[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

בנפול הראש - אליעזר בן – עמי , מומחה החבלה של אירגון לח''י ,שימש בעברו גם בתפקידי מחקר ופיתוח בחיל החימוש , בדרגת סגן אלוף

@alt@

Tourtelaviv.co.il         

יוסי רנרט       יולי   2016

בחלוף השנים , צפים ועולים סיפורי גבורה ולקיחת אחריות , וגם תיאורי פחדנות ובריחה . סיפורי הגבורה שהפכו למיתוס , לא תמיד תואמים לאמת , חלקה או כולה . יש המתפארים במעשים שכלל לא עשו , לעתים הם מתחילים להאמין בפנטזיות שהם עצמם המציאו . אפשר להבין שכחה ובלבול בגיל מבוגר , אבל אני כמראיין , נתקל גם בדברים הזויים הנאמרים מפיהם של לוחמים ותיקים , שגבורתם מוכחת גם מבלי להוסיף סיפורים מן הדמיון . חוקר מנוסה ממני , כבר אמר שאחרי מות החברים , אפשר להתחיל גם לשקר . התפארות עם וללא כיסוי , היא סימן המראה לעתים על צורך בתשומת לב , במיוחד בגיל מבוגר . אני נוהג על פי הכלל העתיק – על פי שניים עדים יקום דבר . עדות יחיד נותרת אצלי במגירה , עד לחיזוק נוסף . ישנן סיבות שונות להסתרה ולעיוות האמת . אני גם נתקל בהרהורי חרטה על מעשים ומחדלים , מצדם של האנשים הזקנים שהקימו את המדינה . בשבוע שעבר הצטרפתי להסעה שאירגנה עמותת לח''י , מתל-אביב לשדה בוקר , לאזכרה לזכרם של יהושע ונחמה כהן . שמונה מאות וארבעים לוחמות ולוחמים , מנה האירגון בימי תפארתו , שישה אנשים נסענו במיניבוס לשדה בוקר , כולל הנהג . אם נחסיר ממניין האנשים את הנהג , את החוקרת הצעירה מירי , את הנוסעת עלומת הקשר לנושא , ואותי המספר , נגיע לשני לוחמי לח''י בלבד , הנוסעים לאזכרה . האחד הוא בן- יהודה , הפעיל הבלתי נלאה בעמותה , וגיבור לח''י המהולל אליעזר בן-עמי . גם מי שיקרא את כול הספרים הקשורים לאירגון לוחמי חרות ישראל , לא ימצא בהם זכר וסימן להרהורי הלוחמים הותיקים בזקנתם . אני זכיתי לשבת לידו של אליעזר במהלך הנסיעה ולשמוע את דבריו הרצופים , מרגע עלייתנו להסעה , ועד לחזרתנו לתל-אביב . ליד קברם של יהושע ונחמה כהן , היה זה אליעזר שספד להם , לא מן הכתב , אלא בלהט השמור בדרך כלל לצעירים וחסונים ממנו . גם חמש שנות המאסר של אליעזר , בכלא הבריטי בירושלים , לא שברו את רוחו של הצוק האיתן הזה . רק פעם אחת במהלך היום , נשבר מעט קולו הרועם והנחוש של אליעזר הגיבור . היה זה כאשר הוא סיפר בגעגוע על אהבת נעוריו דרורה , שהלכה לעולמה . בתקופת מאסרו הארוכה במגרש הרוסים , ביקש אליעזר לשחרר את אהובתו דרורה ממחויבותה אליו . בתשובתה , ענתה לו דרורה בזו הלשון – אחכה לך כול עוד אוהב אותך ,והיא אכן חיכתה . יחד הקימו דרורה ואליעזר משפחה בישראל .    הקמת המדינה מהווה במשפחות רבות של לוחמים לשעבר , אירוע רב פנים של שמחה וגאולה . סיפור הנאמנות הזוגית של אליעזר ודרורה , דומה לסיפורם של יהושע ונחמה כהן . לאחר שהבריטים רצחו את מפקד הלח''י , אברהם שטרן (יאיר) , היו רבים שניתקו קשר עם חבריהם למחתרת . בין הלוחמים שלא ברחו , והמשיכו לפעול עצמאית בשטח, היה גם יהושע כהן . כן , זה שחיסל לימים , את המתווך השוודי השנוי במחלוקת  , פולקה ברנדוט . לא אתעכב כאן על מניעי החיסול . סיפור אהבתם של נחמה ויהושע , מרגש אותי יותר מגורלו של הרוזן השוודי ברנדוט . יהושע האגדי , שהיה יעד מבוקש של הבולשת הבריטית , הסתתר בחורשות ובפרדסים הנטושים באזור כפר סבא   ורעננה , ואימן שם מצטרפים חדשים ללח''י , שם הוא ניזון בעיקר מתפוזים . כמו כיפה אדומה מסיפור הילדים , הייתה נחמה אהובתו , מביאה לו צידה , אל מקומות המסתור שבין העצים . בהיכנסה לפרדס או לחורשה , הייתה נחמה שורקת לאהובה כדרך הציפורים , ולא מפסיקה עד הישמע שריקתו החוזרת של אהובה . נאמנותה של נחמה ליהושע , מזכירה את דברי השבח , שנשא מנחם בגין לעליזה אשתו , עם נצחונו בבחירות , – ''לכתך אחרי בדרך זרועת מוקשים'' . יהושע היה איש מעשה ולא איש של דיבורים וטקסים . הוא גם לא היה צריך לתקן את האמרה -  לכתך אחרי במדבר , בדרך לא זרועה . נחמה אכן הלכה איתו למדבר , יהושוע ונחמה היו ממקימי קיבוץ שדה -   בוקר . יהושע כהן לא הסתפק בעבודות בקיבוץ , הוא גם היה הרוח החיה , בחפירות הארכיאולוגיות במצדה ובעבדת , גם בשטח החינוך תרם יהושע את חלקו . בעת הגעתו המתוקשרת של בן-גוריון לשדה בוקר , יהושע כבר היה שם . שתי תמונות משדה בוקר , נצרבו בתודעת הציבור בימים ההם , תמונה אחת מבויימת , בה נראה בן גוריון עובד בדיר , והשנייה מראה את בן גוריון צועד בשבילי הקיבוץ , ולצידו מאבטחו הצמוד יהושע כהן מלח''י . שני נפילים . עד הגיעם לזיקנה, היה לבן גוריון ולמנחם בגין , די זמן להרהורים על צדקת דרכם , בימים הקשים ההם . בן גוריון הבין  בזיקנתו , שמנחם בגין ואנשיו , לא התכוונו להשתמש בנשק שהובא באלטלנה , כדי להשתלט בכוח על השלטון במדינה . מי יודע ? אולי נזכה עוד בימינו , לדעת מי האיש אשר הכניס בו את פחד השווא הזה .

הותיקים שבינינו זוכרים את נאום הצ'חצ'חים של בגין לפני הבחירות. עד היום מציגים בטלוויזיה את הנאום עתיר הפאתוס הזה . כולם דיברו אז על כשרונו התיאטרלי של מנחם בגין . איך הוא שילב בין הבעת פניו התיאטרלית , ותנועות ידיו המאוגרפות , לשליטתו המושלמת במילים . היה זה כאשר הוא סיפר על המעשה ההירואי של שני לוחמים , האחד ספרדי וחברו אשכנזי , אשר המיתו עצמם בתפוז ממולכד , בכלא בירושלים . גם אני שמעתי בילדותי , את מנחם בגין נואם . אבל נאום הצ'חצ'חים , היה ללא ספק עתיר פאתוס מתמיד .  בנסיעה הזאת לשדה בוקר , הבנתי דבר נוסף, מפיו של לוחם לח''י אליעזר בן-עמי . בהיותו מומחה לחבלה ,  הוא האיש אשר הכין את שני תפוזי הנפץ שנועדו להתאבדותם של השניים . הכוונה הייתה ליטול בהתפוצצות את חייהם של בריטים רבים ככל האפשר . רק עם היוודע דבר כוונתו של הרב , להיות נוכח בהוצאה להורג של ברזאני ופיינשטיין , מיהרו השניים להתאבד ולא לסכן את הרב . את האישור לספק לאליעזר את חומר הנפץ , נתן מנחם בגין . ברקע נשארה האפשרות שהייתה לבקש סליחה מהבריטים , ולהינצל מעמוד התליה . אליעזר עסוק עד היום בשאלה , מתי החליט מנחם בגין , לצוות על קבורתו לאחר מותו , ליד שני עולי הגרדום פיינשטיין וברזאני , על הר הזיתים . רק עכשיו התבררה לי סיבת ההתרגשות העצומה , האמיתית , שאחזה במנחם בגין , עת הזכיר בנאומו את שני עולי הגרדום , פיינשטיין וברזאני . בדם ליבו הוא ברר את המילים . שהרי הוא עצמו אישר את אספקת חומרי הנפץ להתאבדות . ואליעזר , שהכין את הרימונים . האם הוא שלם במעשהו? אינני יודע .

המורשת הארוכה של נטילת אחריות בהיעדר מפקדים , הפכה לאחת מאבני היסוד, בתיפקודם  של חיילי צה''ל . סיפורי גבורה אמיתיים , ולקיחת אחריות אישית , הם נר לרגלי דורות של לוחמים שבאו בהמשך. לכול יחידה קרבית בצה''ל . יש את סיפורי המורשת שלה . הצעירים מביניכם מאזינים יקרים , המעוניינים לשמוע על כך , טוב תעשו אם תתגייסו לצבא , שם יספרו להם הכול , בין ריצה לקפיצה .....

 

הסיפורים נמצאים באתר Tourtelaviv.co.i

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
אלבוחר יגאל ז פריינטה מנחם ז

כניסת חברים

חברים online