סיפור מלחמת חרבות של רס"ר הרוש המשרת בסיירת גולני כבוחן נשק ואופטיקה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 10/06/2025

תאריך האירוע: 2025-06-10

מספר צפיות: 368

סיפורו של הרוש , לוחם לשעבר ביחידת נצח יהודה, שבחר לשנות מסלול ולהפוך לאיש טנ"א מן המעלה הראשונה. כיום, כחלק בלתי נפרד מהיחידה הקרבית ביותר בפעילותה, סאלי אחראי על תחזוקת הנשק וציוד האופטיקה – תחום שהופך קריטי להצלחת כל פעולה מבצעית. הכתבה מתארת את מסלולו האישי, את המחויבות הבלתי מתפשרת שלו, ואת התרומה השקטה אך המשמעותית למוכנות המבצעית של הלוחמים בשטח.

משפחה:  הרוש נשוי למוריה, בת 28, שנמצאת בחודש השמיני להיריון עם בתם הרביעית, בעזרת השם. ילדיהם הם: אלרועי סימון בן 8, יאיר דוד בן 7, ושי-לי רחל בת שנה וחצי. המשפחה מתגוררת בקריית אתא, ומהווה עבור הרוש  עוגן חזק ותומך לאורך שירותו הצבאי.

תאריך גיוס לצה"ל: 31.7.2014
הכשרה בבה"ד 20: קורס אופטיקה, מח"מ (מערכות חימוש מתקדמות) ומערכות ירי.

שאלה: ספר על העשייה בתפקיד הראשון שלך
תשובה:
את שירותי הצבאי התחלתי כלוחם בגדוד נצח יהודה בשנת 2014. השירות כלוחם היה משמעותי ומאתגר, ובמהלכו למדתי לעומק את חשיבות המשמעת, היוזמה והאחריות – ערכים שהמשיכו ללוות אותי גם בהמשך הדרך המקצועית שלי.
לאחר כשנה ושמונה חודשים כלוחם, הבנתי שאני יכול לתרום רבות גם מהצד הטכני, והחלטתי לעבור לחיל החימוש בגדוד, שם התחלתי את דרכי כאיש מקצוע בתחום האופטיקה.

המעבר מעולם הלחימה לעולם התחזוקה הטכנית היה עבורי טבעי – רציתי להיות זה שמוודא שהאמצעים בשטח כשירים ומוכנים, ושיש לוחם בקצה שיכול לסמוך עליי. מתוך תחושת שליחות זו, נרשמתי לקורס אופטיקה בבה"ד 20, קורס אינטנסיבי ומקצועי שבמהלכו רכשתי מיומנויות מתקדמות באחזקת ציוד אופטי מדויק, טיפול בצייני לייזר, כוונות ואמצעים אלקטרו-אופטיים שונים.

ב-4 באוגוסט 2017, עם סיום ההכשרה והצטרפותי לשורות הקבע, עברתי לגדוד 890 של חטיבת הצנחנים, שם המשכתי להתמקצע והרחבתי את תחום העיסוק שלי. במהלך שירותי בקבע ביצעתי בהצלחה שני קורסים מרכזיים:

• קורס מח"מ (מערכות חימוש מתקדמות): קורס המקנה ידע מקיף על מערכות חימוש אלקטרוניות, תפעולן ותיקונן ברמות מורכבות גבוהות.

• קורס מערכות ירי: התמחות בתחזוקה, כיוונון וטיפול בתקלות של מערכות ירי משוכללות – מרמת הכלי האישי ועד מערכות טנקים ונגמ"שים.

שני הקורסים הללו חיזקו אצלי את ההבנה שאיש חימוש איכותי לא רק מתקן – הוא שותף לקרב.

במהלך השנים, לקחתי חלק במגוון משימות מבצעיות, הן בעורף והן בקו החזית. ביצעתי תיקונים תחת לחץ, חנכתי טכנאים צעירים, וליוויתי יחידות מבצעיות בתנאי קצה. שיא הקריירה שלי עד כה הגיע ב-2 ביולי 2023, כשעברתי לסיירת גולני – ליחידה המבצעית ביותר של החטיבה – שם שובצתי לתפקיד בכיר המשלב אחריות ניהולית, פיקודית ומקצועית.

העשייה שלי לאורך השנים לא הייתה רק טכנית – היא תמיד הייתה עם הפנים לחיילים. כל אמצעי שחוזר לכשירות מבחינתי הוא אבן דרך בהצלחת הלוחם בשטח. כל תקלה שתוקנה בזמן – היא אולי חיים שנשמרו.

שאלה: כמה שנים אתה בתפקיד?
תשובה:
אני משרת בתפקידי הנוכחי מזה 9 שנים ברציפות. מדובר בזמן ממושך שמילאתי בו שלל משימות, אתגרים ואחריות מקצועית רבה, כשלאורך השנים צברתי ניסיון עמוק, קשר הדוק עם השטח ויכולת לראות את התמונה הרחבה של העשייה הטכנית והמבצעית כאחד.

שאלה: ספר על התפקיד שלך
תשובה:
התפקיד שלי מאתגר, חווייתי ומספק מאוד. הוא דורש מקצועיות טכנית ברמה הגבוהה ביותר, לצד גמישות מבצעית, הבנה מערכתית ויחסי אנוש מצוינים. אני רואה את עצמי לא רק כאיש מקצוע, אלא כמי שמחבר בין עולמות – בין הלוחם בשטח לבין המענה הטכני שמאפשר לו להילחם. כל תקלה שמטופלת במהירות וכל אמצעי שחוזר לכשירות – הם בעיניי משימות מבצעיות לכל דבר.

שאלה: אילו מחלקות יש תחת פיקודך?
תשובה:
תחת אחריותי נמצאות מחלקות האופטיקה והמח"מ (מערכות חימוש מתקדמות). אלו תחומים עדינים, מדויקים וקריטיים לתפקוד הכללי של יחידות מובחרות. אנשי המחלקות הללו נדרשים לרמת התמחות גבוהה מאוד וליכולת לתת מענה מידי, לעיתים בשטחי לחימה ובתנאים של חוסר ודאות.

שאלה: ספר על מחלקת הטנ"א שבפיקודך, כמה פקודים?
תשובה:
במחלקת הטנ"א שבפיקודי משרתים שני פקודים – צוות קטן אך איכותי, מקצועי ומסור, שפועל סביב השעון כדי לוודא שלוחמי הסיירת מקבלים את התמיכה הטכנית הטובה ביותר, בכל זמן ובכל מצב. אנחנו צוות מגובש שמתפקד כמעט כמו משפחה, והיחס האישי בין כולם תורם מאוד לרמת הביצועים.

שאלה: על איזה אמצעי לחימה אתם אחראים?
תשובה:
אנו אחראים על מגוון רחב של אמצעי לחימה, ביניהם ציוד אופטי מדויק, רחפנים מבצעיים, מרגמות, מערכת גיל (גילוי לייזר), ונשק קל. כל אמצעי כזה דורש טיפול מיוחד, הבנה מעמיקה וטיפול מקצועי שלא משאיר מקום לטעויות – בטח כשמדובר בלוחמים מהסיירת שנמצאים בקצה המבצעי של צה"ל.

שאלה: ספר על ההוויה של הגדוד לפני המלחמה
תשובה:
לפני פרוץ המלחמה, פעלנו בעיקר בגזרת ג'נין, שם היינו בתעסוקה מבצעית רציפה. ההוויה בגדוד הייתה מגובשת מאוד – צוותים שחיים יחד, נושמים את השטח ונותנים מענה מיידי ויעיל לכל תרחיש. התחושה הייתה של שליחות מתמשכת – גם בשגרה וגם בפעילות המבצעית היומיומית.

 שאלה: ספר על הממשקים עם כל הצוות שלך
תשובה:
הצוות שלי קטן אבל איכותי ומסור. האופטיקאית שמשרתת איתי קיבלה הצטיינות ממפקד החטיבה – עדות ישירה לאיכות העבודה, לרצינות ולמקצועיות שבה אנו פועלים. האווירה אצלנו תמיד משפחתית – עם דגש על אמון, אכפתיות ותחושת שליחות.
גם בזמן לחימה אנו לא מהססים להיכנס לעזה ממש עד הלוחם בקצה – כדי לתקן תקלות בשטח, תחת לחץ ובתנאים מאתגרים. הממשק בין אנשי הצוות נבנה על שותפות אמיתית למשימה – אנחנו לא רק מתקנים, אנחנו שומרים על כשירות שמצילה חיים.

שאלה: במילים שלך – איך היית מתאר את התפקיד שלך?
תשובה:
בעיניי, זהו התפקיד הכי חשוב – גם בשגרה וגם בחירום. בלי המענה הטכני שלנו, הלוחמים לא יכולים להתקדם לשום מקום. מדובר בתפקיד שהוא הלב השקט של הכוח הלוחם – כזה שפועל מאחורי הקלעים, אך משפיע ישירות על הצלחת המשימות והביטחון של הלוחמים.

שאלה: על אילו תחומים אתה אחראי, וכיצד אתה עושה זאת?
תשובה:
אני אחראי על תחום האופטיקה ומערכות המח"מ (מערכות חימוש מתקדמות) – תחומים קריטיים לפעילות המבצעית. את המשימות שלי אני מבצע על הצד הטוב ביותר, עם מטרה ברורה: לדאוג שלוחם בשטח יקבל מענה מהיר, מקצועי ומדויק. אני רואה כל תקלה כהזדמנות להוכיח מחויבות, ולא שוכח לרגע שההצלחה שלו – תלויה במקצועיות שלי.

שאלה: ספר על העבודה בשגרה
תשובה:
נכון לעכשיו, האופטיקאית היחידה בצוות שלי נמצאת בקורס נתיב. העבודה נמשכת גם כשאני לבד – עם מחויבות מלאה לכל אמצעי, לכל תקלה ולכל לוחם. בשגרה, סדר היום שלי משתנה לפי הצרכים של הכוחות – לפעמים אני נדרש למענה מיידי בשטח, ולפעמים העבודה מתבצעת בעורף, בהכנות והחזרות לכשירות.

שאלה: כמה אנשי צוות עובדים תחתיך?
תשובה:
כרגע יש לי פקודה אחת בלבד – אך אנחנו צוות של שניים שמבצע משימות של מחלקה שלמה. הגודל אינו קובע – אלא הרוח, המקצועיות והמחויבות שלנו.

שאלה: איך מתנהל שיתוף הפעולה עם הגורמים האחרים בחטיבה?
תשובה:
לדעתי, אני מתמודד עם שיתוף הפעולה הזה בצורה מעולה. יש לי יחסי עבודה טובים עם גורמי הפיקוד, הלוגיסטיקה והאחזקה. אני רואה את עצמי כגשר בין השטח לבין המענה הטכני – והקשר הזה בנוי על אמינות, זמינות ומקצועיות.

שאלה: איך משתנה העבודה שלך בזמן מלחמה?
תשובה:
העבודה בזמן לחימה שונה לגמרי מהשגרה – מדובר ברמות לחץ גבוהות, קצב משימות מטורף, ומוכנות לפעולה בכל רגע. בעזה, בחודשים הראשונים למלחמה, נכנסנו שוב ושוב לשטחי הקרב, גם תחת ירי, כדי לתקן תקלות – לעיתים ממש ליד הלוחמים בחזית. זו עבודה שמציפה אותך באדרנלין, אבל גם מחייבת קור רוח, תיעדוף נכון, ודיוק ללא פשרות.

שאלה: איך מוצאים פתרונות כשאין חלקים זמינים?
תשובה:
כשאין חלקים – אי אפשר לעצור. במצבים כאלה אנחנו מפרקים חלקים מאמצעים מושבתים לחלוטין (שמשמשים כ"בנק חלקים") ומשתמשים בהם כדי להחזיר לכשירות אמצעים שיכולים לחזור למלחמה. בנוסף, לא אחת השתמשתי במדפסת תלת-ממד לייצור חלקים קריטיים – פתרון יצירתי שמוכיח את עצמו בשטח שוב ושוב.

שאלה: מה היה האירוע הכי מאתגר שחווית בתפקידך?
תשובה:
החיים באי-ודאות תוך כדי ניהול שגרה משפחתית היו מהאתגרים הקשים ביותר עבורי. מצד אחד – לוחמה אינטנסיבית, תקלות תחת אש, אחריות על כשירות מבצעית; מצד שני – משפחה בבית, ילדים, אישה בהיריון מתקדם. החיבור בין העולמות האלו, כשאתה צריך להיות נוכח ב-100% בשניהם, היה מאתגר נפשית ורגשית.

שאלה: ספר על רגע שבו הרגשת גאווה גדולה בעבודה שלך
תשובה:
כל פעם שחייל יוצא מהתחנה שלי עם חיוך, ועם תחושה שקיבל את המענה הכי גבוה שיש – זו תחושת סיפוק אדירה. היו לא מעט מקרים שבהם לוחמים אמרו לי שבזכות האמצעי שתיקנתי – הם הצליחו להרוג מחבלים ולהשלים את המשימה. כשחיילים מודים לך מהלב – אתה יודע שעשית משהו גדול באמת.

שאלה: מהי אחזקה תחת אש, מנקודת המבט שלך?
תשובה:
אחזקה תחת אש, במיוחד בעולם האופטיקה, זו עבודה בתנאים של מחסור תמידי. אין מספיק חלקים, אין תנאים סטריליים, ובכל זאת – אתה חייב למצוא פתרונות יצירתיים, מיידיים, כדי שהאמצעים יחזרו לפעולה כמה שיותר מהר. לפעמים אתה מאולץ להסתדר עם מה שיש – ולהוציא מזה את המקסימום.

שאלה: ספר על מקרה מיוחד או חילוץ
תשובה:
אחד הרגעים הכי חזקים שעברתי במלחמה היה אישי – הבת שלי נולדה בדיוק ביום שיצאנו לרענון מהשטח. איך שנחתתי בבית, ישר נכנסנו לחדר הלידה. זו הייתה התנגשות בין שני עולמות – מצד אחד שבועות בשטח, עם ציוד וקרבות, מצד שני – חיים חדשים שנולדים. רגע של חסד ותקווה בתוך מציאות קשה.

שאלה: איך הרגשת במהלך המלחמה?
תשובה:
זו הייתה תקופה לא פשוטה בכלל. איבדתי לא מעט אנשים יקרים, והלב כבד. היו הרבה תחושות קשות – של חוסר אונים, של פחד, של עצב. אבל יחד עם זה – גם תחושת שליחות אדירה. ידענו למה אנחנו שם, ועם כל קושי – המשכנו לתת מענה.

שאלה: איך אתה מצליח לשמור על המוטיבציה של הנגדים שלך?
תשובה:
הדרך שלי להחזיק אותם חזקים היא פשוטה – הרבה הקשבה, המון דאגה אישית, וליצור איתם חוויות משותפות. אני משתדל שהם ירגישו משמעותיים, מוערכים, ולא רק "עוד חוליה בשרשרת".

שאלה: איך מתמודדים עם תקופות קשות?
תשובה:
הגישה שלי תמיד הייתה פשוטה: לחייך ולהיות אופטימי. גם כשקשה – להראות חוזק, לשדר ביטחון. האנרגיה הזאת מדבקת – וכשהמפקד לא נשבר, גם החיילים עומדים יציב.

שאלה: איך התקופה הזו השפיעה על המשפחה שלך?
תשובה:
תקופת האי-ודאות מאוד קשה לכולם, במיוחד לבני המשפחה בעורף. לנשים שבעליהן משרתים בקבע – זו תקופה מתוחה מאוד, וגם לילדים – שמבינים יותר ממה שחושבים – זה לא פשוט בכלל. הילדים שלי דאגו, פחדו לחיי, ואני נאלצתי להכיל גם את זה מרחוק.

שאלה: מה הכי קשה לך בתפקיד הזה?
תשובה:
הקושי הכי גדול הוא ההתמודדות עם תחושות של חרדה ומתח תמידי – בעיקר במצבי לחימה, כשאין ודאות, ואין לדעת מה יביא הרגע הבא.

שאלה: ומה הכי מספק בו?
תשובה:
החיבור האנושי. התמיכה מהאישה, האמון של הלוחמים, הקשר עם הבוחן נשק והחיילים שלי – כל אלה נותנים לי כוח להמשיך, ועושים לי טוב בלב.

שאלה: מהו הטיפ שלך למי שמתחיל עכשיו את דרכו?
תשובה:
אל תרדוף אחרי כבוד – הוא יגיע לבד. תתייחס לחיילים שלך כמו לילדים שלך – תראה תוצאות מהר מאוד. והכי חשוב – תחייך גם כשקשה. זה הסוד לאנרגיה טובה שמרימה את כל הסביבה.

שאלה: איך היית רוצה שיזכרו אותך?
תשובה:
ברוך השם, אני כבר רואה את זה קורה – חיילים שלי מהעבר עדיין בקשר, באים לבקר בבסיס, מתייעצים, שולחים הודעות. זה אומר הכול. אני מקווה שהמורשת שאני משאיר היא של אהבה, מסירות, ומקצוענות בלי פשרות.

שאלה: ספר על התפקוד של מחלקת הטנ"א שלך במלחמה
תשובה:
העבודה שלנו לא הפסיקה לרגע – ממש סביב השעון. המשימות זרמו ללא הפסקה, והתפקוד שלנו היה טוטאלי – תיקונים, חילוצים, התארגנות בשטח, תמיכה ישירה בלוחמים. לא עצרנו. גם כשהיה קשה – המשכנו לתת מענה, כי ידענו שלוחם בשטח סומך עלינו.

 שאלה: מהו סיכום המלחמה בעיניך?
תשובה:
עד לניצחון. כל יום שעברנו – הביא אותנו צעד אחד קדימה.