סא"ל עמי קמחי מספר על תקופת שירותו כמפקד סדנת קוניטרה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 23/10/2020

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 1234

סיפורו של עמי קמחי מפקד סדנת קוניטרה על תקופתו בסדנא מהקמתה ועד סגירתה

בקיץ 1967 לאחר מלחמת ששת הימים (שבה אני הייתי איש מילואים ) ובעיקר הייתי באזור הגדה וירושלים, החלטתי לחזור לצ.ה.ל (הייתי משוחרר מ1963 – ועד סוף 1967). יום אחד התייצבתי בפקוד צפון אצל סא"ל שכנר שהיה מפקד החימוש הפיקודי, יחד איתי התייצבו עוד כ – 5 נוספים ויחד בטנדר וויליס של שכנר עלינו  מהפיקוד בנצרת דרך טבריה ומשם דרך עמק הבטיחה עלינו לרמה"ג .

שכנר הסביר לי שאהיה אחראי לאיסוף נגמשי ה -ב.ט.ר הסוריים שהושארו ע"י הסורים במקומות שונים ברחבי הרמה. לעת ערב הגענו לעיר הסורית הנטושה קונטרה, בצד הדרום מזרחי בפאתי העיר שכן גדוד 51 של גולני שהתמקם במחנה  סורי נטוש. נפגשנו עם המג"ד דוד כהן (הבדואי). שכנר הסביר לו שמעתה אני אהיה ת"פ שלו ואעסוק בהכנת וקליטת הנגמשים ע"מ שגד' 51 יוכל להיות מנויד. כעבור מספר ימים הגיע אלינו מרק שהיה רס"ר והכיר את הנגמשים עוד משירותו בצבא (הרוסי או הפולני) נוספו אלינו עוד כ -10 חיילים שנקבצו מיחידת היחש"מ כדי לאסוף, לתקן ולהכין את נגמשי הב.ט.ר קיבלתי את יעקב פייט וקבוצת מתנדבים מחו"ל אשר עסקו למעשה בניקוי ושטיפת הנגמשים (ובנגינת גיטרות) כך במשך כחודש ימים אספנו כ – 50 נגמשים שיפצנו אותם והם היו כשירים. שכנר הודיע לי שהנגמשים מיועדים לגדוד 51 ועלי עם החיילים והמתנדבים לעבור לסדנה שקבעה את מושבה בכניסה הדרומית לקוניטרה מפקד הסדנה היו ליבע ואני אמור להיות הסגן שלו  . 

תקופה זו הייתה תקופת התארגנות וכניסה למסגרות, בנוסף לכל מה שהיה קשור לעניין המקצועי היה צריך להקים יחידה שתתפקד וכן שתתן את כל השירותים הנחוצים לכל חייל, החל משלישות, אפסנאות,מטבח. חדר אוכל וכל מה שיחידה סדירה צריכה.

עלי לציין שלגיבוש היחידה היה לאלי הרס"פ תרומה משמעותית, התמורה הגדולה הייתה כאשר רס"ן חלפון הגיע להחליף את סרן ליבע וניתן היה לחוש שהסדנה הפכה ליחידה צהלית ממש. ההתחלה הייתה לא קלה הרבה עבודה מקצועית בכל כלי הרכב, הנגמשים, הנשק של מגוון היחידות ששרתו במרחבי רמה"ג , יחד עם זאת נוצר הוואי, בערבים תמיד מי שהוא היה מוציא גיטרה, שרים בצוותא , סיפורים וצ'יזבטים על ימים ראשונים, כזכור הרמה ננטשת ע"י הסורים שנסו על נפשם, בשטח נשארו עדרים נטושים של בקר, עיזים,כבשים, כך שכמעט מידי ערב היה מנגל ומסביבו מעגל של חיילי היחידה , דבר שבהחלט תרם לרוח הטובה ששררה,

החורף לא איחר לבוא, רס"ן חלפון סיים את תפקידו ובמקומו הגיע רס"ן שאול סלומון, כאמור הקיץ עמד להסתיים, התחלנו להרגיש את הקור של הרמה, התארגנו עם תנורי חימום סוריים, בסדנה הותקנו תנורי חימום מאחר ובתנאי הקור שהיו לא ניתן היה לעבוד ביעילות. סה"כ הייתה הרגשה לכולנו שאנחנו מצליחים לתרום , נוצרה גאוות יחידה בין החיילים שתרמה לרוח הטובה ששררה. החורף בא בחטף, לא היינו רגילים לתנאי קור כאלו. מטחי גשם ולאחר מכן מטחי שלגשכיסו את כל הרמה במעטה לבן.

משאיות שהביאו הספקה ליחידת השונות. נתקעו על הכבישים, התברר שהסולר לא היה מותאם לקור כזה ורק לאחר שהוסיפו אנטי פריז לסולר ניתן היה להפעיל את הרכבים, עסקנו הרבה בחילוץ רכבים שנתקעו, זכור לי חילוץ קשה ,של רכב שנתקע בתל אבו נידה, בשלג כבד, בתנאי ראות אפסיים הצלחנו לחלץ את הרכב התקוע.

גזרת רמה"ג היית מאל על בדרום. וכן ועד קבוץ דן בצפון, לאורך הקו היו פרוסות יחידות צ.ה.ל  זה חייב אותנו לתת מענה, תוך זמן קצר נבנו פלגות משנה אחת באל על בדרום  וכן פלגה  בחורשת טל בצפון. כך שכל היחידות ברמה כולל מוצב החרמון היה נתונים לסיוע חימושי עד למוצב הרחוק ביותר במידת הצורך.

בנושא הביטחון נעשו הכנות שהוכיחו את עצמן. בסדנה בקונטרה נבנו בונקרים עליים מאבני בזלת מחוזקים ברשתות מתכת, הכנתם הייתה בזמן מאחר והסורים החלו לשגר ארטילריה, חלק מהפגזים נפלו על הבונקרים שבהחלט הוכיחו את עצמם. אף חיל לא נפגע.

הסדנה הייתה בקו אוירי כ -2 ק"מ מקו הגבול. היה סביר להניח שהסורים ינסו לשלוח יחידות תקיפה או מחבלים מהשטח הסורי. למניעת אפשרויות כאלו נערך מערך הגנה של שמירה לילית . עמדות השמירה נקבעו בשטחים גבוהים. לשומרים בנוסף לנשק האישי היה מקלע בדרך זו נשמר הביטחון.

כך התנהלו חיי השגרה בנוסף לחיילים היו כ -10 חיילות . בתפקידי פקידות טכניות ופקידות כלליות והן בנוסף לעבודתן הוסיפו למימד היציבות בסדנה,.

בשנה הראשונה הייתי בתפקיד סגן מפקד כאמור לחלפון ולשאול סלומון. לאחר מכן מוניתי להיות מפקד הסדנה, תפקיד שעשיתי במשך כשנתים ממש לקראת מעבר הסדנה מקונטרה לצנובר. סיימתי את תפקידי ועברתי להיות מפקד קורס קציני חימוש. בהמשך מגוון של תפקידים בחיל החימוש. כמו עוזר קצין חימוש בפיקוד דרום. קצין חימוש של חטיבת שריון וקצין חימוש של אוגדת שריון. בתפקידי האחרון הייתי בצוות הפיתוח של טנק המרכבה עד שפרשתי מצ.ה.ל

סיכום:

מבין כל היחידות ששירתתי. היחידה שנתנה לי סיפוק עמוק. הייתה הסדנה בקונטרה, הזכרונות ממנה הם עוצמתיים. חיילי וחיילות הסדנה בהחלט היו חוד החנית של חיל החימוש בצפון. מלאו את המטלות השונות כאמור בתנאים לא פשוטים  והיו לכבוד לסדנה. ולחימוש בפיקוד צפון. אני מעלה זאת על הכתב לאחר 53 שנה.יש בוודאי פרטים רבים חשובים שלא עלו כעת בזכרוני. אך אני מקווה שחלק חשוב הצלחתי להעביר ברשימה זו.

עמי קמחי

מ.א. 455121

רח' חנקין 13/6 ,ת"א

טל' 0503778844