מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 02/09/2021
תאריך האירוע: 2030-01-01
מספר צפיות: 1793
חטיבה 9 או בשמה השני חטיבת עודד היא חטיבת חי"ר במילואים הכפופה לאוגדת הבשן, אוגדה מרחבית בפיקוד הצפון. בעברה הייתה אחת משלושת החטיבות שהוקמו בצפון הארץ בתש"ח, בזמן מלחמת העצמאות. עם הקמת צה"ל הפכה לחטיבה 9, סמל החטיבה כולל "איילה שלוחה" - סמלו של שבט נפתלי. כיום חטיבת עודד היא חטיבת חי"ר מילואים ובסיס הקבע שלה נמצא במחנה פילון ליד ראש פינה.
בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 החליט דוד בן-גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות ארבע חטיבות סדירות, אשר הפכו בהמשך לשש, ולהתחיל בגיוס כל הכוח המסוגל ללחימה.בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב.בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, משה כרמל והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלו בגזרה הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח, מהם הוקמה חטיבת יפתח. בראשון ביוני 1948 קמה חטיבת עודד (בפיקוד אורי יפה שכינויו המחתרתי היה "עודד"), על בסיס גדוד אלון (גדוד ה' של "חטיבת לבנוני", ואחר כך גדוד 11 של "גולני") שהועבר ממרחב חיפה, יחד עם כוחות חי"ם מאומנים מיישובי האזור ותגבורות בלתי מאומנות מהקלט. תפקיד החטיבה היה להחזיק במזרח אצבע הגליל ולהיערך מול הגולן. הקרבות המפורסמים ביותר של החטיבה היו קרב מלכיה השלישי, קרב תל עזזיאת (1948), מבצע יואב ומבצע חירם. בשני הקרבות האחרונים פיקד עליה יצחק פונדק, בעקבות הדחתו של אורי יפה מתפקידו משום כישלונו לבלום את הפלישה הסורית, נפילת משמר הירדן והעמדת הגליל העליון בסכנת ניתוק משאר חלקי המדינה.בקיץ 1948 החטיבה קיבלה לזמן מה לפיקודה האופרטיבי את גדוד 23 של חטיבת כרמלי. בנוסף, למשך זמן קצר, באוקטובר - נובמבר 1948, נעשה ניסיון להקמת גדוד נוסף, גדוד 93, של עולים ושל מתנדבי מח"ל מאמריקה הלטינית, אלא שהגדוד פורק עד מהרה.בשנות החמישים הפכה החטיבה לחטיבת מילואים.
במלחמת סיני
כללה החטיבה בפיקוד אל"ם אברהם יפה 3 גדודי חי"ר: גדוד 91 בפיקוד סא"ל עוזי צייזלינג, גדוד 92, וגדוד 11 בפיקוד רס"ן זאב איילון (שהועבר תחת פיקוד חטיבה 27), יחידת סיור בפיקוד רס"ן אריה נחמקין, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 335 בפיקוד רס"ן חיים ביגון, גד"ש 402 מוקטן בפיקוד רס"ן ברוך רודקין וגונדת נ"ט 837 בפיקוד סרן טוביה לורבר, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד 121 מחטיבה 8.החטיבה נעה מאזור אילת דרומה, לאורך חופו המזרחי של חצי האי סיני, בציר שהתגלה במבצע ירקון,במלחמת ששת הימים, החטיבה, בפיקוד אהרן אבנון, הייתה בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת וכללה 3 גדודים: גדוד 91 בפיקוד עוזי צייזלינג וגדוד 11 בפיקוד זאב איילון, שכבשו את העיר ג'נין, וגדוד 93 שהועבר למרחב אילת.
במלחמת יום הכיפורים כללה החטיבה, בפיקוד מוטקה בן פורת, את גדוד 377 - גדוד טנקי סופר שרמן בפיקוד בן ציון פדן, ו-2 גדודי חרמ"ש: גדוד 11 בפיקוד דב אלפנבוים, וגדוד 91 בפיקוד משה אגוזי.
ב-7 באוקטובר בשעות הצהריים עלתה החטיבה לדרום רמת הגולן ותפסה את אזור אל-על. תחת פיקודה הועבר גדוד 278 מחטיבה 179, שהגיע לאזור אל-על בשעות הבוקר. החטיבה השאירה את גדודי החרמ"ש שלה באזור הכנרת ופעלה כחטיבת שריון עם שני גדודי טנקים (377 ו-278).החטיבה הועברה לפיקודה של אוגדה 146 ולחמה עמה מול הסורים בדרום רמת הגולן במסגרת הקרב על חושניה. בהמשך לחמה החטיבה גם בקרבות במובלעת הסורית.החטיבה לא השתתפה במבצע שלום הגליל אך גויסה ונערכה להגנה ברמת הגולן. במהלך האינתיפאדה השנייה ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון ולקחה חלק בלחימה בטרור הפלסטיני.במלחמת לבנון השנייה לחמה החטיבה, בפיקוד אנואר סעב, בגזרה המזרחית כחלק מאוגדה 366 ולקחה חלק בקרבות על מרג' עיון ואל-ח'יאם.
מורשת הקרב של החטיבה
מלחמת העצמאות
בפקודת המבנה הארצי מנובמבר 1947 החליט דוד בן-גוריון להקים מתוך גדודי ופלוגות החי"ש בערים ובמחוזות ארבע חטיבות סדירות, אשר הפכו בהמשך לשש, ולהתחיל בגיוס כל הכוח המסוגל ללחימה. בצפון הקימה מפקדת ההגנה את חטיבת לבנוני, שנקראה בתוכניות המוקדמות "חטיבת הצפון" וכללה את כל המרחב שמזכרון יעקב וצפונה. מפקדה של החטיבה היה משה כרמל והיא כללה את כל כוחות החי"ש במרחב.
בפברואר 1948 פוצלה החטיבה לחטיבת גולני בנפת יזרעאל, כנרת, גלבוע ועד תל חי וחטיבת כרמלי (שנקראה כך הן על שם מפקדה הראשון, משה כרמל והן על שם הר הכרמל) באזור חיפה ונפת זבולון (כלומר חיפה והגליל המערבי). במקביל פעלו בגזרה הגדוד הראשון והשלישי של הפלמ"ח, מהם הוקמה חטיבת יפתח.
אורי יפה, מפקדה הראשון של החטיבה
בראשון ביוני 1948 קמה חטיבת עודד (בפיקוד אורי יפה שכינויו המחתרתי היה "עודד"), על בסיס גדוד אלון (גדוד ה' של "חטיבת לבנוני", ואחר כך גדוד 11 של "גולני") שהועבר ממרחב חיפה, יחד עם כוחות חי"ם מאומנים מיישובי האזור ותגבורות בלתי מאומנות מהקלט. תפקיד החטיבה היה להחזיק במזרח אצבע הגליל ולהיערך מול הגולן. הקרבות המפורסמים ביותר של החטיבה היו קרב מלכיה השלישי, קרב תל עזזיאת (1948), מבצע יואב ומבצע חירם. בשני האחרונים פיקד עליה יצחק פונדק, אשר החליף את אורי יפה באוגוסט.
מבצע קדש
במלחמת סיני כללה החטיבה בפיקוד אל"ם אברהם יפה 3 גדודי חי"ר: גדוד 91 בפיקוד סא"ל עוזי צייזלינג, גדוד 92, וגדוד 11 בפיקוד רס"ן זאב איילון (שהועבר תחת פיקוד חטיבה 27), יחידת סיור בפיקוד רס"ן אריה נחמקין, גמ"כ (גדוד מרגמות כבדות) 335 בפיקוד רס"ן חיים ביגון, גד"ש 402 מוקטן בפיקוד רס"ן ברוך רודקין וגונדת נ"ט 837 בפיקוד סרן טוביה לורבר, כמו כן תוגברה החטיבה בגדוד 121 מחטיבה 8. החטיבה נעה מאזור אילת דרומה, לאורך חופו המזרחי של חצי האי סיני, בציר שהתגלה במבצע ירקון, עד שארם א-שייח'.
ראש הממשלה ושר הביטחון דוד בן-גוריון כתב איגרת לחיילי חטיבת עודד, לרגל מסדר הניצחון של החטיבה שנערך בשארם א-שייח' ב-6 בנובמבר 1956. את האיגרת מסר לידי הרמטכ"ל רב אלוף משה דיין, שקרא אותה במסדר.
באיגרתו כתב בן-גוריון:
הבאתם לסיום מוצלח המבצע הצבאי הגדול והמפואר ביותר בתולדות עמנו ואחד המבצעים המופלאים בתולדות העמים. שוב נוכל לשיר שירת משה ובני ישראל העתיקה: "שמעו עמים ירגזון, חיל אחז יושבי פלשת, אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזו רעד, נמוגו כל יושבי כנען, תיפול עליהם אימתה ופחד". אילת שוב תהיה הנמל העברי הראשי בדרום, ויוטבת, המכונה טיראן, תשוב להיות חלק ממלכות ישראל השלישית.
מלחמת ששת הימים
במלחמת ששת הימים, החטיבה בפיקוד אהרן אבנון שהייתה בתהליך הסבה לחטיבה ממוכנת וכללה 3 גדודים: גדוד 91 בפיקוד עוזי צייזלינג וגדוד 11 בפיקוד זאב איילון, שכבשו את העיר ג'נין, וגדוד 93 שהועבר למרחב אילת.
מלחמת יום כיפור
במלחמת יום הכיפורים החטיבה בפיקוד מוטקה בן פורת, כללה גדוד 377 - טנקי שרמן בפיקוד בן ציון פדן, ו-2 גדודי חרמ"ש: גדוד 11 בפיקוד דב אלפנבוים, וגדוד 91 בפיקוד משה אגוזי.החטיבה פעלה כחטיבה ממוכנת בחזית הסורית במרכז הגולן, באזור חושניה. בהמשך לחמה החטיבה גם בקרבות במובלעת הסורית.
מלחמת יום כיפור עד מלחמת לבנון השנייה
החטיבה לא השתתפה במבצע שלום הגליל אך גויסה ונערכה להגנה ברמת הגולן.במהלך האינתיפאדה השנייה ביצעה החטיבה תעסוקה מבצעית ביהודה ושומרון ולקחה חלק בלחימה בטרור הפלסטיני.
מלחמת לבנון השנייה
במלחמת לבנון השנייה לחמה החטיבה, בפיקוד אנואר סעב, בגזרה המזרחית כחלק מאוגדה 366 ולקחה חלק בקרבות על מרג' עיון ואל-ח'יאם.
קציני חימוש חטיבה 9 לדורותיהם
- רס"ן שרון : 1979-1980
- רס"ן חיים כץ : 1980-1981
- רס"ן מיקי דרעי : 1981-1984
- רס"ן מיקי בניון : 1984-1986
- רס"ן בוריס מנדל : 1986-1987
- רס"ן זבטני : 1987-1989
- רס"ן בני בום : 1989-1991
- רס''ן אירן בר-טוב: 2002-2004
- רס''ן תומר פאר: 2004-2006
- רס''ן תומר שוסטר: 2006-2008
- רס''ן שוקי גילבר: 2008-2010
- רס''ן קורין גורציקי: 2010-2012
- רס''ן מקסים פבלנדי: 2012-2015
- רס''ן עאמר אסעיד: 2015-2017
- רס''ן בני גואטה: 2017-2018
- רס''ן מאור ליבו: 2018-2019
- סרן דין בכר: 2019-2020
- סרן סברי איבראהים: 2020
- רס"ן תומר סיבוני 2021
אל"מ שלמה גנץ (במיל')
שנת שחרור משירות מיל' 1992.תפקיד אחרון :מפקד אגד תחזוקה באוגדה עוצבת עמוד האש. תפקיד נוכחי באזרחות: מנכ"ל עיריית חיפה משנת 2006 ובעל חברת ליסינג אופרייט ליס.שמואל ביצע תפקיד משמעותי כמפקד פלוגת החימוש החטיבתי במלחמת ששת הימים בחטיבה 9 ובמלחמת יום הכיפורים שבה החטיבה לחמה נגד הלגיון הערבי, בחזית המרכז, באזור ג'נין, ובחזית המזרחית הסורית .
שלושה אירועים משמעותיים ששמואל חווה בשירותו בצה"ל:
- הראשון במלחמת ששת הימים שבמלחמה אנשיו הצליחו לתקן במהירות את הכלים הפגועים ולהחזירם למשימתם.
- השני במלחמת יום הכיפורים כמ"פ סדנא בחטיבה 9 שהייתה שייכת לאוגדת עוצבת עמוד האש פיקודו של "רפאל איתן" שפרצה בהפתעה ותו"כ הלחימה הקשה בעמק הבכא , במובלעת הסורית ועד מזרע בית גא ותל שמס ובסיוע לחטיבה 7 הרבה כלים נפגעו וחיילי החימוש שלו עבדו מסביב לשעון ותחת אש כבדה ואפשרו לכוחות הלוחמים את המשך הלחימה.במהלך הקרבות במלחמת כל כלי תוקן מספר פעמים יכולת שמהווה מכפיל כוח לעוצמתו של החיל במערכה.
- והאחרון שמואל הוביל השתלמות כלל צה"לית מרמת אל"מ ומעלה "יכולת אגד התחזוקה בקרב היבשה" תרגיל שבו הופעל אגד התחזוקה באופן מלא באזור קרני חיטים - להצגת יכולותיו בקרב היבשה , בהשתלמות נכחו כ 800 מפקדים בכירים בתקופת מפקד דאז גבי אשכנזי באוגדה 366.