מאת: אתי מסיקה
תאריך עלייה לאתר: 29/09/2011
תאריך האירוע: 1950-01-01
מספר צפיות: 2129
מבוא
בין דפי ההיסטוריה של צה"ל והיסודות הראשונים של הנחת התשתית הבטחונית– תעשייתית של מדינת ישראל מקופלים גם דפי ההיסטוריה של חיל החימוש. אך למעשה תחילת הדרך הייתה עוד מוקדם יותר, עוד בימי "ההגנה" של ראשית שנות ה- 40. מחלקת החימוש של ההגנה נוסדה ב- 1940 ובראשה עמד אשר ( אושרק'ה ) פלד. מחלקה זו פעלה בדרכי סתר עלומות להשגת נשק ותחמושת לצה"ל: ביד המחלקה היה אצור אוצר יקר מפז... רשימת מלאי הנשק הרשום בארץ על פי במקומות אחסונו. עם הזמן הפכה מחלקת החימוש לשירות החימוש הארצי ליד מפקדת ההגנה, ועם השנים לחיל החימוש. ב- 1949 החלו להגיע למחלקת החימוש של ההגנה ראשוני יוצאי הצבא הבריטי. אלה, חיילים בעלי ניסיון צבאי טכני שחונכו על ברכי הסדר והתכנון המוקדם כמקובל בצבא ותיק. באחד הימים הגיע חיים לסקוב שהיה בעל דרגה בכירה בצבא הבריטי לאושרק'ה וכך אמר: שמע יש אצלי מהנדס, איש צבא בריטי, מומחה לבעיות טכניות, שד בנשק ובתחמושת; אצלי הוא לא יתן המקסימום, אצלך יביא יותר תועלת. החיל קלט בחיתוליו מיגוון של אנשים, שהתאימו פחות או יותר למיגוון כלי הנשק שהיו באותה תקופה בשימוש. המומחיות הייתה לפי ארץ המוצא של הכלים דהיינו: מומחה לנשק צרפתי, מומחה לנשק בריטי, נשק סובייטי, צ'כי ועוד. לכל אחד הייתה אסכולה שונה, ובתחילה קשה היה לגשר בין הצדדים. אך המציאות הוכיחה כי חיל החימוש הוא ביסודו חיל טכני החייב להיות מושתת על דפוסים קבועים המחייבים תכנון מוקדם מפורט ומדוקדק.
תקופת המחתרת תמה. צה"ל מתארגן והופך לצבא לכל דבר. ותיקי המחתרת והצבא הבריטי הופכים לתשתית של חיל החימוש. לא עוד אילתורים, לא עוד פעולות עלומות. כך החלה ההיסטוריה של החיל.
התפתחות החיל- סדר ארועים :
1941 – הוקמה "מחלקת החימוש" הראשונה במסגרת ארגון "ההגנה".
1949 – הפיכת "מחלקת החימוש" של ההגנה "לשרותי חימוש".
1956 – בניית כוחות, אימון מערך לוחם, שיפור בהצטיידות והקמת ביה"ס לחימוש
1967 – החיל פעל בקרבות ניידים והוקם הגש"ח הראשון.
1973 - הפעלת החיל במלוא עוצמתו (בממוצע כל טנק תוקן 3 פעמים)
1982 – התארגנות לשהייה ארוכה בלבנון
1990 – הקמת אנדרטה לחללי "חיל החימוש"
סוף שנות ה – 90 – התחדשות פיתוח אמל"ח תוך הגדרת תפיסת האחזקה אל מול שדה הקרב
העתידי וביצוע שינויים ארגוניים במפקדת קחש"ר.
תחילת שנות האלפיים – בניית מערך אחזקה גמיש ונייד בעל יכולת תיקון ושרידות גבוהה
אשר נותן מענה למציאות הטכנולוגית המתפתחת.
מבצע קדש ( סיני)
מבצע הידוע גם בשם מערכת סיני, היה זה המבצע המקיף שערך צה"ל עד לאותה תקופה. מבחינתה של ישראל זו הייתה מלחמת מנע שנועדה לפתור שלוש בעיות ביחסים עם מצרים:
פעילות טרור, פגיעה בחופש השיט וערעור מאזן הכוחות.
ב- 29 באוקטובר 1956 החל המבצע. כוחות ישראל כבשו את רצועת עזה, את מיצרי טיראן ואת חצי האי סיני. באותה שעה פשטו כוחות בריטיים וצרפתיים על אזור תעלת סואץ. שישה ימים נמשכה המלחמה, ובמהלכה נהרגו 170 חיילי צה"ל.
אחד ההישגים העיקריים של המבצע היה ביסוס כוח ההרתעה של ישראל, כדבריו של הרמטכ"ל דאז רא"ל משה דיין: "נכונותה [של ישראל] לאחוז בחרב על-מנת להבטיח את זכויותיה בים ושלומה ביבשה, וכושרו של צבאה להביס את הכוחות המצריים, הם שמנעו, בשנים שלאחר סיני, מהשליטים הערביים לחדש את פעולות האיבה נגדה". ההצלחה ב"קדש" תרמה גם לחידוש ביטחונה העצמי של ישראל בכוחה, בדרכה ובתפיסת מקומה במרחב.
חיל החימוש בתקופת המבצע:
בשנות ה-60 חיל החימוש סייע בצמצום הפער האיכותי של אמצעי הלחימה בין צה"ל ובין צבאות ערב בהציעו חלופה לרכש טנקים חדשים. הצעת חיל החימוש הייתה פשוטה למדי; ציוד הטנקים הקיימים בתותח טוב יותר ובמנוע חדש יותר. חיל החימוש הציע אפוא להסב את הטנקים הקיימים ולהכניס בהם מערכות מתקדמות יותר.
הקמת יחש"מ 652
מרקם האוכלוסייה, כדברי קמב"צ היחש"מ דאז סג"מ שן צור יעקב, היה בנוי בעיקר מהעולים החדשים בתקופה זאת- ממרוקו ורומניה.
האחזקה הייתה בשיטת תיקונים בתוך הסדנאות של היחש"מ. עם הזמן החלה להתגבש תפיסה שונה שהרציונל שלה היה בניית כוח שיוכל לצאת ולתת מענה אחזקתי בשטח, ויוכל לנוע עם הכוחות שפעלו אז בעיקר בפעולות תגמול נגד הפעילות של ה"פדאיון". גזרת הקרבות הייתה ברובה מעבר לקווי האויב באמצעות יחידות מיוחדות כדוגמת יחידה 101 . גיבוש תפיסת הניוד היה מרכיב מרכזי בפעילות היחש"מ שזה עתה "נולד".
כבר בשנת 1955 נערך תרגיל גדול של פריסת מערך המילואים בשילוב ציוד על גבי כלי רכב אשר אוחסנו במחסני חרום. תרגיל זה היה המודל הראשון למערך האחזקה בתצורתו החדשה המאפשר ניוד של כוחות עד לשטחי הלחימה.
מפקדת היחש"מ 652 בצריפין
הקמת יחידת חימוש גיסית 650
החל משנת 1965 קיבלו גייסות השריון תנופה גדולה. באותה תקופה גדלה עוצמת השריון של האויב לאין ערוך, עובדה שחייבה היערכות שונה לחלוטין מן הנהוג באותם ימים. האלוף במיל' ישראל טל, מפקד גייסות השריון דאז, התייחס אל הסדנה הגיסית כאל הדובדבן שבקצפת בזכות היענותה לצרכים של היחידה. בנובמבר 1966 נערכה פעולת גמול צבאית, המכונה מבצע סמוע, נגד הכפר סמוע באזור הר חברון. פעולת גמול זאת הייתה בעקבות 12 פיגועים שהתרחשו בפרק זמן קצר לפני כן. הממשלה החליטה להגיב נגד ירדן אשר משטחה יצאו המחבלים. המבצע נקרא גם "מגרסה". מטרת המבצע הייתה לאלץ את ירדן לסגור את הר-חברון לפעולות הפת"ח. במבצע זה השתתפו כוחות משוריינים ורגליים רבים, כמו כן הוקצתה פלגה מהסדנה הגיסית. חלקה נשאר בעורף, וחלקה נכנס ממש עם הכוח הלוחם אל החזית ואף סייע במתן מענה חימושי ושיקום של כלי הרכב והרק"מ.