מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 21/05/2025

תאריך האירוע: 2025-05-22

מספר צפיות: 455

פרק 1 – רקע אישי ותחילת הדרך

 רס"ב חזי נשוי למור ואב גאה להראל דוד בן ה־7 ולתמר בת ה־5. המשפחה מתגוררת בקריית מוצקין, ומשמשת עבורו מקור השראה וכוח. על אף שירותו בגזרה מרוחקת ותובענית, הוא מקפיד להישאר מחובר לבית ולילדים, גם כשאין הרבה זמן לחזור.

את דרכו בצה"ל החל ב־12 במרץ   2008, אז התגייס לשורות חיל הטנ"א. הוא שובץ לקורס מכונאי ציוד מכני הנדסי )צמ"ה  (בבה"ד   20 – קורס אינטנסיבי ומקצועי ששם את היסודות לקריירה הצבאית המרשימה שלו. במסגרת ההכשרה רכש ידע מעמיק במערכות מנוע, הידראוליקה וחשמל שדה – כלים שהפכו ללב עבודתו בהמשך.

תפקידו הראשון היה כמחט"פ    צמ"ה בגדוד  605 – אחד הגדודים המבצעיים והפעילים ביותר של חיל ההנדסה הקרבית. כחלק מהחולייה הטכנית של פלוגת צמ"ה לוחמת, ניהל חזי מערך אחזקה אינטנסיבי, שהתמודד יומיומית עם עומסים כבדים, תקלות תכופות, תנאי שטח מאתגרים, ולעיתים אף חילוץ כלים תחת איום.

במסגרת תפקידו, נדרש גם להוביל צוות, לשמור על כשירות טכנית של הכלים, וגם לחנך ולכוון חיילים צעירים לתוך המקצוע. כבר מהשלב הראשון בשירותו, הבין חזי שהוא לא עוסק רק בברגים – אלא באנשים, במשימות, ובשמירה על רצף מבצעי לפלוגה שלמה.

פרק 2 – מסלול מקצועי והתפתחות בתפקידי טנ"א

  תפקיד ראשון -  מחט"פ צמ"ה בגדוד 605  
 

מהו תפקידו של מחט"פ צמ"ה?

1. מפקד חוליה טכנית פלוגתית  -  בגדוד הנדסה קרבית הוא קו החזית של מערך הטנ"א בשטח. הוא אחראי לתקינות המבצעית של כלל הכלים המכניים ההנדסיים (צמ"ה) בפלוגתו – דחפורים, שופלים, באגרים, ניידות חבלה, טרקטורים משוריינים, מערכות חיתוך והנפה, כלי פריצה, וגם מערכות חשמליות, הידראוליות ואופטיות.
2. התפקיד כולל ניהול שוטף של אחזקה, ביצוע תיקונים בשטח, אבחון תקלות תחת לחץ, הפעלה של מערך החלפים והלוגיסטיקה, פיקוד על חיילים נגדים ולוחמים טכניים, וכן קשר רציף עם מפקדי הפלוגה, הגדוד והחטיבה.

התקופה: 2008–2013 – שנים של פעילות מבצעית מתמשכת

3. בין השנים 2008–2013, מדינת ישראל והמרחב הדרומי בפרט חוו תקופה סוערת שכללה לחימה, מתיחות והיערכות ביטחונית גבוהה.

במהלך שירותו של חזי בתפקיד זה התרחשו המבצעים הבאים:

1. מבצע עופרת יצוקה (דצמבר 2008 – ינואר 2009) – כניסה קרקעית מסיבית לעזה, הצורך בתמיכה הנדסית ולוגיסטית בשטח לחימה רווי איום.
2. שגרת לחימה מול רצועת עזה (2009–2012) – ירי רקטי לסירוגין, כניסות חשאיות, פעילות צה״לית להקמת מכשולים, גידור, חפירת מנהרות מגן.
3. מבצע עמוד ענן (נובמבר 2012) – מתקפה אווירית רחבת היקף, והיערכות להיכנס קרקעית.

האתגרים בתפקיד

חזי מצא את עצמו מתמודד יומיומית עם עומסים מבצעיים כבדים:

1. שחיקה גבוהה של הכלים – בשל אופי המשימות: חפירת שטחים, פריצת מכשולים, פיצוץ מבנים.
2. אחזקה תחת אש – עבודה תחת ירי פצמ"רים, באזורים עם שדות מוקשים ומנהרות.
3. תנאי שטח קשים – בוץ, חול, זחלים קרועים, תקלות במערכות הנעה.
4. תפקוד 24/7 – אין שגרה; כל תקלה עשויה לעצור פעולה קריטית.
5. לוגיסטיקה בשטח אויב – הכנסת חלקים ותיקונים בשטח פתוח.
6. חינוך ופיקוד – הפיכת חיילים צעירים לבעלי מקצוע מיומנים בשטח.

החיים בגדוד מבצעי

גדוד  605 נחשב לגדוד לוחם מהשורה הראשונה – תחושת שליחות גבוהה, פעילות קצה יומיומית, תנועה בשטחי אויב, ומחויבות הדדית בין לוחמים לטכנאים. חזי חי את הגדוד בכל נימי נפשו – לא היה "עוד טכנאי", אלא קצין תחזוקה קרבי לכל דבר. הוא עבד כתף אל כתף עם הלוחמים, טיפל בכלי שלחם בלילה, והחזירו לשטח עם אור ראשון.

 תפקיד שני - בוחן צמ"ה בחה"ן 801   

תפקיד הבוחן – עמוד השדרה המקצועי של מערך הצמ"ה

בוחן צמ"ה הוא הסמכות הגבוהה ביותר בכל הנוגע לאמינות, כשירות ובטיחות הכלים המכניים ההנדסיים בגדוד. התפקיד דורש מומחיות ברמה הגבוהה ביותר: הכרות עמוקה עם מערכות מכניות, חשמל, הידראוליקה, מיגון ותחבורה, יכולת ניתוח תקלות מורכבות, והבנה מבצעית של משימות הפלוגות ההנדסיות בשטח.

חזי, שהגיע לתפקיד לאחר חמש שנות שדה כמחט"פ, נכנס לנעליים האלה מתוך ניסיון שטח עשיר. שלוש שנים הוא שירת כעוגן מקצועי בחטיבה 801 – חטיבת ההנדסה של פיקוד הצפון – בתנאים קיצוניים, בתווך שבין הנחיות הפיקוד לבין הצורך של לוחמי הצמ"ה בשטח במענה מיידי ומדויק.

על יחידת חה"ן 801 – בין גבול הצפון לשגרה מבצעית

חטיבת ההנדסה 801 היא מהיחידות המרכזיות של חיל ההנדסה הקרבית. בתקופת שירותו של חזי, היחידה פעלה בין הגבול הסורי-לבנוני, רמת הגולן, גבול ירדן והגזרה המרכזית. בין המשימות: בניית מכשולים, פריצת דרכים מבצעיות, תמיכה בהקמת תשתיות ביטחוניות, חשיפה של שטחי אש, והכנה למלחמה עתידית בצפון.

השנים 2013–2015 אופיינו בשגרה מתוחה לאורך הגבולות, גלי הסלמה בגבול לבנון וסוריה, ומבצעי עומק חשאיים שלא כולם נחשפו. צה"ל ביצע עבודות ביצורים אינטנסיביות בגבול הצפון – לרבות התקנת חומות, מערכי בקרה, חישוף שדות – וחזי היה שם בכל אחד מהם.

עיקרי תפקידו של חזי כבוחן

• בדיקות כשירות ובטיחות של כלים – על סמך ניסיון שטח, אך עם אחריות פיקודית וחתימה מקצועית.
• ניהול אחזקת הכלים – קביעת רמות אחזקה, המלצות להשבתה או שדרוג, תיעוד ומעקב.
• תמיכה בלוחמים – כשהכלי נתקע בשטח, חזי היה הראשון לזהות את הבעיה ולתת פתרון.
• הכשרת מכונאים צעירים – הפך את הניסיון לקרקע להכשרה, הדרכה וחניכה של הדור הבא.
• עבודה מול פיקוד צפון – גישור בין הפיקוד למערכת המבצעית בשטח בכל הקשור למשק הצמ"ה.

אתגרים ייחודיים

• עבודה כמעט יומיומית בתנאי שטח פתוחים, לפעמים בגבול לבנון או בגזרות מסוכנות.
• ניהול כלי צמ"ה ייחודיים – חלקם חדשים בצה"ל, חלקם כלים אזרחיים שעברו הסבה מבצעית.
• איזון בין הצורך לדייק, לבין דרישות מבצעיות דוחקות של "תן לי את הכלי עכשיו".
• אחריות כבדה על בטיחות הלוחמים – כל תקלה עלולה להפוך לאסון בשטח עבודה נפיץ.

תפקיד שלישי -: הקמת פלוגת הצמ"ה של אוגדה 210 (2015–2020)

הרקע: צורך מבצעי, מענה מקצועי

בשנת 2015, לאחר ניסיון רב כבוחן ומחט"פ צמ"ה, הוטלה על חזי משימה מהיסוד – להקים פלוגת צמ"ה ייעודית באוגדה 210, הפועלת בגזרת רמת הגולן והגבול הסורי. באותה תקופה, האוגדה התמודדה עם אתגרי גבול ייחודיים: חדירות, תנועה של גורמים עוינים מסוריה, צורך בבניית מכשולים, הגברת נוכחות הנדסית, והיערכות לתרחישים של עימות ברמת גולן.

אך למרות האתגרים – לא היה לאוגדה מענה טכני ייעודי לצמ"ה. לא סדנא, לא כלי עבודה מותאמים, לא פלוגת תחזוקה מוסדרת. חזי קיבל דף חלק – והחל לבנות.

שלבי ההקמה:

• קליטת בעלי מקצוע: גיוס נגדים, מכונאים, נהגים, חשמלאים ואנשי טכנולוגיה ייחודית – תוך איתור מצטיינים מהשדה ומהסדיר.
• הקמת סדנת עבודה: תכנון והקמה של מתחם מקצועי ראשון לאחזקת ציוד מכני הנדסי – עם עמדות טיפול ייעודיות, מחסן חלקים ומערך דיאגנוסטיקה.
• רכש והצטיידות: הבאת כלים ייחודיים וחדשניים – דחפורים עם מערכות מיגון מתקדמות, באגרים מוסבים, מערכות פריצה, כלי חפירה ומנופים ייעודיים.
• בניית מערך אחזקה מבצעית: יצירת שיטת עבודה ייעודית לצמ"ה בגזרת גבול, כולל סיווג משימות לפי רמות סיכון, תכנון זמינות הכלים והקמת נהלי תגובה מהירה.

אירועים מבצעיים בולטים בתקופה:

• שגרת פעילות מתוחה בגבול סוריה – שנים של זליגות ירי, חדירות פליטים ופעילים חמושים, הצריכו פעילות הנדסית רבה במכשולים, תצפיות, גידור וביצור.
• מבצעי תגובה לחשיפות – פעילות צמ"ה יזומה לחשיפת צירים, ניקוי שדות מוקשים ישנים, שיפור נגישות לכוחות תמרון.
• מענה מהיר לאירועים חריגים – קריסות מכשולים, הצפות בגזרה, סיוע בחילוצים של כוחות הנדסיים או לוחמים.
• תרגילים אוגדתיים בהיקף מלא – בהם נדרשה הפעלת ציוד מכני בזמן אמת, עם כשירות מיידית – וחזי תפקד כמפקד המענה ההנדסי־טכני.

מהות התפקיד:

חזי לא רק הקים את הפלוגה – הוא גם עיצב את תפיסת ההפעלה שלה. הוא פיקד על אנשי המקצוע, יצר סטנדרטים, הכשיר מכונאים צעירים, כתב נהלים מאפס, ודאג שהכלים יעמדו בכוננות תמידית בגזרה רגישה. תחת הנהגתו, פלוגת הצמ"ה של אוגדה 210 הפכה לגוף מקצועי, לוחמני, יציב – שהיווה כתף קריטית לכל פעולה הנדסית בצפון.

תפקיד רביעי - מנ"ע חה"ן 801  

תפקיד חמישי -בקר צמ"ה פיקודי

שאלה: כמה שנים אתה מנהל עבודה

תשובה: שש שנים.

סיכום

חזי צמח מלמטה, צבר ניסיון בכל הדרגים והמסגרות, ובנה את עצמו כאוטוריטה מקצועית בתחומי הצמ"ה והאחזקה בשדה.

פרק 3 – הקמת חטיבת ההרים והובלת אגף הטנ"א

רקע: הקמת חטיבת ההרים – חטיבה 810

חטיבת ההרים (810) הוקמה ב-19 במרץ 2024 בעיצומה של מלחמת חרבות ברזל, מתוך הבנה אסטרטגית של צה״ל כי יש צורך בחטיבה ייעודית ללחימה בגזרת החרמון והר דוב – אחת הגזרות המורכבות והקשות ביותר במדינת ישראל. החטיבה פועלת תחת אוגדת הבשן (210), בגבול הצפוני מול לבנון וסוריה.

מאפיינים ייחודיים של החטיבה:

• לחימה הררית וטופוגרפיה מורכבת: גובה רב, קור קיצוני, שלג כבד, רוחות חזקות, תשתיות דלות ודרכי גישה מוגבלות.
• איום ביטחוני מתקדם: חדירות מחבלים, ירי רקטי, פעילות חזבאללה, תשתיות טרור בגבול הסורי.
• מוכנות רב-חזיתית: החטיבה ערוכה ללחימה גם מול חזבאללה בלבנון וגם מול תרחישי התדרדרות בגבול סוריה.
• מבנה ייחודי: כוללת את גדוד 1810 "מגני ההר", גדוד 8552 "מגן יהונתן", גדוד 9307 "איתן", יחידת האלפיניסטים ופלחי"ק 9132.
• מפקד: אל"ם לירון אפלמן – מפקד כריזמטי שהוביל את הקמת החטיבה.

הישגים מבצעיים מוקדמים:

• אוגוסט 2024: השמדת משגר רקטות באזור כפר חמאם.
• דצמבר 2024: השתלטות על מרחב החרמון הסורי – בשיתוף פעולה עם שלדג וכוחות מילואים.

הקמת אגף הטנ״א – מהיסוד, תחת אש

כאשר הוקמה החטיבה, לא היה בה שום מענה טכני. לא מחלקת טנ"א, לא אנשי מקצוע, לא סככות, לא גנרטורים – כלום. באותו שלב, רס"ב חזי   קיבל את הפקודה: "אתה אחראי להקים את מחלקת הטנ״א של החטיבה."

המשימה: לבנות אגף טנ״א מתפקד בגזרה ההררית הקשוחה ביותר, באמצע לחימה, תחת שלג, ירי פצמ"רים והפסקות חשמל.

שלבי ההקמה:

• איסוף צוות: חזי גייס באופן אישי נגדים וחיילים מכל רחבי הארץ – אנשי צמ"ה, רכב, חשמל, אופטיקה, גנרטורים, טכנולוגיה והנדסה. רבים הגיעו מהאזרחות.
• תכנון והקמת תשתיות: תוך שבועות הקים במו ידיו סככות אחזקה ממוגנות, עמדות דיאגנוסטיקה, אזורי טיפול ייעודיים, רשת גנרטורים ומחסני חלפים – ללא סיוע חיצוני.
• עבודה תחת אש: תוך כדי שלג כבד, ירי, קריסות מתח, תנאים פיזיים קשים – המשיך לעבוד עם הצוות ולבנות כל אבן במערך.

מבנה מחלקת הטנ"א בחטיבה:

חזי פיקד על הקמת מערך שלם, הכולל כיום 6 מחלקות ייעודיות:

1. רכב מבצעי – בפיקוד אייל עזאם.
2. גנרטורים והספק – בפיקוד אדהם עבאס.
3. אמצעי מכשול וטכנולוגיות הגנה – בפיקוד כאמל אבו האדיר.
4. נשק – בפיקוד דורין כחלון.
5. אופטיקה – בפיקוד אמונה חלף.
6. ימ"ח ומחסן טכני – בפיקוד נסים חרב.
7. תפ"י וחלפים – בפיקוד ליאור כהן.

כל מחלקה מופעלת עצמאית עם מפקד מקצועי, אך כולם כפופים למנהל העבודה – חזי.

תחומי אחריות עיקריים של אגף הטנ״א:

• תחזוקת כלל הכלים המבצעיים בחטיבה – רכב, צמ"ה, תחמושת, מערכות קשר, ציוד תצפית.
• תיקון ואחזקה של גנרטורים – לשמירה על מוכנות לוגיסטית.
• חילוץ כלים תקועים – בשלג, בבוץ, תחת אש.
• תחזוקת נשק ואופטיקה – כולל כיול, תיקון והדרכת לוחמים.
• ניהול טכנולוגיות מתקדמות – מערכות הגנה, אמצעים מסווגים, מערכות התרעה.
• אחריות על יחידת פינוי שלגים – בראשות רס"ב כפיר .

חזי כמפקד ומחנך

מעבר לניהול טכני, חזי רואה את עצמו גם כמחנך. כל חייל חדש עובר ליווי מקצועי ואישי – עם חונך מהקבע, שיחות שבועיות, הדרכה מקצועית, והנחלת ערכים של שליחות, אחריות ואכפתיות. הוא מוביל תרבות של גאווה מקצועית גם בתנאי מינוס 10, כשהשלג יורד והאויב מעבר להר.

פרק 4 – הובלת צוותים, ליווי חיילים ופיתוח אנושי

שאלה: איך נראה תהליך קליטה של חייל חדש עד לעצמאות מלאה?

תשובה: ליווי מקצועי ופיקודי פרטני לאורך כחצי שנה, כולל חונכות אישית לכל חייל חדש.

שאלה: כיצד נראית שגרת הממשקים עם הצוות שלך?

תשובה: שיחות פתיחה שבועיות, ליווי יומי בשטח, תכנון הכשרות ושיחות בטיחות חודשיות.

שאלה: איך אתה מחנך חיילים צעירים להיות מקצוענים?

תשובה: באמצעות דוגמה אישית, חניכה צמודה והקניית ערכים – שילוב של שליחות, מקצועיות ואכפתיות.

סיכום:

חזי אינו רק טכנאי בכיר – הוא גם מחנך ומנטור שמבנה תרבות פיקודית ומקצועית שלמה סביבו.

פרק 5 – שגרת עבודה, תחומי אחריות ואתגרי הגזרה

סיכום – שגרת עבודה, תחומי אחריות ואתגרי הגזרה

רס"ב חזי   משמש כמרכז הכובד של כשירות חטיבת ההרים – בכל זמן, בכל מזג אוויר, ובכל רמת איום. תפקידו אינו טכני בלבד – הוא משלב יכולות תכנון, ניהול, ביצוע, חניכה ולחימה תחת תנאים קיצוניים. בשגרה ובחירום כאחד, הוא הדמות המרכזית שמחברת בין תכנון משימה בשטח לבין יכולת הביצוע שלה בפועל.

תחומי האחריות של חזי נרחבים וכוללים:

• ניהול כלל מערך התחזוקה בחטיבה – רכב, צמ"ה, אמצעי לחימה, מערכות הגנה, אופטיקה, גנרטורים ומכשול.
• אחריות ישירה על ימח החטיבה, רמת זמינות הציוד ותחזוקת מערכות קריטיות.
• הקמה וניהול של צוות רב-תחומי המחולק לשש מחלקות, שכל אחת מהן פועלת תחת פיקוד ישיר ומוגדר.
• מענה מיידי לתקלות בשטח – כולל הובלת מבצעים טכניים בתנאי שלג, בוץ וירי.
• תמיכה שוטפת ביחידות הלוחמות – כולל חיזוק הקשר בין המעטפת הלוגיסטית ללוחמים בקצה.

אתגרי הגזרה כוללים:

• אקלים קשה במיוחד – שלג, כפור, הפסקות חשמל, בוץ עמוק.
• תוואי שטח הררי, לא נגיש לרכב רגיל, המחייב תכנון מוקדם והתאמה הנדסית של אמצעי התחזוקה.
• לחימה פעילה וירי עוין – המחייבים מוכנות מקסימלית של הכלים הקריטיים והצוותים בכל רגע נתון.
• הקמת אגף טנ״א תוך כדי לחימה – מאפס, כולל גיוס כוח אדם, בניית תשתיות והובלת תרבות מקצועית וערכית.

מהותו של חזי בתפקיד:
חזי הוא לא רק מנהל עבודה – הוא מפקד מערכה טכנית. הוא הראשון בשטח והאחרון לצאת, האיש שבלעדיו המשימות לא יוצאות לדרך. בעבודתו משתלבים מקצוענות, אחריות אישית, אכפתיות אמיתית וראייה מערכתית חדה. הוא פועל מתוך תחושת שליחות עמוקה – ומייצג את הרוח האמיתית של חיל הטנ"א בשטח הלחימה הקשה ביותר בצפון.

פרק 6 – שותפות עם מפקדים ועבודת מטה

במרחב ההררי הקשוח של החרמון והר דוב, אין הפרדה בין תחזוקה לבין לחימה. האתגרים המבצעיים אינם מאפשרים עבודה מבודדת – כל גורם נדרש להיות שותף מלא למשימה. רס"ב חזי  , כמנהל העבודה של מחלקת הטנ"א, הצליח לבסס מערכת יחסים מקצועית, שקופה ועמוקה עם כלל מפקדי החטיבה וראשי המטה.

קשר ישיר עם מפקד החטיבה

חזי מקיים ממשק יומיומי ורציף עם מפקד החטיבה, אל"ם לירון אפלמן. מדובר בקשר של אמון מקצועי מוחלט – כזה שלא מתמקד רק בתקלות וציוד, אלא כולל קבלת החלטות מבצעיות רחבות. מפקד החטיבה סומך על חזי לא רק בתחום אחריותו – אלא גם במשימות שאינן טנ״א במובהק, מתוך הבנה שיכולות הניהול, המנהיגות והחשיבה המערכתית שלו יכולות להניע גם תהליכים אחרים.

כאשר נדרש מענה מיידי לתרחיש מבצעי – בין אם מדובר בפינוי ציר שלג, תיקון עמדת תצפית או סיוע לכוח לוחם – חזי הוא אחד האנשים הראשונים שנכנסים לתמונה.

עבודת מטה מול צל"מ וגורמים נוספים

חזי פועל בשיתוף פעולה שוטף עם כלל ראשי התחומים בחטיבה (צל"מ), תוך סינרגיה מרבית לתכנון ולהוצאה לפועל של משימות:

• ראש לוגיסטיקה
• קצין אג"ם
• קצין ההנדסה
• מפקדי הגדודים והפלוגות

כל תכנון מבצעי, תמרון או הקפצת כוחות – מקבל התייחסות גם ברמה התחזוקתית. חזי לוקח חלק בדיונים, מציף כשירויות, מציע פתרונות טכניים יצירתיים, ומוודא שהחטיבה לא רק יוצאת לקרב – אלא נשארת כשירה לכל אורכו.

מפקדים איתם עובד צמוד

חזי מקיים קשר הדוק עם בכירי החטיבה:

• רס"ן טל   – קצין מטה בכיר.
• רס"ן דאהר   – קצין לוגיסטיקה.
• רס"ן ג'מיל  – סמ״חט החטיבה.

הקשרים האלו אינם פורמליים בלבד – הם מבוססים על הערכה הדדית, כבוד מקצועי, והכרה עמוקה בתרומתו של חזי למבצעיות החטיבה.

סיכום

רס"ב חזי   איננו רק מנהל עבודה – הוא חבר בפורום הפיקוד הקרבי של החטיבה. הוא שותף מלא לתכנון, להוצאה לפועל וללמידה ממבצעים. שיתוף הפעולה ההדוק עם מפקדי החטיבה והמטה הפך את אגף הטנ"א מגוף מסייע – לגוף לוחם, משפיע ונוכח בכל פעולה מבצעית. חזי מייצג את רוח הטנ"א החדשה – טכנית, פיקודית, יוזמת, מחוברת לשטח ולמפקדים, ומעורבת בלב העשייה המבצעית.

 פרק 7 – המלחמה: אחזקה תחת אש, חילוצים ואתגרים

סיכום – פרק הלחימה בגבול הצפון: אחזקה תחת אש, חילוצים ואתגרים

רס"ב חזי  מצא את עצמו בעין הסערה. גזרת החרמון והר דוב, שבה פועלת חטיבת ההרים, הפכה בחודשים האחרונים לאחת הגזרות הקשות, המסוכנות והקפואות ביותר בצה"ל. בתוך השלג, הרוח, הפסקות החשמל והירי מהגבול – חזי וצוותו היו שם. לא רק תחזוקה – אלא לחימה ממש.

אחזקה תחת אש – קצה הלחימה

חזי רואה את עצמו ואת אנשי מחלקתו כלוחמים מן המניין. הם אינם רק טכנאים – הם לוחמים שנכנסים לשטח תחת איום, פועלים קרוב לקו המגע, נעים עם לוחמים בג'יפ ממוגן או בזחל"ם, ולפעמים נכנסים לשטח האויב כדי להשיב כלי קרבי לפעולה.

הם מתפקדים גם כשהטמפרטורה היא מינוס 10, כשהרוח מקפיאה את הידיים, כשהגנרטור קורס באוהל הפיקוד, כשהשלג חוסם את הדרך לטנק – ואז יוצאים לפעול. בזהירות, במקצועיות, ובאמונה.

חילוצים מורכבים בשלג ובקור

חזי מתאר מקרים רבים של רכבים שנתקעו בשטח פתוח – חלקם בצירים מושלגים, אחרים במדרונות הרריים תחת סכנת הידרדרות. לעיתים מדובר בכלים קריטיים לפיקוד או לקשר – וכשאלה נתקעים, המשימה נעצרת. צוותי הטנ"א בפיקודו יצאו שוב ושוב לחלץ, להפעיל, לתקן ולגרור – גם תחת סכנת ירי, גם במזג אוויר עוין.

החילוץ הפיזי הוא רק חצי מהמשימה. החצי השני הוא ההחלטה המקצועית: איזה כלי לשלוח? איך לגשת בלי להחמיר את התקלה? איך לא לאבד ציוד יקר ערך? החיילים שלו למדו לחשוב, לאלתר, ולהכריע – לפעמים לבד.

גאווה מקצועית – לראות את הצוות מצליח

אחד הרגעים שחרוטים בליבו של חזי הוא לראות את החיילים הצעירים שלו – אלה שהגיעו בלי ידע, בלי ניסיון – עומדים מול תקלה מורכבת, ומצליחים לתקן אותה בתנאי קצה. לא במוסך ממוזג, אלא בשטח, על סלע, בשלג, עם כפפות רטובות ופנס מצח.

עבורו, זה שווה יותר מכל – לראות את החייל מצליח, מחייך, מבין שהוא משמעותי. זה הרגע שבו חזי מרגיש שהצליח – לא רק כמפקד, אלא כמחנך, כמכשיר וכאדם.

אירועים תחת אש – תחזוקה בחזית

היו גם מקרים מסוכנים יותר: כלי שנפגע מאש נ"ט בגבול הסורי, גנרטור שקרס בתוך מוצב שהותקף בירי תלול מסלול, צוות שהוזעק תוך כדי תמרון מבצעי כדי לאפשר לכוח לחלץ – וכל פעם, חזי והצוות היו שם. עם חלקים, עם מוטיבציה, עם לב פתוח ומברג ביד.

הם לא תמיד יודעים מה מחכה – אבל תמיד מוכנים. כי מבחינת חזי, התחזוקה איננה מאחורי הקלעים – היא בלב ההצגה המבצעית.

 פרק 8 – ניהול צוות, מוטיבציה ושחיקה

 רקע: טנ"א בלחימה ממושכת – עייפות החומר והנפש

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, אנשי הטנ״א בגזרת הצפון – ובראשם מחלקת הטנ״א של חטיבת ההרים – נמצאים בלחימה מתמשכת. זה לא קו רגיל ולא לחימה רגילה: מדובר בגזרה קרה, מבודדת, נטולת הפוגות, עם עומסי עבודה כבדים, ריבוי תקלות, מבצעים מורכבים, וחוסר ודאות מתמשך.

החיילים והנגדים של חזי פועלים לעיתים שבועות ארוכים ללא חופשה אמיתית, בשטח פתוח, בלי משפחה, תחת קור קיצוני. השחיקה הפיזית והנפשית נוכחת בכל רגע – קמים עייפים, עובדים בלחץ, נדרשים להיות חדים כל הזמן, גם כשאין כוח.

בתוך המצב הזה, עומד חזי – לא רק כמנהל עבודה, אלא כמפקד, כמוביל וכאדם. הוא יודע שכל תקלה שלא טופלה – נובעת לא פעם מעייפות, כל ויכוח – לעיתים מסף שבירה. ולכן, הוא בנה סביב הצוות שלו מנגנון ניהולי רגשי, אמפתי וחד־משמעי.

שאלות ותשובות

שאלה: איך אתה מנהל את כוח האדם במחלקה?
תשובה: באמצעות תכנון מסודר, בקרה יומית, שיחות אישיות, ליווי פיקודי לכל מפקד מחלקה – כל אחד מקבל את תשומת הלב שמחזיקה אותו מחובר.

שאלה: איך מתמודדים עם שחיקה?
תשובה: הקשבה, ריענון משימות, הרמות מורל יזומות – לפעמים רק מילה טובה עושה הבדל. אני משתדל להכניס אוויר לצוות – גם כשאין זמן.

שאלה: איך מגייסים חיילים ונגדים צעירים ומצליחים לשמור אותם בקבע?
תשובה: בדוגמה אישית. כשאני בשטח איתם, כשאני מסביר להם למה הם חשובים – הם מרגישים. אני נותן להם משמעות, עצמאות, מקצוענות אמיתית.

שאלה: מה אתה עושה לגיבוש ומוטיבציה?
תשובה: טיולים קטנים, ארוחות משותפות, שיחות עומק, חיזוקים קטנים – כל אלה בונים תרבות של "ביחד".

שאלה: איך אתה הופך חיילים צעירים למקצוענים?
תשובה: זה שילוב של ליווי אישי, ערכים, ומקצוענות. אני שם רף גבוה – אבל מראה להם שאני מאמין בהם.

שאלה: אילו תכונות אתה מחפש בחיילים?
תשובה: אחריות, התמדה, הבנה מבצעית, סקרנות טכנית – ובעיקר: אהבה אמיתית למה שהם עושים.

סיכום

חזי   מבין שמאחורי כל מנוע, כל בריח, כל רכב – עומד בן אדם. והוא בחר לראות את הבן אדם הזה. לכן, גם כשיש לחץ, תקלות, קיפאון או כעס – חזי הוא זה שמחזיק את הצוות שלו ערני, חד ומחובר.

הוא לא מנהל את המחלקה שלו – הוא מוביל אותה בלב וביד, דרך דוגמה אישית, ניהול רגיש ומערכת תמיכה אנושית. הפרק הזה – של שחיקה ומורל – הוא אולי הרגע האנושי והעמוק ביותר במנהיגותו של מנהל העבודה של חטיבת ההרים.

 פרק 9 – חיים אישיים, שליחות ומורשת

 בין הבית להר – בין אבא למפקד

חזי  חי את השירות שלו בכל נימי נפשו. הוא מתייצב בבסיס כבר ביום ראשון – ולעיתים אינו חוזר ימים שלמים. הוא נמצא שם כשחשוך, כששלג, כשיש ירי – הוא שם גם כשאין מי שיחליף. כמעט תמיד בגזרה, כמעט תמיד רחוק מהבית.

אבל בבית מחכים לו – מור, רעייתו, שהיא לביאה אמיתית, ובניו הקטנים הראל דוד ותמר. הם יודעים – אבא משרת בגזרה שאף אחד לא רצה לבוא אליה. אבא מחזיק חטיבה שלמה על הכתפיים. הם מתגעגעים, שואלים, לפעמים בוכים – אבל יודעים שזה שליחות.

חזי מודה – העומס גדול, הקושי המנטלי אמיתי. לפעמים הוא נשאר לבד בתחנה, מרגיש את כובד האחריות. אבל אף פעם לא ויתר. אף פעם לא שקל לעזוב. מבחינתו – זה ייעוד, לא תפקיד.

רוח לחימה – גם בטנ״א

חזי איננו רק אחראי לתיקונים – הוא נושא רוח. רוח של עשייה, של דוגמה אישית, של "אני ראשון להיכנס". והמחלקה שלו רואה את זה. רואה אותו יוצא בראש, מתעקש להגיע לשטח, מדבר בגובה עיניים, לא מוותר לאף תקלה – וגם לא לאף חייל.

המובילות שלו לא מדברת – היא נראית. כל לוחם תחזוקה במחלקה שלו יודע שהוא חלק ממשימה גדולה, משמעותית, שווה־ערך ללחימה. חזי לא רק מתקן – הוא מוביל תרבות של גאווה טכנית, אחריות מלאה וערכים.

מורשת: איש שבנה משהו מאפס – ונגע באנשים

כשהשגרה תחזור – החטיבה תעמוד איתנה. כשחזי יפנה את מקומו – יישאר אגף טנ״א עם יסודות עמוקים, צוותים מחונכים, חיילים שיודעים מה זה מקצוענות, ומה זה להיות בן־אדם.

הוא רוצה שיזכרו אותו לא כטכנאי מצטיין – אלא כמי שהקים אגף טנ״א שלם, מתוך שלג, מתוך אש, מתוך אהבה. אדם שחיבר בין יעדים לביצוע, בין ברגים לרוח, בין שליחות לתוצאה.

פרק 10 – סיכום אישי: מבט על

 הריאיון עם רס"ב חזי  , מנהל העבודה של חטיבת ההרים, אינו רק עדות לתפקיד צבאי – אלא תמונה חיה של שליחות, אחריות ומנהיגות תחת אש. חזי פועל בגזרת ההרים – אחת הקשות, הקרות והמסוכנות בישראל – ומוביל בה את כל מערך התחזוקה של החטיבה החדשה (810), שנולדה מתוך המלחמה.

נקודות מרכזיות מתוך הריאיון:

 מומחה מקצועי בעל רקע שטח עשיר – החל ממחט"פ בגדוד הנדסה לוחם, דרך בוחן צמ"ה ובונה מערכות טכניות מאפס באוגדה 210, ועד תפקידו הנוכחי כמוביל אגף טנ״א בצפון.

הקמה תחת אש – חזי הקים את מחלקת הטנ״א של חטיבת ההרים מאפס, בעיצומה של לחימה, ללא תשתיות, כשהכול היה עליו – משלב הגיוס ועד בניית הסככות והפעלת המערכות.

אחזקה כמסלול לחימה – לא רק מוסך וסככה. אנשי חזי יוצאים לשטח, מחלצים, מתפקדים תחת אש ושלג – בדיוק כמו לוחמים. עבורו, טנ״א = לוחמה מבצעית תומכת.

 פיתוח תרבות מקצועית וערכית – חזי לא רק מתקן. הוא מחנך. כל חייל שעובר תחתיו – מקבל ליווי אישי, חניכה, ומשמעות. הוא בונה בני אדם, לא רק טכנאים.

 אתגרים יומיומיים בגזרה קפואה – תקלות בכלים קריטיים, חילוצים מורכבים, קריסות מערכות – תחת קור מקפיא, בוץ ושלג. ובכל פעם – חזי והצוות שם.

הובלה רגשית ומורלית – בתקופה של עייפות, עצבים ושחיקה, חזי בונה מנגנוני תמיכה, שיחות עומק, חיזוקים ומחזק את אנשיו מנטלית בדיוק כמו טכנית.

 איש משפחה עם לב מלא שליחות – אבא לילדים קטנים, בן זוג מסור, שפועל בלב מלא תוך הקרבה גדולה. הוא לא מתלונן – כי מבחינתו זו שליחות, לא חובה.

 מורשת חיה – חזי רוצה שיזכרו אותו לא לפי כמות הכלים שתוקנו – אלא לפי הדור שהכשיר, האגף שבנה, והערכים שהותיר. זהו מפקד שמייצר שינוי מערכתי – מלמטה.

ניסים מסכם : תובנות מרכזיות מהשיחה עם חזי:

• הטנ"א הוא לב הלחימה – לא רק תומך לחימה.
• תחזוקה טובה שווה לחימה מוצלחת.
• הון אנושי הוא המשאב הקריטי ביותר של הצבא.
• מפקד טוב הוא גם מחנך, גם דוגמה, גם מנהיג מקצועי וגם חבר.
• בגזרות הקשות ביותר – נולדים האנשים החזקים ביותר.

חזי הוא לא רק "מנהל עבודה" – הוא איש רוח, שטח וערכים. דמות שמחברת את עולם הברגים לעולם השליחות. בזכות אנשים כמוהו – גם כשהכול מתפרק, יש מי שמחזיק את החזית עומדת.