מאת: אתי מסיקה
תאריך עלייה לאתר: 09/10/2011
תאריך האירוע: 1979-01-01
מספר צפיות: 1858
הקמת יחש"מ 638
לקריאת הפרק בגרסת PDF - קישור
היחש"מ הקדמי 638 הוקם על בסיס גש"ח (גדוד שירותי חימוש) 867. הגש"ח "נולד" אחרי מלחמת ששת הימים בסיני מסדנה גיסית דאז. הקמת הגש"ח הייתה בזכות כוחות חימוש שהגיעו מפיקוד מרכז- אז יחש"מ 652, על בסיס האמצעים מפיקוד המרכז ובזכות כוח אדם סדיר מסדנה גיסית בגיבוי אנשי מילואים. הגש"ח פעל במסגרת זו בפיקודו של מפקד הסדנה הגיסית במלחמת ששת הימים. בימים שבין מלחמת ששת הימים ועד מלחמת יום הכיפורים גש"ח 867 היה גש"ח בחירום, שתפקידו היה לתת אחזקה לעוצבת הפלדה (היום אוגדה 162). עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים יצא גש"ח 867 למרחבי סיני עם עוצבת הפלדה כדי לאחזק אותה. הגש"ח היה בנוי מכוח אדם סדיר שהתבסס על קצינים, נגדים וחיילים מתוך היחידה ומהשלמות של כוח אדם במילואים שהיה חלק אינטגרלי מתוך הגש"ח. במהלך הקרבות עם התקדמות האוגדה נתן גש"ח 867 מענה אחזקתי על-פי תוכנית החימוש של האוגדה בהתאם לצורות הקרב השונות. האסטרטגיה הייתה הצמדת פלוגות החימוש בסמוך לכל אחד מן הגורמים הבאים: לחטיבות השריון, לאגד ארטילרי, לחטיבת החי"ר וליתרת הכוח האוגדתי. לגש"ח היה מגוון עיסוקים וביניהם: פעולות חילוץ הרכבים, הטנקים והזחל"מים והחזרתם במהירות האפשרית לשדה הקרב. התעסוקה התבצעה תוך כדי עבודה קשה יומם וליל במטרה לאפשר לאוגדה לבצע את משימתה. עם מעבר האוגדה לשטח המצרי עבר גם הגש"ח והמשיך לתת מענה אחזקתי בכל שלבי המלחמה; משלב ההתארגנות ועד למיקומה הסופי של האוגדה, בביר- תמדה. לאחר סיום המלחמה גזרת סיני התחלקה בין שתי אוגדות. האחריות על החלק הדרומי שבין מצרי הג'ידי ועד למרחבי ראס-סודאר הייתה של עוצבת הפלדה 162 כאוגדה סדירה לכל דבר. באותה תקופה גש"ח 867 התארגן לצורך מתן אחזקה קבועה במרחבי האוגדה כגש"ח סדיר. מפקדו הראשון של הגש"ח היה אל"מ במיל' אנטול שפיגל. עם מעבר האוגדה לפיקוד מרכז, לאחר הסכמי השלום עם מצרים, היווה גש"ח 867 את הבסיס ליחש"מ 638 - חלק מתפיסת האחזקה של הצבא. בדרך זו נבנה לעוצבת הפלדה גש"ח במילואים כמקובל ביתר האוגדות, וגש"ח 867 הפך ליחש"מ 638 – יחש"מ קדמי סדיר של פיקוד מרכז.
ובזאת תם פרק גש"ח 867 בסיני. - הפינוי הסופי מרפידים
הקמתו של היחש"מ הקדמי- 638
בשנת 1979, שש שנים לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים ובעקבותיה החל תהליך של משא ומתן עם המצרים. בסופו של תהליך זה, הגיעו מדינת ישראל ומצרים להסכם שלום אשר במסגרתו הוחלט לפנות את כוחותינו מחצי האי סיני. כאמור, גש"ח 867 ישב בסיני, המפקדה בביר- תמדה, ונתן אחזקה לעוצבת הפלדה. עם תחילת העברת הכוחות מסיני לפיקוד מרכז, הוחלט להעביר גם את גש"ח 867 יחד עם עוצבת הפלדה לפיקוד מרכז, ולהפכו ליחידת חימוש מרחבית קדמית של כל אזור גב- ההר - חלק מארגון מחודש של היחש"מים. כתוצאה מכך לכל פיקוד הוגדר יחש"מ קדמי ויחש"מ עורפי. ההעברה של הכוחות ושל הגש"ח התבצעה בשלבים. בשלב הראשון הוחלט על פינוי הכוחות עד המיתלה, השארת הגש"ח במקומו, בביר תמדה, פרט לפלוגה אחת שישבה בצומת פרקר. בשלב השני הפלוגה עברה לפיקוד המרכז יחד עם עוצבת כפיר (אז סדנה יוסף, היום סדנה בקעות).
כעבור שבועיים לערך נפלה החלטה כי עוצבת הפלדה כולה תעבור לפיקוד המרכז. גש"ח 867 החל בהעברת כל פלוגותיו מסיני, למעט כוח מצומצם שנשאר שם כדי לתת מענה לכוחות שנשארו עד ההעברה הסופית. למעשה, יחש"מ "גב- ההר", הוקם על בסיס גש"ח 867 ועל בסיס סדנה 799 שישבה בבית- אל. סדנה זו הייתה שייכת ליחש"מ 652 שפורק. לפיכך הוחלט על הקמת מפקדת היחש"מ בבית- אל במקום שבו שסדנה 799 ממוקמת כיום. יתר סדנאות היחש"מ מוקמו בהתאם לצרכים הפיקודיים: סדנה אחת מוקמה ליד עוצבת כפיר במחנה יוסף, סדנה אחת בג'יפטליק שבבקעה, פלגה בישי (שהפכה מאוחר יותר בשנת 1981 לסדנה) וסדנה 799 בבית- אל. בתחילת דרכו כלל אם כן היחש"מ ארבע סדנאות. על הקשיים שעברו על היחש"מ הצעיר עם העברתו מספר מג"ד הגש"ח דאז (והאחרון), סא"ל במיל' ניסים בן עזרא (יאסו): " בתקופה של העברת הגש"ח, חלק מהחיילים נשארו בסיני, חלק הועברו לפיקוד מרכז, וחלק עסקו בהעברה עצמה, במילים אחרות: בסבלות. לא היה פשוט, מכיוון שבזמן הזה האימונים לא פסקו והכוננות לא נגמרה, וצריך להמשיך ולתת שירות. לאחר שהועברו כמעט כל הפלוגות לפיקוד המרכז היה צריך למסד את הכל מחדש, להכיר את היחידות השונות במרחב, ולהכיר גם את השטח. זאת הייתה תקופה מאוד קשה ואינטנסיבית". בנוסף לקשיים שהוזכרו, תפיסת האחזקה במרחב השתנתה. עד אז הייתה בפיקוד מרכז תפיסה שלפיה כל סוג של רכב מקבל טיפול ביחידה אחרת (מעין יחידת התמחות). אולם בעקבות העברת היחש"מ תפיסה זו השתנתה. חיילי הגש"ח, בתקופת שְהייתם בסיני, היו מאומנים לטפל בכל סוגי הרכב והרק"מ, ולכן עם העברתם לא היה עוד צורך להביא כל סוג של רכב למקום אחר. היחידות באזור לא נסעו יותר על מנת לקבל טיפול לרכב, רק"מ או כל ציוד אחר. הכל תוקן בסדנאות היחש"מ, וכל סדנה נתנה שירות ליחידות השונות במרחבה. סדנה יוסף - לעוצבת כפיר, סדנה ישי - לעוצבת הברזל, הסדנה - בג'יפטליק לעוצבת הבקעה, והסדנה הבסיסית 799 - ליחידות שבאזור בית- אל. כמו כן היו יחידות שבאו להתאמן באזור, וגם להן ניתן שירות ביחש"מ. גם נושא הגרירות והטיפולים בשטח השתנה עם העברת היחש"מ. במקום לגרור את הרכב לסדנה, שלחו חוליות לתקן בשטח. אמנם באזור פיקוד מרכז היה יותר קשה לשלוח חוליות, בעיקר בלילה, בגלל אופי האוכלוסייה המקומית, אך הדבר לא מנע ממפקדי היחש"מ לטפל ברכבים ובכלים אחרים במשך כל שעות היום והלילה בשטח. במהלך השנים 1980-1981 קרם היחש"מ עור וגידים, והפך להיות יחידה עצמאית אשר נותנת את שירותיה לכל יחידות "גב- ההר". על מיסוד היחש"מ מספר אל"מ במיל' עמרם איתן, מפקד היחש"מ בשנים אלה: "בתקופה זו, תחילת שנות ה- 80, אורגן היחש"מ והפך ממשהו ארעי למשהו מסודר עם נהלי עבודה. נוצרו קשרים חדשים עם היחידות השונות, ונוצרו תפיסות אחזקה חדשות שלא היו קיימות בעבר. היה צורך להסתגל לעבודה עם הפיקוד ועבודה עם אוגדה סדירה, כמו אוגדה 162". בתקופתו של תא"ל במיל' עמרם איתן, בשנת 1981, הוקמה גם הסדנה היעודית. מספר על כך המ"פ הראשון של הסדנה, אבנר בהיר: "מיקום הפלוגה היה בבית- אל. היו לנו מחלקות של גנרטורים, צב"מ, מלגזות ונשקייה לנשק קל, למעשה בתקופה זו, גובשה הסדנה מבחינת המבנה שלה והוקמו חוליות מנוידות לביצוע תיקונים ביחידות. כאשר הגעתי לסדנה היה מוצב לפני הכניסה שלט בו מצוינים מספר ימי הקבלה של הסדנה. פעולה ראשונה הייתה לעקור את השלט וליידע את היחידות במרחב שהסדנה תיתן שירותים במשך כל ימי השבוע סביב השעון". גם סדנה ג'יפטליק ידעה לא מעט קשיים עם הקמתה, אך מכיוון שהייתה זו סדנת קו קדמית, מהר מאוד היא עמדה על הרגליים ונעשתה "הסדנה הקרבית" של היחש"מ. מספר על כך המ"פ דאז סא"ל במיל' איציק זקוטו: "הסדנה הייתה ממוקמת ליד מחנה "אריה" בבקעת הירדן. הסדנה תחזקה את כלי הרכב של עוצבת הבקעה ממחולה עד עין- גדי והייתה גם חוליית גנרטורים שהסתובבה במוצבים, דבר ייחודי מאוד לסדנה אשר טיפלה גם ברכב וגם בגנרטורים. הנורמה הייתה, לא להשאיר רכב לא כשיר מעל ל- 24 שעות היות ומדובר ברכבי בט"ש, ולכן מאוד חשוב היה לתקן בזמן וכמה שיותר מהר. פרויקט נוסף שהיה באחריות הסדנה היה להקים את הגדרות לאורך קו המים. הסדנה עבדה בתנאים של בסיס סגור, כולל עבודה בלילות, והמוטיבציה הייתה גבוהה מאוד". סדנה ישי הייתה בתחילת דרכה פלגה של סדנה 799. בפברואר 81 ניתנה פקודה להקמת סדנה מרחבית היא סדנה ישי. מספר על כך סמ"פ הסדנה היום, ריצ'רד אויזרת: "מקצועות הרק"מ בסדנה נגזרו מסדנה799. הגיע תגבור של כוח אדם במקצועות הרכב מסדנה קסטינה שפורקה. בנוסף שובצו חיילים במקצועות מג"ח. עם הגעת כוחות התגבור חלה תפנית ממשית בסדנה אשר הלכה וגדלה עם הזמן. הוחל בתוכניות בינוי מנועיית נגמ"ש ובשלב מאוחר יותר בהקמתם של תקרייה ושל מחסנים. הושם דגש על נוהלי עבודה תקינים ומגובשים של כל המחלקות". כאמור, סדנה זו נתנה אחזקה לעוצבת הברזל. מאוחר יותר קיבלה הסדנה את אחריות על חילוצי הטנקים, נושא שמאפיין אותה מאז ועד היום. סדנה 799 הוכפפה בשנת 1979 ליחש"מ 638 עם הקמתו, ובכך התנתקה מיחש"מ 652 שפורק מאוחר יותר. האחרונה הייתה סדנה יוסף. סדנה שבסיני ישבה בצומת פרקר ועלתה יחד עם עוצבת כפיר בשנת 1979 למחנה יוסף, צפונית לשכם, ולימים הועתקה למחנה בקעות. כך התחיל יחש"מ "גב ההר" את דרכו בפיקוד מרכז, ובמהלך השנים נוספו לו תעסוקות מגוונות וייחודיות ברוח התקופה.
סדנה יוסף 1980
איחוד יחש"ג 650 ויחש"מ 652
בתחילת שנות ה-80 מנתה הסדנה הגיסית כ-1800 חיילים שהיו פרוסים בפלוגות א', ב', ג' במחנה ג'וליס, בפלוגה ד' בצאלים ובשתי פלגות ברפיח (שפורקו במהלך אותה השנה). בנוסף פעל בסדנה בית הספר התעשייתי.
מרחב האחזקה של הסדנה הגיסית היה בפריסת אורך ורוחב, מאוגדה מרחבית 80 ועד צאלים בדרום, כמו-כן סייעה הסדנה ליחידות שהחלו להגיע לאזור בקעת הירדן. לקראת שנת 1981 הוחל בהקמת פלוגות המנועייה והיעודית. הפלוגה היעודית עסקה בתחום הגנרטורים, הצמ"ה ומחלקת המתנות הזכורה היטב, שבה עסקו ביצור ובחריטה של מגינים למזכרות ובבניית דגמים קטנים של טנקים ושל רכבים עבור כל הצבא.
הסדנה היעודית
בחודש יוני 1981 הוחלט במטה הכללי להכפיף את סדנה גיסית לפיקוד המרכז ובד בבד לבטל את יחש"מ 652. כך מנה פיקוד המרכז שני יחש"מים; האחד עורפי ומאותו היום נקרא שמו יחש"מ 650, והאחר הוא 638 הקדמי. האיחוד התבטא בביטול מפקדה שלמה, בהכפפת פלוגת צאלים ליחש"מ דרום, בביטול פלוגה יעודית ובביטול פלגת רפיח. מפנה זה תרם לחיסכון משמעותי.שינויים היו גם בפלוגות היחש"מ: סדנה אזור שטיפלה הן בטנקים והן בנגמ"שים הפכה לסדנת הנגמ"שים. כל אשר נותר מהשרמנים וחלק מבעלי המקצוע בתחום המגח הועברו לסדנות ישי ויוסף, וחלקם שובצו בפלוגה א' בג'וליס, כמו-כן אוחדו גופים כפולים ביחש"מ. בתצורתו החדשה לאחר האיחוד מנה יחש"מ 650 כ-3000 חיילים.
מחלקת שרמן בסדנא אזור