[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

דוד אנגל

@alt@

פרוייקט בכירים מספרים - סיפורו של  תא"ל במילואים דוד אנגל.במסגרת פרויקט "בכירי החיל מספרים", משתפים את סיפורי החיל מפקדיו ובוגריו אשר השתתפו במרוצות השנים בהקמת ובקידום החיל , מתוך תחושת שליחות ורצון לקדם ולפתח, לעמוד באתגרים ולהוכיח את יכולות חיל החימוש. בין המפקדים הרבים נספר את סיפורו של תת אלוף דוד אנגל.

רקע כללי - דוד :


דוד נולד בשנת 1952 . אימו עלתה ארצה מתורכיה עם משפחתה בקום המדינה. אביו ניצול שואה , עלה ארצה מהונגריה לאחר השואה , אך נתפס על ידי הבריטים והוגלה לקפריסין עד להקמת המדינה. כל בני משפחתו של אביו הושמדו בתאי הגזים באושוויץ, אך הוא שרד את השואה, שרד את עבודות הכפייה של הנאצים ושרד את מחנה ההשמדה מטאוזן.  
עברו הטרגי של אביו השפיע עמוקות על דרכו של דוד בצה"ל.  דוד התגיס לצהל בשנת 1971 והחל את דרכו כמכונאי מגח בגש"ח רפידים.

מלחמת יום כיפור בתעלה על גשר הדוברות

יום כיפור מעבר לתעלה באיסמעיליה

בהמשך, נשלח לקורס קצינים אותו סיים בהצטיינות. דוד חזר לגש"ח וביצע שני תפקידי מ"פ. בסה"כ דוד שרת 7 שנים בסיני. בשנת 1978 נשלח על ידי חיל החימוש ללימודי הנדסת מכונות בטכניון אותו סיים בהצטיינות .דוד ביצע מגוון תפקידים במסגרת חיל החימוש מקחש"ר ונס"א ובהמשך במשהב"ט .  בשנת 1998 סיים לימודי תואר שני במנהל עסקים בהצטיינות באוניברסיטת בן גוריון.

בשנת 1999 מונה לתפקיד ראש מנת"ק. במסגרת תפקידו, תא"ל דוד אנגל הוביל את הפיתוח והייצור של טנק מרכבה סימן 4 ואת פיתוח דגם רק"מ אחזקה על בסיס מרכבה סימן 3. השתחרר מצה"ל בשנת 2003 ומונה על ידי מנכ"ל משהב"ט לתפקיד ראש מטה השבחת הטנק הטורקי.

דוד נשוי ואב לשלושה ילדים ששירתו ביחידת אגוז , שלד"ג ומודיעין וסב ל - 10 נכדים.

מסלול צבאי

  • דוד התגיס לצה"ל בשנת 1971 ביצע בבה"ד 20 קורס מכונאי טנקי מגח, והחל כאמור את שירותו הצבאי בסיני בגש"ח רפידים. 
  • במלחמת יום כיפור. תיקן ביחד עם חבריו ליחידה עשרות רבות של טנקי מגח פגועים ברפידים, בתעלה, ומעבר לה באזור איסמעיליה. לקראת סוף המלחמה עסק בחילוץ ופינוי טנקים וכלים אחרים שנפגעו בחווה הסינית , באזור תעלת סואץ.
  • לאחר המלחמה , נשלח לקורס קצינים , בסיומו חזר כסמ"פ לאותה פלוגת רק"מ בה שרת בגש"ח סיני רפידים.
  • בהמשך ביצע שני תפקידי מ"פ , הן ברפידים והן בטסה בואכה ציר עכביש לכוון התעלה. 
  • בשנת 1978 , בתום שרות כולל של כשבע שנים בסיני כחייל וכקצין , נשלח על ידי חיל החימוש ללימודי הנדסת מכונות בטכניון , לשם כך התבקש לחתום 12 שנות קבע. 
  • במהלך הלימודים, השתתף במלחמת לבנון הראשונה , בתפקיד ממלא מקום מ"פ פלק"ד אגד ארטילרי של תותחי רומח 175 מ"מ . 
  • בשנת 1983 הוצב כרס"ן במדור מגח במפקדת קצין חימוש ראשי . במהלך שירותו כרמ"ד מגח נחשב המדור לגדול וחשוב לאור סד"כ הכלים הגדול שבצה"ל. בתקופה זו היה אחראי על שידרוגים רבים בטנקי המגח  והמרכזיים בהם : 
    • מגח 6מ' עם מערכת נחל עוז (מערכת בקרת אש חדשה)
    • מגח 7 עם חטיבת כוח 900 כ"ס ועם מיגון.
    • מגח 6 ב' גל עם כוונת תותחן חדשה.
    • טנק "פרא" 

במסגרת תפקידו כרמ"ד מגח , קיבל את פרס קחש"ר על פיתוח מקורי להעלאת הספק מנוע המגח מ - 750 כ"ס  ל- 900 כ"ס עבור טנקי מגח 7 ממוגן , זאת חרף התנגדותה של חברת קונטיננטל בארה"ב , יצרנית המנוע, אשר הטילה ספק ביכולת ביצוע פיתוח זה .
בהמשך שירת ביחידת הניסויים , כרמ"ד ניסויי רק"מ.

  • בשנת 1988 נקרא על ידי האלוף טל (טליק)  אבי טנק המרכבה ועוזר שר הבטחון לשמש כרע"ן פתוח טנק המרכבה. כבר בתחילת תפקידו כרע"ן פיתוח, נוצר קשר אישי וחיבה עמוקה בין טליק לדוד, דבר שהוביל לפרק ב' בקרירה הצבאית שלו בפרויקט המרכבה.
  • בשנת 1993 סיים את תפקידו כראש ענף פיתוח ויצא לשליחות בארה" ב, כקצין קישור צה"ל ב- TACOM בסיס פיתוח הטנקים האמריקאי בדטרויט.
  • 1996-1999 עם שובו לארץ, מונה לאל"מ בתפקיד סגן ראש מנת" ק.
  • בסוף שנת 1999 מונה לתפקיד ראש מנת" ק עד לשחרורו מצה"ל בשנת 2003.

מיד עם שחרורו מצה"ל, מנכ"ל משרד הביטחון פנה לדוד וביקש שישמש כראש המטה להשבחת הטנק הטורקי במשהב"ט , דוד נעתר וכיהן בתפקיד זה כ - 10 שנים.

אתגרים מרכזיים במהלך השירות   

פתוח וייצור מרכבה סמן – 4
בספטמבר 1999 , כחודשיים לפני כניסתו של דוד אנגל לתפקיד ראש מנת"ק, קויים דיון היסטורי בראשות עוזר שר הבטחו ן האלוף ישראל טל ובו הוחלט להתניע את תהליך הפתוח והייצור של מרכבה סימן 4 . טליק הטיל על דוד את האחריות לרכז את כלל הפעילות בנושא , לרבות בניית הדגמים של הטנק , ואת ניהול פתוח שאר המערכות.

לדאבון הלב , כחודשיים לאחר דיון זה , נפל טליק למשכב ונבצר ממנו להמשיך בתפקידו . 

דוד אנגל , שאך מונה לתפקיד ר' מנת"ק בנובמבר 1999 נותר לבדו, ללא הסמכות העליונה טליק, אך מיד נטל את מלוא האחריות והוביל את המשך פיתוח מרכבה סימן 4 שהיה בשלביו הראשוניים . בהעדרו של טליק, דוד הוכפף לעבוד ישירות תחת מנכ"ל משרד הביטחון, האלוף עמוס ירון ובהמשך ר' סיב"ט האלוף יוסי בן חנן, שעמד בראש ועדת היגוי למרכבה. שניהם נתנו גב מלא ותמיכה איתנה בפרויקט ובדוד. 

העדרותו של טליק, גרמה לחששות כבדים בלב רבים, אך דוד הכריז כי יעמוד במשימה ענקית זו ויספק במועד את מרכבה סימן 4 לחיל השיריון, תוך השענות והרתמות מלאה של כל אנשי רפ"ט, מנת"ק וחיל השריון.
מאותו רגע, החלו דוד ואנשיו לעבוד בכל החזיתות האפשריות, על האתגר המורכב של עמידה בשלושה יעדים : לו"ז, עלות, ועמידה בדרישות הדמ"צ והביצועים .
העבודה אשר כללה בין השאר, ייצור מספר דגמי טנקי סמן 4 במש"א, פתוח ורכש מאות מערכות , התנהלה ללא הפסקה במשך שלוש שנים ברפ"ט ומנת"ק , ללא לאות , במסירות ומוטיבציה גבוהה , מול עשרות תעשיות בטחוניות, בארץ ובחו"ל ובשילוב כל גורמי משהב"ט וצה"ל הרלוונטיים.  במעלה הדרך , צצו מכשולים הנדסיים משמעותיים ביותר , אך לכולם נמצאו פתרונות יצירתיים ומקוריים.
טכס גלילת מרכבה סמן 4 , התקיים בשנת 2002 במש "א , בדיוק בלו"ז שנקבע . במסגרתו הזמין דוד בין השאר : את שר הבטחון, הרמטכ"ל , המנכ"ל , את המטה הכללי של צה"ל ומשהב"ט, את שגריר ארה"ב, את סגן שר ההגנה ושר הימיה האמריקאי, ותיקי השיריון, התעשיות הבטחוניות ועוד רבים ונבחרים. 

לדברי דוד, במשך שלוש שנות הפתוח , עד לטכס הגלילה , היה טרוד ולא ישן בלילות , יתכן וקיבל גם החלטות עם רמות סכון גבוהות, כולל ההתחייבות לצה"ל ומשהב"ט , לפתח ולייצר טנק בזמן כה קצר, ברם לבסוף, כל המטלות הושלמו, תוך עמידה בכל היעדים שנקבעו והתובנה הייתה , כי נוצר טנק מדהים, בזכות האנשים שעמלו ופיתחו אותו, אנשים חדורי מוטיבציה ואמונה בדרך, שהעלו רעיונות ופתרונות יצירתיים על גבול הדמיון כשהמוטו "השמים הם הגבול " .
 

מאפיינים כאדם וכקצין חימוש :


חתירה למקצועיות , ביצוע המטלות במסירות ומוטיבציה , גם כשקשה ועל גבול הבלתי אפשרי. היכולת לסחוף את הפקודים לביצוע המשימה, לא רק מכוח הדרגה , הפקודה או השררה , אלא גם מפנימיותו ואישיותו של האדם , האמונה ביכולתו המקצועית ודבקותו במטרה ובמשימה , תוך שהוא מנחיל לאחרים את הידע והניסיון האישי.בראייתו של דוד חיל החימוש הוא חיל מקצועי והמקצועיות הטכנולוגית היא ערך עליון . ערך עליון זה אינו שונה בין אנשי השדה לבין המהנדסים במפקדה, אלו אותם ערכים. כאחד ששרת 7 שנים בשדה ובהמשך כמהנדס בממפקדה\מטה, הערך העליון שהוא גם המצפן החימושי הינו:

  • ביצוע המשימה במסירות , במיומנות ומקצועית , בכל מחיר , בכל תנאי , חרף כל הקשיים והמכשולים , גם אם נדרש ליטול סיכונים , לאלתר, אך לא "לעגל פינות ". על אחת כמה וכמה בזמן מלחמה , כאשר נדרש להשמיש כלים במהירות ולהחזירם לשירות לסד"כ ולמערך הלחימה. באשר למהנדסים וכל מי שעוסק בפתוח ערך עליון הוא לתכנן ביצירתיות, מקוריות וחדשנות, את הדבר הטוב שבאפשר , אשר יציל חיי אדם מחד, ויאפשר למשתמש וללוחם , לקבל את המערכת בעלת הביצועים הטובים ביותר.

ארוע מכונן במהלך השירות


במהלך תפקידו כראש מנת"ק, ארעו מספר אסונות, בהם טנקי מרכבה בשרות סדיר, עלו על מטעני גחון בעזה ונגרמו אבדות בנפש. אם יש משהו מהדברים שדוד לוקח איתו כל חייו, זה שאנשי צוות נהרגו בשלושה טנקים שנפגעו במועדים שונים , בינהם רותם, בנו של איש מנת"ק עובד צה"ל יוסי שני. "לך תסביר לאמא ששכלה את בנה, שהבטחת לה שבנה הוצב במרכבה סמן 3 הטנק הטוב בעולם והממוגן ביותר" . הכאב עצום, עם זאת , דרבן את דוד לדרוש מהמהנדסים של רפ"ט ומנת"ק , לפתח ולתת מענה טוב יותר בנושא מיגון ושרידות.
דוד חש רגשי אחריות בכל פעם שמישהו מאנשי הצוות נפגע ואו נהרג בטנק. תחושות אלו לא הירפו ממנו גם לאחר שיחרורו מצה"ל , במחשבה שמא ניתן היה לעשות טוב יותר, כדי להגן על הלוחמים. על כן , לאחר שהשתחרר מצה"ל, החליט להקים חברה, ביחד עם שני קצינים פורשי רפ"ט, שתעסוק בפתוח מערכות סופגות אנרגיה, המותקנות במושבי אנשי הצוות אשר תפקידן למזער את התאוצות האדירות המתפתחות בטנק בעת עליה על מטעני גחון , בכך להגביר משמעותית את הסיכויים שאיש הצוות ינצל. 

תרומת חיל החימוש לביטחון המדינה.

 "אם אתה שואל מה הדבר המרכזי שחיל החימוש עשה, אומר זאת" : מיום הקמת המדינה, וגם כשעוד טרם מלאו לה 20 שנה, בימים שהמעצמות סירבו למכור למדינת ישראל טנקים חדשים, ותמיד מכרו כלים מהשורה השנייה , כגון שרמנים, מגחים וצנטוריונים ובה בעת, מדינות ערב קיבלו טנקים חדשים וחדישים, והותירו אותנו ללא מענה הולם, היה זה חיל החימוש שלא קפא על שמריו , אלא נדרש ואף נתן פתרונות יחודיים ופורצי דרך , על מנת לאפשר התמודדות עם הטנקים של האויב. מה שעשה חיל החימוש שדרג את הטנקים, את התותחים, ושאר הכלים, על מנת לאפשר התמודדות - מול טנקי האויב, ברם גולת הכותרת הינה פיתוח וייצור טנק המרכבה לדורותיו , טנק כחול לבן , פרי היוזמה המקצועיות והרעיונות המקוריים של מהנדסי חיל החימוש במנת"ק ורפ"ט .

כראש מנתק בפתוח דגמי סמן 4 במשא במסגרת הצגת דגמים


עם הרמטכל והאלוף טל (טליק) בטכס גלילות טנק מרכבה סמן 4 במשא

לאחר השחרור מצה"ל

עם שיחרורו, נתבקש תא"ל דוד אנגל על ידי מנכ"ל משהב"ט, לשמש כראש המטה - להשבחת הטנק התורכי , תפקיד אותו ביצע כעשר שנים בעיקר מול תע"ש, אלביט , משרד ההגנה התורכי , גורמי משהב"ט השונים ותעשיות בטחוניות נוספות.

כראש המטה להשבחת הטנק התורכי עם שר הבטחון התורכי ועם מנכל משהבט


במקביל לתפקידו כראש מטה השבחת הטנק התורכי, הקים דוד אנגל מספר חברות ועמד בראשן , בינהן חברת "מוביוס" , שעסקה בפתוח וייצור מערכות סופגות אנרגיה בזמן פיצוץ ועליה על מטעני גחון של רק"מ, כמו כן ניהל עם חברה אמריקאית, עם רפא"ל ועם רפ"ט , את פיתוח רכב גלגלי ממוגן ה "גולן" . בנוסף , שימש גם כיועץ למפעלים - וחברות בטחוניות בארץ ובחו"ל.

 

 

חיפוש מידע

כניסת חברים

חברים online