רס"ן במילואים שמעון ממן מתאר שירותו הצבאי כקח"ש גדוד 71 חטיבה 188 בין השנים 1985-1983

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 02/11/2022

תאריך האירוע: 2022-11-02

מספר צפיות: 428

 בתקופה זו אני שירתתי כקצין החימוש של גדוד 71 השייך לחטיבה 188.

1. .בתחילה ישב הגדוד בגזרת האוולי שם תפסנו את הגזרה ואחריות על המעבר האוולי וכביש החוף המוביל לבירות.
2. יש לציין כי תקופה זו הייתה מייד אחרי מלחמת שלום הגליל והגדוד שירת ברצף בלבנון מאז המלחמה. פריסת הגדוד הייתה כזו במושגים של היום מרחב של החטיבה, משמע הטנקים היו פזורים בכל המרחב במחפורות ארעיות ולא מוצבים , לא מרחבים מוגנים אלא כל טנק באופן עצמאי בגזרתו. כמו כן יש לציין כי תקופה זו אופיינה בשני איומים עיקריים מעבר למשימות הגדוד:
   • מכוניות תופת
   • מטעני צד בצירים
3. משמע כל תנועה בגזרה של רכב צבאי הייתה מחייבת באישורים ודיווחים, אנחנו נהגנו בחשדנות כלפי כל רכב שנסע מולנו ,מאחורינו ומצדדנו מחשש למכוניות תופת. כמו כן השיטה הייתה לנסוע מהר ככל האפשר על מנת לא ליפול במטעני צד, בניגוד לטכנולוגיה הקיימת כיום בצה"ל , הגנות אלקטרוניות מפני איום זה. הפתרון אז היה לנסוע מהר ככל האפשר על מנת לצמצם את סיכויי הפגיעה ממטעני צד.
4. היות שהפריסה הייתה גדולה והמרחקים בין כלי לכלי כל רק"מ אבטח את עצמו במשך 24 שעות בנוסף למשימות אשר הוגדרו לו, ממוצע שעות השינה של אנשי האחזקה היה בערך שלוש שעות במקרה הטוב, היו גם שבועות שלמים ללא שינה כלל. 
5. היות וזו הייתה פריסת הגדוד ומשימותיו הנגזרת מכך הייתה שיטת אחזקת וכשירות הטנקים שונה מהתורה והנלמד בחיל החימוש ובצה"ל בכלל עקב האמור.
6. שיטת האחזקה הייתה שכל טנק היה מדווח לחמ"ל הגדודי על מצב כשירות הטנק ,פירוט תקלות . נציג החימוש סמב"צ ישב בחמ"ל לקבל את כל מצב הכשירות הטנקים ומיקומן בגזרה. תמונה זו הגיעה אלי. בוצעה היערכות ומוכנות להוצאת חוליות לתיקון הטנקים על פי תמונת המצב. במידה והיה צורך בבירור יותר מעמיק האמור בוצע על ידי תוך יצירת קשר עם הטנק הבודד. 
7. יש לציין כי בתקופה זו היו המון שחרורים של חיילים וסרבו לחתום על הארכת שירות למרות כל מיני תמריצים שהיו בעת ההיא , לנסות ולשכנע אנשים להישאר בשירות. לכן ריכזנו את כל אנשי החימוש של הגדוד כולל החוליות הטכניות פלוגתיות תחת פיקודי. במפג"ד היינו מבצעים 
   חלוקת עבודה ,היערכות של חלקי חילוף , אמצעים ויציאה לשטח לטפל בטנקים , מספר חוליות במקביל להגבלת התנועה עקב האיומים היות והאיומים העיקריים של תנועת כוחות צה"ל בזמן זה היו מטעני צד ומכוניות תופת היו מגבלות חמורות על תנועה על הצירים.
8. פריסה של 33 טנקים במרחב כזה חייב הרבה תנועות ומספר חוליות שפעלו במקביל. 
9. חלוקת הרכבים לתנועה וליעדים הייתה מתקיימת מדי ערב ישיבה אצל המג"ד לאישור על פי סדרי עדיפויות מבצעיים ושילוב של כל יחד ,חימוש ותחזוקה ורפואה ושלישות שהגיעו לרמת הטנק הבודד.
10. יש לציין שהאמור נתן פתרון חלקי ולא מושלם לצרכים ולכן נמצא פיתרון יצירתי ביני לבין המג"ד, לקחנו שני רכבים אזרחיים NMW ושברולט נובה אשר שימשו אותנו אנשי החימוש לניוד, היינו מורידים חולצה צבאית ונשארים עם גופיה לבנה על מנת להנמיך פרופיל וחשיפה להיפגעות כך היינו מגיעים לטנקים מטפלים בליקויים מתקנים את הטנקים וחוזר חלילה. 
11. העומס והלחצים בהם היינו נתונים בתקופה זו היו רבים שכן מדובר בטנקים ישנים שוט ב' עם מופע תקלות גדול. חלקי חילוף לתיקון הטנקים לא היו בנמצא היינו צריכים לפעמים לנסוע לרמת הגולן בכדי להביא חלפים. משמע הרבה תנועות על הצירים כאשר כל הזמן ישנם 
    איומים של פגיעה בכוחות.
12. בחברה צעירים שלא ידעו לבשל ולהכין אוכל מתוך המוצרים שהיו קיימים בעשוריות לכן האוכלמנות קרב , לא אוכל מסודר , בזמנו הגיעו מנות קרב " עשיריות" במקום "חמישיות" ודובר ממוגנים עם אמצעים אלקטרוניים מפני מטענים וכדומה , תנאי השירות היו בהתאם ואכלנו רק להתמקמות הכוחות במוצבים ממוגנים ומסודרים בשנים מאוחר יותר ונסיעה עם רכבים 
13. כל האמור והמפורט במסמך זה אפיין את התקופה הזו שלאחר מלחמת שלום הגליל עד העיקרי היו קרקרים וריבות. שינה כאמור בממוצע של 4-3 שעות בלילה תוך כדי שמירות ואחזקת הטנקים , יציאות הבייתה היו פינוק אני יודע שאחת לחודש יצאנו בקושי הבייתה לשישי שבת במקרה הטוב, זכור לי שנשארתי בלבנון חודשיים וחצי באופן אישי , היו חוויות לא נעימות ומפחידות של נפילת פצמ"רים מדי ערב , פינוי של הכפר דיר אל קאמר כאשר הפלנגות באו לטבוח בהם כמו בסברא ושתילה.
14. כל אחד לקח באופן אישי חוויות אלו על פי אופיו ויכולת ההכלה האישית של כל אירוע או חוויה.