דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

לחלץ דחפור תחת אש ממנהרה שקרסה בעזה: "פועלים בפיר - ושני מחבלים עומדים מולך" מאת אמיר בוחבוט כתב צבאי - אחת הסקירות המעמיקות והיפות אודות חיל הטנ"א

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 11/05/2024

תאריך האירוע: 2024-05-11

מספר צפיות: 229


 

אמיר בוחבוט

 

11.5.2024 / 8:25

ב-7 באוקטובר נסע טור טנקים לעבר קיבוץ בארי בזכות אנשי יחידת הטכנולוגיה והאחזקה שעבדו במרוץ נגד הזמן כדי להכשיר כלים משוריינים והנדסיים. מאז הם נכנסו שוב ושוב לעזה כדי לתקן את הכלים התקולים. וגם: סיפורו של המסגר שיצא למשימה סודית עם יחידות מיוחדות | בלעדי

חיילי אוגדת המילואים 252 שפשפו עיניים ולא האמינו בבוקר של 7 באוקטובר שטנקי מרכבה סימן 3 מאובקים וישנים הועברו מהימ"חים אל ה"משטחים" בבסיס צאלים לאחריות אנשי הטכנולוגיה והאחזקה (טנ"א) שעבדו נגד השעון, כדי ל"השמיש" בשפת הלוחמים, בזמן שאלפי מחבלים פושטים על היישובים והמוצבים, רוצחים, שורפים, חוטפים ואונסים. המסגרים והמכונאים שהוקפצו מבתיהם הגיעו במהירות ללא היסוס, פעלו בחום קיצוני, והבינו את גודל האירוע כי מדובר במשימה דחופה להצלת חיי תינוקות וילדים. כל דקה שחלפה הייתה קריטית והדיווחים מהגבול המשיכו להגיע.

 

תוך שעות בודדות הצטמררו החיילים במרכז לאימוני יבשה בצאלים כשקצין הטנ"א האוגדתי סא"ל אלעד זכאים, דיווח למפקד האוגדה תא"ל מורן עומר, שהיה בחו"ל, על תחילת נסיעה של טנקי חטיבת 10 לעבר הקיבוצים בגבול. ותיקי אוגדת המילואים ידעו כי חיילי הטנ"א באותן דקות, כשהטנקים הרועשים, שנבלעו באופק ואף אחד מהם לא נעצר, כותבים עוד פרק בהיסטוריה של צה"ל מאחר וזה היה תחילתו של תהליך לקראת תמרון ראשון של אוגדת מילואים לראשונה מאז מלחמת לבנון הראשונה, ולאחר שמפקד פיקוד הדרום הטיל אותה למלחמת חרבות ברזל נגד כל הסיכויים, הייתה זו הפעלה אוגדתית ראשונה מאז מלחמת יום הכיפורים.

 

מפקד אגד הטנ"א הארצי, אל"מ משה ארצי, הבין כבר בשעה 07:00 בבוקר שפני צה"ל למלחמה והפעיל את גדוד הטנ"א הגדול ביותר בצבא - גדוד 653 בפיקוד סא"ל אלעד, שתומך את פיקוד הדרום במצב חירום בתחום הטנקים, נגמ"שים, ציוד מכני הנדסי כבד, נשקים, ציוד ייעודי ועוד. "בשיא שלנו במהלך המלחמה הגענו ל-500 תקלות ביום", סיפר סא"ל אלעד זכאים לוואלה. "ממשטח ריק פתאום אתה רואה בו יותר צוותי טנ"א מטנקים. קצין הטנ"א של אוגדה 252 הקפיץ את כל כוחות המילואים שלו מהבית וכולם טסו. כולם הבינו את גודל האירוע. מי היה מאמין שטנקים של חטיבה 10 ירו כמה שעות לאחר מכן פגזים בקיבוץ בארי על מחבלים. עד 28.10 בתחילת התמרון הועלו כל הכלים של האוגדה. היה לנו מנהל עבודה שאפילו אבא שלו בן ה-70 התנדב לשרת ולעזור".

 

לזכותו של מפקד פיקוד דרום, האלוף ירון פינקלמן, ייאמר שעם כניסתו לתפקיד בקיץ 2023, הוא האמין בניגוד לקודמיו שיש למצות כל כוח הכפוף לפיקוד בדגש על אוגדה 252, ובהתאם דרש ממנה רענון תוכניות אופרטיביות, גרף אימונים והעלאת רמת כשירות. המלחמה תפסה את אוגדה 252 באמצע התהליך ולכן האתגר של חיילי הטנ"א היה קריטי: להחזיר את כל הכלים לכשירות במלחמה בפרקי זמן קצרים. בלילה בין 8-7 באוקטובר, כבר היה ברור שאל מול גודל האיום והתרחיש הקיצוני, תידרש האוגדה לעבור מהגנה להתקפה ברצועת עזה ולקבל אחריות על גזרה שלמה. קציני מפקדת אוגדת המילואים בירכו על ההחלטה וידעו שמדובר באתגר אחזקתי גדול מאוד.

בנקודת הזמן הזו נכנס אגד הטנ"א הארצי בפיקודו של אל"מ משה ארצי למשימה רחבה יותר. "הראייה שלנו היא רחבה מאוד. יש לנו כוחות עצומים, מספר גדול מאוד של צוותים שיודעים לתת מענה מהיר לכל גדוד, חטיבה ואוגדה. עוד באותו יום, למרות הפגיעה הקשה בכלים שעבר גדוד 77, התקשרתי אל המג"ד סא"ל שמעון ואמרתי לו שאני אחראי לכך שיתחיל התמרון והוא יכנס עם כל הטנקים שלו - וכך היה", נזכר ארצי.

 

המשימה התחלקה לשתי פלוגות בגדוד הנגב: הפלוגה המבצעית שתמכה את ההחזרה לכשירות של הטנקים באוגדה 252 והשנייה, פלוגת הרכב 865 בפיקודה של רס"ן קארין אלימלך שאחראית על טיפול בכל כלי הנשק, רכב ההאמר, משאיות, תקלות מורכבות, ומאוחר יותר תוך כדי התמרון בפגיעות כתוצאה מירי ורסיסים. "הירי והרסיסים פגעו במנועים, בחלונות, גלגלים ודלתות וצריך לטפל בזה בצורה בטוחה, יצירתית ומהירה. היו כאלה שלא האמינו שאוגדה 252 תוציא כלים מהימ"חים, תצליח להחזיר לכשירות ותתמרן", סיפרה רס"ן אלימלך.

 

ככל שחלפו השעות הפכו המשימות של חיילי הטנ"א למורכבות יותר. לא רק היקף הכלים שנדרש היה להחזיר לכשירות בגלל האוגדות בצה"ל עבור הזירה הצפונית והזירה הדרומית, יחד, אלא המראות. "שבוע אחרי 7 באוקטובר התחלנו לקבל כלים מהשטח. בהתחלה התחלנו להוציא מהם חלקי גופות, דם, ריח קשה, היחידה לסילוק פצצות הגיעו לטפל בטילי נ"ט בכלים שלא התפוצצו, מחקנו כתובות בערבית שריססו המחבלים על הכלים", סיפר רס"ן אמיר בית יעקב, מ"פ 8644. "זה היה תהליך שלם של זיכוי נגמ"שים וטנקים מתחמושות, וגופות. עבדנו על הכלים מסביב לשעון כדי להחזיר אותם לכשירות וזו לא הייתה משימה פשוטה".

 

עוד הוא סיפר כי "רק ב-7 באוקטובר הוצאנו 16 טנקים ו-8 נמ"רים. אחר כך התחלנו לטפל גם בנגמ"שי אמ-113. אחרי המשימה הזו הפכנו להיות פלוגה משימתית עבור מספר גדול של אוגדות : 143, 252, 99, 98, 162 ו-36. הגעתי לממוצע ביום של 44 כיתות חילוץ שנכנסו לשטח הפלסטיני לחלץ כלים. מביצוע אחזקה פשוטה ועד החלפת קנה לטנק והחלפת מנוע וכל אלה תחת אש. רק אנחנו ביצענו 80 חילוצים תחת אש של כלי רכב, טנקים ונגמ"שים. היה לנו אירוע שבו תוך כדי חילוץ נפל כלי הנדסי לתוך מנהרה שחלקה קרס. היו צריכים שני טנקים עבור החילוץ. היינו צריכים לבצע פעולה הנדסית מאוד מורכבת כדי שתהיה לנו גישה לפתח של המנהרה על מנת לחלץ ואני בשטח עם החיילים".

המשימה הסודית

 

הוותיקים שבנגדי וקציני הטנ"א התקבצו על גבול רצועת עזה במסגרת הכתבה. צנועים ונרגשים הם ישבו על ספסלים, מאובקים, חלקם נראה עייף מהמשמרת הארוכה והלחץ לעמוד בלוחות הזמנים שהציבו להם מפקדי הפלוגות והגדודים. תוך כדי נזכר רס"ן אמיר בעוד אחת מהכניסות שלו לשטח במרחב חאן יונס. משאית "אושקוש", מאחוריה ג'יפ מסוג האמר ולפניה טנק. אחרי 20 דקות של נסיעה בעומק השטח המשאית מתהפכת עם התחמושת בגלל תנאי שטח מורכבים, "בסוף סיימנו עם שתי משימות. חילצנו וחזרנו", הוא שחזר.

 

משימת חיילי הטנ"א ב"משטחים" של בסיס צאלים ויחידות נוספות בעורף הועברה בגלל היקף הכוחות שהשתתפו בתמרון הקרקעי לרצועת עזה ובכל משימה שאליה נכנסו כיתות החילוץ ולעיתים צמד חיילי טנ"א בגלל העומס, היה ברור לכולם שזו תהיה משימה תחת אש הכוללת ירי צלפים, נשק קל, פצצות מרגמה, רקטות, מטעני חבלה או דרך משובשת ומסוכנת לנסיעה.

 

"היה אירוע בתוך שג'אעיה עם 'באגר' (כלי הנדסי כבד) שנתקע בכניסה למנהרה אחרי שהתפוצץ צינור של הכף", סיפר לוואלה רס"ל קובי אשוש, מפקד מחלקת ציוד מכני הנדסי כבד. "היה ירי מסביב ולוחמים אבטחו אותי. ברור שאנחנו עם מוטיבציה. הכול מתגמד מול מה שאני עושה באותן דקות. אני גר בנתיבות. ברור שזה מניע אותי. אחרי שעתיים סיימנו", הוא אמר בגאווה.

הוא המשיך וסיפר כי "היה אירוע נוסף ליד האוניברסיטה הטורקית. היו שם הרבה פירי מנהרות. ירו על דחפור והייתה לו בעיה. נכנסנו ותוך כדי האש צריך להבין שהחיישן לא עובד ולא שהמנוע לא עובד. אין שאלה מה אנחנו צריכים לעשות כדי שהכול יעבוד כמו שצריך גם שזה תחת אש. מתי אני מרגיש סיפוק? כשאני יודע שהיה לי חלק באיתור או בהשמדה של מנהרה. אף אחד בבית לא יודע מה אני עושה בצבא".

 

בזמן שחיילי חטיבה 7 מנקים את הטנקים ואחד מהם החליט לשייף את הגג שנבנה על הטנק נגד רחפני נפץ, התיישבו מולי שלושה מסגרים מהמש"א (מרכז שיקום ואחזקה), אזרחים עובדי צה"ל: שרון עובד (50), אלירן סוויסה (37), ותמיר קייסי (50). "אנחנו מגיעים לשטחי הכינוס, מקבלים טבלת אקסל, מבינים מה הכי דחוף ומה פחות ומתחילים לעבוד. איך קובעים? על מי הם הכי בלחץ שייכנס ללחימה", סיפר קייסי והוסיף: "אנחנו מרגישים חלק מהמשימה ועוזרים לגיבורים שנכנסים פנימה. אנחנו לפעמים מקבלים כלים שמושבתים לגמרי אחרי ירי ופיצוצים. הם עובדים מאוד קשה בעזה ובסוף אנחנו עושים את הכול כדי להחזיר אותם לפעילות. אם צריך, אנחנו גם נכנסים פנימה. כשיש כלי תקוע בעזה, נמ"ר שנפל ולא מניע, אם צריך - גם מחלצים כלים תקועים. יש דברים שרק אנחנו יודעים לעשות. היה לי אפילו אירוע שהגג העליון בדחפור הממוגן והדלת הצדדית לא נפתחים. הוא תקוע. טווח של 25 דקות נסיעה מהגדר. מה עושים? מפעילים את הראש והניסיון".

 

חיילי הטנ"א יודעים מתי הם נכנסים לשטח הפלסטיני כדי לסייע באחזקה ולחלץ, אבל אף אחד לא באמת יודע מתי הם חוזרים לשטח מדינת ישראל בגלל ריבוי המשימות, היתקלויות, סגירת צירים ופינוי פצועים. לרוב הם נפגשים בעומק השטח, מחליפים חוויות, מקבלים עצות על תיקונים מורכבים ומדברים בשפה שרק חיילי הטנ"א מבינים. אך יש ביניהם גם בודדים ששולבו במשימות סודיות ביניהם רס"ב במיל' א' (46), נשוי ואב לשלושה, מסגר במקצועו, שמתנדב לשירות מילואים. "שאלו אותי אם אני מעוניין להצטרף למשימה שאני לא יכול לדבר עליה עם אף אחד. מדובר בתרומה לביטחון המדינה אז אמרתי כן", הוא סיפר לוואלה. "הבן שלי לוחם בחטיבת כפיר ומשרת כרגע באיו"ש. חתמתי על טופס שומר סוד ויצאתי לדרך".

 

את מרבית הזמן הוא העביר בפעילות תת קרקע לפיצוח מנהרות מורכבות ועמוקות עם יחידות מיוחדות. "חודש וחצי לא הייתי בבית. באחד המקרים אני יוצא החוצה. יש ירי מסביב. צרורות. אני רואה פירים ויורה. פתאום אני רואה מולי שני מחבלים שיוצאים מפירים, עם ידיים מורמות. המחבלים נכנעו", הוא שחזר.

 

מפקד פלוגת הצמ"ה 8537, רס"ן יותם, סיפר על מקרה שנגד בפלוגה נפצע במהלך משימה בג'בליה בצפון רצועת עזה בזמן חילוץ מורכב של דחפור, והוחלט להעביר אותו במהירות לישראל על גבי נגמ"ש "נמר". בשלב מסוים נעצר הנגמ"ש והצוות הרפואי החליט להוריד אותו כי יש חיילים עם פציעות חמורות משלו. חרף הפציעה, החליט הנגד לחזור אחורה ברגל, לתקף את התקלה בדחפור ולסייע בחילוץ תוך כדי שהוא מחליף ביד אחת צינור שהתפוצץ וביד השנייה הוא מדמם.

 

מפקד אגד הטנ"א הארצי אל"מ ארצי משתדל לפרגן לכל הנגדים והקצינים שנכחו בשטח הכינוס ובזה אחר זה הוא מצביע עליהם ומספר על סיפורים מצמררים, "יש נגד שנפצע מירי בזמן חילוץ, ויש חילוץ שהוא תוך כדי חילוץ גופת שבוי. כל מי שפה הוא סוס דוהר וקשה לעצור אותם. תחשוב מה זה להתלבש על 354 כלים במקביל לא כולל הצק"חים (צוותי קרב חטיבתיים). איזו מוטיבציה אדירה צריך בשביל זה ובלי לשים לב הם כבר עברו ארבע עונות וכל עונה מביאה איתה את האתגרים שלה. נכון שזה לא דומה לחילוץ שתי אכזריות מהשטח שירו עליהם 4 טילי נ"ט בזמן פינוי פצועים או חילוץ חללים".

 

אוגדה 162 הייתה הראשונה לתמרן קרקעית לעזה וכיום מובילה את התמרון לרפיח. קצין הטנ"א של האוגדה, רס"ן אולג, הדגיש בפתח דבריו כי אין יכולת להתמודד עם היקף כל כך גדול של משימות ללא סדר וארגון ברמה גבוהה. "יש כל כך הרבה משימות שלא כולם רואים אותן. למשל, לא רק להעלות רמת כשירות של טנקים. למשל, להתקין על כולם גג נגד רחפנים. תיקון של מיזוג ומערכת מים גם בנגמ"שי הנמר", הסביר הקצין. "לא רק שהטנק יורה ונוסע אלא שהמיגון שלו עומד בתקן שנקבע. הפעלנו מאות חוליות תיקון בפנים. אחרי חודש וחצי של תמרון יש ירידה בכשירות: מנועים, עייפות החומר, זחל שמתפורר. לכן האחזקה מתבצעת בתוך מרחב הלחימה. בגשרה מנוע של טנק עובר לטיפול אחרי 250 שעות. במלחמה? אחרי 1,000 שעות. אני מקבל רשימת תקלות מכל גדוד, חלפים, אמצעים תקולים וכ"ו ויחד אנחנו מייצרים פתרונות, אילתורים, מבצעים רכש תוך כדי מלחמה".

משימת "הסנכרון" בין הגדודים לצוותים הוטלה באוגדה 162 על רס"ר לינוי לוי, קצינת הפעלה בגדוד 8537. "ברור שצריך מעת לעת לעודד, לשמר מורל גבוה, לתעדף משימות, לווסת עומס. העבודה קשה. תנאי מזג אוויר ופעילות תחת אש מגבירים את הלחץ. יש גם נגדים שנפצעים, אבל אתה רואה אותם והם מלאי מוטיבציה", סיפרה רס"ר לינוי שמתחתיה פועלות ארבע מחלקות בחירום שמרביתן פועלות עבור אוגדה 162. "אין אצלנו אי אפשר. זה עניין של רוח. נערכים להמשך המלחמה".

 

קרדיט לוואלה - קישור לכתבה המקורית - 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
זיפרוני דויד ז

כניסת חברים