נחום לידר

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 22/10/2020

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 490

גיוס 06.08.1966 , טירונות  בב"ד  4 בצריפין.
סדנת בת גלים בתפקיד מכונאי רכב.

הכל החל מיד אחרי יום העצמאות 1967. בימים הראשונים יצאו חוליות עם גרר לרחבי הגליל. כאשר חזרנו מחופשת החג לסדנת בת גלים החל תהליך של חלוקה לקבוצות קבלת ציוד ויציאה לרחבי הגליל בקבוצות שונות ,   הרוב שעזבו את סדנת בת גלים התמקמו תחילה ליד צומת פרוד.אחר זמן מה עברנו לשדה פתוח מתחת לחצור הגלילית לכיוון מחניים.את זמן הכוננות העברנו בחפירת שוחות אישיות ודי בבטלה. 
כך המתנו עד פרוץ מלחמת ששת הימים.
במלחמה ההינו כל אחד בשוחה האישית שלו כאשר נפלו פגזים סורים מסביב אך לא אצלנו. זכורה לי תמונה אחת של 2 המיגים הסורים שחדרו עברו מעל חצור ואחר כך הפציצו באזור כפר מסריק במפרץ.מיד בגמר המלחמה , אם איני טועה אחרי כשבוע התארגנות ועליה לרמת הגולן דרך הבניאס.
ברמת הגולן התמקמנו בכניסה הדרומית לקונטרה ולידנו היה שטח גדול בו אספנו את הרכבים הסוריים מרחבי הרמה.מתקופה זו זכור לי במיוחד אותו חייל שבא בדהרה על סוס שמצא והרס"ר אבוטבול ירה לעברו בחמת זעם. בהמשך לכך התחלנו להתמקם במחנה צבאי נטוש בכניסה הדרומית לקונטרה ושם נולדה בעצם הסדנא.
מ"פ ראשון היה יונה ואחריו היו חלפון ועמי (לא זוכר את הסדר) סג"מים צעירים באו שלושה, יושע,רוני ברנר ובחור דתי שאיני זוכר את שמו.
התנאים היו קשים ועבודה קשה גם כן אך תהליך זה יצר תלכיד מעולה שכולו עבודה ונתינה. זכור לי פעם כאשר התלוננו על האוכל, יונה המ"פ שאל " לחם יש? תה יש? ריבה יש? אז מה אתם מתלוננים.
כך נרקם שלד הסדנא למחלקותיה השונות עם אחראים, מפקדים.
מהזיכרון :

• תירס על הבוחנים.
• פרטוש על המסגרייה. 
• ראובן שור על החשמל. 
• אלכס הרס"ר מנהל עבודה ואחר כך בא מנדל. 
• רפי על האפסנאות.
• אלי רס"פ המשמעת.

ואם שכחתי משהו , סליחה. אחר מספר חודשים נפתחה שלוחה באל על בראשות מארק. עומס העבודה היה רב והתנאים לא קלים כי הכל התחיל בכלום אך
לאט לאט חל שיפור .
אירוע מרכזי בחיי הסדנא היו משחקי הכדור רגל בהפסקות או אחרי העבודה.  משחקים אלו היו מלחמה אמיתית על הניצחון כאשר משחקים עם נעלי העבודה הכבדות והתוצאות , לא מעט נפגעים ופצועים אך כולנו תמיד בסוף יחידה אחת.

אירוע נוסף ומדהים שהיה זר לכולנו היה השלג הראשון שירד בדצמבר 1967.החל לרדת בלילה והיה מדהים ומרהיב לכולנו וכך כוסתה רוב הרמה בשלג כבד אשר הביא עימו החלקות רבות , תאונות וקור עז שרובנו לא ההינו רגילים אליו.המעילים הצבאיים ,"השיינל", מתקופת מלחמת העולם השנייה לא עזרו הרבה  ואני אישית סבלתי מאוד מהקור.

דברים הזכורים לטוב   :
מתנדבות שהיו בעין זיוון .
הדיסקוטק בממשל בקונטרה ובנות הממשל.
הופעות והצגות בקולנוע בקונטרה.
נסיעות לבילוי בחוף התכלת בטבריה.
תפוחי העץ הנפלאים של הדרוזים.
ניסיון שבסוף כשל להריץ אותנו כל בוקר.
וכמובן הנסיעות הארוכות בימי שישי הביתה.

אני אישית  בתור מכונאי רכב בסדנא עבדתי ברכב קל ועם שחרורם של דור הבוחנים הראשון , כמדומני בן אליהו ובאומל עברתי לבוחנים.
האחראי היה תירס , המון רעש וצעקות , לחץ רב אך בוס טוב דורש הרבה אך גם מאוד מתחשב ועוזר.
הפקידה הייתה ריקי מאחד הקבוצים בעמק הירדן ואחרי שעזבה החליפה אותה סימונה. 
בוחנים נוספים היו לזר הגדול וכברי.

בתקופות אלו התנאים מאוד השתפרו ואפשרו רווחה ונוחות למרות העבודה הקשה של כולם. 

בחודש אוגוסט 1969 סיימתי את שרותי הסדיר והשתחררתי.

הדברים נכתבו מהזיכרון הטוב מתקופת הקמת הסדנא בקונטרה והשרות בה.
אשמח אם אנשים נוספים מתקופת שרות זו יוסיפו ו/או יתקנו דברים שחסרים 
או שאינם מדויקים כדי שנוכל לתעד תקופה זו של חיינו.