מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 16/05/2025

תאריך האירוע: 2025-05-16

מספר צפיות: 164

כתבה על המסגרת שנרתמה למאמץ המלחמתי בזירה הצפונית ובגזרת עזה באמצעות סגל המסגרת בקבע, מילואים וסדיר. המסגרת לקחה חלק פעיל בכיתות האחזקה ואף שיבצה חיילים בסדיר ומילואים לפי בקשות ודרישות המערך בגזרות השונות בתוך עזה ובגבול הצפון לאורך חודשים רבים במהלך הלחימה. מסגרת מתמרנות (בק"ש של פעם) מכשירה חיילים בכלל הפלטפורמות המתמרנות בצבא היבשה בתחום הבק"ש.

הכירו את רוברט

פתיח מאת ניסים קלו לראיון המצולם  עם רס"ב רוברט הוליביה – מפקד ותיק בבה"ד 20, מחולק לפי נושאים, כהקדמה לראיון האישי שנערך עמו:

האיש והאגדה

 מורה דרך שקט – מנהיג אמיתי במסדרונות ההכשרה של חיל הטנ"א

מאחורי הקלעים של מערך ההכשרה של צה"ל עומדים אנשים גדולים, כאלה שלא מחפשים במה או כותרות, אבל נוכחותם מורגשת בכל פינה. רס"ב רוברט הוליביה הוא אחד מהם. מאז גיוסו הראשון ועד היום – אני מלווה אותו, ויודע היטב: מדובר בשקט-שבשקט – מקצוען אמיתי, דמות מופתית של מדריך, אחראי, צנוע ואהוב.

 דור אחרי דור – מדריך, חונך, דמות לחיקוי

רוברט לא רק מכשיר טכנאים – הוא מגדל אנשים. הוא הפך לדמות מרכזית ולעמוד תווך בקורס בק"ש בבה"ד 20. דורות של חיילים עברו תחת הדרכתו המדויקת, האכפתית והמאוזנת. תחת פיקודו – צוות ההדרכה בקורס פועל ברמה הגבוהה ביותר, ורוברט חונך את מדריכיו להיות לא פחות ממקצוענים – עם חיבור אמיתי לחניכים ועם תחושת שליחות עמוקה.

 אוטוריטה בצה"ל בתחום הבק"ש

לאט ובשקט – הפך רוברט לאחת הדמויות הבולטות והמוערכות בצה"ל בתחום הבק"ש. הוא שם נרדף למצוינות, אמינות, דיוק וידע. בכל שיחה מקצועית, בכל הכשרת מדריך, בכל קליטה של טירון – ידו מורגשת. הוא עוסק גם בצדדים הטכניים והמעשיים, וגם באלה האנושיים – מתוך אהבה אמיתית למקצוע ולאנשים.

 שירות רחוק מהבית – מסירות ללא גבולות

למרות המרחק מביתו שבראשון לציון, רוברט בוחר להישאר לישון בבסיס לאורך רוב ימות השבוע – מתוך אחריות אמיתית ותודעת שליחות עמוקה. כל שעה שלו מוקדשת לשיפור איכות ההכשרה, לווידוא שכל לוחם טנ"א יוצא מבה"ד 20 מוכן, מקצועי, מתורגל וחדור מוטיבציה.

 אחריות על טנקים תומ"תים ואמצעים מבצעיים – מקצוענות בשדה

הצוות של רוברט מכשיר חניכים על אמצעים  אמיתיים – אמצעים קרביים שמושאלים לבה"ד 20 מהיחידות השדה. האחריות לשמור על כשירותם המבצעית גבוהה במיוחד – והמלחמה האחרונה הוכיחה את זה היטב. בשעות הקטנות של הלילה, תחת לחץ ובחירום, רוברט וצוותו תפקדו בצורה מעוררת הערכה.

⭐ דוגמה אישית נדירה – אדם שלם

רוברט הוא מפקד  מצטיין, מפקד אהוב, טכנאי בחסד – אבל יותר מזה, הוא בן אדם. הוא מעניק תחושת שייכות, יציבות, מקצוענות ותקווה. הוא מגלם את המהות של מה שמדריך בבה"ד 20 צריך להיות. אני אוהב אותו מאוד, ומאחל לו שיתקדם במהירות – כי הוא ראוי לכך יותר מכולם.

מכאן, נצא לראיון האישי, שבו רוברט משתף אותנו ביום שבו העולם השתנה, בתחושת השליחות, בפעולה תחת אש, ובכוחה של אחווה אמיתית.

  סיפורה של מסגרת מתמרנות  

קרדיט בה"ד 20

תחום האחריות ותפקיד המסגרת

"רוברט הוליביה, מפקד מסגרת תמרנות, היה פעם 'בק"ש', קראו לזה, בעולם הישן והוותיק.
אחראים אצלנו במסגרת – על כל מערכות המחשוב של הטנקים, של הנמרים, של האיתנים, של התומ"תים
כל מה שיורה – כל מערכות המחשוב שמאחורה – אנחנו מטפלים בהן."

  יום פרוץ המלחמה – 7 באוקטובר

"תכננתי לקום בבוקר ולרוץ בחוף הים, כמו בכל שבת, עם גיסי ועוד חבר.
בשעה 6:30 הייתה הפתעה – ירי בלתי פוסק. אחרי כמה דקות והסרטונים מהיישובים בדרום, הבנו שזה לא 'זבנג וגמרנו'.
לקחתי את הנשק, את המדים – מחכים לפקודה. ב-7:30 כבר הטלפונים רצים מהבסיס, עושים קפ"ק, בודקים שהאנשים שלנו בסדר."

  גיוס מילואים והיערכות ראשונית

"יצאנו לבסיס, קיבלנו הנחיות – מאיזה צירים לנוע.
התחלנו בדרך כבר לגייס אנשי מילואים.
המערכת היום בנויה מקצועית על אנשי מילואים – לא דינוזאורים. אלה חבר'ה שהשתחררו לפני שנתיים-שלוש, מהקבע.
הם מחכים, נמרצים, פטריוטים, רוצים להתגייס.
כבר בבוקר בדקנו לאן הולכים – צפון או דרום, מי מקפיצים, איזה מקצועות.
בלילה כבר קיבלנו פקודה לגייס והיו משימות גם לצפון וגם לדרום. הפחד הגדול – שלא יתפלשו מהצפון."

 פעילות במסגרת בק"ש

"נפתח חמ"ל בבה"ד 20 – כרגיל בכל מלחמה – והתחלנו לשבץ למשימות.
דוגמה קלאסית: יש כיתה עם בקשניק, מכונאי, חשמלאי, חמ"ש צריח. שולחים אותה לתגבר גדודים, גם בעוטף, גם בתוך עזה."

 רצון להשתתף בלחימה

"חיילים שלי מהסדיר באו ואמרו: אנחנו רוצים להשתתף בלחימה.
אחד מהם, ממש התאבד כדי לצאת לעזה ולהילחם.
סידרנו אישורים, הגיע עד קטנא"ר, והחליף נגד בתחום האלקטרוניקה בתוך הלחימה.
כולם הרוויחו – גם החייל, כי השתתף בלחימה, וגם הגדוד, כי החלפנו נגד שחטף נ"ט."

  הכנת טנקים של יחידות אחרות

"לפני המלחמה היו אצלנו טנקים של יחידות אחרות – כמו 188 – לטובת הדרכה.
ברגע שפרצה המלחמה, הגיעו לוחמים שאין להם 'אבא ואימא' – אף אחד שיכניס אותם לטנקים, שידאג להם לאוכל, שתייה.
הטנקים שלהם היו פה, והם באו לקחת אותם לקראת לחימה – בלי ליווי.
אני ראיתי בזה מקום להשפיע.

המסגרת שלי לקחה את זה בשתי ידיים – להכין את הטנקים ללחימה יחד עם הלוחמים."

  פעילות מסביב לשעון

"בשמיני ובעשירי לחודש – לילות בלי שינה.
היו פה 12 טנקים, 4 מסכים כל טנק – 48 צריבות    (.(עדכון תוכנה
בלילה אחד עשינו את כולן.
הלוחמים הגיעו – לא האמינו שהטנקים מוכנים.
זו פסגת השאיפות של מדריך בבה"ד 20 – להכין טנקים ללחימה, לצאת לכיתות החזקה."

✊ תחושת שליחות וגאווה

"אנחנו לא רק בה"ד 20 – אנחנו חלק מהלחימה.
בדרך כלל, בק"שניקים לא מקבלים משימות ליבה – רק נלוות.
אבל במלחמה הזאת – היינו בליבה.
תיקנו כלים, עשינו תיאומי כוונות, הכשרנו טנקים.
אפילו טנק מושבת במעבר ארז – שלחו בחור שלי, אחרי תיאומים, הגיע כמו דוקטור לטנק.
תיקן – והטנק נכנס פנימה."

  השראה מהדור הוותיק

"כשהיינו מדריכים צעירים , היינו מסתכלים על הרס"לים והרס"בים במלחמות – היית רואה אותם 'אריות'.
שוקי, בנקין – אנשים רגילים ביום-יום, ובמלחמה – תותחים.
הייתי מסתכל עליהם ואומר: יום אחד, כשיגיע לי – אני אהיה הם.
במלחמה הזאת, אני הרגשתי שהם. והם באו גם עכשיו, במילואים, ואמרתי להם: הייתם לי דוגמה.
הפעם – אני לא פספסתי את ההזדמנות להיות איתם.

ברוך השם – אני יכול להסתכל במראה ולהגיד – עשיתי הכול כמו שצריך."

 
סיכום אודות קורס בק"ש מתוך המידע המפורסם באינטרנט

קורס בקרת אש (בק"ש) בבה"ד 20 – מאחורי הקלעים של דיוק הפגיעה בטנקים

בה"ד 20 – בית הספר למקצועות הטכנולוגיה והאחזקה של צה"ל – מכשיר עשרות אלפי חיילים בשנה בעשרות מקצועות טכניים. אחד הקורסים המרכזיים בו הוא קורס בקרת אש (בק"ש), המכשיר טכנאים לתחזוקת מערכות הירי המתקדמות בטנקים. קורס זה, המתקיים בבה"ד 20 שבקריית ההדרכה בנגב, נחשב לקריטי עבור חיל השריון: בלעדי בוגרי הקורס, הטנקים המתקדמים של צה"ל לא היו מסוגלים לפגוע במטרה בדיוק הנדרש. מהות הקורס, שלביו, התכנים הנלמדים בו ותנאי השירות – כל אלה יסוקרו בכתבה מקיפה זו, לצד סיפורים אישיים ותמונות ממקור צבאי רשמי.

מהות הקורס ומטרותיו

בקרת אש (בק"ש) היא למעשה "המוח" של הטנק – מערכת מחשב ומכשור מדויק השולטת בנעילה על מטרות ובירי מתותח הטנק. מטרת הקורס בבה"ד 20 היא להכשיר חיילים לתפקיד טכנאי בקרת אש בדרגי האחזקה של חיל הטכנולוגיה והאחזקה (לשעבר חיל החימוש). במהלך ההכשרה הופכים החניכים למומחים במערכות הירי והצילום של הטנקים, כדי שיוכלו להבטיח שכל טנק יצא לקרב כשהוא מכויל ומוכן לפגוע במדויק. הקורס שם דגש על הבנת העקרונות הפיזיקליים והטכנולוגיים של מערכות בקרת האש, וכך בוגריו יכולים לאתר תקלות ולבצע תיקונים באופן עצמאי בשטח. הם בעצם מהווים את "הרופאים" של כלי השריון – אלו שדואגים שהטנק "יראה" את המטרה ויפגע בה בירייה הראשונה.

המפקדים מדגישים כי מעבר לידע הטכני, מטרת הקורס היא גם להקנות לחניכים תפיסת אחריות ומקצועיות. "טכנאי בקרת אש טוב יודע שהחיים של צוות הטנק תלויים גם בו", מסביר קצין ההדרכה, "ועליו לבצע את עבודתו בסטנדרטים הגבוהים ביותר, תחת לחץ ובתנאי שטח". חיילי הקורס מוגדרים לעיתים כ“לוחמים טכנולוגיים”, שכן בלעדיהם כלי השריון לא יוכלו לתמרן ולפגוע כמצופה. תחושת השליחות הזו מלווה את החניכים לאורך ההכשרה ומניעה אותם להשקעה רבה בלימודים ובתרגול המעשי.

אורך הקורס ושלבי ההכשרה

אורך הקורס בבקרת אש משתנה בהתאם לדגם הטנק ולהתמחות, אך לרוב נמשך כ- 2.5 עד 3.5 חודשים. לדוגמה, קורס טכנאי בק"ש למערכות טנקי מרכבה סימן 2 ו-3 נמשך 12 שבועות בבסיס, וקורס מתקדם למערכות המתקדמות יותר (כגון "ברק זוהר" במרכבה סימן 3) מגיע לכ-13 שבועות. ההכשרה למערכות המרכבה סימן 4 אף ארוכה יותר (כ-14 שבועות) משום שהיא כוללת תכנים נוספים כמו מערכת ההגנה האקטיבית "מעיל רוח". יש לציין כי רוב החיילים המגיעים לקורס זה כבר בעלי רקע טכני משמעותי מלימודיהם, מה שמאפשר לקצר את ההכשרה הבסיסית. מסלול ההכשרה בנוי משלבים:

1. טירונות בסיסית (רובאי 02): נמשכת כ-3–4 שבועות, בה החניכים רוכשים יסודות צבאיים ומשמעת צבאית.

2. הכשרה מקצועית – שלב יסוד: בשלב זה (כ-3–4 שבועות ראשונים מתוך הקורס) נלמדים היסודות העיוניים והתיאורטיים הדרושים לטכנאי בק"ש. זה כולל מבואות בפיזיקה, אלקטרוניקה ואופטיקה (פירוט בהמשך).

3. הכשרה מקצועית – התמחות מעשית: בחלק האחרון של הקורס (נמשך כ-5–10 שבועות נוספים, בהתאם למסלול) מתמקדים החניכים במערכות הספציפיות של דגם הטנק עליו הוכשרו, ומתנסים בעבודה מעשית וסימולציות.

בה"ד 20 ידוע בשיטות ההדרכה המתקדמות שלו: לצד שיעורים פרונטליים ומצגות, נעשה שימוש נרחב בסימולטורים של רק"ם ורכב כדי לתרגל תפעול ותיקון תקלות בסביבה מבוקרת. בנוסף, לאחר המעבר לקריית ההדרכה, הבה"ד החל בפיילוט של למידה דיגיטלית באמצעות טאבלטים ומציאות מדומה כדי לדמות תרחישים מורכבים. כל זאת נועד להכין את הטכנאים בצורה מיטבית לפני שייגשו למגע ידיים עם טנק אמיתי. בסיום ההכשרה, מתקיים מבחן הסמכה מסכם וטקס סיום, בו מוענקת לחניכים סיכת המקצוע "הטכנולוג" של חיל הטכנולוגיה והאחזקה.

תכנים מקצועיים הנלמדים בקורס

הקורס בבקרת אש נחשב אינטנסיבי ותובעני מבחינה טכנית. החניכים צוללים לעולם מרתק של אלקטרוניקה, מחשבים ואופטיקה, עם דגש על יישום פרקטי בכלי לחימה. בין הנושאים המרכזיים הנלמדים:

• יסודות בפיזיקה ואופטיקה: מבוא לתורת האור, מושגים פיזיקליים בסיסיים באופטיקה, ויישומיהם בטנק. למשל, החיילים לומדים על החלקים האופטיים בטנק – פריסקופים, עדשות, מראות – וכיצד אור וראיית לילה עובדים.

• מערכות תצפית וראיית לילה: הכרה ותפעול של מכשירים מדויקים כגון משקפות, מצפנים, זרקורים, וכן מגבירי אור כוכבים ואמצעי ראיית לילה תרמיים. הם לומדים כיצד הטנק "רואה" ביום ובלילה, ואיך לתחזק ולהפעיל את אמצעי התצפית הללו.

• מערכות אלקטרוניות וממוחשבות: לימוד מעמיק של מערכות בקרת הירי הממוחשבות. בין היתר: מערכת הנעת הצריח והתותח, חיישנים שונים (כגון חיישני זווית, מהירות רוח, שיפוע וכו'), וכן הקבוצה הבליסטית – המחשב הבליסטי של הטנק (קרוי קמ"ב). החניכים מבינים כיצד נאספים נתוני הירי (טווח, זווית, מהירות מטרה), וכיצד המחשב מעבד אותם כדי לכוון את התותח בדיוק. חלק מתכני המחשוב כולל גם הכרות עם מערכת ניהול הקרב (מענ"ק) שמשולבת בבקרת האש.

• חיווט ותרשימי חשמל: מאחר ומערכות אלה משלבות חשמל ואלקטרוניקה, החניכים לומדים לקרוא דיאגרמות חשמליות ותרשימי חיווט של מערכות הטנק. זה מאפשר להם לעקוב אחר מעגלים, לאתר קצר או נתק בחוטים, ולהחליף כבלים ומחברים בעת הצורך.

• תפעול מערכות ירי ובדיקתן: החניכים מתנסים בהפעלה בפועל של מערכות בקרת האש – כגון כיול הכוונות, תרגול "ייבש" של כינון המטרה וירי (ללא תחמושת) ובדיקת תקינות רכיבים. למשל, הם לומדים לבצע תיאום כוונות בין כוונת התותחן לכוונת המפקד, ולסנכרן את מחשב הירי עם החיישנים, כדי להבטיח פגיעה מדויקת במטרה.

• איתור ותיקון תקלות (Debugging): חלק ניכר מהקורס מוקדש לפיתוח יכולת תחזוקה עצמית. החיילים לומדים שיטות מובנות לאבחון בעיות – החל משימוש בבדיקות עצמיות ממוחשבות (BIT) של המערכת, דרך שימוש בספרות טכנית ותרשימי זרימה לאיתור כשל, ועד לתרגול החלפה של רכיבים תקולים. למשל, יינתנו להם תקלות מדומות במערכת (כמו סטייה במד טווח לייזר או תקלה במייצב התותח), והם יתבקשו לאתר את שורש הבעיה ולתקן אותה.

• מערכות מתקדמות בטנקים מודרניים: בהתאם לדגם, נלמדים רכיבים ספציפיים. עבור מרכבה סימן 3 – מערכת "ברק זוהר" (ב"ז), שהיא שדרוג למערכת בקרת האש וכוללת עוקב מטרות אוטומטי ויכולת ירי מדויק תוך כדי תנועה לטווחים ארוכים. עבור מרכבה סימן 4 – מערכת "מעיל רוח" (הגנה אקטיבית נגד טילים), עקרון פעולתה ושילובה במערכת הבקרה. חיילי הקורס לומדים לפרק ולהרכיב רכיבים של מערכות אלו, לבצע טיפולי תחזוקה יזומים, ולעדכן תוכנות במחשבי הירי במידת הצורך.

התכנים נלמדים דרך שילוב של שיעורים תיאורטיים, מעבדות ותרגולים. כך למשל, באחת המעבדות יתאמנו החניכים על צריח טנק המדמה תקלה: הם יתבקשו לחווט מחדש חיישן, או לבצע כיול אופטי לאחר החלפת כוונת, והכל תחת פיקוח מדריכים מנוסים. המדריכים עצמם הם לרוב בוגרי הקורס שצברו ניסיון ביחידות השדה, וחוזרים לבה"ד ללמד מתוך היכרות עם האתגרים בשטח. החניכים מעידים שהקורס "פותח את העיניים" להבנת המורכבות מאחורי לחיצת ההדק: "תמיד חשבתי שהטנק פשוט יורה פגז וזהו, אבל אז גיליתי שיש מחשב שלם שמחשב כל ירייה", מספר אחד מהם בחיוך.

פרופיל רפואי נדרש ותנאי קבלה

קורס בקרת אש מיועד לחיילים בעלי כישורים טכניים גבוהים ורקע קודם בתחומי האלקטרוניקה. על פי צה"ל, תנאי הקבלה לתפקיד טכנאי בק"ש כוללים: פרופיל רפואי 64 ומעלה, וסיווג אי-התאמה קרבית (כלומר פרופיל בינוני המתאים לתומכי לחימה מבחינת כושר גופני). המועמדים לקורס צריכים להיות בוגרי עתודה טכנולוגית – כלומר בוגרי מגמת אלקטרוניקה בתיכון, רצוי עם תעודת טכנאי או הנדסאי מטעם משרד העבודה. למעשה, רבים מהחניכים מגיעים לקורס מיד לאחר שסיימו כיתה י"ג או י"ד במסגרת העתודה הטכנולוגית, והם מצוידים כבר בידע בסיסי באלקטרוניקה וחשמל, מה שמאפשר לקורס לרוץ בקצב מהיר.

בנוסף, על המועמדים לעבור מיון יום המא"ה (יום מאתר מועמדים למערך הטכני) בציונים מתאימים: נדרש ציון גבוה במדדי "עיבוד מידע" ו"יכולת טכנית" (למשל 2 ומעלה בעיבוד מידע, 3 ומעלה בטכני הפעלה, מתוך סולם 1–4). ציונים אלו מעידים על יכולת למידה טכנית, פתרון בעיות והפעלת ציוד – כישורים חיוניים לתפקיד. תנאי סף נוספים כוללים שליטה בעברית (בדרך כלל רמת עברית 8 ומעלה) ונתוני איכות כלליים (דפ"ר, קב"א) התואמים לתפקידים טכניים. עם זאת, גם מועמדים שאינם בוגרי מגמה טכנולוגית יכולים לעיתים להשתלב אם הם בעלי נתונים גבוהים ומוטיבציה, בכפוף לאישור חריג.

חשוב לציין שהתפקיד פתוח לשני המינים. בשנים האחרונות ניתן לראות שילוב של נשים כטכנאיות בק"ש, בדומה למגמה בצה"ל לשלב נשים בתפקידי טכנולוגיה ואחזקה. כל מועמד/ת עובר ראיון או יום מיון בבה"ד 20 עצמו, בו בוחנים את התאמתו. המיון כולל שיחה עם מדריכים, ולעיתים מבדקים טכניים קצרים (כמו הרכבת מעגל חשמלי פשוט או פתרון בעיית חשבון טכנית) כדי לוודא יכולת למידה. המתאימים משובצים לקורס הקרוב, כאשר פתיחת הקורס מותנית במספר מינימלי של משתתפים – כך שלעיתים חיילים שהגיעו לבה"ד צריכים להמתין במחזור עד תחילת ההכשרה הרשמית. בתקופת ההמתנה, וגם במהלך הקורס עצמו, שומרים החיילים על מסגרת צבאית מלאה.

תנאי השירות במהלך הקורס

שיבוץ: במשך הקורס החניכים משובצים כמספרי מחלקות בבסיס ההדרכה – כלומר הם משרתים כחיילי בה"ד 20. הם מאורגנים במחלקות ובכיתות לימוד, תחת פיקודם של מפקדי קורס שהם נגדיים (נגדי הדרכה) או קצינים טכניים. למרות שהקורס טכני, המשמעת הצבאית נשמרת: יש מסדרים, יש נהלי פנייה למפקדים (למשל, עמידה על "קו הקשב" וצעקת "הקשב" לפני דיבור עם המפקד – נוהג הנהוג בקורסים בבסיסי הדרכה), וקיים סמל מחלקה האחראי על הסדר והארגון. החיילים לובשים מדים כמובן, בדרך כלל עם כומתה שחורה (כומתת חיל הטכנולוגיה והאחזקה) החל מסיום הטירונות.

יציאות וחופשות: הקורס מתנהל במתכונת בסיס סגור במהלך השבוע – החניכים לנים בבסיס ולא יוצאים הביתה בימי חול. ביום חמישי אחר הצהריים, לאחר סיום הלימודים וניקיונות, החניכים משתחררים לרוב הביתה לסוף שבוע ("רגילה"), וחוזרים לבסיס בראשון בבוקר. עם זאת, סדר היציאות עשוי להשתנות בהתאם לצרכים: לעיתים בגלל משימות אבטחה או אילוצים, יישארו חלק מהחיילים שבת בבסיס (יציאה אחת ליותר משבוע). בבלוג שכתב אחד מבוגרי הקורס מתואר מצב שבו בהיעדר פעילות הדרכה – נשלח החייל הביתה כבר ביום ראשון ושב בשלישי, אם כי זה לא מצב שכיח אלא פתרון זמני. ככלל, פעמיים בחודש לפחות זוכים החניכים לסוף שבוע בבית, בהתאם לתורנויות.

מגורים ותנאים בבסיס: בה"ד 20 עבר ב-2016 למחנה חדיש בקריית ההדרכה בנגב (עיר הבה"דים), מה שהביא לשיפור משמעותי בתנאי המגורים. החניכים שוכנים בחדרי מעונות ממוזגים בני 6–8 חיילים, עם מקלחות ושירותים משופצים. בכל פלוגה יש מועדון לחניכים, והבסיס מצויד במתקני פנאי כמו חדר כושר, מגרשי ספורט ואף בריכת שחייה בקריה. כמו כן פועלים בבסיס מספר חדרי אוכל (כשר ובשרי/חלבי), קפיטריה וחנות נוחות לשימוש החיילים.

סדר יום: יום טיפוסי בקורס מתחיל בהשכמה מוקדמת (סביבות 5:30), מסדר בוקר וארוחת בוקר בחדר האוכל. משם ממשיכים לשעות לימוד ותרגול – בדרך כלל 6-8 שעות ביום של עיונים או מעבדות. בין השיעורים יש הפסקות קצרות, וצהריים מוקדש לארוחה והפוגה. אחר הצהריים ייתכנו שיעורי תגבור, תרגילי סיכום או בחנים. לאחר ארוחת ערב, לעיתים מוקדש זמן ללמידה עצמית או להכנת פרויקט גמר (למשל הכנת מודל חשמלי או מצגת על מערכת בקרת אש מסוימת). בשעות הערב המאוחרות – תורנויות ניקיון, מקלחות וכיבוי אורות סביב 23:00. במהלך הקורס החניכים נדרשים גם לבצע תורנויות שמירה, מטבח ומשימות נוספות בבסיס – אך באופן מצומצם כדי לא להפריע להכשרה. לדוגמה, חניך עשוי לשמור בעמדת הש"ג פעם בשבועיים למשמרת לילה, או לסייע יום אחד בחודש בעבודה בחדר האוכל – בהתאם לסידור התורניות. המדריכים משתדלים להקל על החניכים בזמן מבחנים ולוודא שהתורנויות לא יפגעו בלמידה.

משמעת ובוחנים: הקורס מלווה בבחנים עיוניים ומעשיים. החניכים יודעים כי נדרשת מהם הצלחה בבחינות כדי לעבור שלב. אחוזי ההצלחה בדרך-כלל גבוהים, אך מי שמתקשה זוכה ללמידת עזר ותמיכת המדריכים. במקרי קיצון, חניך שלא מצליח לעמוד בחומר עשוי לעבור מסלול הסבה למקצוע טכני אחר קל יותר, אולם זה נדיר. עבור המצטיינים – קיים לרוב טקס מצטיין קורס, ולעיתים תעודות הצטיינות למספר חניכים שבלטו בידיעותיהם ובמנהיגותם.

בסך הכל, תנאי השירות בקורס תובעניים אך הוגנים. החיילים מתארים אווירה מגובשת – כולם "באותו ראש" של אהבת הטכנולוגיה והגאווה בחיל. למרות העומס, יש הרגשה של שליחות משותפת: "אנחנו יודעים שכל דקה שאנחנו משקיעים בלימוד, תחסוך לטנקיסטים דקה בשדה הקרב", אומר אחד החניכים.

תפקידי הבוגר לאחר סיום הקורס

בסיום הקורס, לאחר שהחניכים קיבלו את סיכות המקצוע ועברו בהצלחה את המבחנים, הם מוכשרים כטכנאי בק"ש בדרג א' (דרג שדה) ויוצאים לשובץ ביחידות השונות. באילו כלים ומערכות מטפל בוגר הקורס? בעיקר בטנקי מרכבה לסוגיהם ובנגמ"שי לחימה מתקדמים. מרבית הבוגרים משובצים בגדודי חיל השריון הסדירים, בחטיבות המרכבה (כגון חטיבות 188, 401 וכדומה), או ביחידות אחזקה של גייסות השריון. חלקם משתבצים גם בסדנאות גייס (אגד אחזקה) המטפלות בטנקים ברמת הפיקוד, ואף ביחידות אחזקה של אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. בנוסף, ישנם תקנים של טכנאי בק"ש גם בנגמ"ש נמ"ר (נגמ"ש מרכבה) שביחידות חיל הרגלים, משום שהנמ"ר חולק מערכות אלקטרוניות עם טנק המרכבה.

תפקידי הבוגר בשטח מגוונים: בגדוד שריון, טכנאי בק"ש הוא חלק מהצוות הטכני הפלוגתי (חוליית טנ"א – טכנולוגיה ואחזקה) או הגדודי. כאשר פלוגת טנקים נמצאת בתעסוקה או באימון, הטכנאי נמצא בקרבת מקום, מוכן לטפל בכל תקלה במערכת הירי. הוא אחראי על אחזקת המערכות האלקטרוניות והאופטיות של הטנק – מאיתור ותיקון תקלות בטנק ועד ביצוע טיפולים תקופתיים. למשל, אם במהלך אימון מדווח תותחן שהכוונת לא מיושרת, הטכנאי יבצע תיאום כוונות וכיול מחדש. אם מתגלה תקלה במד טווח הלייזר – הטכנאי יחליף את הרכיב התקול או ינסה לאפס את המערכת. בשגרה, הוא מבצע שגרת טיפולים למכלולי בקרת אש ואופטיקה בהתאם להנחיות הטכניות והוראות הקבע, כגון ניקוי עדשות, בדיקת אטמים למניעת כניסת אבק, בדיקת תקינות הכבלים והמחברים, והרצת בדיקות מחשב תקופתיות. בכל תעסוקה מבצעית הטכנאי מוודא שלפני יציאת הטנקים לפעילות, כל מערכות הירי עברו ביקורת – כך שבקרב עצמו לא תהיינה תקלות מפתיעות.

טכנאי בקרת אש במהלך עבודת תחזוקה שוטפת: הטכנאי אחראי לכיול מערכות הכוונת והאופטיקה בטנק, כדי להבטיח ירי מדויק בתותח. העבודה דורשת דיוק רב וידע טכני נרחב במערכות האלקטרו-אופטיות (צילום להמחשה, דובר צה"ל)

בסדנאות החיל (דרג ב' בגייסות), טכנאי בק"ש עוסק בטיפולים תקופתיים וגדולים יותר: כאשר טנק נכנס לסדנה לשיפוץ, הטכנאי מפורק מתוכו את כלל מערכות בקרת האש – הכוונות, המחשבים, החיישנים – מבצע בדיקות מעבדה, מחליף חלקים בלויים ומעדכן גרסאות תוכנה. הוא גם משפץ מכלולים ישנים: למשל, ייתכן שיגיעו לסדנה כוונות ישנות של מרכבה 3; הטכנאי יחליף להן עדשות ויצבירן, ויבחן אותן במתקני בדיקה ייעודיים, כדי שיוכלו לחזור למדף החלפים במצב תקין. בנוסף, טכנאי בק"ש בסדנה לעיתים יוצא לימי כשירות – ביקורות יזומות ביחידות, בהן צוות מהסדנה בודק את כל הטנקים של גדוד מסוים, מאתר תקלות לפני שהטנקיסטים בכלל שמו לב, ומבצע כיולים כלליים כדי לשמור על רמת כשירות גבוהה. ישנם גם תקני ימ"ח (יחידות מחסני חירום), שם טכנאי בק"ש מתחזק טנקים השמורים לעתודה – מבצע ביקורות תקופתיות על מערכותיהם כדי שבהתרעה קצרה ניתן יהיה להכשירם ללחימה.

המערכות עליהן עובד הטכנאי מגוונות מאוד, וכוללות בין השאר:

• מערכות אופטיות (כמו כוונת התותחן, כוונת המפקד, פריסקופים ומצלמות תצפית),

• מערכות אלקטרו-מכניות (מייצבי התותח והצריח, חיישני ייצוב),

• מערכות אלקטרוניות ומחשבים (המחשב הבליסטי, יחידת בקרת האש המרכזית, ממשקי מענ"ק),

• חיישנים ומדדים (מד טווח לייזר, מדי שיפוע, חיישני רוח וטמפרטורה),

• אמצעי ראיית לילה ותרמי (כגון מגבר לילה, מצלמה תרמית),

• מערכות הגנה אקטיבית המשולבות במערכת (דוגמת "מעיל רוח" במרכבה 4).

בוגר הקורס צפוי להכיר כל בורג ופלג במערכות הללו. כך, לדוגמה, טכנאי בק"ש במרכבה 4 יודע לעבוד גם על מערכת "מעיל רוח", כיוון שהיא משתלבת בחיישני הטנק – הוא יבדוק את מכ"ם המערכת, ינקה את המשגרים ויוודא כשירות סוללות המערכת. טכנאי במרכבה 3 עם מערכת "ברק זוהר" יבצע בדיקה של עוקב המטרות – פונקציה המאפשרת לנעול על מטרה נעה ולהמשיך לעקוב אחריה אוטומטית.

תרומתם הקריטית של בוגרי הקורס מתבטאת במיוחד בעת מלחמה או מבצע: כשטנק יורה ופוגע במדויק במטרה במכת האש הראשונה, יש בכך לחסוך בחיי אדם ולשפר את כושר הלחימה. בוגרי הקורס הם אלו שמאחורי הקלעים מאפשרים זאת – בזכותם "הקסם הזה" קורה, כדברי אחד מקציני השריון. לא במקרה, מפקדי השריון מציינים תדיר את החשיבות של הטכנאים: "הלוחמים שלי יודעים להפעיל את הטנקים, אבל הטכנאים הם שמוודאים שהטנק באמת יורה כשצריך" – אמר באחרונה מפקד חטיבת שריון באימון, כשהודה לצוותי האחזקה על עבודתם בלילות לתיקון כלי רק"ם לפני תרגיל גדול.

אפשרויות קידום וקצונה

המסלול של טכנאי בקרת אש לא מסתיים בתפקיד הבסיסי – למעשה, זוהי קרש קפיצה לקריירה צבאית טכנולוגית. בוגרי הקורס מצטרפים להשמה בחיל הטכנולוגיה והאחזקה בדרגת רב"ט/סמל, וכבר בשנות שירותם הראשונות מוצעות להם דרכים להתקדם:

• השתלמויות וקורסי המשך: לאחר תקופה ביחידה, ניתן לצאת לקורסים מתקדמים. למשל, יש קורס בוחן בק"ש – בו לומדים טכנאים מנוסים כיצד לבחון ולאשרר תקינות של מערכות לאחר תיקון, מה שמקנה להם הסמכה רחבה יותר (לעיתים על כך גם דרגה או תגמול). יש גם השתלמויות יצרן – ביקורים במפעלים שמייצרים את מערכות הטנק (כגון אלביט), להכרת חידושים.

• תפקידי הדרכה בבה"ד 20: חניכים מצטיינים עשויים להישאר בבה"ד כמדריכים או לשוב לשם מאוחר יותר כמדריכי קבע. תפקיד מדריך בקורס נחשב יוקרתי, והוא מאפשר לצבור ניסיון פיקודי וטכני כאחד.

• קידום בדרגות הנגדים (NCO): טכנאי שממשיך לשירות קבע קצר (מעבר ל-32 חודשי החובה) ומוכיח את עצמו, יכול לקבל דרגת סמל ראשון ואחריה סמל מתקדם. חלקם אף עולים לדרגות רס"ר ורס"מ (רב-סמל מתקדם) עם התמחויות ספציפיות (למשל רס"מ מערכות אופטיקה, או רס"ר מדריך בכיר). בבה"ד 20 קיימת אף אקדמיה לנגדים טכנולוגיים, המאפשרת לפתח מקצועיות בתחומים כמו אופטיקה, אלקטרוניקה, חשמל וכו' במסגרת שירות הקבע.

• יציאה לקצונה: עבור אלו הרוצים בכך ועומדים בדרישות (קב"א, דפ"ר וכושר קרבי בסיסי), פתוחה הדרך ליציאה לקורס קצינים. בדרך כלל, טכנאי בק"ש שבוחר במסלול קצונה יעבור הכנה בקורס מ"כים טכני, ואז בה"ד 1, ולאחריו יקבל תפקיד כקצין טכנולוגיה ואחזקה (קצין טנ"א) בגדוד או בסדנה. יש גם אפשרות להשתלב כקצין שריון (לעיתים נדיר – אם בעל נתונים קרביים מתאימים – יוכל להתמיין לשריון עצמו), אך מרבית בוגרי הקורס מעדיפים להישאר בתחום הטכני. בצה"ל מוכשרים מדי שנה כ-120 קציני טכנולוגיה ואחזקה, וחלקם הגדול מגיע מרקע של טכנאים מצטיינים. הקצינים האלו הופכים לראשי צוותים טכניים, קציני אחזקה חטיבתיים, ומתקדמים בהמשך אף לתפקידי מטה ויחידות פיתוח אמל"ח.

לאורך השירות, בוגרי הקורס נהנים מהגדרתם כתומכי לחימה טכנולוגיים – מעמד המכיר בתרומתם המבצעית ונותן להם עדיפות בהמשך במכרזי תעסוקה ביטחונית אזרחית. חלקם אף מסיימים תואר הנדסאי במהלך השירות (בתוכניות "חוליה טכנית" וכדומה) והופכים למהנדסים וראשי פרויקטים בצבא או בתעשיות הביטחוניות.

רב-סמל בכיר בחיל הטכנולוגיה והאחזקה, בוגר קורס בקרת אש, שקודם במהלך השנים לתפקיד מטה בכיר וזכה לתעודת הצטיינות מאלוף אט"ל. רבים מבוגרי הקורס ממשיכים לקריירה ארוכת טווח בחיל ומשמשים דמויות מופת לדור הצעיר (צילום: דובר צה"ל)

דוגמה למסלול קריירה כזה הוא רס"ב אבירם קרידי (בן 42): הוא התגייס בשנת 1999, עבר קורס טכנאי בק"ש על טנק מרכבה, ושירת ארבע שנים כטכנאי צעיר בסדנת השריון (יחידת מל"י 500 בצאלים). אחר כך התקדם לתפקיד בוחן בק"ש בחטיבה 460 (בית הספר לשריון) למשך כעשר שנים, ובשנת 2012 עבר לשרת במפקדת חיל הטנ"א כראש תחום מקצועי. קרידי הצטיין בכל תפקידיו, וב-2022 זכה להוקרה כמצטיין ראש אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה (אט"ל) על תרומתו רבת השנים. "זה כבוד גדול בשבילי," סיפר רס"ב קרידי, "לא מובן מאליו שרואים את העבודה הקשה וההשקעה שאתה נותן מעצמך... אחד הדברים שתמיד מובילים אותי זה לשמש דוגמה ומופת לכל הצעירים שיוכלו להסתכל ולהיות להם שאיפות, כמו שלי תמיד היה". סיפורים כשלו ממחישים את אופק הקידום הרחב שקורס בק"ש פותח – מחייל צעיר שמשפץ כוונות בסדנה, ועד לקצין טכני או נגד בכיר המשפיע על כלל המערך. רבים מבוגרי הקורס אכן רואים בו לא רק שירות חובה, אלא תחילתה של קריירה בתחום הטכנולוגי, בין אם בצבא ובין אם כאזרחים בתעשייה הביטחונית, שם הידע שצברו מבוקש מאוד.

סיפורים אישיים וחוויות מהקורס

לאורך השנים הצטברו לא מעט סיפורים ופולקלור סביב קורס בקרת אש בבה"ד 20. אופיו הייחודי של הקורס – שמצד אחד הוא טכני ומתקדם, ומצד שני מתנהל במשמעת צבאית בסיסית – יוצר אנקדוטות מעניינות. כך למשל, חייל שתיאר בבלוג אישי את יומו הראשון בקורס, גילה להפתעתו שהוא החניך היחיד שהגיע למחזור באותו שבוע. המפקדים הושיבו אותו "על הספסלים" להמתין עד שיתאספו די חניכים לפתיחת קורס, ובינתיים העסיקו אותו בשמירות ותורנויות מטבח בבסיס... "לא דמיינתי שככה ייראה היום הראשון שלי כמכונאי טנקים," הוא כתב בהומור. לאחר מספר ימים הגיעו עוד חניכים והקורס החל, והחייל מספר שלמרות ההתחלה המשונה, מהר מאוד נשאב ללמידה המרתקת: "ביום שהדלקנו לראשונה את סימולטור הטנק וראיתי את כל הנורות נדלקות – הרגשתי כמו ילד שקיבל צעצוע חדש."

חניכים אחרים מספרים על גאוות היחידה שהתפתחה אצלם. "כשנסעתי לראשונה הביתה עם הסיכה של הטכנאי על המדים, אנשים באוטובוס שאלו מה זה," מספרת טוראית דנה, טכנאית בק"ש מרכבה 4, "הסברתי להם שאני זאת שדואגת שהטנק יפגע במטרה. זו הרגשה טובה לדעת שיש לך תפקיד חשוב" היא אומרת. חבריה לקורס מוסיפים שבמהלך ההכשרה נוצר חיבור מיוחד בין כולם: "הגענו מכל הארץ – אחד מירושלים, אחת מבאר שבע, אחד מקיבוץ – אבל הקורס איחד אותנו. כולנו היינו חנונים של אלקטרוניקה," צוחק אחד מהם, "ובערבים ישבנו יחד לפתור תרגילי חשמל או סתם דיברנו על מוזיקה. עד היום אנחנו בקשר".

גם המדריכים בבה"ד 20 נוהגים לטעת בחניכים תחושת שליחות. אחת המדריכות, סמלת יעל, סיפרה בריאיון לביטאון החיל: "בסוף כל מחזור קורס, אני אומרת לחניכים שלי – 'כשצוות טנק יורה ויפגע ישירות, דעו לכם שיש לכם חלק בזה'. לא פעם טנקיסטים חוזרים מתרגיל ומחפשים את הטכנאי כדי ללחוץ לו יד ולהגיד תודה" – זה רגע שמסמל עבורם את משמעות תפקידם.

לסיכום, קורס בקרת אש בבה"ד 20 הוא מסלול ייחודי המשלב טכנולוגיה מתקדמת, אתגר אינטלקטואלי ותרומה ישירה לביטחון. החיילים והחיילות המשתתפים בו רוכשים מקצוע מבוקש, מתנסים בעבודה עם מערכות מהחדישות בצה"ל, והופכים לחלק בלתי נפרד ממערך הלחימה השריוני. בדור שבו הטכנולוגיה הופכת לגורם מכריע בשדה הקרב, טכנאי בקרת האש הם הכוח שמאחורי הכוח – אלו שמוודאים שהטנקים שלנו יורים בדיוק, פוגעים במטרה ומכריעים את הקרב. כפי שאומר אחד מוותיקי החיל: "הטנק הוא מכונה אדירה, אבל ללא אנשי הטנ"א – הוא רק מתכת. אנחנו נותנים לו את העיניים ואת היד המכוונת." הכתבה הזו שופכת אור על אותם אנשים מקצועיים וחדורי מוטיבציה, שממשיכים את מסורת החדשנות והמצוינות הטכנולוגית של חיל הטכנולוגיה והאחזקה, ומבטיחים שצה"ל ישמור על יתרונו בשדה הקרב המשוריין.

מקורות: בהכנת הכתבה נעזרנו בפרסומי צה"ל ודובר צה"ל, באתרי חיל הטכנולוגיה והאחזקה, במידע מאתר הגיוס של צה"ל, במסמכי עמותת חיל החימוש, ובראיונות של משרתי החיל באמצעי תקשורת.