שנת 1948 - חיל החימוש במלחמת העצמאות - מתוך הספר מסע מורשת בציר הזמן מאת רס"ן קורנז רפאל

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 19/01/2021

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 1002

מלחמת העצמאות הנקראת גם מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות ומלחמת תש"ח פרצה ב 30- בנובמבר 1947 . לאחר פרסום ההודעה על קבלת תכנית החלוקה של האו"ם יצאו ערביי ארץ ישראל למתקפה כנגד היישוב היהודי, במטרה למנוע את יישום התוכנית בשטח.
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל ניתנה ביום 14 במאי 1948 , יומו האחרון של שלטון המנדט הבריטי בארץ ישראל. הלחימה בפועל החלה כבר למחרת ההכרזה כאשר פלשו לארץ צבאות סדירים של מדינות ערב חברות הליגה הערבית. יריית הפתיחה של מלחמה נחשבת כהתקפה על אוטובוס 2049 של חברת " אגד" ב 30- בנובמבר, מתקפה בה נהרגו חמישה מנוסעי האוטובוס היהודים.הלחימה הסתיימה בינואר 1949 , אך הסתיימה באופן רשמי רק ב 20- ביולי 1949 בהסכמי שביתת הנשק עם מצרים, לבנון, ירדן וסוריה.

חיל החימוש במלחמת העצמאות
מספר גורמי חימוש, שכונו באותה התקופה "שירותים" החלו מתלכדים עד שהתגבשו והפכו לחיל החימוש תחומי השירות של אותם גורמים היו שירות חימוש, שירות תחבורה ושירות משוריינים. בתחילה היו שירותי החימוש והתחבורה כפופים לאג"א ושירות המשוריינים היה כפוף למטה הכללי – אג"מ. את תחילת שירות החימוש ניתן לחלק לשלוש תקופות. תקופת ההקמה בין ינואר לאפריל 1948 , תקופת התנופה בין אפריל לדצמבר 1948 והתקופה מינואר 1949 עד דצמבר 1949 בה כווצה המערכת הלוגיסטית כתוצאה מהחלטה הממשלה לצמצם את הצבא ולהפוך אותו ברובו לצבא מילואים.
בנובמבר 1948 נוסחו לראשונה משימות שירות עבור המערך הנפרס. תורת חימוש מוגבלת זו כללה את שבע המשימות הבאות:
1 . לספק לצבא ציוד חימוש הכולל נשק קל ובינוני, מטולים, תותחים ומרגמות כבדות ומכשירים מדויקים.
2 . לארגן ולבצע את התיקונים הדרושים להבטחת שימוש יעיל בחימוש שיסופק.
3 . להעביר לצבא הוראות טכניות לשימוש ולטיפול בכלים ובאמצעים שיסופקו.
4 . לחקור מגרעות, לבצע ניסויים להציע שינויים באמצעים אלה.
5 . לספק חלפים, כלי עבודה וחומרי ניקוי לנשקים ולאחראים על הטיפול בנשק.
6 . לבחון אמצעי לחימה חדשים הנכנסים לשימוש בצבא, הן מייבוא ומתוצרת מקומית.
7 . להדריך ולהכשיר בעלי מקצוע בהתאם לתפקידי השירות.
מאז אותם ימים הספיק החיל להתרחב, להגדיל את מבחר השירות שהוא נותן ואת הציודים שבו הוא מטפל, אך ניתן לראות בשבע ההוראות הללו את הבסיס לחיל החימוש אותו אנו מכירים היום. חיל החימוש אחראי באופן מקיף לחימוש בצה"ל ולתפעולו ולתחזוקתו של ציוד זה. לחיל סמכות לבצע תיקונים נדרשים בכל דרג והוא מוביל ניסיונות שיפור ושדרוג של אמצעים קיימים או חדשים המגיעים מהארץ ומחוצה לה.

הקמת חיל הטכנאים

בשנת 1948 קיבל אגף האפסנאות , אג"א שש משימות עיקריות מהמטכ"ל: "הספקת כלכלה וציוד, הספקת חימוש, הספקת אמצעי תחבורה והובלות, אחסון ודואר צבאי". בהתאם להנחיה זו, הקימו באג"א מערכת לוגיסטית שכללה את השירותים הבאים:
•שירות ציוד והספקה אשר עסק באספקת מזון ובאפסנאות כללית.
•שירות תחבורה שמטרתו לספק את כל צרכי הצבא בהובלה, באחזקת רכבים ובבנייתם ולהיות אחראים לקנייה, לגיוס ולהשגת רכבים, דלק וחלפים.
•שירות חימוש אשר נועד לאחסן, לתקן ולספק לצבא נשקים ותחמושת מוכנים לפעילות מבצעית
•שירות אחסון שבאחריותו הקמה ותחזוקה של בסיסי צה"ל
•שירות בהמות משא ורכיבה - כיום שירות זה עשוי להישמע מגוחך, אך באותן שנים כלל הצבא משק בהמות משא שהיוו חלק חשוב מפעולת החיל. תחת אחריות זו היו גם הכלבים הצה"ליים.
•שירות דואר צבאי
בשנת 1948 יכלה מפקדת ההגנה לחמש רק אחד מכל ארבעה חברים בארגון באמצעות מגוון רחב של רובים מתוצרת בריטית, קנדית, גרמנית, איטלקית וצרפתית. פריצת הדרך המשמעותית בתחום הייתה כאשר החלה תע"ש לייצר,בהיקף גדול, את תת-המקלע סטן ותחמושת כדורי 9 מ"מ שהיו דרושים לנשק.
החל מפברואר 1948 כבר היו בידי חברי ארגון ההגנה מאות תתי-מקלע וקצב הייצור רק הלך וגדל. עד לחודש אוגוסט של אותה שנה ייוצרו מעל 16,000 תתי-מקלע והחיל שימוש כמרכיב מפתח בהפצת הנשק והתחמושת, תוך מתן תשומת לב קפדנית לתחזוקה ולאחסון נכונים של הנשק. באותה שנה קלט צה"ל מגוון רחב של כלי נשק כבדים, ביניהם תותחי 20 מ"מ ותותחי שדה מסוג הוביצר 65 מ"מ. אף כי כלי הנשק היו לרוב באיכות טובה, התחמשות שנלוותה אליהם הייתה באיכות ירודה ובמקרים רבים היוותה סכנה ממשית למשתמשים בה. שירות החימוש של החייל היה אחראי לבדיקה, לתיקון ולפסילה של התחמושת הפגומה ומנע בעבודתו פגיעות עתידיות רבות לכוחותינו.

 ***מתוך ספר  חיל הטנ"א - מסע מורשת בציר הזמן