מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 31/12/2024

תאריך האירוע: 1999-01-01

מספר צפיות: 185

מתי סקולבר, רנ"ג (בדימוס) מחיל החימוש, הוא דמות מופת שסיפורו המרתק מהווה השראה למשרתים רבים בצה"ל. במשך 31 שנות שירותו, מ-1967 ועד 1998, תרם מתי תרומה משמעותית לעוצמתו של חיל החימוש ולכשירות המבצעית של צה"ל, תוך שהוא מוביל חידושים טכנולוגיים ומנהיגות ערכית.

---

תחילת הדרך: אהבת המקצוע

מתי התגייס לצה"ל בשנת 1967 ונכנס לפנימיית חיל החימוש, שם רכש את יסודות מקצוע המכונאות – תחילה ברכבים ולאחר מכן בטנקים. עם סיום ההכשרה, שובץ ביחש"מ 652, בסדנת אזור, בתפקיד מכונאי טנקים.

כשהגיע לסדנה, גילה שלא היו טנקים בתיקון באותה תקופה, ולכן הוצב לעבודה במחלקת דשבו. שם הפגין יכולות גבוהות ומחויבות יוצאת דופן, שהובילו את מפקדיו להחליט על קידומו לתפקיד אחראי מחלקת מכונאות טנקי השרמן.

מקצוענות שמובילה לקידום

עם כניסתו לתפקיד, הפך מתי לאחראי על כל תהליכי תיקון הטנקים במחלקתו, והחליט לחתום לשירות קבע מתוך תחושת שליחות ואמונה ביכולותיו. בזכות המצוינות שהפגין, מפקד הפלוגה קידם אותו לתפקיד אחראי על כלל תהליכי תיקון טנקי השרמן, כולל ניהול כל בעלי המקצוע בתחום זה.

בהמשך, מונה לתפקיד מנהל העבודה הכללי של סדנת אזור, אחריות שכללה ניהול מחלקות שונות: שרמן, רומח, רוכב, מג"ח, ונשק כבד. תחת ניהולו, עבדו המחלקות מסביב לשעון, במיוחד בתקופות מלחמות ומבצעים, והבטיחו את כשירות כלי המלחמה הקריטיים של צה"ל.

מהפכת הצמ"ה בסדנת אזור – פריצת דרך באחזקה ובניהול טכנולוגי

בשנות שירותו של רנ"ג (בדימוס) מתי סקולבר בסדנת אזור, אחד האתגרים המרכזיים והמשמעותיים ביותר היה קליטת הציוד המכני ההנדסי (צמ"ה) בצה"ל. תהליך זה סימל את המעבר של צה"ל להסתמכות על כלים מתקדמים וייעודיים, ששינו את פני המערך ההנדסי והלוגיסטי של הצבא. עבור סדנת אזור, קליטת הצמ"ה היוותה אתגר טכני וניהולי עצום, ומתי היה מהגורמים המרכזיים בהובלת מהפכה זו.

האתגר: קליטת כלים מורכבים ומתקדמים

במסגרת המעבר לצמ"ה, נדרשו מערכות האחזקה של צה"ל להתמודד עם כלים שלא היו מוכרים עד אז במערך הצבאי, כדוגמת דחפורי DN9 של חברת "קטרפילר". כלים אלו היו מתקדמים טכנולוגית, בעלי מערכות הידראוליות ומכניות מתקדמות, שחייבו ידע רב ומיומנות גבוהה לתחזוקתם.

קשיים ייחודיים לאחזקה:

1. ריבוי מערכות מורכבות: מערכות מכניות, הידראוליות, וחשמליות, שחייבו הבנה עמוקה של הכלי.
2. מחסור בידע מוקדם: לא היה ניסיון קודם בצה"ל באחזקת כלים מסוג זה, מה שחייב פיתוח מאפס של תשתיות אחזקה והכשרת צוותים.
3. דרישות אחזקה ייחודיות: כלים אלו דרשו טיפול קפדני ותכוף כדי להבטיח את תפקודם המלא בתנאים קשים, כולל עמידות במצבי לחימה.

הפתרון: למידה, הכשרה והובלת תהליך חדשני

מתי הוביל את התהליך מהשלב הראשון, מתוך ראייה מערכתית ומתוך רצון להביא את סדנת אזור למובילות בתחום אחזקת הצמ"ה:

1. הכשרה מקצועית מתקדמת:
   מתי יצא להשתלמות מקצועית במש"א (מפעל שיקום ואחזקה), שם למד את יסודות תחזוקת הצמ"ה. לאחר מכן, נשלח לארה"ב להשתתף בקורס מתקדם ומקיף של חברת "קטרפילר". במהלך הקורס הוא למד את כל המערכות המורכבות של הדחפורים החדשים, את הטכניקות לתחזוקה שוטפת, ואת הפתרונות לתקלות נפוצות.
2. בניית תשתיות אחזקה:
   מתי פיתח מערכי אחזקה ייחודיים לכלים החדשים, תוך בניית פרוטוקולים מדויקים לטיפולים, בדיקות ותיקונים. בנוסף, הוא פעל להקמת מחלקת צמ"ה ייעודית בסדנה, אשר כללה את כל המתקנים הדרושים לטיפול בכלים מורכבים אלו.
3. הכשרת כוח אדם מקצועי:
   מתי בנה תכניות הכשרה מקיפות לצוותי התחזוקה, שהיו צריכות לענות על הדרישות המיוחדות של הכלים. במסגרת זו, הוא שילב בעלי מקצוע מנוסים מהאזרחות שהדריכו את הצוותים הצבאיים, והבטיחו קליטה מהירה ומקצועית של הכלים.
4. מיקוד בטכנולוגיה מתקדמת:
   הסדנה הוסמכה לביצוע טיפולים בדרג ג' – הישג ייחודי שדרש יישום טכנולוגיות חדשות ושיטות עבודה מתקדמות. ההצלחה בקליטת הצמ"ה הפכה את סדנת אזור למוקד ידע ומקצועיות בכל הנוגע לכלים מכניים הנדסיים.

השפעה על צה"ל והמערך הטכני

הקליטה המוצלחת של הצמ"ה לא רק שיפרה את יכולות התחזוקה של צה"ל, אלא גם תרמה לשיפור משמעותי ביכולות המבצעיות של הכוחות ההנדסיים. דחפורי DN9, לדוגמה, הפכו לכלי מרכזי בעבודות עפר, פתיחת צירים, ובניית תשתיות בשטחי לחימה – כל זאת תוך שמירה על כשירות גבוהה בזכות תחזוקה מקצועית ואיכותית בסדנה.

מתי עצמו מדגיש את האתגר הגדול שבקליטת הצמ"ה, אך גם את תחושת הסיפוק שחש עם סיום התהליך. "היינו חלוצים בתחום," הוא מספר, "ומה שעשינו בסדנת אזור היה פריצת דרך לא רק עבור צה"ל, אלא גם עבור החיילים שלנו, שהפכו למקצוענים אמיתיים."

סיכום:
קליטת הצמ"ה בסדנת אזור תחת ניהולו של רנ"ג (בדימוס) מתי סקולבר הייתה מהפכה של ממש בתחום האחזקה בצה"ל. היא הדגימה את יכולת המנהיגות, החדשנות וההשקעה הבלתי מתפשרת של מתי ואנשיו, והפכה את הסדנה למודל לחיקוי בתחזוקת כלים מתקדמים. הסיפור הזה הוא עדות חיה לאנשים שמאחורי הקלעים, שהפכו את הטכנולוגיה לכוח מניע להצלחת צה"ל.

אתגרי הפיקוד והחיילים

לאורך 31 שנות שירותו, עבד מתי עם אלפי חיילים ששירתו בסדנה. חלקם הגיעו עם בעיות מוטיבציה ואתגרים אישיים, אך בעזרת מנהיגותו הם השתלבו בעשייה, רכשו מקצועיות וגאווה בעבודתם, והשתחררו כשהם מוכנים להתמודד עם אתגרי החיים. "זו הגאווה הגדולה שלי," הוא אומר, "לראות את החיילים יוצאים מהסדנה עם תחושת הצלחה ומשמעות."

פרישה עם סיפוק אדיר

בשנת 1998 פרש מתי לגמלאות לאחר קריירה מרובת הישגים. "פרשתי עם תחושת סיפוק אדירה," הוא מספר. "הייתי חלק משמעותי במערך האחזקה, שעבד מסביב לשעון כדי להבטיח את כשירות הציוד של צה"ל, וזו הייתה זכות עצומה."

---

חיים אחרי צה"ל

לאחר פרישתו מצה"ל, המשיך מתי לתרום לתחום האחזקה וניהל את מרכז עלית לספורט באוניברסיטת תל אביב. כיום, כפנסיונר גאה, הוא מביט אחורה בתחושת גאווה על תרומתו לשירות ולביטחון המדינה.

סיכום

סיפורו של רנ"ג (בדימוס) מתי סקולבר משקף את עוצמתם של אנשי חיל החימוש, שתרומתם השקטה אך הקריטית נמצאת בליבת כוחו של צה"ל. מנהיגותו, מקצועיותו והישגיו הייחודיים מגלמים את רוחו של חיל החימוש וממשיכים לשמש השראה לדורות הבאים.

תמונות שמתי שיתף מאלבומו הפרטי