבילי הסדנא.מרק ראה זאת, השתולל, פנה לעמי המ"פ ובכך הסתיימה הפרשה.

להקת סדנת קונטרה:

כולם מנסים להזכיר ולו במעט את הלהקה שהוקמה בסדנא אך באופן חלקי בלבד.זה התחיל כשערב אחד הופיעו בסדנא צמד הדודאים ונתנו ערב משגע כשכל חיילי הסדנא משתפים פעולה.אני זוכר כמה קשה היה להסיע את הצמד אל הסדנא ובערב מאוחר היה צריך להסיע אותם לאזור המרכז והיה קושי בכך. לכן הוחלט ביום בהיר אחד שאנחנו חיילי הסדנא מקימים להקה בכוחות עצמנו.התחלנו להתארגן, גייסנו את צייזלר, מאיר, אילן, הם היו הנגנים ובנוסף היה רס"ל ששמו אלקלעי עם החצוצרה שביקש תשלום עבור ההופעה (חוצפה)  ברור שלא קיבל. אלי פרטוש היה מחבר שירים על הסדנא ובליווי יתר חברי התזמורת היה שר מעל הבמה.

דאגנו לפרסם ערבי הופעות על מנת שחיילים מיחידות סביב יגיעו לסדנא ויחד עם חיילי הסדנא העברנו ערבים נהדרים, בליווי ריקודים, מוזיקה נהדרת וג'ינו דאג לכיבוד קל.הדבר יצר אווירה נהדרת, ערבי זמר והוואי מיוחד בין חיילי הסדנא.נוצר גיבוש וחיי חברה שלא היו בסדנאות האחרות.