מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 11/09/2022

תאריך האירוע: 2031-01-01

מספר צפיות: 1821

מפקדת        אוגדת          36

אגף  הטכנולוגיה והאחזקה

03          באפריל         2022

עוצבת "געש" - אוגדה 36

• אוגדה 36, עוצבת "געש", הינה אוגדת הכרעה רב זירתית.
• הוקמה ב-1954 כמפקדה משימתית, הכפופה לפיקוד הצפון וללא כוחות קבועים תחת אחריותה. מפקדה הראשון היה האלוף אברהם יפה ז"ל (לימים אלוף פיקוד הדרום).
• כיום מפקד על האוגדה – תא"ל דן נוימן.
• משימת מפקדת האוגדה היא לתת מענה לחטיבות היושבות תחתיה  במגוון תחומים: לוגיסטית, מודיעינית, משאבי אנוש, מבצעית, טנ"א  וכו'.

רקע כללי

אוגדה 36, עוצבת "געש",  הינה אוגדת שריון סדירה בנוסף על היותה אוגדה מרחבית האחראית על גזרת רמת הגולן והחרמון. מפקדת האוגדה ישבה בבסיס נפח – הקרוא כך בגלל חורבת נפח הקרובה. בינואר 2014 האוגדה עברה למחנה תבור שממוקם מול הר תבור. בעבר נקרא מחנה נעורה ע"ש כפר ערבי השוכן בקרבת הבסיס. המחנה נמצא בגבולו הצפון מזרחי של עמק יזרעאל.

1954 הקמת האוגדה כמפקדה משימתית, ללא כוחות אורגניים, שקיבלה כוחות תחת פיקוד, בהתאם למשימה. מפקד האוגדה – אלוף אברהם יפה. כיום אוגדה 36 הינה אוגדה סדירה גדולה בצה"ל, הכוללת 4 חטיבות סדירות: חטיבה 1, חטיבה 7,חטיבה 188 ואגד ארטילרי 282. ב-28.1.14. האוגדה נושאת באחריות על מוכנות יחידותיה ללחימה בכל אזור וגזרה – אוגדת הכרעה רב זירתית.

מבנה אוגדה 36 ( מיום הקמתה ועד ינואר 2014 ) 

 סיפורו של הסמל

התג הנוכחי עוצב בשלהי מלחמת יוה"כ על ידי מפקד האוגדה דאז, רא"ל רפאל איתן ז"ל. האלוף במיל' יאנוש בן-גל, שהיה מח"ט 7 במלחמה ואחר כך החליף את רפול כמפקד אוגדה מספר שרפול בעצמו עיצב את הסמל: היה לו קונספט כללי והוא פנה אישית למעצב גרפי שעיצב עבורו סמל עפ"י הדגשים שנתן. האוגדה הינה אוגדת שריון ולכן המוטיב המרכזי הוא הטנק, אך מכיוון שרפול היה איש חטיבת הצנחנים הוא ביקש לשלב בסמל את האלמנט של כנפיים ואת הצבע האדום.

כיום, אנו נותנים הסבר סימלי לכל אלמנט בתג אבל לא ברור האם אלא אכן היו הדגשים של רפול בעת העיצוב ויותר סביר שמדובר ברציונליזציה בדיעבד:

סקירה גאוגרפית על מחנה תבור:

מחנה נעורה יושב בקצה הדרומי של הגליל התחתון.

שם האזור "גליל" ככל הנראה קדום מאוד. יש הסוברים שזהו "גליל הגויים" בדברי ישעיהו (פרק ח', פסוק 23) מאוחר יותר אנו מוצאים את השם "גליל" בספריו של יוסף בן מתתיהו ובספרות חז"ל במשנה ובתלמוד. ברבות השנים הפך המושג גליל לשם נרדף לכל צפון ארץ ישראל, כולל מישור החוף הצפוני ו"אצבע הגליל". הגליל התחתון הינו כברת ארץ רבועה, שבמרכזה מערכת הרית גבוהה, שבשוליה מצויים מישורים, בקעות ועמקים. שטח הגליל התחתון הוא 1,260 קמ"ר.

גבולותיו של הגליל התחתון הם:

בצפון - בקעת בית הכרם המפרידה בין הגליל העליון לגליל התחתון.

בדרום - עמקי הצפון: עמקי זבולון, יזרעאל, חרוד ובית שאן.

במזרח - בקעת הירדן הצפונית מבקעת כנרות בצפון ועד עמק בית שאן בדרום .

במערב – מפגש של שלוחת ההר המרכזית (רכסי הכרמל והגלבוע) עם מישור החוף.

איזור זה כמות רבה ומגוונת של צמחייה ובעלי חיים כגון: עצי אלון, אלת המסטיק, תנים שועלים חזירי בר, אנטילופות ועוד.

באיזור הטמפרטורות נמוכות יחסית למישור החוף אך גבוהות יותר מהגליל העליון והאוויר לח למחצה

מול מחנה נעורה שוכן הר תבור. אחד ההרים היותר מרשימים ומעניינים בארץ ישראל עליו התקיימו אירועים היסטוריים רבים. גובהו של הר תבור הינו 562 מעל פני הים ונישא כ- 400 מטר מעל סביבתו. מכיוון של כפר תבור פסגתו של ההר נראית מחודדת אך מעפולה הפסגה נראית מעוגלת ומתונה. להר תבור ישנם משמעויות היסטוריות רבות גם לנצרות וגם ליהדות.

מחנה נעורה נמצא במפגש בין הגליל התחתון לעמק יזרעאל ועמק חרוד. איזור זה מאופיין בהתיישבות חקלאית וקיבוצית, אשר הקימו חלוצים אשר עלו לארץ ישראל בעלייה השנייה והשלישית. לדוגמא- עין חרוד, חפציבה בית אלפא, כפר תבור ועוד. יישובים אלו עזרו לפיתוח האיזור.

מחנה נעורה מוקף בכפרים של המגזר הערבי כגון: כפר נעורה, טייבה דבוריה ועוד. 

השם "נעורה" נגזר מן השפה הערבית ופירושו- גלגל המשמש לשאיבת מים מהבאר.

הר תבור מוזכר במקרא כגבול נחלותיהם של שלושה משבטי ישראל. בספר שופטים, על הר תבור התכנס צבאו של ברק בן אבינועם למלחמה על סיסרא, שר צבאו של יבין מלך חצור.

בזכות צורתו הבולטת, שימש התבור במסורת היהודית סמל לעוצמה. ירמיהו הנביא מציג את הר תבור כביטוי לכוח רב, בתארו את בואו של נבוכדנצר מלך בבל להכות את מצרים. "כתבור בהרים, וככרמל בים יבוא".

הר הגלבוע מוזכר בתנ"ך בספר שמואל, בסיפורו של נפילת שאול ובניו במלחמה נגד הפלישתים.

מעיין חרוד מוזכר גם במלחמת גדעון השופט במדיינים, כאשר הוא נאלץ לבחור מי יבוא להילחם איתו. "ויורד את העם אל המים ויאמר ה' אל גדעון כל אשר ילק בלשונו מן המים כאשר ילק הכלב תציג אותו לבד וכל אשר יכרע על ברכיו לשתות".

מורשת היחידה – אבני דרך

האוגדה במלחמות ישראל

• מפקדת האוגדה הוקמה ב-1954 כמפקדה משימתית הכפופה לפיקוד הצפון וללא כוחות קבועים תחת אחריותה. מפקדה הראשון היה האלוף אברהם יפה ז"ל (לימים אלוף פיקוד  הדרום).
•  במלחמת ששת הימים ב- 1967, תחת פיקודו של האלוף אלעד פלד, לחמה האוגדה בקרבות בצפון השומרון והשתלטה על ג'נין, שכם ועמק הדותן וביומה האחרון של המלחמה פיקדה על  כיבוש דרום רמת הגולן.
• ב -1971 החל ארגונה של האוגדה כאוגדה קבועה והיא קיבלה אחריות על גזרת רמת הגולן 

( מחנה נפח) .

על המחנה נפח:

מחנה יצחק (נפח) ממוקם במרכז רמת הגולן, על ציר כביש בנות יעקב-קונייטרה.שמו הרשמי של מחנה נפח הינו למעשה מחנה יצחק- על שמו של סגן אלוף יצחק חלפון, שהיה מפקד גדוד 33 במלחמת ששת הימים, הראשון לחצות את הגבול לכיוון הגולן, ונפל במהלך הקרבות באזור דרדרה, תל הלאל, ומוצבי ג'לבינה. הגזרה נמצאת על דרך הפטרולים הסורית בחלק המשתרע מול גונן - גדות, במאמץ שהיווה מאמץ משני לפריצה של גולני, בגזרת הבניאס. יצחק חלפון נפל ביום א' בסיון תשכ"ז (9.6.1967) ואנדרטה לזכרו הוקמה במרכז המחנה, לצד מבנה הלשכה. השם הנפוץ יותר של המחנה- נפח, השתרש משמו של המחנה הסורי שהיה במקום, שגזר את שמו מהכפר הסמוך. המחנה ממוקם בליבה של רמת הגולן, ושימש עוד בימי הצרפתים כמחנה צבאי מרכזי.

• במלחמת יום הכיפורים ב- 1973 לחמו כוחות האוגדה, תחת פיקודו של רא"ל רפאל איתן.

(לימים הרמטכ"ל ה-11), בקרבות הבלימה אל מול הכוחות הסורים שהגיעו עד למחנה נפח ונהדפו ע"י כוחות צה"ל. בשלב השני ניהלה האוגדה את קרבות ההבקעה לתוך סוריה. לאחר המלחמה אורגנה כאוגדה סדירה ובמבצע ליטאני (1978) לחמה בגזרה המזרחית של דרום לבנון.

• במלחמת שלום הגליל ב- 1982, לחמה בגזרה המרכזית של דרום לבנון. האוגדה תוכננה להגיע לכביש ביירות-דמשק תוך 48 שעות אך נכנסה  לחימה קשה באזור עין זחלתא והגיע אל היעד רק כאשר הוכרזה הפסקת האש, בנוסף במהלך מלחמת לבנון האוגדה פיקדה על קרב הבופור.

• במלחמת לבנון השנייה ב- 2006 מפקדת האוגדה נשארה כמפקדה מרחבית בגזרת רמת הגולן, כאשר החטיבות הסדירות שלה לקחו חלק בלחימה בדרום לבנון.
• במשך 42 שנה ישבה מפקדת האוגדה במחנה "נפח" שבגולן והייתה אחראית על ההגנה בגזרה, זאת באמצעות שתי חטיבות מרחביות שהיו תחת פיקודה. חטיבת הגולן (חטמ"ר 474) וחטיבת החרמון (חטמ"ר 810).  בשנת 2013 הוחלט על שינוי ייעודה של האוגדה לאוגדה הכרעה רב-זירתית. מפקדת האוגדה עברה לשבת במחנה "תבור" (נעורה) וברמת הגולן הוקמה אוגדה מרחבית חדשה.

• בקיץ 2014 מימשה האוגדה את יעודה החדש כאשר ירשה לפקד על יחידותיה במבצע "צוק איתן"
• ברצועת עזה. האוגדה קיבלה אחריות על המאמץ ההתקפי בגזרה המרכזית של הרצועה ופיקדה על החטיבות בלחימה בסג'עיה, בדיר אל באלח ובג'וחר א-דיכ.

מפקדי אוגדה 36  לדורותיהם

מפקדי אגף הטנ"א אוגדה 36  לדורותיהם

"סיפור ידוע ומלא לקחים הוא סיפור ביקורו של צ'רצ'יל בתל אביב, בראשית שנות העשרים. מכיוון שלא היו עצים של ממש בעיר הצעירה, ואין לקבל שר מושבות בלי שדרה מתקבלת על הדעת, "נטעו" לכבודו אבות העיר שדרת ענפים. באה הרוח ונעקרה השדרה החגיגית, כשעבר צ'רצ'יל במקום וראה את הענפים העקורים, אמר: "העיקר הם השורשים"".

מורשת מטבעה היא עברה של רצף אירועים המעלים זיכרונות מדרך משותפת, חוויות, שותפות לדרך בטוב וברע ועשייה מרובה.

במהלך השנים הרבות הייתם שותפים לעשייה ביחידתכם, תקופות של תרגילים, אימונים, תעסוקות. כל אחד ואחד מאנשי המערך הוא עולם ומלואו של עשייה תובענית יומיומית במערך האחזקה באוגדה, בחטיבה ובגדוד.

מערך הטנ"א באוגדה, השתתף במספר רב של מלחמות ישראל, הוביל ועשה הכל לכדי הניצחון בצורה המקצועית ביותר כפי שמאפיין את אנשינו בחיל.

המילה מורשת מחביאה בתוכה את השורש ש.מ.ר, אני מאמין שזה מתוך השליחות שיש לנו בתור אנשי המערך לשמור על המורשת שלנו ולחנך את הדור הבא דרכו, הן בעזרת מור"קים ממעלה השנים או דרך הערכים שמחביאים בתוכם המורשת העתיקה של המערך.

כמו במשפטו המפורסם של יגאל אלון: "אדם שאינו יודע את עברו, הווה שלו דל ועתידו לוט בערפל", אני מאמין שההון האנושי שלנו חשוב ביותר, וככל שהוא יכיר יותר את ההיסטוריה שלו הזיקה שלו למערך תגדל וביום יום המקצועיות שלו בקצה תשתפר ובכך נוכל ביחד לשפר את המוכנות שלנו למערכה הבאה.

מצופה מכם מפקדי מערך הטנ"א באוגדה, לטפח, לחנך ולהשריש את השורשים בדור הבא בכדי להטביע בהם חותם שהם דור ההמשך של צה"ל ובייחוד חיל הטכנולוגיה והאחזקה ובפרט של מערך הטנ"א באוגדה אשר ישמרו אחרינו על עתידנו בהתיישבות בארץ ישראל ועל מערך האחזקה יציב, מוצק וחזק.