מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 17/12/2024

תאריך האירוע: 2024-11-01

מספר צפיות: 493

     










תודות לסא"ל ישראל גליקליך שסייע באיסוף המידע וכתיבת התוכן

היחש"מ הוקם בשנת 1954.מפקדתו פורקה בשנת 1981 והסדנאות עברו תחת פיקוד יחש"מ 650

סיפורו  של יחש"מ  652 

רקע(מתוך ספר תולדות חיל החימוש).

יחש"מ 652 הוקם בפיקוד מרכז במטרה לאגד את כל מתקני החימוש המרחביים תחת פיקוד אחד. הקמתו הייתה חלק מתהליך של ארגון מחדש של מערך החימוש בפיקודים, שמטרתו הייתה לייעל את השליטה והפיקוח על מתקני החימוש השונים.

לפני הקמת היחש"מ, פעלו מתקני החימוש בפיקוד באופן מבוזר ומפוזר, ללא מפקדה מרכזית שתאגד ותכווין את פעילותם. מצב זה הקשה על הפיקוח על תפקודם התקין של המתקנים, ועל יעילות עבודתם.

עם הקמת יחש"מ 652, קיבל מפקד היחידה סמכות רחבה לפקד על כל מתקני החימוש המרחביים, הכוללים סדנאות, מחסנים, בתי מלאכה ועוד. סמכות זו איפשרה לו לארגן ולנהל את המערך החימושי באופן יעיל ומסודר יותר, תוך שיפור השליטה והפיקוח על תפקודם של המתקנים השונים.

תקופות עיקריות

• 1967-1955 - בתקופה זו, התרחב מערך החימוש בפיקוד מרכז באופן משמעותי. הוקמו סדנאות חדשות, ושופרה יכולתן של הסדנאות הקיימות.
• 1967-1960 - בתקופה זו, הוקמו יחידות חימוש מרחביות (יחש"מים) בפיקודים השונים. יחש"מ 652 היה אחראי על מתן שירותי חימוש לכלל היחידות בפיקוד מרכז.
• 1966 ואילך -  בתקופה זו, הוגדרו מחדש תפקידי היחש"מים והוקמו גדודי שירותי חימוש (גש"חים) ניידים. גש"חים אלו נועדו לתת מענה אחזקתי ליחידות הלוחמות בשדה הקרב.

פעילויות מרכזיות לאורך השנים

מלחמת ששת הימים בשנת ב1967יוני 1967, יחש"מ 652 שימש כעורף חימושי לכוחות הלוחמים של פיקוד מרכז, וסיפק להם שירותי אחזקה חיוניים. לאחר המלחמה, היחידה התרחבה וכללה אחד עשרה סדנאות מרחביות, שהעניקו שירותי אחזקה לכלל הכוחות במרחב שבין חדרה לאילת.

• מבצע כראמה במרס 1968, יחש"מ 652 שימש עורף חימושי לכוחות הלוחמים של פיקוד המרכז וכוחות אחרים של צה"ל.
•  מלחמת ההתשה בשנים 6/1967-8/1970, יחש"מ 652 סיפק מענה חימושי למוצבים לאורך קו המים, ותיקן טנקים וכלי רכב שנפגעו בקרבות.
•  מלחמת יום הכיפורים באוקטובר  1973, יחש"מ 652 סיפק מענה אחזקתי חיוני לכוחות הלוחמים, כולל הקמת גש"ח (גשר סער חי"ר) על תעלת סואץ,.
• מבצע ליטני במרס 1978, יחש"מ 652 סייע לכוחות הלוחמים בלבנון בחוליות אחזקה בתחום הנגמ"ש.
•  עם סיום מלחמת 6 הימים  צה"ל נפרס בגבולות החדשים, צבא ירדן שהצטרף למלחמת התשה נגד מדינת ישראל יחד עם מצרים וסוריה ימים אחר מלחמת 6 הימים, חייב את צה"ל לרכז כוחות גדולים בבקעה ולבנות קו מוצבים לאורך הירדן. המלחמה היום יומית חייבה התארגנות בכוחות חימוש והקמת סדנאות ביריחו ובג'פטליק. כן התקבלה  החלטה במטכ"ל שפקוד המרכז יקבל תחת אחריותו את כל גזרת גבול הירדן מצמח ועד אילת ואת רצועת עזה כולל סדנאות עין יהב, אילת ועזה. היחידה התרחבה וכללה אחד עשרה סדנאות מרחביות, שהעניקו שירותי אחזקה לכלל הכוחות במרחב שבין צמח בצפון לאילת בדרום. 
• מבצעים מיוחדים ליחידות מיוחדות, במהלך השנים היחש"מ בסיוע מחלקת היצור(שבסדנת צריפין 791 ) נתן מענה ליחידות המיוחדות בסיוע טכני כולל יצור, בדיגום מיוחד של רכבים שכלל לעתים הכנה למעברי מים חריגים ויצור התקנים מיוחדים ועוד. 

לאחר חתימת הסכם השלום עם מצרים ב-1979 ונסיגת הכוחות מסיני כולל אוגדה 162 וגש"ח  784. התקבלה החלטה שיקום יחש"מ 638 על בסיס גש"ח 684 עם הסדנאות בית אל, ישי, גיפטליק ובקעות 

בשנת 1981 פורקה מפקדת יחש"מ 652 והסדנאות שנשארו עברו לת"פ יחש"מ 650.

מורשתו של יחש"מ 652 חוזרת לחיים עם הקמתו של גדוד חדש הנושא את אותו השם, ועתיד להמשיך את דרכו של היחש"מ ולספק מענה אחזקתי לצה"ל.

מבנה יחש"מ 652 - שנת 1955

במחצית השניה של שנות 1970 בוצעו שינויים במבנה יחש"מ 652- סדנאות קסטינה ובילו נסגרו.

 הקמת יחש"מ 652 שנת 1954

 היחש"מ בשנים 1954-1957 בפיקודו של רס"ן יצהרי דוד ז"ל ,שנת 1954 הייתה שנה משמעותית עבור חיל החימוש בצה"ל. באותה שנה, החל תהליך  שנועד לייעל ולשפר את מערך האחזקה של כלי הרכב והנשק בצה"ל. במסגרת תהליך זה, הוחלט להעביר חיילי חימוש מיחידות חיל האוויר וחיל הים אל סדנה מרחבית 641, אשר שכנה במחנה צריפין. מטרת המהלך הייתה לרכז את הידע והניסיון של חיילי החימוש במקום אחד, ובכך לשפר את איכות האחזקה ואת זמינות הציוד.

 הסדנה המרחבית 641 הפכה במהרה למוקד פעילות מרכזי עבור חיל החימוש. ריכוז כוח האדם והמשאבים במקום אחד איפשר להרחיב את תחומי האחריות של הסדנה, ובסופו של דבר הוביל להקמת יחידה חדשה - יחש"מ 652.

בראש היחידה החדשה הוצב רס"ן דוד יצהר, קצין מוכשר ומנוסה. יצהר קיבל לידיו את האחריות על אחזקת כלי הרכב והחימוש במרכז הארץ ובדרומה. יחש"מ 652 כלל חמש סדנאות, אשר היו פזורות ברחבי הארץ: בית ליד, צריפין, יפו, שנלר ואילת.

מרקם האוכלוסייה ביחידה היה מגוון, וכלל חיילים ותיקים לצד עולים חדשים רבים, בעיקר ממרוקו ורומניה. העולים החדשים הביאו איתם מוטיבציה גבוהה ורצון עז לתרום למדינה, והם השתלבו במהרה ביחידה.

בשנותיה הראשונות, פעלה יחש"מ 652 בשיטת התיקונים בתוך הסדנאות בלבד. כלומר, כאשר היה צורך לתקן כלי רכב או נשק, היה צורך להביא אותו אל אחת הסדנאות. שיטה זו הייתה יעילה למדי עבור תיקונים מורכבים, אולם היא יצרה קשיים רבים במקרים של תקלות בשטח.

עם הזמן, החלה להתגבש תפיסה חדשה ביחש"מ 652. קציני היחידה הבינו כי יש צורך ביכולת לבצע תיקונים גם בשטח,  בקרבת הכוחות הלוחמים. יכולת זו הייתה חיונית על מנת להבטיח את זמינות הציוד  בזמן אמת,  ובעיקר במהלך מבצעים צבאיים.

גיבוש תפיסת הניוד היה תהליך מרכזי בפעילות היחש"מ. במסגרת תהליך זה, הוקמו צוותי תיקון ניידים, אשר צוידו בכלים ובחלפים הדרושים על מנת לבצע תיקונים בשטח. צוותים אלו היו מסוגלים להגיע לכל מקום בו נדרשה עזרתם,  ולספק מענה מהיר ויעיל לתקלות.

הקמת יחש"מ 652 וגיבוש תפיסת הניוד היו צעדים משמעותיים בחיזוק חיל החימוש. יחידה זו, יחד עם יחידות אחרות בחיל, סייעה  לשפר את הכשירות המבצעית של צה"ל ולהבטיח את הצלחתו במשימותיו.

יחש"ם 652 מתאמן  

• הקמת יחש"מ 652 לוותה בשינוי תפיסתי דרמטי - המעבר מאחזקה סטטית בסדנאות לתפיסת ניוד, המאפשרת תיקון  כלי רכב ונשק בשטח. שינוי זה חייב את היחידה הצעירה להגדיר תפיסת הפעלה   חדשה ולבחון אותה  בשטח. לשם כך נערך  תרגיל רחב היקף כבר בשנת 1955.
• תרגיל זה,  שנערך כשנה בלבד לאחר הקמת היחידה,  היווה למעשה "חזרה גנרלית" לקראת מלחמת קדש, וסימן את ראשית דרכה של תפיסת הניוד בחיל החימוש.  בתרגיל  נבחנה  פריסת מערך המילואים, תוך שילוב  ציוד  המאוחסן במחסני חירום.  התרגיל דימה  מצב אמת,  ובחן את יכולת היחידה לתמוך בכוחות הלוחמים  בשטח, תוך  דחיפת  חלפים  מהסדנאות  לקו החזית.
• כלי הרכב שעמדו לרשות היחש"מ באותה תקופה  היו  דגמים ישנים יחסית,  כמו טנדר פורד גם כלי הנשק  היו  מיושנים,  ועיקרם  כלי נשק צ'כים ממלחמת העולם השנייה ורובה סטן אנגלי.  רכבי החילוץ  היו  מדגם דיימונד T,  והם  שימשו  לגרירת  כלים  שיצאו מכלל שימוש.
• התרגיל  היה  חיוני  עבור  יחש"מ 652,  שכן הוא  אפשר  ליחידה  לבחון  את  תפיסת  ההפעלה  החדשה  ולהתכונן  לאתגרים  המבצעיים  שעמדו  מולה.  התרגיל  תרם  לגיבוש  היחידה  ולחיזוק  המוכנות  שלה למלחמה.

הקמת המחלקה לתיקון מכמ"ד-זיכרונות משירות חובה ב- יחש"מ 652 משנת 1955/1956 מאת סא"ל במיל' גדעון לוטן

בשנת 1955 סיימתי את לימודי בבסמ"ת (בית הספר המקצועי התיכוני ליד הטכניון) שבחיפה במגמה למכשירנות. לאחר סיום הטירונות ב-בה"ד 4 שבצריפין שובצתי לחיל החימוש והוצבתי בסדנת צריפין  של יחש"מ 652 שבפיקודו של רס"נ דוד יצהרי.

באותו זמן ובשנת 1956 בהמשך סייענו , דב טימר ואני,שנינו בוגרי מכשירנות ב-בסמ"ת , לאע"צ רוברט (שם משפחתו נשמט מזיכרוני) להקים בסדנה מאפס ,את המחלקה לתיקון מכמ"ד (מכשירים מדויקים/אופטיקה).

 רוברט, כמו גם רס"נ מיכאל פלאות (פלאוט), ה"אבא" של המקצוע בחיל, היה מבוגרי REME  (  Royal Electrical and Mechnical Engineers ), חיל החימוש הבריטי במגמת מכשירנות.

שנינו היינו מכשירנים, לכל דבר, הוכשרנו ע"י רוברט לתקן את מכלול המכשירים המדויקים  וציוד אופטי בפרט שהיה בשימוש צה"ל בשיטת OJT ,, On the Job Training הכשרה בעת ביצוע. בהמשך נוספו למחלקה חיילים נוספים.

הקמת המחלקה החדשה כללה את כל השלבים ובהם, הכשרת המבנה הבריטי לייעודו ,הצטיידות בריהוט מתאים ובכלי עבודה ומיכשור ,מהמעט שהיה במחסני צה"ל באותה עת, ובעיקר מרכישות חוץ בבתי מסחר לחשמל ואלקטרוניקה, לשענות ולציוד רפואי.

תפיסת ניוד האחזקה, חייבה אותנו לפתח ולבנות ארגז כלים ייעודי למכשירן שבהמשך קוטלג בהתאם ושימש אותנו בעת ביצוע תיקונים של מכמ"ד  בעת סיוע קרוב לכוחות שבשטח. שיטה זו הוכיחה את עצמה במלחמת קדש, אוקטובר 1956.

כעבור פחות משנה, ב- 1956, נשלפתי מהיחש"מ ע"י רס"נ יעקב שן צור , למקחש"ר על מנת לסייע לו בהקמת מדור מכמ"ד בענף בחינה(לימים נס"א 5000)  ולשמש כבוחן מכמ"ד ב-ב.מ.ב 681 (לימים מש"א 7000 ) ובתעשייה הצבאית והאזרחית בארץ ובחו"ל.

השירות שלי ב-יחש"מ 652 היווה בסיס מוצק לשירות ארוך ופורה בחיל , כולל לימודים בבריטניה ע"ח צה"ל, שבסיומו פרשתי לגמלאות מתפקיד של מפקד מפעל האופטרוניקה במש"א  7100 בדרגת סא"ל.

 היחש"מ בשנים 1958 עד 1968 בפיקודו של סא"ל נאמן אריה ז"ל

מלחמת ששת הימים

בתאריך 5 ליוני 1967 יצא צה"ל למתקפת מנע בכלל החזיתות. קרבות הפריצה הקשים בסיני, המאבק העז על שחרור ירושלים, המערכה הכבדה ברמת הגולן, העליונות האווירית שהשיג חיל האוויר והאבטחה ההרמטית של חופי ישראל על ידי חיל הים, הביאו לצה"ל את אחד הניצחונות המרשימים והמפוארים מכל מערכות ישראל.  

עם פרוץ המלחמה, סדנא גיסית 650, הקימה גש"ח נייד מאולתר הראשון מסוגו בצה"ל נוכח הצורך לתת פתרונות אחזקתיים בשדה הקרב ובזמן אמת.

גש"ח זה הוצמד והוכפף לאוגדת הפלדה 84, לימים אוגדה 162, שפעלה בסיני בפיקודו של האלוף ישראל טל. אחזקת הטנקים במלחמה הייתה משימה אדירה שבאה לידי ביטוי בפעילות ענפה ומשמעותית. תוצאות פעילות האחזקתית שיפרו את מצבת הכלים ביחידות הלוחמות.

ציטוט מתוך ספר תולדות חיל החימוש

במרחב פיקוד המרכז, תחילה תחת פיקודו של האלוף עוזי נרקיס ולאחר מכן האלוף רחבעם זאבי (גנדי), פעל יחש"ם 652. הוא כונה יחש"ם מרכז ושירתו בו כ-2,500 חיילים. עקב השינוי בתפיסת חיל החימוש, שהחלה בגייסות השריון, עוד לפני מלחמת ששת הימים, בהשפעת אנשי החימוש ומפקדי היחידות, התארגן גם יחש"ם 652 לפעול במערך אחזקה נייד, שמשמעותו, שהחימוש צמוד ליחידות הלוחמות, הוא בא למוצב ולא להיפך. לפיכך הוקמו בפיקוד, בנוסף לסדנאות המרחביות הקבועות: צריפין, יזור, בית ליד, קסטינה, ירושלים ואילת ועוד שש סדנאות: ג'יפטליק, חצבה, יריחו, ביל"ו, עזה ובית אל. שתיים מהן, ג'יפטליק ויריחו היו סדנאות בקעת הירדן. אנשי היחש"ם עברו בין המוצבים ואחזקו את הכלים במקום. הם תיקנו כלים שנפגעו ממוקשים לאורך כביש הבקעה וכלים, שלא ניתן היה לתקנם, הועברו לסדנאות. הפעילות היתה מגוונת וראוי לציין את ההכשרה המיוחדת שנתנו אנשי הסדנאות לחיילים שעסקו בבדיקת רכבים של ערבים, בעיקר כאלה שקיבלו רישיון לעבור לצד הירדני או שהגיעו, דרך הגשרים, מירדן לישראל. החיילים הוכשרו לפרק חלקי מכוניות כגון: פנסים, דלתות ותאי מטען, שעלולים היו לשמש מסתור להברחת כלי נשק. בעקבות פעולות אלה אכן נמצא אמל"ח רב מוסתר במכוניות.

 ציטוט מתוך ספר יחש"מ 650, סיפורה של יחידה שחוברה לה יחדיו, רנ"ג ריצ'ארד אויזרת, 2003, עמ' 13.

אנשי היחש"ם עסקו באחזקת גדר המערכת, שמיפרטיה, הדרישות הטכניות והניסויים שלה פותחו ובוצעו בחיל החימוש וכן במתן טיפול שוטף, יום-יומי, לכלי הרכב שפתחו את הצירים ויצרו דרכי טשטוש. פעילות פתיחת הצירים היתה הרסנית מבחינת אחזקת כלי הרכב, והיא בוצעה, בדרך כלל על ידי נגמ"שי שלל BTR-40 או 152BTR-, שיצאו מידי בוקר לפעילות לפי גזרות. אנשי הסדנאות עבדו מידי לילה בהכשרת הכלים ותיקונם, על מנת שבבוקר יהיו מספיק כלי רכב תקינים לפתיחת הצירים. ה- BTR לא היה רכב סטנדרטי בצה"ל ולא היו לו חלקי חילוף ולכן תיקנו אותו בשיטת הקניבליזציה.

דוד שילה, באותה עת קצין חימוש חטיבה 7 בדרגת רס"ן ולימים אל"ם, סיפר כי החל מאוקטובר 1967 ובמהלך מלחמת ההתשה, התפרסה חטיבה 7 ברמת הגולן, בחרמון, לאורך בקעת הירדן ועד ים המלח. טנקי החטיבה היו מרוכזים בשניים-שלושה מקומות, או שהיה צורך להורידם מאזור רמת הגולן. במקרים שחייבו שימוש בטנקים היה עליהם לנסוע מנקודה לנקודה על שרשראות. תנועה כזו גרמה, מידי פעם, לתקלה כלשהי. היו תקלות שניתן היה להמשיך ולפעול איתן ואחרות שניתן היה לתקן במקום. היו מקרים שהיה צורך לחלץ טנק, פעולה שחייבה מאמצים מיוחדים וארכה זמן לא קצר. בכל מקרה, תפיסת העולם החימושית גרסה, שכל כלי חייב להיות מתוקן מיד עם גילוי התקלה ולא למחרת או בסופי השבוע. הכשירות צריכה להיות תמידית וללא דחיות. לצורך זה פעלו אנשי החימוש של החטיבה ופלגות בדרג ב של הסדנה הגייסית 650 יחדיו, למרות המרחק שבין ג'וליס לרמת הגולן ולבקעת הירדן.

נושא בעל חשיבות עליונה היה מתן פתרונות והמצאת פטנטים לצרכים יום-יומיים בשטח, באמצעות סדנאות החיל. לדוגמה, ביצוע דרך הטשטוש באמצעות שרשראות ולא עם גדר תיל. התקנת מוט מיוחד על פגוש הנגמ"ש על מנת שהגשש הבדואי יוכל לשבת עליו, יראה היטב את הדרך שלפניו ויוכל לזהות מוקשים, בטרם יעלה עליהם הרכב. אברהם גת (גוטמן), ששימש אז כמפקד החימוש הפיקודי בפיקוד המרכז, סיפר כי בין הבעיות הרבות, היתה זו של ידיות התול"ר, שהותקנו על גבי הג'יפים. החיילים היו נוהגים לחבר את התול"ר בשתי ידיות מתוך שלוש וכל ההתקן היה מתכופף. אלוף הפיקוד, גנדי, הורה לאנשי חיל החימוש לבנות אותו כך שגם עם שתי ידיות לא יתכופף הכל.

התקנת משאית 'סייח אדום' ביחש"ם

ניצן רפאלי, מפקד יחש"ם 652 דאז, זוכר כי יום אחד קרא לו תא"ל הרצל שפיר, שהיה ראש מטה פיקוד המרכז וביקשו להמציא פתרון מבצעי לבעיה בה נתקלו רכבי צה"ל באזור חברון. כל עת שרכבי צה"ל נסעו באזור, נפתחה עליהם אש מהגבעות שלצידי הדרך. שפיר רצה כי חיל החימוש יבנה כלי רכב, שייראה תמים וישמש כפיתיון, אך כאשר יירו עליו הוא יוכל לייצר כוח אש כמו טנק. וכך עשו. מאחד הימ"חים לקחו משאית פורד גדולה, שיריינו אותה עם לוחות פלדה ויצרו חרכי ירי, התקינו עליה מרגמה עם נורי תאורה וכיסו את הכל בברזנט עם מערכת גומיות. כאשר ירו על המשאית לחצו החיילים על מוט ששיחרר את הגומיות, הברזנט התרומם בבת אחת למעלה וניתן היה להפעיל את עוצמת האש הנדרשת. משאית זו כונתה 'סייח אדום'.

האירועים היום-יומיים בתחום הביטחון השוטף, בחזית המזרחית, כמו גם בחזית רמת הגולן, הביאו לפעילות נמרצת של מקחש"ר בפיתוח והצטיידות באמצעים מיוחדים, שהותאמו ללחימה במחבלים. האמצעים פותחו בהתאם לצרכים ותוך שיתוף פעולה עם הכוחות הלוחמים והסיירות, כדוגמת סיירת 'חרוב' וסיירת מטכ"ל. (פירוט ראה בפרק הפיתוח הטכנולוגי).

אנשי יחש"מ 652 במבצע כרמה

האירוע המרכזי בחזית המזרחית בו באו אנשי חיל החימוש לידי ביטוי באופן מלא, ואף זכו לעיטור המופת על פעולתם, היה מבצע כראמה. מבצע כראמה, הידוע בכינוי 'מבצע תופת', התרחש ב-21 במרס 1968. המבצע ניזום במסגרת פעילות נגד הפח"ע, לקראת יום העצמאות באותה השנה, עקב התגברות הידיעות על ריכוז גדול של אנשי פתח בעיירה כראמה, מצידו הירדני של הירדן והמשך פעילות המחבלים לאורך הירדן. אלה הובילו לגיבוש הצעה להכות את ארגון הפתח בכראמה. הזרז ליציאה למבצע היתה תקרית בה עלה אוטובוס תלמידים מתל אביב על מוקש ליד באר אורה, בה נהרגו 22 תלמידים ושבעה נפצעו. המבצע כלל שני יעדים; האחד, בכראמה, מזרחית לירדן והשני, באזור צאפי, מדרום לים המלח, לו ניתן הכינוי מבצע 'אסותא'.

המטרה העיקרית של המבצע היתה מניעת שיבוש חגיגות יום העצמאות העשרים של מדינת ישראל, מטרה שהושגה במלואה. המטרה הנוספת היתה השמדת בסיסי הפתח בכראמה, תוך חיסול מירב המחבלים במקום. מטרה זו הושגה רק בחלקה וגם זאת תוך אבידות בנפש ובציוד. שיטת הפעולה היתה השתלטות כוח מנוייד בזחל"מים וטנקים על העיירה, תוך ביצוע חסימות מדרום ומצפון וכוח מוטס במסוקים ממזרח.[ii]

סד"כ הכוחות והציוד

הסד"כ העיקרי כלל באוויר 11 מסוקים. ביבשה התבסס המבצע על ארבעה כוחות עיקריים, שני כוחות משוריינים מחטיבה 7 וחטיבה 80. כוח של חטיבה 35 וכוח של סיירת חטיבה 35. כוח חטיבה 7 בפיקוד אל"ם שמואל גונן (גורודיש) כלל 33 טנקים. כוח חטיבה 35 בפיקוד אל"ם דני מט כלל 10 טנקים, 68 זחל"מים ו-692 לוחמים. כוח חטיבה 80 בפיקוד אל"ם רפאל איתן (רפול) כלל פלוגת טנקים (14) שרמן M-51, (אך נכנסו רק 13, כי אחד התקלקל ערב המבצע) ומחלקת צנטוריונים.

בנוסף היו כוחות חת"ם, גדודים וסוללות, חי"ר מוצנח, חיילים ושריוניות AML-90 דוכיפת מחטיבות 35 ו-80, מיחידת 'חרוב' ועוד. כוחות חיל הנדסה מגדודי 601 ו-605, להקמת גשרי כלובים ושני מעברים. סד"כ ארטילריה שכלל תומ"תים 155, מכמ"ת 120 מ"מ ועוד ובכלל זה שלושה מטוסים קלים. סך כל הכוחות המשתתפים עמד על למעלה מ-500 אנשי מילואים וכאלף סדירים.

למבצע הוקצו 60 זחל"מים שהגיעו מימ"ח 540, מחטיבה 60 ומיחש"ם 652, אליהם צורפו עוד שמונה זחל"מים מחטיבה 80 ומגורמים אחרים. סך כל הזחל"מים שחצו את הירדן מזרחה עמד על 66. לצורך אחזקת הזחל"מים במבצע היקצה פיקוד המרכז כוחות כדלקמן: כיתת מכונאים עם זחל"ם טכני מיחש"ם 652, תחת פיקוד גדוד 50, כיתת מכונאים עם זחל"ם טכני תחת פיקוד גדוד 890 והכתק"ל צורף לגדוד 202. חשוב לציין כי רמת אחזקת הזחל"מים הן בחטיבה, (חטיבת 60) והן בימ"ח 540, היתה גבוהה, כפי שבאה לידי ביטוי במיעוט התקלות ובפשטותן. התקלות שנגרמו לאחר הוצאת הזחל"מים ונסיעתם לשטח הכינוס, תוקנו כולן. עיקרן היה (מידע חסר שנשמח להשלמה במייל- Nisim.clo@gmail.com) .

סיפורו של סא"ל בנצי שמיר על שירותו ביחש"מ בשנים 1962-1971

סא"ל בנצי שמיר התגייס לצה"ל בשנת 1955, במסגרת הכשרתו בחיל חימוש עבר קורס מכונאי טנקי שרמן בבה'ד 20. .

תפקידים ביחש"מ 652 שנים 1962-1971

אחר שתמחה באחזקת טנקי השרמן וביצע תפקידים חשובים שהאחרון היה קח"ש גדוד 182 בשנים 1960-1962.הגיע בנצי לשרת ביחש"מ 652.

בשנים 1962-1968 מילא בנצי תפקיד של מנהל עבודה רכב וטנקים. בסדנת אזור 790. במהלך שירותו בסדנא פרצה מלחמת ששת הימים,.כמומחה טנקים סופח לפלוגת

חימוש של יחש"מ 652 שכללה צוותי מילואים. הפלק"ד סופח לאוגדת אריאל שרון. .בנצי היה באוגדה כחצי שנה בסיני ועסקו בתקון וחילוצי טנקים..

בשנת 1968 מפקד הסדנא אלי אייל ז"ל וסא"ל אריה נאמן ז"ל מוציאים את בנצי לקורס קצינים.

בסיום הקורס קצינים סרן בנצי משובץ ליחש"מ 652 בתפקיד מפקד סדנת גיפטליק 658 בבקעת הירדן בשנים 1968-1969.

סדנת גיפטליק נתנה שירותי אחזקה לחטיבת הבקעה. הימים היו ימי מלחמת ההתשה והחטיבה היתה עסוקה בפעילות בט"ש מוגברת של מארבים ומרדפים נגד מחבלים שעברו את הירדן,

הסדנא ספגה הרבה הפגזות של הצבא הירדני מזלנו שהנזקים היו ברכוש ולא בכח אדם.

בסדנא היו כ 30 חיילים שעבדו קשה ביום ובלילה. הסדנא טיפלה גם בנגמשי שלל מדגם  BTR.

בשנים 1969-1971 מפקד סדנת אזור 790

בנצי הרגיש גאווה שלמרות דרגת הסגן מינו אותו למפקד סדנת אזור. במסגרת התפקיד הסדנא עמדה בכל תוכניות העבודה. בתקופתו כמפקד סדנא התבצע ניסוי מחשוב של מחסן החלפים, ופותח הליין הראשון לתקון רכב וטנקים בתצורת תחנות עבודה.

מפקדי יחש"מ ששירתי תחת פיקודם

סא"ל אריה נאמן ז"ל, ניצן רפאלי, יעקב אידן ז"ל

מימין לשמאל עומדים-סרן בנצי שמיר, סא"ל ניצן רפאלי, רס"ן אלי אייל. עומדים משמאל משה כהן וסא"ל יעקב אידן.  כורע ראשון משמאל רנ"ג יעקב גולדשטיין (היתר לא ידועים, מידע חסר שנשמח להשלמה במייל- Nisim.clo@gmail.com) .

סיפורו של רס"ב יעקב טבת על שירותו ביחש"מ בשנים 1965-1980

רס"ב יעקב טבת התגייס לצה"ל ב 8.8.1960. ביחש"מ 652 סדנת צריפין שירת בשנים 1965- 1980, בתקופת שירותו בסדנא מילא נאמנה תפקידים של מכונאי רכב ובוחן רכב. בבה"ד 20 ביצע קורס בוחני רכב.

אנשים הזכורים לה מתקופת השירות ביחש"מ 652

רס"ב גבי אשכנזי, משה ליבוביץ, רס|"ן יעקב סגל. .

מפקדי יחש"מ בתקופת שירותו : סא"ל אריה נאמן, סא"ל ניצן רפאלי,סא"ל יעקב אידן, סא"ל דוד שילה, סא"ל אהרון שטיינמינץ, סא"ל אפי למברגר.

סיפורו של סא"ל מנחם הפטר על שירותו ביחש"מ בשנים 1965-1975

סיפור שירותו של מנחם הפטר - תמצית סיפור חיים של שירות ותרומה. מנחם הפטר, איש צבא ותיק ומנוסה, הקדיש שנים ארוכות מחייו לשירות משמעותי בצה"ל, ותוך כדי כך תרם רבות למערך החימוש והאחזקה. סיפור שירותו משקף מסירות, מקצועיות ותרומה משמעותית למערכת הביטחון.

סדנאות אזור (790) - התחלה צנועה:

מנחם התגייס לצה"ל בשנת 1965 והוצב בסדנאות 790 באזור. סדנאות אלו, שהיו אחת מחמש הסדנאות המרכזיות של יחש"מ 652 (יחידת חימוש מרחבית)היו אמונות על אחזקת ותיקון רכב קרבי משוריין (רק"מ) מגוון, כולל טנקים, נגמ"שים ותותחים. מנחם שימש כנגד משמעת בסדנא, תפקיד שדרש אחריות, סמכותיות ויכולת להוביל חיילים.

סדנאות בית ליד (798) - התפתחות מקצועית:

בשנת 1966, עבר מנחם לסדנאות 798 בבית ליד, שם המשיך לפתח את כישוריו בתחום החימוש והאחזקה. סדנאות בית ליד התמחו בתיקון וטיפול במגוון רחב של רכב, ובפרט ברכב, מנחם צבר ניסיון יקר ערך בתפקידו, למד את מערכות הנשק והרכב הצבאיים לעומק, ותרם לתחזוקה השוטפת של הכלים החיוניים לביטחון המדינה.

יחש"מ 652 - תפקיד מרכזי במערך האחזקה:

בשנת 1968, עבר מנחם ליחש"מ 652  מפקיד עוזר קצין השלישות. יחש"מ 652 הייתה יחידת האם של כל סדנאות החימוש במרכז הארץ, והייתה אמונה על תכנון, פיקוח ובקרה של פעילות האחזקה והחימוש בצה"ל. מנחם לקח חלק בניהול המשאבי אנוש של היחידה, דאג לרווחת החיילים והקצינים, וסייע לקידום יעדי היחידה.

קצין השלישות - אחריות וגיוון:

בשנת 1970, לאחר שסיים קורס קצינים בהצלחה, מונה מנחם לקצין השלישות של יחש"מ 652. בתפקידו החדש, היה אחראי על מגוון רחב של תחומים, ביניהם: ניהול כוח האדם של היחידה, טיפול בתנאי השירות של החיילים, ארגון טקסים וימי עיון, וקיום קשר עם גורמים חיצוניים כגון משרד הביטחון ומפקדת זרוע היבשה. מנחם גילה יכולות ניהול וארגון מרשימות, דאג לרווחת פקודיו, ותרם רבות לתפקוד התקין של היחידה.

התפתחות יחש"מ 652 לאורך השנים:

מנחם חווה את התפתחותה של יחש"מ 652 לאורך השנים, ושירת תחת פיקודם של אריה נאמן., ניצן רפאלי ויעקב אידן. בתקופתו, כללה היחידה חמש סדנאות מרכזיות: 790 אזור, 791 צריפין, 795 בילו, 798 בית ליד, 799 ירושלים שנלר 799 וקסטינה 861 לאחר מלחמת ששת הימים, נוספו ליחידה שתי סדנאות נוספות: 465 יריחו ו-658 ג'יפטליק. בעקבות מלחמת יום הכיפורים, הוקמו סדנאות נוספות בעין יהב, אילת ועזה, כדי לתת מענה לצרכים המבצעיים המתפתחים של צה"ל.  סיפורו של מנחם הפטר הוא סיפור על מסירות, מקצועיות ותרומה למערכת הביטחון. הוא מייצג דמות של איש צבא מסור שתרם מיטב שנותיו לשירות המדינה, והיה שותף לבניית מערך החימוש והאחזקה של צה"ל.

שמות חברים הזכורים מהשרות:  סרן יצחק בן יוסף,רס"ן יעקב סגל, רנ"ג  יעקב גולדשטיין, רנ"ע יעקב טבת, משה שרתוק, יעקב קזז,סא"ל יעקב גלס ז"ל, סא"ל בנצי שמיר, אל"מ שוקי שדה, רנ"ג נתן יעקב, נורית אשכנזי.

מפקדי היחש"מ בתקופתי : סא"ל ניצן רפאלי, סא"ל יעקב אידן ז"ל, סא"ל דוד שילה 

סיפורו של רס"ן יעקב סגל על שירותו ביחש"מ בשנים 1965-1981

 סדנא 791 (סדנת צריפין) אני הגעתי למפקדת יחש"מ 652 בשלהי שנת 1965 לאחר סיום לימודי מכונאות טנקי שרמן (בעלי מנוע בנזין ודיזל) מתוך כוונה להשתבץ במסגרת סדנא יאזור שהיתה סדנת הטנקים והתותחים של היחש"מ.יחש"מ 652 באותם הימים היווה הגורם החימושי העיקרי של פיקוד המרכז ומפקדתו היתה ממוקמת במחנה צריפין. צמוד למפקדת היחש"מ הייתה ממוקמת סדנת הרכב של היחש"מ (סדנת צריפין – 791) בה טופלו כלי הרכב והאופנועים של פיקוד המרכז. בנוסף לכך היו בסדנא מחלקות עזר שכללו אופטיקה, פחחות, צבעיה, חרטיה, תקריה וכו'. ליחש"מ היו שייכות באותו הזמן גם סדנת יאזור (790) שהייתה אחראית על אחזקת הטנקים והתותחים והייתה ממוקמת על כביש יפו – רמלה מול הישוב יאזור וסדנת הרכב בית ליד (798) שהייתה על כביש נתניה – בית ליד מול מחנה "בית ליד". בהגיעי למפקדת היחש"מ סופחתי זמנית (כפי שהיה מקובל לגבי כל חייל חדש המגיע ליחש"מ) למשרד הרס"ר של סדנא 791 לעבודות מחנה עד לקבלת השיבוץ (לגבי היה ברור שזה לסדנא יאזור).מכיוון שהייתי חייל ממושמע (כמעט "יורם") רס"ר היחידה (רס"ר גולדשטיין יעקב ז"ל) שיבץ אותי אצלו כפקיד, התפקיד היה נוח מאד בעיקר בשל העובדה שהייתי פטור משמירות שהיוו נטל לא נעים. באותם הימים לא היו מגורי קבע בסדנא והחיילים גרו באוהלים בעלי 8-10 מיטות בכל אוהל והיציאות בתום יום העבודה היו מוגבלות (היה "אפטר" פעם בשבוע ויציאה לסופ"ש ביום שישי בשעות אחה"צ המוקדמות וחזרה ליחידה ביום ראשון בבוקר וזאת בכפוף לתורנויות).חיי החברה ביחידה היו מפותחים מאד מפני שהחיילים שהו רב השבוע ביחידה.רס"ר גולדשטיין יעקב היה שבע רצון מתפקודי והצליח לשכנע את קצין השלישות של היחידה להשאיר אותי בסדנא בצריפין ולא לשבצני ביאזור.כך שירתתי מספר חודשים והייתי מעורה בחיי היחידה ורכשתי חברים רבים (חלקם חברי אמת וחלקם "חברים" שרצו בקרבתי עקב תפקידי שכלל גם שיבוץ חיילים לתורנויות שמירה. המ"פ של הסדנא היה סרן אידלסון יעקב (בוצ'ו) ז"ל שלימים הגיע לדרגת אל"מ.

כמה חודשים לאחר גיוסי לצבא קיבלתי רשיון נהיגה (באזרחות) וקיוויתי שהורי יקנו לי רכב פרטי.חשבתי גם שכדאי שאלמד יותר טוב מכונאות רכב ואז אוכל גם לטפל ברכב שלי כשיהיה לי כזה ואכן פניתי לרס"ר היחידה וביקשתי ממנו לעבור ולעבוד במחלקת מכונאות "תיקוני דרך" בה אוכל לשפר את רמת מקצועיותי.אכן, כך קרה ומנהל העבודה הכללי של הסדנא רס"ר ראול סוחר ז"ל (רס"ר מקצועי ותיק שאהב את תפקידו בצורה יוצאת דופן) שיבץ אותי במחלקת תיקוני דרך עליה היה אחראי סמל רפי בכר שמימנו למדתי את הצעדים הראשונים בתיקון מעשי של כלי רכב.כשנה עבדתי במחלקה הזו ואז בעיקר בגלל שהחזקתי ברשיון נהיגה הועברתי למחלקת הבוחנים של הסדנא. להודות על האמת, באותה התקופה לא הייתי ברמה סבירה של בוחן רכב אבל "ניצמדתי" לבוחן רכב ותיק ומצטיין, רס"ל זריהן שמעון ז"ל שממנו למדתי את המקצוע המרתק של בוחן רכב. עם שמעון ז"ל הצטלבו דרכי בעתיד והיינו חברים אישיים שנים רבות. לימים, שמעון החליף את מנהל העבודה של הסדנא (ראול סוחר) ושנים אחר כך יצא לקורס קצינים.בתקופת מלחמת לבנון הראשונה בתפקידו כקח"ש חטיבה 5 חזר בנסיעה מלבנון יחד עם עוד שני קצינים וליד היישוב מחולה התהפך רכבם ושמעון שישב במושב האחורי נהרג בתאונה זו.

בשנת 1967 פרצה מלחמת ששת הימים, מחנה צריפין נחשב באותה התקופה יחידה קדמית בשל היותו קרוב לגבול עם ירדן (הגבול עבר באיזור גזר).הסדנא הוציאה חוליות חימוש ליחידות לוחמות שונות ובמסגרת גש"ח ואני ניסיתי לשכנע את המ"פ של הסדנא לשבץ אותי באחת הפלגות ללא הצלחה מכיוון שהייתי בן יחיד ולא היה ניתן בהתאם לפקודות הצבא לעשות זאת.בתום המלחמה החלטתי (בניגוד לדעת הורי) לחתום קבע.לאחר המלחמה צה"ל לקח כלי רכב רבים כשלל מהצבאות הערביים ולא הייתה אפשרות מעשית לטפל ברכבים הללו במסגרת הצבאית שנאלצה "למתוח אבריה" לשטחים חדשים בסיני, רמה"ג ואיו"ש. כמענה לכך הועברו מטלות האחזקה של כלי הרכב שנלקחו שלל למוסכים אזרחיים וכך הוקמו יש מאין יחידות מוסכי החוץ ביחש"מים השונים. אני עברתי במסגרת זו לעבוד כבוחן במוסך "סולל בונה" בירושלים שנתן מענה אחזקה לטנדרים ומשאיות שלל מהצבא הירדני מתוצרת "פורד". לאחר כשנתיים חזרתי לסדנא צריפין ומוניתי למפקד מחלקת הבוחנים של הסדנא בה שירתתי עד שנת 1971 ואז עברתי לשרת כאיש חימוש בימ"ח תותחנים איתם עברתי את מלחמת יום הכיפורים.

לאחר המלחמה הזו חזרתי לפקמ"ז שם שירתתי במשך כשש שנים כבוחן רכב ונגמשים בחוליית הביקורת של הפיקוד ובמסגרתה ערכתי ביקורות גם בסדנא בצריפין. בשנת 1980 "שיכנע" אותי מי שהיה קצין האחזקה בחימוש פקמ"ז ומפקדי הישיר רס"ן (אז, כשלימים קיבל דרגת סא"ל) ויניק יצחק לצאת לקורס קצינים אותו סיימתי בסוף אותה השנה.המשכתי לשרת בחיל החימוש כקצין בתפקידים שונים עד סוף שנת 1992 אז פרשתי בדרגת רס"ן לגימלאות בתפקיד מפקד סדנתמטכ"ל ועברתי "לקריירה שניה" במסגרת "מינהל הרכב הממשלתי".

השיגרה בסדנא צריפין:

כלי הרכב בצה"ל באמצע שנות השישים היו בעלי מכללים פשוטים יחסית, טכנולוגיה מתקדמת לא היתה קיימת והתיקונים בסדנא היו ברמת "דרג ב' שכללו בעיקר החלפות מכללים ולא שיפוצם.לרכב עם תקלות רציניות באחד ממכלליו היינו מחליפים את המכלול באחר ומעבירים את התקול לשיפוץ בדרג ג' (במש"א) והמשופץ היה מגיע לסדנא כעתודה להחלפה וכך הלאה.תקלות בדרג א' היו נפתרות ברמת היחידה ע"י אנשי חימוש ששירתו ביחידות (ברמת הגדוד וכו') עצמן.

חיי החברה היו טובים מאד בשל העובדה שהיינו נשארים בלילות, בצריפין היה בית קולנוע מרכזי שהיווה נקודת מפגש לחיילי צריפין מכלל היחידות מידי ערב והוקרנו בו סרטים חדשים (לעיתים עוד לפני שהוצגו בבתי הקולנוע בתל אביב) ומחיר הכרטיס היה שווה לכל חייל (עד כמה שזכור לי העלות עמדה על 27 גרוש), במקום היה מרכז מסחרי קטן עם חנויות סידקית ובגדים המתאימים לחיילים, סניף בנק אוצר החייל, דוכן למכירת פלאפל שלימים הפעיל אותו מי שהיה רס"ר המשמעת של סדנת יאזור, לוי יעקב ושק"מ.

היינו יוצאים מידי פעם לטיולי גיבוש ובמיוחד לאחר מלחמת ששת הימים לטיולים להכרת השטחים החדשים שהועברו לידי המדינה. מהסדנא בצריפין יצאו חיילים לקורס קצינים ולימים הפכו למובילי החיל כמו אפי למברגר (אל"ם) שהיה מפקד היחש"מ ומחש"פ, עמי סגיס (אלוף) שהיה גם קחש"ר וגם ראש אג"א.

הדמויות המובילות בסדנא צריפין במהלך שירותי שם:

רואה אני חובה להזכיר את החברים ששירתו איתי לאורך התקופה בסדנא 791 חלקם השפיעו עלי יותר ואחרים פחות (יסלחו לי אלה ששכחתי מפאת השנים שעברו) אך אין ספק כי היתה לסדנא ולמשרתיה השפעה על אישיותי ותפקודי במהלך שנות שירותי הצבאי: (לפי סדר בא"ב)

• אשכנזי גבי – חבר לשרות, בוחן רכב במחלקת הבוחנים ורס"ר היחידה.
• בכר רפי- אחראי מחלקת תיקוני דרך.
• א.ע.צ בן-לוי יוסף ז"ל – אחראי מחלקת תיקוני משאיות.
• גולדשטיין יעקב ז"ל – רס"ר היחידה.
• הופמן אברהם – חבר לשרות, החליף אותי כאחראי מחלקת בוחנים בסדנא.
• א.ע.צ טרגן מנחם ז"ל – אחראי מחלקת החשמל בסדנא.
• יעקב נתן – חבר לשרות ולימים מנהל העבודה הכללי בסדא.
• כהן אלי – חבר לשרות, בוחן במחלקת הבוחנים בסדנא ולימים עבר לפצ"ן ושירת בעיקר כבוחן רכב ביחש"מ 651.
• א.ע.צ כלב שמואל ז"ל – אחראי מחלקת תיקוני משאיות.
• לופטיג משה ז"ל – אחראי האחסנה בסדנא וביחש"מ.
• א.ע.צ מלר יוחנן ז"ל – אחראי מחלקת תיקוני משאיות, אחראי מחלקת בוחנים, מפקד יחידת מוסכי חוץ של יחש"מ 652 ושל יחש"מ 650 עם איחוד היחש"מים.
• משש שלום ז"ל – אחראי על המחלקות הכלליות בסדנא.
• ניב אברהם ז"ל – אחראי מחלקת התפ"י בסדנא.
• סגל חיים ז"ל – רס"ר היחידה.
• סוחר ראול ז"ל – מנהל העבודה הכללי של הסדנא.

המ"פים של סדנא 791 בתקופת שרותי:

• סרן אידלזון יעקב (בוצו) ז"ל, לימים אל"ם.
• סרן לוי יוסף (ג'ו) ז"ל.
• סרן גל (גלס) יעקב ז"ל, לימים סא"ל.
• סרן שמידוב אהרון, לימים רס"ן.

                                         רס"ן יעקב סגל עם חברים מסדנא 791

סיפורו של רס"ן יוסף שני (שניטמן) על שירותו ביחש"מ בשנים 1966-1968

רס"ן יוסף שני התגייס לצה"ל ב 10.10.1966. עם סיום הטירונות הוצב יוסף ביחש"מ 652 בסדנת צריפין 791 ושירת בה בשנים 1966-1968 בתפקיד מכונאי רכב. במסגרת תפקידו ביצע טיפולים ותיקונים במגוון רכבים שהיו באותם שנים בצה"ל. יוסף היה חייל בודד והסדנא היתה עבורו בית. הוא גר בכל 3 שנות שירותו במגורי. הסדנא.

קורסים בבה"ד 20 : ניהול מוסכי רכב, השלמת קורס קציני חימוש, חימוש מתקדם.

אנשים הזכורים לו מתקופת השירות ביחש"מ 652 :סא"ל יעקב גלס- מפקד הסדנא, רנ"ג ראול סוחר ז"ל- מנהל עבודה כללי, ע"צ כלב – מנהל מחלקה, ע"צ יוחנן מלר- אחראי בוחנים ומוסכי חוץ .

מפקדי יחש"מ בתקופת שירותו : סא"ל אריה נאמן

 סיפורה של סדנת ירושלים (ס.מ 799) במלחמת ששת הימים הוא סיפור של מסירות, מקצועיות ואחווה בלתי מתפשרת. בזכות מאמציהם האדירים של אנשי החימוש, הצליחו כוחות צה"ל להמשיך להילחם ולהשיג את מטרותיהם בשדה הקרב. מורשת זו תישאר חקוקה בזיכרון, כהוקרה לאנשי החימוש שפעלו מאחורי הקלעים כדי להבטיח את ביטחון מדינת ישראל.

סיפורו של סא"ל יוסי גרוסמן על שירותו ביחש"מ בשנים 1967-1968

                           סא"ל יוסי גרוסמן ואשתו נילי

לפני מלחמת ששת הימים

הסדנה שכנה בשנלר אשר בירושלים, בסמוך למפקדת החטיבה הירושלמית (חטיבה 16). הסדנה הייתה כפופה למפקדת יחש"מ 652, ששכנה בצריפין בפיקודו של סא"ל אריה נאמן ז"ל.  תפקידה היה לספק שירותי אחזקה דרג ב' לחטיבה ולמחוז הירושלמי ולגורמים נוספים ששכנו   במרחב, או ששהו במרחב באורח זמני ונזקקו לשירותי אחזקה דחופים. שירותי האחזקה כללו: תיקוני דרג ב' לרכב סדיר וחירום, תיקוני נק"ל, חילוץ וגרירה, תיקוני תקרים, אספקת חלפים לשימוש עצמי ולהשלמת מלאים ליחידות. המטלות בוצעו ע"י כ-25 עובדי הסדנא (3 נגדים בקבע, 2 אע"צ וכ-19 חיילים וקצין). לעתים הייתה הפניית עבודות לסדנאות אזרחיות ע"פ הנהלים ושיקול הדעת של הנהלת הסדנא.

הצוות המוביל של הסדנא כלל את: מפקד הסדנה

סגן יוסי גרוסמן. גרוסמן החל את תפקידו בתחילת שנת 1967 לאחר סיום תפקידו כקח"ש הראשון של ביה"ס לקצינים (בה"ד 1);

- מנהל העבודה - רס"ר ארמונד דבדה ז"ל;

- אחראי הנשקיה – אע"צ יוסף דפן ז"ל;

- אחראי בוחנים - רס"ל יהודה ביטר;

- אחראי חשמליה - רס"ל יעקב נענה;

- אחראי פנצ'ריה - א.ע.צ יעקב חורש;

 - אחראי מחסן חלפים - רס"ל יואל בורנשטיין ז"ל;

- אפסנאי- מתי אייכנטל;

- פקידה ראשית - סמלת דורית גרינצווייג;

הסדנא בתקופת הכוננות לקראת המלחמה

בשלהי מאי 1967, הכריז  נאצר כי  "העם הערבי רוצה בקרב, באחרונה חשבנו, כי כוחנו גבר במידה מספקת וכי אם נאסור קרב על ישראל, עתידים אנו, בעזרת האל, לנצח ולכבוש". ברשימה שהתפרסמה ב"אל אהראם" כתב שופרו של נאצר, חסנין הייכל , בריאליזם ראוי לשמו: "סבור אני כי אין כל ברירה, אלא התנגשות מזוינת בין הקהילה הערבית המאוחדת לבין האויב  הישראלי" .

על רקע ההכרזות הללו ומידע מודיעיני נוסף, הוחלט לעבור למצב כוננות וביצענו בזריזות את  הפעולות הבאות:

• סיימנו את תיקון כלי הרכב והנשק שנמצאו אותה שעה בסדנא;
• סייענו לחטיבה הירושלמית בחלפים ובתיקון רכב ונשק חירום במחסני החירום של החטיבה בסטף;
•  תרנו אחר מקום חנייה לעשרות כלי רכב שגויסו ודרשו תיקון;
•  גייסנו את אנשי המילואים של הסדנא: כ- 70 עובדים, כולל את סגן מנחם קלנר ז"ל, שמונה לסגני, וקצין נוסף שמונה עם פרוץ המלחמה אחראי לתחום החילוץ והגרירה;
•  גויסו ושולבו ע"י משרד הביטחון מוסכים אזרחיים גדולים השייכים ל"מקשר", "סולל בונה", "גסנר צמיגים", "גסנר רכבי פורד", "מוסך דן", "חנות חלפים שייקביץ" ועוד.
• יצרנו קשר עם מנהלי המוסכים וקבענו נהלי עבודה. בגדולים שבהם הצבנו את נציגינו לקביעת סדרי עדיפויות, פיקוח ועדכון שוטף.

גיוס מערך המילואים של הסדנא, שילוב המוסכים האזרחיים והמוטיבציה הרבה של העובדים, לרבות העובדים הקשישים שרותקו למוסכים האזרחיים, הם שאפשרו לסדנא לתת מענה לצרכים שנוצרו וגדלו לאורך תקופת המלחמה ואחריה.

הסדנא במהלך המלחמה

בבוקר יום ב', 5 ביוני 1967, מטעני המתיחות שהצטברו בתקופת הכוננות במהלך כשלושה שבועות התפרקו בסערה. צה"ל יצא בחמת זעם להכות באויב שעמד להשמידנו.

בניגוד למצופה לא שקטה חזית המרכז. בבוקר יום ב' נפתחה הרעשה ירדנית על יישובינו. |בראשית היריות נעשה ניסיון לפעול באמצעות משקיפי או"ם, אך כשהאש הלכה והחריפה, ניתנה הפקודה להגיב בכוח. ראשונה מבין כוחות היבשה לפעול נגד הירדנים הייתה החטיבה הירושלמית.
היא פתחה בשעות הצהריים בהתקפה על פלוגת הלגיון, שתפסה שעות מספר קודם לכן את ארמון הנציב (שהיה מושב מטה משקיפי האו"ם). אחרי לחימה קשה היה ארמון הנציב בידינו.

ירושלים עצמה ספגה את  עיקר האש. מאות פגזים ופצצות, שהמטירו סוללות הארטילריה הירדניות, שיתקו את העיר. מפקדת החטיבה והסדנא טוּוחו גם הן, ובעקבות כך (ע"פ תכנון מראש) הועתקה מפקדת החטיבה לאתר אחר. הגש"ח בפיקודו של סא"ל נאמן הועבר לסיני. במצב שנוצר, האחריות לאחזקת מרחב ירושלים, לרבות השטחים שנכבשו ביהודה ושומרון ע"י החטיבה הירושלמית (מרמאללה בצפון ועד חברון ואדוריים בדרום) וכן שטחי ירושלים המזרחית שנכבשו במשותף עם חטיבת הצנחנים 55 (כולל הכותל) נוספו בפועל  לאחריות האחזקה של ס.מ. 799. כאמור, ירושלים ספגה את עיקר האש, נפץ  פגזים הדהד בתוככי העיר, מבנים נפגעו, אזרחים נפצעו למאות, ורכב מנותץ השמיע קולות מצוקה.

מכיוון שמרבית הרכב האזרחי היה מגויס, היה צורך לתקנו בסדנא הצבאית ובסדנאות האזרחיות המשולבות. עשרות כלי רכב חסמו את הדרך והמשטרה הפנתה אותם למגרשים ריקים. בתוך כל אותה קלחת של אש, פקקי תנועה וברזל מעוות של רכב פגוע, ניסיתי לבנות תמונת מצב עם קח"ש החטיבה, בין השאר באמצעות תצפית לאורך הקו העירוני.

עומס העבודה שנפל על הסדנא הקטנה בראשותי היה מדהים וחייב  להפעיל את מערך המילואים האורגני של הסדנא לאורך היום והלילה ולהפנות רכבים מגויסים וצבאיים למוסכים האזרחיים, שעמדו כאמור לרשותנו בתוקף צו ממשלתי. העובדים האזרחיים שרותקו למוסכים היו מבוגרים למדי, אך הדבר כלל לא השתקף בתפוקתם.

מנגד נאלצנו להתמודד כנגד כך שחיילי האו"ם, שנמלטו מארמון הנציב, פנו לביצוע תיקונים באחד המוסכים המשולבים שלנו, תמורת תשלום במזומן. לא נותרה לנו ברירה אלא להציב מספר חיילי מילואים במוסך למניעת הדבר.

היקף הדרישה לגרירה וחילוץ במרחב היה רב מנשוא ולכן (מייד כשהתנועה אפשרה), "גייסנו" וחיילנו מספר גררים, שפעלו עד תחילת המלחמה בעיר העתיקה ובוואדי ג'וז. במקביל הקמנו מחלקת חילוץ בראשות קצין מילואים ומספר נהגי  חילוץ.

עד מהרה נוצר צורך לתקן רכבים במקום הפגיעה/הקלקול. כמענה לבעיה הקמנו כתק"ל שכלל קומנדקר מצויד בחלפים ומספר בעלי מקצוע מיומנים שהגיעו לכל מקום שנדרש בו סיוע. בשלב מסוים הפעלתי את הכתק"ל לגיבוי חטיבה 16 בדרכה לכיבוש ציר י-ם-בית לחם-חברון, לתיקון כלי רכב לאורך ציר י-ם-יריחו וליעדים נוספים.

את גידול הצורך בכמות ובמגוון חלפים, לצריכה עצמית ולניפוק ליחידות, הצלחנו לממש בעזרת משיכה ממחסן חלפים שייקביץ בירושלים, שגויס לטובת הדבר, וממשיכה מסיבית מהיחש"ם בצריפין, בסיוע מצל"ח.

מספר חודשים לאחר שוך הקרבות הוצבתי במטה החטיבה הירושלמית (חטיבה 16) כקצין החימוש של החטיבה, שלה סיפקה הסדנא בפיקודי (ס.מ. 799 ביחש"ם 652) שירותי אחזקה, לפני במהלך ואחרי מלחמת ששת הימים. ראיתי בכך הערכה ותודה של החטיבה על השירות שהיא קיבלה מהסדנא המורחבת בפיקודי.
בעקבות השירות שלי בסדנא בתקופה המלחמה שונו כל תוכניותיי להשתחרר וללמוד באוניברסיטה. חתמתי קבע ושירתּתי בחיל החימוש עד פרישתי לגמלאות בשנת 1986, בדרגת סא"ל וכמהנדס תעשיה וניהול.

סגן יוסי גרוסמן בסדנא בשנת 1967

                     עובדי הסדנא בשנת 1968 בשלג

היחש"מ בשנים 1968 עד שנת 1971 בפיקודו של סא"ל רפאלי ניצן

מלחמת ההתשה - בתקופת מלחמת ההתשה האווירה הביטחונית בפיקוד מרכז הייתה די סוערת, בייחוד באזור הבקעה.

בתקופה זו הפעילות של יחש"ם מרכז - כך כונה יחש"ם 652 הגדול, שמנה אז כ- 2500 חיילים, הייתה במגוון תחומי החימוש. האחזקה של היחש"ם התבטאה בעיקר במתן מענה חימושי לביטחון השוטף במוצבים שלאורך קו המים, החל בתיקונים של טנקים וכלי רכב וכלה בטיפולים השוטפים בגדר המערכת. בימים אלו החלה ההתיישבות היהודית בחברון, ובעקבותיה החלה ההסלמה בהתנגדות הפלסטינאית עד כדי אירועי ירי לעבר כלי רכב יהודיים. היחש"ם נדרש למצוא פיתרון יצירתי ומהיר להובלת כוחות באזור חברון. כך נולדה המשאית הממוגנת בדומה למשאית "ספארי" של היום, וכל זאת באמצעים הקיימים ובליווי צמוד של החיל. מפקד היחש"ם דאז אל"מ ניצן רפאלי, זוכר בנוסטלגיה שיחידתו נטלה חלק בפרויקט של ליין (שיטת הסרט הנע) של הזחל"מים, הפיתוח היה פיילוט בחיל, ולימים אף הוטמע בשאר הסדנאות. כמו-כן נזכר מפקד היחש"ם כיצד הוטמע משק החלקים ועיתודם בעזרת המחשבים דאז בכל סדנאות היחש"ם.

סיפורו של רנ"ג נתן יעקב על שירותו ביחש"מ בשנים 1968-1981

רנ"ג נתן יעקב התגייס לצה"ל ב 10.8.1967, הוצב ליחש"מ 652 ושירת בסדנא צריפין משנת 1968 ועד האיחוד בשנת 1981.מילא מגוון תפקידים בתחום הרכב. התחיל כמכונאי רכב , מנהל מחלקת מכונאות בוחן רכב,חוליות עבודות חוץ והאחרון מנהל עבודה כללי, תפקיד מאדגר מאוד ומוביל בסדנא.העבודה בסדנא כללה בעיקר טיפולים ותיקונים ברכב סדיר וחירום ומשימות מיוחדות.

סדנת צריפין 791 היתה ידועה בצה"ל כמובילה בתחום התיקונים ובשירות הטוב והמהיר שקיבלו כולם.במלחמת יום הכיפורים עסקה הסדנא בשיקום רכב שנפגע והחזרתו במהירות ליחידות הלוחמות.

קורסים בבה"ד 20:הסמכת מכונאות רכב, ממונה בטיחות בעבודה, בוחני רישוי ועשן.

אנשים הזכורים לו מתקופת השירות ביחש"מ 652: רנ"ג ראול סוחר ז"ל, רס"ן שמעון זריהן ז"ל, רנ"ג גבי אשכנזי, רס"ן יעקב סגל, רנ"ג שלום משאש,, רס"ב מסטי מישל, רס"ב אברהם ניב, רס"ב רפאל בכר, מנחם דאמרי.

מפקדי יחש"מ בתקופת שירותו : סא"ל ניצן רפאלי, סא"ל יעקב אידן , סא"ל דוד שילה, סא"ל אהרון שטיינמינץ, סא"ל אפי למברגר.

זכרונות סא"ל ישראל גליקליך מתקופת שירותו ביחש"מ בשנת 1968

התגייסתי לצה"ל ב 3.8.1965. את שירותי ביחש"מ 652  כחשמלאי רכב בסדנת בילו התחלתי בשנת 1968 עם סיימי את שירות החובה בבית ספר למכי"ם (ביסלמ" כ) בשבטה שהיה אז ת"פ פיקוד הנח"ל..

במלחמת 6 הימים  השתתף ביסלמ"כ במלחמת 6 הימים כגדוד חי"ר באוגדה 38 של אריק שרון. האוגדה בקרב לילי מתוכנן פרצה את המערך המצרי המבוצר העיקרי בסיני מתחמי אום כתף -אבו עגילה, ששלט על הציר המרכזי בסיני

 כיבוש המתחם נועד לכוחות צה"ל לפרוץ אל תוך סיני.עם סיום הקרב באום כתף הופנה גדוד ביסלמ"כ ללחימה בעיר אל עריש.

בכל מהלך המלחמה הייתי חלק ממחלקת חימוש שנעה אחרי הכוחות שעדיין הכדורים שורקים. עסקנו בתיקונים ובאיסוף רכב שלל במיוחד משאיות שהיו חסרות לגדוד ביסלמ"כ.

הוצבתי בחשמליה שנוהלה ע"י אדם יקר ע"צ משה מפקד הסדנא היה יצחק בן יוסף. הייתי חלק מצוות החשמליה  שכלל חיילי חובה וקבע. יעוד הסדנא היה לספק שירותי דרג ב' לרכב של היחידות שהיו במרחב חלק מהרכב היה בסדיר וחלק בחירום.

עבודת הסדנא  כללה: ביקורות תקופתיות- ב.ת. ותיקוני "שבר" דרג ב'. שגרת הטיפולים שהוכתבה בהוראות קחש"ר חייבה ב.ת. אחת לחצי שנה לרכב סדיר ואחת לשנתיים לרכב חירום. (עם השנים רידד מקחש"ר את המיפרטים).

מפרט הב.ת. בחשמליה כלל פירוק יזום של מיכללים ושיפוצם דוגמת: פירוק הדינמו הגדול בנ.כ. ושיפוצו כולל החלפה יזומה של פחמים ומיסבים.

היינו מקבלים משימות מיוחדות עבור הצנחנים והיחידות המיוחדות כגון:

שינויים במערכת חשמל בג'יפי סיור ויליס כדי שיוכלו לצלוח מעברי מים בעומק מסוים.

השתתפתי בכתק"ל שנתן סיוע אחזקתי לכוחות במבצע כארמה שהיה ב 21/3/1968.. במבצע זה לא עברנו את הירדן. התמקמנו לפני קו המוצבים ואחר עברנו לסדנת יריחו.

סיפורו של רס"ב אליעזר נויהוז על שירותו ביחש"מ בשנים 1970-1976

רס"ב אליעזר נויהוז התגייס לצה"ל ב 2.2.1970 לאחר הטירונות הוצב ביחש"מ 652 סדנת צריפין שירת בשנים 1970-1976, בתקופת שירותו בסדנא מילא

נאמנה תפקידים של מכונאי רכב ובוחן רכב.מאורע שהשפיע עליו בעת שירותו היתה מלחמת יום הכיפורים שפרצה ב 6.10.1973.אליעזר טוען שבתקופת שירותו הסדנא היתה כמו משפחה עבורו.

קורסים בבה"ד 20 : בוחני רכב.

אנשים הזכורים לו מתקופת השירות ביחש"מ 652 : סא"ל ברוך צוקרמן- מפקד הסדנא. רס"ן יעקב סגל, .רנ"ג יעקב נתן, חזי אברהם, אודי אמיר, דב שאיר, רס"ב משה גטניו. 

מפקדי יחש"מ בתקופת שירותו :סא"ל ניצן רפאלי,סא"ל יעקב אידן, סא"ל דוד שילה.

היחש"מ בשנים 1971 עד 1975 בפיקודו של סא"ל אידן יעקב

מלחמת יום כיפור - פריסתה של הסדנה גיסית בערב מלחמת יום כיפור הייתה מורכבת מ-4 בסיסים פלוגות בג'וליס, פלוגה בצאלים (פלוגה ד') ושלוחות ברפיח ובשבטה.

ביום שישי 5 באוקטובר התקבלה התרעה על כוננות ביחידות צה"ל והסיבה לכך הייתה עליית "המתח הביטחוני בסיני". עם פרוץ המלחמה, כינס מפקד היחש"ג, אל"מ יעקב מרדכי, את קציני המטה לישיבת חירום. סגנו היה באותה העת, סא"ל שחר בן נון ויחדיו תידרכו את המפקדים לקראת המלחמה, ע"י קביעת סדרי עדיפויות לציוד שהיה בטיפול (טנקים, נשק, ציוד אופטי ובעדיפות משנית רכבים) במקביל ניתנה הודעת התרעה למילואים ומיד החלו בהכנת הגש"ח הנייד שנועד לשרת את אוגדה הגייס 162. גש"ח שאומן עוד לפני פרוץ המלחמה, יצא מיד עם ההודעה לשטח כאשר אל"מ יעקב מרדכי בראשו. בהמשך, לאחר בניית יחידות הגש"ח בסיני בעיקר בציר הצפוני בבלוזה.

פריסת סדנאות יחש"מ 652- לאחר מלחמת יום כיפור

מקור הנתונים: ספר " חיל חימוש כמכפיל הכח, תולדות חיל החימוש בשנים 1967-1985 עמוד 112.

במחצית השניה של שנות 1970 בוצעו שינויים במבנה יחש"מ 652-סדנאות קסטינה ובילו נסגרו.

סיפורו של רס"ב זאב דיבסק ביחש"מ 652

 הייתי סגן מפקד יחידה 790 בשנים 1971-1975

הוצבתי לראשונה ביחשמ 652 סדנת אזור בשלהי שנת 1971 כמכונאי (תומ"ת) רומח רוכב. זאת לאחר שסיימתי בבה"ד 20 קורס מכונאי טנקי שרמן ועברתי הסבה למכונאי תומ"ת. היות ועדיין לא הגיעו הכלים הנ"ל וטרם נפתחה מחלקת רומח רוכב, הפנו אותי לשמש כמכונאי  טנקי שרמן בראשותו של מנהל העבודה האגדי של מחלקת הרק"מ שלמה ארוך ששמו הלך לפניו במקצועיותו הרבה וניהולו על כל יחידות הרק"מ טנקי שרמן תומ"ת שרמן טנקי שוט חילוץ  וכיו"ב (ז"א מחלקת תובה, מחלקת הצריח, מחלקת האופטיקה, מחלקת החשמל ומחלקת הצבע).

הבוחן הראשי של טנקי השרמן באותה תקופה היה משה צ'ינגה שלא היה בורג וחלק שלא הכיר כמו את כף ידו, ולימים שימש כמנהל מחלקת הבחינה בסדנא סדנת אזור נבחרה לשמש כסדנא היחידה בצה"ל למתן מענה של דרג ב' לתומתים כולל טיפולי ג', אך כאשר הגעתי לסדנא עדיין לא היו ולא ידעו על קיומם של התומתים הנ"ל שהיו יחסית כלים מסווגים.

די סמוך למועד הצבתי בסדנא הגיע מפקד סדנא חדש צעיר, מקצוען ונחוש שהרשים את כל החיילים בניהולו וסמכותו ובקידום הסדנא בהרבה מובנים  העונה לשם חגי שלום (לימים ר. אג"א).

בשנת 1972נבחרתי עם קבוצה קטנה ואיכותית לשמש כמכונאי טנקי שרמן בפלגת חימוש לתרגיל הצהלי הגדול ביותר שערך צה"ל אי פעם שנקרא תרגיל "עוז" שתירגל את חציית התעלה באמצעות כוחות מפיקוד צפון, מרכז ודרום. תחילתו של תרגיל זה החלה בתרגיל משולב בבקעת הירדן של כוחות מחטיבה 35 ועם סיוע שיריון של גדוד טנקי שרמן. בהמשך, כל הכוחות שהשתתפו בתרגיל זה הועברו לפיקוד דרום לתרגול חציית התעלה. בראשותה של הפלגה הנ"ל עמד קצין צעיר ומקצועי סגן רון אברהם (לימים מפקד יחש"מ 638 ולאחר מכן בתפקיד ס. קחש"ר).

עם חזרתי לסדנא לאחר התרגיל הארוך, החלו להגיע סוף סוף התומתים הראשונים לסדנא ואני הועברתי ממחלקת שרמן למחלקת רומח רוכב בראשותו של רס"ר לזרוב דוד (ז"ל שנפטר בשיאה של מחלת הקורונה בשנת 2020). במהלך תקופה זו נדרשנו בחלקנו לתת שירותים של תיקוני דרג ב' לתומתים שהיו חלקם בסיני (גדוד 55) וחלקם ברמת הגולן (גדוד 403), כאשר בחלק מהמקרים נדרשנו לצאת עם ציוד מלא (רכבים חלקי חילוף וקבוצת חיילים) לנסיעות ארוכות ובחלקם עם ציוד חלקי ומצומצם.

לאחר תקופה קצרה יחסית במחלקת רומח רוכב בשנת 1973 נבחרתי אחר כבוד לשמש כבוחן התומ"תים עד לתחילתה של מלחמת יום כיפור. זאת בתקופתו של של רס"ן שמידוב שהיה מפקד הסדנא והחליף את חגי שלום שהתקדם בתפקידיו עם תחילתה של מלחמת יום כיפור בפיקודו של רס"ן הרמלין (לימים הר-מור) נדרשה הסדנא  לשלוח חוליה לאזור הגולן שתיתן מענה אחזקתי לתומתים. הקביעה לגבי החיילים שעולים לרמת הגולן היתה קשה בשל חשש לצאת לחזית והשתמטות החיילים במחלקה ובסופו של דבר התנדבתי אני ויצאתי עם עוד כ-5 חיילים לרמת הגולן, בשלב ראשון באמצעות אוטובוס מגוייס שהעביר קבוצות חיילים מפוחדים עד מוות ולאחר הגיענו קיבלנו מכונית מגויסת ששימשה אותנו עד לסיום המלחמה. באחת מהפעילויות של החוליה נדרשנו להיכנס לתוך שטח סוריה ולהחליף חטיבת כוח של תומת רומח בלילה אפל במיוחד, כאשר אסרו עלינו להדליק תאורה שלא נתגלה על ידי הקומנדו הסורי. ביצענו את המוטל עלינו בהמון חששות אך במקצועיות רבה, תוך מישוש של חלקים המיועדים לפירוק, שלא יכולנו לראות ועד להשלמת המשימה תוך שאנחנו מפנים את התומת התקול בנסיעה מטורפת לכיוון השטח הישראלי.

בסיום המלחמה חזרנו כמובן לסדנא שם ציפתה לנו עבודה רבה של תומתים שנפגעו או תומתים תקולים ואז עבדנו כמעט 24 שעות מסביב לשעון על מנת להחזיר את התומתים לכשירות מבצעית. במקביל הוחלט על קליטת תומתים חדשים מסוג רוכב ששימשו את צבא נאטו בסדנת אזור, ואז החלנו לקבל ולקלוט עשרות תומתים שהגיעו אלינו והחלו תהליך קליטה והתאמה לציוד הצהלי. עבדנו מול הבוחנים של המש"א שנדרשו הוציא אישור לכשירותם ותקינותם (כושר 0). מדובר היה  על עבודה מואצת מסביב לשעון שעם סיומה קודמתי להיות מפקד מחלקת רומח רוכב. כמו כן לאחר המלחמה הוחלט לפתוח סדנאות דרג ב' נוספות בצפון ובדרום וזה כמובן עלה בכך שחלק מהחיילים במחלקה הועברו לסדנאות אלה. המשכנו לעבוד בתנאים מאוד קשים ומלחיצים לסיים טיפול ג לתומ"תים שנדרשו לחזור לכשירות מבצעית ביחידות שלהם. בתקופה זו נערכו מספר בקורות של גורמים שונים על תיפקוד המחלקה שסיימה אותם בציונים גבוהים ובמורל מאוד גבוה. 

בחודש אוגוסט 1975 השתחררתי מהצבא עם סיפוק רב וברגשות מעורבים, ובתחילת שנת 1976 החלטתי לחזור לשירות סדיר בסיועו ובהכוונתו האנושית והמקצועית של מי שהיה באותה תקופה מפקד היחש"מ סא"ל שילה דוד – מפקד משכמו ומעלה. לדרישתי, הועברתי בהסכמה לשמש  כבוחן בחולית הבקורת הפיקודית של פיקוד מרכז תחת פיקודו של רמ"ד אחזקה רס"ן בנצי שמיר  ובניצוחו של אל"מ גדי בתר מחש"פ מרכז. את שרותי בצה"ל סיימתי בשנת 1996 כק. מטה בפיקוד מרכז בתפקיד ק. הח"י פיקודי.

רס"ב זאב על תומ"ת הרומח 175

רס"ב ביבס עם בוחן ראשי רומח רוכב רסר נועם הורוביץ

סיפורו של אל"מ ישראל קרן על שירותו ביחש"מ בשנים 1973-1977

אל"מ ישראל קרן התגייס לצה"ל  בשנת 1965 והחל את שירותו כחימושניק ביחידת "מצוף 247" מעבר לקווי האוייב, שירת כ-קח"ש נח"ל, 5 שנים ב-יחש"מ 652, קח"ש חטיבה 401, קח"ש אוגדה 162, מפקד יחש"מ 674 אותו הוריד בדצמבר 1981 למחנה "חיון" ב"ערבה", רע"נ אחזקה וטנקים והשתחרר מצה"ל לאחר מילוי תפקיד רמ"ח ארגון באט"ל – רמ"ח שביעי במחלקת ארגון וכחימושניק ראשון בתפקיד זה.

ישראל מספר - שירתתי ביחש"מ 652 מפברואר 1972 עד פברואר 1977 בשלושה תפקידים:

• מפקד סדנא 799 – "שנלר" 
• קצין הפעלה
• סמג"ד.

אפרט את המאפיינים והביצועים היחודיים של יחש"מ 652:

1. היחש"מ העסיק אלפי חיילים מהשוליים שנקראו "נערי רפול" (היו ב-יחמ"ש כ-2200 אנשי צבא ואזרחים).היו תקופות של-יחש"מ היתה פריסה כמעט ארצית עם כ-12 פלוגות מהדרום:

אילת, עין יהב, קסטינה, עזה, ביל"ו צריפין, יאזור, בית ליד, ירושלים, יריחו, ג'יפטליך, בית-אל. כמו כן, מספר פלגות: מחנה יוסף, מחנה ישי ועוד...

1. ה-יחש"מ היה חלוץ ביצירת "ליינים" לביצוע טיפולים מכל סוג כשהמעניין מביניהם – סדנא "עזה" אליה העבירו מכל הארץ זחל"מים לביצוע ביקורות תקופתיות וטיפולי דו"ש – תחום "הנדסת תעשיה וניהול" היה חזק ב-יחש"מ. סדנת צריפין – התמחתה ב-נונונים וג'יפים, סדנת ביל"ו - לנושאי משאיות ריו ועוד...

תפקידים שמילאתי ב-יחש"מ:

• מפקד סדנא 799 "שנלר" – המיוחדות:

קירבה לפיקוד עם כל המשתמע עם רכב "גנרלים" ומזג אוויר בעייתי בחורף. אירוע מיוחד שניתן לציין – הסדנא פרסה ב"קלנדיה" במרס 1973 לקראת המצעד הצבאי האחרון פלגה עם בעלי מקצוע רבים כולל מסדנת "יאזור" לנושא רק"מ ונגמ"שים ולמעשה נתנו שירות לטור חת"מ, טור הנדסה וטור רגלי מנוייד. כמו כן נתנו סיוע ענק לטור שריון – לחט' 7 בנושא נגמ"שי ברדלס 113-M – תחום שהיינו חזקים בו.

נקראתי בגמר המצעד למפקדי הטורים – אל"מ יאנוש בן-גל מח"ט 7 - מפקד טור שריון, לאל"מ אלי עשת מפקד טור חת"מ - מפקד בה"ד 9 ולמפקד טור הנדסה – מפקד בהל"צ ו"אספנו" 3 בקבוקי שמפניה עם דברי תודה והקדשות מכובדות.

אירוע נוסף – תמכנו באימון ההקמה של אגד תחזוקה אוגדה 146 שהתקיים בבקעת הירדן בקיץ 1973 לקראת מלחמת יום הכיפורים (אימון אגד תחזוקה ראשון). ובעבר – סדנא שנתנה שנים רבות שירות אחזקה לנשק בריטי ליחידת מצוף 247 עד מלחמת ששת הימים.

• קצין הפעלה – תפקיד שריכז בזמנו את תוכניות העבודה והביצוע של כל הסנדאות.

אירוע מיוחד – עסקנו מייד אחרי מלחמת יום הכיפורים בביצוע החזרה לכשירות של אלפי כלי רכב וציודים נוספים לפני הכנסתם חזרה לימ"חים – נושא שבוצע בעשרות מוסכים אזרחיים כמו: מוסכים של אגד ודן, מרכבים, שלב ועוד... הנושא נבדק בהמשך ע"י מבקר המדינה ובהחלט צויין לטובה.

• סמג"ד היחש"מ – התמניתי בתקופת המג"ד סא"ל דוד שילה – תפקיד מעניין כשמדובר ביחמ"ש גדול ובהמשך – קח"ש חטיבה 401 בסיני.

 ביקור נשיא המדינה אפרים קציר  בסדנת אזור ב 12/1976. שני מימין הנשיא אפרים קציר , הרמטכ"ל רא"ל מוטה גור ביניהם רס"ן ישראל קרן סמג"ד

סיפורו של אל"מ שוקי שדה (פוליאקוב) על שירותו ביחש"מ בשנים 1970-1973

שוקי התגייס לצה"ל ב 10/8/1966 ושובץ לשירות בחיל החימוש כמכונאי רכב. אחרי תקופה קצרה יצא  לקורס קצינים. אחרי שירות של קח"ש גדוד 890 הוצב כסמ"פ סדנא 791 בצריפין, ולאחר סיימו את התפקיד עבר לבקעת הירדן  כמפקד סדנת ג'יפטליק 658.

סיפורו של רס"ב פרדי שקדי על שירותו ביחש"מ בשנים 1972-1981

רס"ב פרדי שקדי התגייס לצה"ל ב 5.10.1970, אחרי סיום הטירונות הוצב לבה"ד 20 ועבר קורס חשמל רכב.ביחש"מ 652 הוצב בשנת 1972 ושירת בסדנאות קסטינה 861 ובסדנת צריפין 791 עד האיחוד עם יחש"מ 650.בשנת 1981. 

אנשים הזכורים לה מתקופת השירות ביחש"מ 652 יהודה לוי,ציון עוזרי ואפרים דניאליס.

מפקדי יחש"מ בתקופת שירותה סא"ל יעקב אידן , סא"ל דוד שילה, סא"ל אהרון שטיינמינץ, סא"ל אפי למברגר.

סיפורו של רס"מ חזי אברהם על שירותו ביחש"מ בשנים 1972-1975

חזי התגייס לצה"ל ב 2/7/1972עם סיימו את הטירונות הוצב בבה"ד 20 ועבר קורס מכונאי גנרטורים.בסיום הקורס הוצב לסדנת צריפין 791 במחלקת גנרטורים וצב"מ. עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים ב 6/10/1973 ניתנה הוראה למחלקת גנרטורים וצב"מ להתחיל לשפץ מנועים של רכב. בשנה האחרונה של השירות החובה הייתי אחראי משרד רישום של המחלקה. במסגרת תפקידי הייתי אחראי על מרכז הרישום שכלל טיפול בכל כניסות ויציאות הציוד של המחלקה גנרטורים וצב"מ, כולל הוצאת ציוד לתקון במוסכים אזרחיים. חזי מספר שהשירות הצבאי תרם לו רבות מבחינה אישית. מתבטא באחריות אישית, מוסר עבודה וראיה מערכתית.

אנשים הזכורים לו מתקופת השירות ביחש"מ 652 : רס"ן ברוך צוקרמן- מפקד הסדנא, רס"ב משה גטניו, רס"ב משה מאיר, אודי מאיר, ישראל מולאי, דב זליקוביץ , דב שאייר, משה הרפז, יהודה שטיין, מאיר חנין ואלון גלעדי.

מפקדי יחש"מ בתקופת שירותו סא"ל יעקב אידן וסא"ל דוד שילה.

היחש"מ בשנים 1975 עד שנת 1977 בפיקודו של סא"ל דוד שילה

                      שירות צבאי

1. 1952- גיוס לצה"ל לחיל החימוש.
2. 1953- סדנת קסטינה- מכונאי רכב.
3. 1954 - סדנת קסטינה- אחראי קבלת רכב.
4. 1955 - חט' 5- מפקד כת"קל .
5. 1955 - שחרור  מצה"ל..
6. 1956- חט' 7 /יר"מ 764- מבצע קדש- מילואים.
7. 1957- גיוס לקבע – חט' 7/ע. קח"ש.
8. 1958- יציאה לקורס קצינים.
9. 1959-1960- גייסות השריון- ק. נשק ותחמושת.
10. 1961-1962- חט' 7/קח"ש גדוד 52.
11. 1963-1965- גייסות השריון/ק. רק"מ.
12. 1966-1968-קח"ש חט' 7 כולל מלחמת ששת הימים.                                                      
13. 1968- לימודים בפו"מ.
14. 1969-1970- סגן מפקד סדנא גייסית 650.
15. 1971-1973- קחש"א 252.
16. 1973- קח"ש מרחב שלמה.
17. 1973-1974- לימודים אקדמאים.
18. 1975-1977- מפקד יחש"מ 652.
19. 1977-1979- מחש"פ צפון.
20. 1979-1982-נספח צה"ל בדרום אמריקה.
21. 1983- שחרור מצה"ל.
22. 2000-2010 – יו"ר עמותת חיל החימוש.            

רקע  עם קום המדינה  והתארגנות צה"ל כצבא מודרני והקמה מאורגנת של יחידות עם הקצאת משאבים, הוקמו בצה"ל בשנת 1954 3 יחשמ"ים:

• יחש"מ 651- פיקוד הצפון.
• יחש"מ 652- פיקוד המרכז.
• יחש"מ 653-פיקוד הדרום

 תפקיד היחש"מים שנפרסו עם הסדנאות שלהם בכל המדינה, היה אחזקה שוטפת, של כל הצל"מ במרחב הפיקודים. בנוסף ליחשמ"ים קם באותה תקופה במחנה חסה  גדוד 82 של חיל השריון, והוקמה  סדנא 699 שנהפכה עם הזמן (בתקופת מלחמת קדש). לס.ג. 650. עיקר עיסוקה היה בתחום רק"מ (טנקים) שהיה אז בצה"ל, ובנושא רכב ונשק של יחידות השריון. שלשת היחש"מים עסקו בשנות ה-50 בעיקר ברכב , נשק ואופטיקה וכמעט לא עסקו ברק"מ.. עם סיום מלחמת הכיפור בשנת 1973 בוצע שינוי במבנה צה"ל  יחש"מ 653 בדרום (מחנה נתן) הפך להיות אחראי על האחזקה של היחידות ברחבי סיני.

ופיקוד המרכז- יחשמ"מ 652 קיבל אחריות מצמח בצפון ועד אילת בדרום כולל רצועת עזה עם 11 סדנאות הפרוסות במרחב הפיקוד.

סדנאות היחש"מ

        סדנאות בילו 795 וקסטינה 861 נסגרו בשנים 1976-77.

סא"ל דוד שילה החל את תפקידו כמפקד יחש"מ 652 בשנת  1975 וסיים ב 1977. קודמו בתפקיד היה  סא"ל יעקב אידן. המשימה העיקרית ביחש"מ אז הייתה  סיום החזרה לכשירות של הצל"מ של פיקוד מרכז לאחר מלחמת יום כיפור והשליטה  על 11 פלוגות היחש"מ. כדי לקיים את היחידה שתפעל ביעילות במרחב זה, נהג סא"ל דוד שילה אחת לשבוע (פרט לעין יהב ואילת שהגיע אליהן פעם בשבועיים שלושה)  לבקר בכל אחת מן הפלוגות ולראות פיזית את האנשים.מבחינתו ראה חשיבות לדבר עם המפקדים והחיילים  ולראות את הבעיות בשטח., לדעתו אין אפשרות לפקד על יחידה מבלי לראות את המצב פיזית בשטח.בתחילת התפקיד, ראה שמבין 2200 חיילים ואזרחים כ-400 חיילי חובה עם קשיי הסתגלות (שבזמנו נקראו נוער שוליים).הנערים היו חסרי השכלה, מרביתם לא למדו בבתי ספר וגויסו לצה"ל על מנת שלא ימצאו עצמם ברחובות. חלקם היו מבתים קשים עם רקע סמים ואלימות. 

מוטה גור אשר היה הרמטכ"ל באותם ימים לא היה מעוניין לתקצב אותם חיילים מהסיבה שמשרד הביטחון לא תיקצב .את נוער השוליים. מדיניות הצבא היתה  להציבם  לחיל החימוש כדי שיהיו שוליות של בעלי המקצוע על מנת לתת להם ידע מקצועי, מדים, מעט כסף וקורת גג. סא"ל דוד שילה ששירת כסמג"ד בס.ג.  650 בסוף שנות ה-60, הושפע ממפקד הס.ג. סא"ל אליהו ברק /בליטי) שבזמן כהונתו כמפקד בשנת 1965 ביקש שיביאו לו כ"א שיעזרו לו לנקות את הסביבה, בניהם היו גם בחורים צעירים שלא שרתו בצבא שעזרו לו בצביעה, נקיון וכל הכרוך בתחזוקה, את הבחורים הצעירים החליט סא"ל  אליהו ברק להפוך לבעלי מקצוע והעניק להם מדי צבא. סא"ל דוד ראה בפרויקט של סא"ל אליהו ברק מס.ג. 650  כמודל ליישום ביחש"מ 652..

סא"ל אליהו ברק (בליטי) מפקד ס.ג. 650 ורס"ן דוד שילה  סמג"ד ס.ג. 650 – באירוע בשנת 1970

בעלי תפקידים ביחש"מ 652

• סא"ל נאמן אריה- שהיה מפקד יחש"מ 652 בשנים 1958-68 הקים את הגש"ח (גדוד שירותי חימוש).של הפיקוד וקיבל  מינוי משנה(מנמ"ש) כמפקד הגש"ח.
• רס"ן ישראל קרן -סמג"ד יחש''מ 652,
•  סרן אבי מלמד- בתפקידי מ''פ בית ליד 798 וקצין הפעלה ביחש"מ,
• סרן חגי שלום - מ''פ אזור 790.
• רס"ן  יצחק הרמלין- מ"פ אזור 790
•  רס"ן ברוך צוקרמן- מ"פ צריפין 791 
•  רס"ן  פסח מורנו מ"פ צריפין .791   
• סרן יגאל ארז מ"פ בילו 795 נסגרה בזמנו בשנת 1976.

מסדר החלפת מפקדי  יחש"מ 652 בסדנת אזור. סא"ל דוד שילה עומד לפני הבמה, על הבמה מימין המחש"פ אל"מ גדי בתר ומפקד הסדנא רס"ן יצחק הרמלין-שנת 1975

מסדר החלפת מפקדי יחש"מ 652 בסדנת אזור סא"ל דוד שילה מצדיע למסדר -  שנת 1975

ביקור נשיא המדינה פרופ' אפרים קציר בסדנת אזור. משמאל לימין סא"ל דוד שילה, הנשיא פרופ' אפרים קציר, 2 אנשי סדנא שמותיהם לא ידועים  לי, קחש"ר תא"ל דר' אלעזר ברק- תאריך  12/1976

טיפוח חיילים טעוני טיפוח- הקמת בית ספר בסדנת צריפין

על מנת לפקד עליהם בנה סא"ל דוד שילה תפיסת עולם, שנוער השוליים בסופו של יום הם אלו שיהיו ההורים של דור האזרחים והלוחמים הבא. במפגש שהשתתף עם שר הביטחון שמעון פרס, הרמטכ"ל מוטה גור ואלוף הפיקוד יונה אפרת, קם סא"ל דוד שילה  ושאל מה הוא עושה עם החיילים טעוני הקיפוח?

 מוטה גור התנגד לפעול ללא תקציבים. סא"ל דוד שילה החל לפעול לבד לקידום נושא חינוך החיילים טעוני הטיפוח, פנה לגורמים במטכ"ל וביקש מהם עזרה עבור אותם החיילים,  העלה רעיון להקים בית ספר ביחש"מ 652 כדוגמת הבית ספר בס.ג  650,אבל הפתרון בסוף לבית ספר היה  במבנים נטושים שהשאירו הבריטים בצריפין, עם קבלת ההחלטה, החלה פעילות  להקמת הבית ספר בצריפין, במעורבות וסיוע מטכ"ל אג"א תא"ל חיים טננבוים  ובהדרכת רשת אורט.

דבקותו במטרה והרצון להקמת הבית ספר לחיילים טעוני קיפוח, הביאה לקבלת לאישור ח"ג וחומרים מיחידות ההנדסה , אכ"א סייע בקבניו"ת, חיל החינוך סייע במורות, וכך עם אפס תקציב בעזרת חבריו  מהצבא  וחיילי היחש"מ  בפיקודו של מפקד סדנת צריפין רס"ן פסח מורנו הקימו בית ספר בצריפין עבור חיילי נוער השוליים.

בבית ספר  למדו החיילים השכלת בית ספר יסודי. בין החיילים הללו היו אנאלפביתים (שאינם יודעים את הא,ב).  החיילים האלה קיבלו יחס מיוחד בשיעורים פרטיים .מחיילות מורות, לבית ספר היה פסיכולוג תעשייתי למשך שנה אשר שימש לסא"ל דוד שילה כיועץ וכך עם צוות של שלוש מורות ושתי קבניו"ת  בפיקוד סגן נסיה שניהלה את כל  הטיפול בחיילים. הנערים הללו החלו ללמוד ולעבוד.

הודות למאמציו כ-70% מהחיילים טעוני הטיפוח סיימו את שירותם הצבאי בהצלחה. שילה מדגיש כי ההצלחה נזקפת לזכותם של כלל המפקדים ומנהלי העבודה ביחידה שנרתמו למשימה. הצלחת הבית ספר בסדנת צריפין שהתבטאה בקידום החיילים והנוער והפך אותם לחיילים ואזרחים טובים יותר ושינו לחלקם הגדול את החיים, הביאה להקמת בתי ספר נוספים בצה"ל, כדוגמת הבית ספר בסדנת בית אל (יחש"מ 652).שהוקם בשנת 1977.

מהפכה בתחום הטיפול בנוער הביא הרמטכ"ל רא"ל רפאל איתן (רפול) בשנים 1978-83 שבתקופתו ואחריה זכו האוכלוסיות בעלי קשיי הסתגלות שכונו נערי רפול לטיפול מיוחד במהלך שירותם כולל מעבר טירונות מיוחדת בחוות השומר.

    חנוכת בית ספר בסדנת בית אל בהשתתפות הנהלת אורט ראשון מימין  

    סא"ל דוד שילה – שנת 1977

טיפול ביחידה ובפרט

סא"ל דוד שילה למד, שמעבר להיותו מפקד, למשמעת, לפקודות ולעבודה יש לדאוג ולטפל בצרכי היחידה והחיילים כפרט, לטענתו זהה -א.ב הבסיס כדי להפעיל אנשים. למלא את משימות היחידה.  את אלו למד בשירותו  ב -650 משום שעד אז שירת ביחידות שדה (שריון , חטיבה 7) שם בעיות הפרט היו חשובות אך התכליתיות של המלחמה הייתה חשובה יותר ולכן ב-650 למד לטפל בפרט וקבע שבעיות הפרט חשובות ממדרגה ראשונה.

ואת המדיניות הזאת יישם ביחש"מ 652. מעבר לעבודות האחזקה והטפולים בצל"מ, הדאגה לפרט והשכלת החיילים הן שתי המשימות חשובות ביותר. המדיניות התבטאה בפעיליות הבאות:

• מנהלי העבודה בכל 11 הסדנאות נרתמו למשימת הטפול והכשרת החיילים שתחת פיקודם.
• דאגה אישית לצרכי החיילים, לקשיים, הסתגלות, לבעיות המשפחתיות וכו'. דאג לבקר בבתי אנשי הקבע לעתים כדי ליצור שלום בית במשפחה ואף לעזור להם כלכלית.
• עידוד יציאת אנשי קבע וחיילים לקורסים.
• אירגון נופש למפקדת וסדנאות היחש"מ בחודשי הקיץ-מפקדת היחש"מ ארגנה אחת לשנה נופש בחוף מכמורת. למרות שלא היו ליחש"מ תקציב מיוחד יצא הנופש לפועל עם המשאבים הקיימים של היחש"מ. החיילים הקימו מחנה אוהלים בחוף מכמורת. הארגון כלל תפריט צבאי משופר וצוותי בידור מצה"ל. מפקדת היחש"מ והסדנאות עברו במחזורים את מחנה הנופש והחיילים נחו ונהנו.

    חתונה ביחש"מ – שנת 1976

  סיכום אישי של סא"ל דוד שילה

דצמבר 2024

 מפקדים, חיילים ואע"צ מוטלת עלינו החובה לדאוג לכשירות הצל"מ וכלי ההנדסה של      צה"ל ובנוסף לפתח אמצעי לחימה שיאפשרו לצה"ל להתמודד עם האתגרים במלחמה ובשלום, וכך כל משרתי החייל מאפשרים לצה"ל להתמודד עם כל הקשיים על אף המשאבים המצומצמים.      תודה לישראל גליקליך על העזרה בעריכת חלקי בספר.

זכרונות סא"ל ישראל גליקליך מתקופת שירותו ביחש"מ

הייתי ראש  צוות אחזקת א"מ (אמצעים מיוחדים) בסדנת צריפין 791- שנים 1980-1968. עם סיום מלחמת שש הימים ב 12.6.1967 החלה מלחמת התשה  בחזית המזרחית עם ממלכת ירדן  והמחבלים. מאוג' 1967 החל ארגון פת"ח להחדיר מחבלים ליהודה ולשומרון ולהקים קיני טרור בגדה. הזמן שלקח לצה"ל להתארגן לפעילות בט"ש לשמירת הגבול הארוך עם ירדן, אפשר לארגון  פת"ח  להחדיר  ליהודה ולשומרון מאות מחבלים. נוסף לחדירת המחבלים, המחבלים היו יורים מידי פעם פגזי מרגמות וירי ישיר על כוחותינו. אליהם היה מצטרף צבא ירדן לעתים  בירי ארטילרי על כוחותינו, דבר שחייב הקמת מוצבים  ממוגנים לכוחותינו על הירדן על הירדן.  פעילות  מגן  של בט"ש שתעצור את חדירת החבלים מעבר לירדן.

חדירת החבלים, ופעילות הטרור שלהם נגד חיילי ואזרחי צה"ל חייבו את צה"לליצור מארבי הלילה הרבים הרגילים שהושכבו מידי לילה לא הביאו לתוצאות משמעותיות אבל התישו מאד את החייליםשחיו בתנאי בקעת הירדן הקשים.

הצורך הדחוף למציאת פתרונותטכנולוגיים, הביאו את חיל החימוש (הטנ"א), הפיקודים ובסיוע התעשייהלמצואפתרונותטכנולוגיים שיסייעו לכוחות להילחם נגד חדירות המחבלים.

 הקמת צות אחזקת א"מ ביחש"מ 652/ס.ב. 791

הצטיידות הגדולה בצה"ל בצל"מ א"מ חייבה להקים בדחיפות מערך אחזקה בדרג א', ב' ו ג'. ואכן בסוף שנת 1968 הוקם צוות אחזקה בדרג ב' בפקמ"ז שהיה שייך ליחש"מ 652/ס.ב. 791 בפיקוד סא"ל ניצן רפאלי.מפקד רס"ן יעקב גלס (גל) ז"ל. הצוות המייסד כלל 5 אנשי צוות הבאים:

•  הנדסאי אלקטרוניקה/חשמלאי רכב- ר' הצוות סמ"ר ישראל גליקליך.
•  סמל שטיינפלד.-מכשירן
•  רב"ט אורי מונטג.- טכנאי צריח
•  סמל שמואל הכט- נשק
•  רב"ט אשר- נהג .

 במהלך הזמן , החיילים שהיו בחובה השתחררו או עזבו (אורי מונטג הלך לקורס קצינים). החליפו אותם חיילים חובה במהלך השנים הזכורים  לי:

• סמל חזי שטנג (שגב)- נשק.
• סמל פנחס פרלה- מכשירן.
• סמל יהונתן ג'רבי- מכשירן
• סמל בן יהודה מכשירן
• רב"ט קלמן- מכונאי
• רב"ט יוסי- נהג

  בגלל הסיווג הביטחוני ה"סודי" של המערכות, קבלנו בסדנת צריפין מקום מבודד לעבודה, מקום שאנשים לא  היו מסתובבים בקרבתו.  רכב הניוד היה בתחילה נ"כ רגיל שדגמנו אותו בארגזים לחלפים וארגזי כלים. לאחר כשנתיים הוחלף הרכב בנ"כ אמבולנס סגור ומדוגם. עם התארגנות הצוות, עברנו השתלמות בבה"ד 20 על האמצעים המיוחדים (א"מ). האחראי על ההשתלמות היה סא"ל שן צור  רע"ן א"מ ורס"ב מורד ממקחש"ר.

מימין לשמאל: מפקד היחש"מ סא"ל יקב אידן, רס"ל ישראל גליקליך, סמ"ר חזי שטנג (שגב), סמל יונתן ג'רבי וסרן אהרון שמידוב בהסבר לאורחים- שנת 1972

היחידות שנתנו להן מענה אחזקתי בדרג ב':

 1) חטמ"ר 417- חטיבת הבקעה שכללה את גד' סיירת  "חרוב" במחנה "גדי", גד' תעסוקה מבצעית   

    (תע"מ) במשטרת יריחו ומוצבי הבקעה לאורך הירדן. עם פירוק גד' סיירת בשנת 1974 החליפו

   אותו בתע"מ בעיקר חיילי נח"ל מהאחזויות שקמו בבקעה שהפכו לאחר שנים ליישובי קבע.

2. בה"ד 3- בי"ס למקצועות החי"ר שישב בחווארה ליד שכם- החל משנת 1970.
3. חטמ"ר  612 עמק הירדן- החל משנת 1973- אחרי מלחמת יוה"כ עבר מפצ"ן לפקמ"ז.
4. חטמ"ר 406-חט' הערבה. החל משנת 1973-אחרי מלחמת יוה"כ עבר מפד"מ לפקמ"ז.
5. חטמ"ר 512- חט' אילת. החל משנת 1973- אחרי מלחמת יוה"כ עבר מפד"מ לפקמ"ז.
6. רצועת עזה- החל משנת 1973- אחרי  מלחמת יוה"כ עבר מפד"מ לפקמ"ז.

שיטת האחזקה

הצוות עבד לפי תוכניתעבודהשעקרונותיה נקבעו לפי הנחיות קצין אחזקה חימוש פקמ"ז רס"ן גרעין ז"ל, החליפו רס"ן הוכמן. עקרונות האחזקה בתחילה היו: הצוות יורד אחת לשבועיים לשבוע שלם לבקעה. מבצע ביקורת חימוש פיקודית לכל צל"מ וציוד א"מ שנמצא בגדוד סיירת חרוב שאחראי על הגזרה הצפונית , בגדוד תע"מ שאחראי על הגזרה הדרומית ומבצעתיקונים במכשירים אופטיים בכל מוצבי הבקעה במיוחד למשקפות 120*20 ששימשו לתצפיות ארוכות טווח. הצוות מתקן את תיקוני דרג ב' שהתגלו בכל צריחי ה"דגן" "מרבל",מתקן תיקוני דרג ב' קלים באמצעים לראיית לילה (אמר"ל) ב"משוררים" ובמכשירי א"א. בגלל המצאי הקטן של האמרלי"ם (בשנים 1968-1969), שלא אפשר רזרבה טכנית להחלפה. אמרלי"ם שלא יכולנו לתקנם ביחידה היו מועברים מהיחידה דרכינו ישירות למש"א 7100 /מח' אופטרוניקה  לתקון בנוהל בהול בסבב קצר. ע"צ הוך היה מנהל המחלקה, ע"צ סול הטכנאי המומחה.

בתחילת שנות 1970 שמלאי האמרלי"ם וצריחי ה"דגן" "מרבל" בצה"לגדל כולל מלאי החלפים, החלו לתקן אמרלי"ם במחלקת אופטרוניקה שב.ס. 791 צריפין. תיקוני דרג ג' הועברו למש"א בנוהל רגיל.ע"צ פנחס לנקרי היה מנהל מחלקת אופטרוניקה בצריפין. בתקופת מלחמת יום הכיפורים עבדנו באופן מוגבר בבקעה, גדוד סיירת חרוב שירד להילחם בסיני הוחלף ע"י אנשי מילואים וחיילים מאחזויות הבקעה. אחר מלחמת יום הכיפורים , כדי להקל על פיקוד צפון ופיקוד דרום שלחמו קשה במלחמה ונשארו אחריה עם גבולות מורכבים להגנה החליט המטכ"ל,הוחלט במטכ"ל שפקוד המרכז יקבל את האחריות על כל הגבול עם ירדן מחמת גדר ועד אילת ואת רצועת עזה.

שיטת האחזקה נשארה, אבל תדירות הביקורים היזומים השתנתה וגרמה לנו לעומס רב, בחודש עבודה היינו שבוע אחד בבקעה, שבוע אחד בערבהובאילת ועוד כ 3 ימים בחודש הקדשנו לרצועת עזה, בחט' העמקים ובבה"ד 3 בקרנו אחת לחודשיים (בערך).

במידה והיו מצטברים בבקעה צריחי"דגן" "מרבל" לאכשירים שפגעו בפעילות המבצעית של היחידות, היינו יורדים לפי קריאה לבקעה ליום יומיים לתיקונים על חשבון עבודות בעדיפות נמוכה יותר.

בשנת 1974 נוספה לצוות משימה נוספת, והיא קליטת טילי נ.ט. "סאגר" שנפלו שלל במלחמת יום הכיפורים ומאוחר יותר גם את טילי הטאו "עורב" האמריקאים. אבל זה כבר סיפור אחר.

1. סיירת חרוב-מארבי "דגן"- "מרבל"

סיירת חרוב הגיע להישגים במלחמה עם המחבלים, הידע  והניסיון המקצועי והמבצעי שנרכש ע"י היחידה התבטאו גם במארבי ה"דגן" "מרבל".

ההצלחה הגדולה ביותר של התקלות מארב "דגן" "מרבל" בכח מחבלים היה בליל

 3-4.5.1970, מארב של סיירת חרוב נתקל  ב 30 מחבלים באזור ואדי מליח בין מוצב ארז למוצב שקדיה. בהתקלות נהרגו 15 מחבלים, 3 מחבלים טבעו בנהר הירדן ו 8 נפלו בשבי.

 מג"ד חרוב סא"ל יוסף קולר ( לימים תא"ל) הביע את  הערכתו המיוחדת לחיילי המארב שנתקלו במחבלים, לאנשי  חימוש חרוב, ולנו אנשי צוות א"מ יחש"מ 652/ס.ב. 791.

נ.כ. עם צריח "דגן" "מרבל"

סכום תפקיד ר' צוות אחזקת א"מ

  שירתי בתפקיד ר' צוות אחזקת ציוד א"מ ובט"ש בשנים  1968-1976. התחלתי בתפקיד כאיש  קבע  צעיר (סמ"ר) בן 21 בתחילת דרכו, וסיימתי אחרי 8 שנים נשוי ואבא ל 2 ילדים.  מארבי צריח ה"דגן" "מרבל" היו בתקופת שירותי בתפקיד אחד המשימות המבצעיות החשובות  בפיקוד המרכז. עבדנו וחיינו בתנאים קשים בחום הקיץ בבקעה ובערבה, אבל כולנו הרגשנו  שאנו עושים  משהו חשוב בצה"ל ולביטחון המדינה, הרגשנו את הרוח, ושעל כתפינו מונח משא חשוב מאד. משק צריחי ה"דגן" "מרבל" המשיך להתקיים בפקוד מרכז עד תחילת שנות ה 80. התפקיד של ר' צוות א"מ היה עבורי, אחד התפקידים היפים, המאתגרים והקשים שעשיתי במסגרת  שירותי רב השנים בחיל החימוש (הטנ"א). תודה לכל אלה שסייעו לי בתפקיד, מפקדי התומכים, מנהלי עבודה בסדנאות,וחברי לצוות, חיילי החימוש (טנ"א) שעבדו  איתי לאורך השנים. בתחילת שנת 1976 יצאתי לקורס קצינים.

הערכה והוקרה מיוחדת  לסא"ל דוד שילה מפקד יחש"מ 652 ורס"ן פסח מורנו מפקד סדנת צריפין, שהמליצו עלי והוציאו אותי לקורס קצינים.

פבלו פרנס  סיפור שירותי כחייל חימוש בסדנת אזור (1977-1981)

התגייסתי לצבא בשנת 1977, מלא מוטיבציה לתרום למערך החימוש. לאחר שסיימתי בהצלחה קורס מכונאות טנקים בבה"ד 20, שובצתי בסדנת אזור 790, ליבת העשייה של חיל החימוש במרכז הארץ.

במשך שנתיים, שימשתי כמכונאי טנקי שרמן, תפקיד מאתגר שדרש ידע טכני, דיוק ויכולת אלתור. טיפלתי במסירות בטנקים הוותיקים, הבטחת את כשירותם ותפקודם התקין.

הודות למקצועיותי ומסירותי, קודמתי לתפקיד בוחן טנקים. תפקיד זה היה בכיר יותר, ונשא באחריות רבה. כעת, הייתי אחראי על בדיקת טנקים לאחר תיקון, ואישור כשירותם לפני חזרתם לשירות מבצעי.

מנהל מחלקת הרק"מ היה רפי מלכה, איש מקצוע מנוסה ומפקד מוערך. המחלקה עסקה במגוון רחב של משימות, ביניהן:

• הכנת טנקים למכירה לחו"ל: סדנת אזור הייתה מעורבת בהכנת 150 טנקי שרמן למכירה לצ'ילה. הכנת הטנקים למכירה דרשה עבודה מדוקדקת ושיפוץ יסודי, כדי להבטיח את איכותם ותקינותם.
• הכנת טנקים לפלנגות בלבנון: במהלך שירותי, סייעה הסדנא גם בהכנת טנקים עבור הפלנגות הנוצריות בלבנון. הייתה זו משימה רגישה ומורכבת, שדרשה שיתוף פעולה עם גורמים זרים.
• מתן שירות בכל רחבי הארץ: מחלקת הרק"מ בסדנת אזור נתנה שירות אחזקה וטיפול בטנקים בכל רחבי הארץ, מרפיח בדרום ועד בית אל בצפון. הצוות היה יוצא למשימות בכל הארץ, מבצע ביקורות ותיקונים בשטח, ומבטיח את כשירות הטנקים בכל זמן ובכל מקום.

שירותי בסדנת אזור היה תקופה משמעותית בחיי. רכשתי ניסיון מקצועי יקר ערך, למדתי את מערכות הטנק לעומק, ותרמתי לתחזוקה השוטפת של אחד מכלי הלחימה החשובים בצה"ל. הייתי חלק מצוות מסור ומקצועי, שפעל יחד כדי להבטיח את כשירות כוחות השריון של צה"ל.

המחלקות שהיו בסדנת אזור

• מגח ושרמן
• מחלקת תומתים - רומח רוכב
• מחלקת נגמשים
• מנועייה
• נשק

מהקורס הגענו למחלקה  11 בוגרים למחלקת הרק"מ השמות שאני זוכר :

• יעקב חי
• מרפוגל שמשון
• דני מוזס
• דני הולנדר
• ורדי
• אביחי הרשקוביץ לימים עופרים
• חיים פרץ
• בנימין (בני) בן ארי
• סגן מפקד הסדנא היה מארלי מאור

יחד איתי שרתו הרבה אנשים טובים ומקצועיים

• בתקופת שירותי בסדנא התחלפו שלושה מפקדי פלוגות : חודרה יוסף , קלפ אבינועם ואת השלישי איני זוכר
• מנהל העבודה של הסדנא היה - מתי סוקולובר
• אחראי בוחנים - צינגה משה

• צינגה משה - אחראי בוחנים
• בוחן מגח חיים כהן 
• בוחן מג"ח בן נון 
•  שלמה ארוך 
• עופר גולינסקי לימים מפקד בה״ד 20 שרת איתנו כחייל
• אמנון נשר 
• ריצ׳רד אביזרד
•   קוט שלמה  במחלקת חשמל 
• יורם כדורי
•   אריה חביב חשמלאי נגמש לימים שוער ביהוד ואם אני זוכר נכון בנבחרת ישראל
• שכטר ששיחק במכבי יפו
• בוחן חשמל בשרמנים היה הנרי אמיגה
• רס״ר בסדנה רפי אזולאי היה השוער של באר יעקוב

סיפורו של רס"ב שלומי אבוחצירה על שירותו ביחש"מ בשנים 1976-1981

שלומי התגייס לצה"ל ב 8/10/1975, אחרי סיום הטירונות הוצב בבה"ד 20 ועבר קורס מכונאי נגמ"ש, עם סיימו את הקורס הוצב בשנת 1976 בסדנת אזור-790 כמכונאי נגמ"ש ובשלב מאוחר יותר כבוחן נגמ"ש. סדנת אזור היתה סדנא מובילה בצה"ל בטיפולי ב' וג' לנגמשים, רוח, רכב, תותחים מתנעים לסוגיהם, טנקי שרמןוטנקי מגח לסוגיהם.

אירוע מיוחד : מבצע מיוחד של אנשי הסדנא ללימוד והדרכה של אנשי הצבא הצ'יליאני בקליטת טנקי השרמן שנמכרו לצ'ילי. שלומי מלא גאוה על אופן ביצוע תפקידו בסדנת אזור 790 שאותו ביצע במסירות ושייכות.

אנשים הזכורים לו מתקופת השירות ביחש"מ 652 : נהרי יצחק, יוסי איידה, חיים כהן, מתי סוקולובר ומשה אוזמן.

מפקדי יחש"מ בתקופת שירותה

סא"ל דוד שילה, סא"ל אהרון שטיינמיץ. סא"ל אפי לנברגר. היחש"מ בשנים 1977 עד שנת 1979 בפיקודו של סא"ל שטיינמיץ אהרון

מידע נדרש להשלמה בתקופה זו (אנא השלימו מזיכרונכם במייל- Nisim.clo@gmail.com):

זכרונות סא"ל ישראל גליקליך מתקופת שירותו ביחש"מ שירות כקצין ביחש"מ 652- שנים 1979-1976

בשנים 1976-1980 שירתי כקצין ביחש"מ 652 בתפקידים הבאים:

• סמ"פ בסדנת צריפין 791, מ"פ היה פסח מורנו., סמ"פ שמעוני.

• סמ"פ ומ"מ מפקד בסדנת קסטיה 861, שם המ"פ לא זכור לי.
• ע. קצין  הפעלה במפקדת יחש"מ 652, קצין הפעלה היה רס"ן אבי מלמד.
• מ"פ סדנת בית ליד.

התפקידים היו מעניינים ומאתגרים וכללו:

• סמ"פ בסדנת צריפין 791-תפקידי היו: ממונה ומסייע למחלקת מכשירים מדויקים וצוות אמצעים מיוחדים (א"מ), עדכון פק"לים והוראות קבע, מעורב במשימות ות"ע של כלל הסדנא, מטפל במטלות שונות שהמ"פ פסח מורנו מנחה, מטפל במטלות שונות שהיו מגיעות ישירות ממפקדת היחש"מ, משתתף באירועים מיוחדים דוגמת:מפקד הנופש (בחלקו) שהיחש"מ אירגן בקיץ 1976 באיזור חוף מכמורת. במקום אורגנו אוהלים ללינת החיילים ואוהל גדול ששימש כחדר אוכל ומקום אירועים, החיילים נהנו מהנופש.

צוות משרד מפקד ס.ב. 791 -משמאל לימין שלישי רס"ן פסח מורנו,רס"ר נוגה פק"רית,סמ"פ סגן ישראל גליקליך (שמות של 2 הפקידות והפקיד לא זכורים לי).

• סמ"פ ומ"מ בסדנת קסטינה 861-תפקידי היו: לוודא ולפקח שהסדנא מתנהלת בהתאם לנוהלי הצבא ותוכנית העבודה של היחש"מ מבוצעת בהתאם לתוכנית חודשית ושנתית, טיפול בכ"א כולל ביקורי בית של חיילים חולים וחיילים עם בעיות ת"ש, קליטה של חיילים חדשים ואנשי מילואים וקישרי עבודה שוטפים עם היחידות שאנו נותנים להם את האחזקה בדרג ב' לרכבים שלהם. וכל זה תוך שמירה קפדנית על כללי הבטיחות.

. בסדנא היה צוות מעולה ודומיננטי בראשות רס"ר גרא מנהל עבודה כללי ורס"ר דובלה אחראי בוחנים שסייעו לי רבות בשירותי בסדנא. עם סגירת סדנת קסטינה רס"ר גרא קיבל תפקיד של מדריך בבית ספר בסדנת צריפין.

• ע. קצין הפעלה- תפקידי היו: תכנון תוכניות עבודה שנתיות לסדנאות היחש"מ, התוכנית כלל טיפולים יזומים לכל סוגי הצל"מ (ציוד לחימה מבוקר) שכולל טנקים, תומתי"ם, נגמשי"ם, זחלמי"ם, זחלדי"ם, משאיות, נ.כ., גיפים לסוגיהם, נשק קל וכבד, גנרטורים ועוד.

מעקב ביצוע של התוכנית ברמה חודשית ושנתית. מעקב אחר ביצוע של משימות מיוחדות שניתנו לסדנאות. מטפל בהנחיות מיוחדות של קצין הפעלה רס"ן אבי מלמד.

• מ"פ סדנת בית ליד- תפקידי היו: תפקידי היו: לוודא ולפקח שהסדנא מתנהלת בהתאם לנוהלי הצבא ותוכנית העבודה של היחש"מ מבוצעת בהתאם לתוכנית חודשית ושנתית, טיפול בכ"א כולל ביקורי בית של חיילים חולים וחיילים עם בעיות ת"ש, קליטה של חיילים חדשים ואנשי מילואים וקישרי עבודה שוטפים עם היחידות שאנו נותנים להם את האחזקה בדרג ב' לרכבים שלהם. וכל זה תוך שמירה קפדנית על  כללי הבטיחות.

סייעו לי במיוחד בתפקידי: רס"ר פרס-מנהל עבודה כללי ורס"ר גמליאל-רס"ר המשמעת.

מפקדים, אנשי קבע, עובדי צה"ל (ע"צ) וחיילים שהייתי איתם בקשרי עבודה בשרותי ביחש"מ 652

מצורפת רשימת מפקדים, אנשי קבע, ע"צ וחיילים הזכורים לי שהייתי איתם בקשרי עבודה בשירותי

ביחש"מ 652. מי שלא מוזכר מתבקש להשלים.

סיפורה של רס"ב אילנה יחיעם על שירותה ביחש"מ בשנים 1977-1981                 

 שירות ותפקיד ביחש"מ 652 אילנה שירתה ביחש"מ 652 משנת 1977 ועד המעבר לאיחוד עם יחש"מ  650 בשנת 1981. מילאהתפקיד פקידה ראשית בשלישות מפקדת היחש"מ. קצין השלישות היה רס"ן שמואל קרסין.

במסגרת תפקידה טיפלה בקליטת חיילים חדשים ובעיות ת"ש. היתה מרוצה מהשירות והתפקיד.

אנשים הזכורים לה מתקופת השירות ביחש"מ 652 רנ"ג יעקב גולדשטיין- קצין קישור מילואים.  מוסא- קניין. עטיה-ע.ק. שלישות.

מפקדי יחש"מ בתקופת שירותה סא"ל אהרון שטיינמיץ. סא"ל אפי לנברגר.

מפקד/ס.מפקד יחש"מ - סא"ל דוד שילה, סא"ל אהרון שטיינמיץ , רס"ן ישראל קרן

מפקדי ס.ב. 791 צריפין -  רס"ן יעקב גל (גלס),סרן אהרון שמידוב, רס"ן ברוך צוקרמן, רס"ן פסח מורנו.

ס. מפקד 791 צריפין -  סגן שוקי שדה, סגן זאב ליבנת,סגן מנחם וייס, סגן שמעוני, סגן שמואל פרייברג.

נגדים, ועובדי צה"ל (ע.צ.) ס.ב. 791 :

1. רנ"ג ראול סוחר ז"ל,רס"ר שמעון זריהן ז"ל, רס"ב איזו פרוים,רנ"ג שלום משאש ז"ל,,רס"ב משה גטניו,רס"ר נוגה,רס"ר גבי אשכנזי,
2. רס"ר יעקב סגל,רס"ב אברהם ניב ז"ל, רס"ב אשכני- יצור,
3. רס"ב מנשה כהן,
4. .ע.צ. מנחם טרגן ז"ל, ע"צ יוחנן מלר ז"ל, ע.צ. פנחס לנקרי,
5. ע.צ. סויכר ז"ל, ע.צ. שמש ז"ל.

נגדים, ועובדי צה"ל (ע.צ.) מסדנאות אחרות : 

1. ע.צ. משה ז"ל  סדנת בילו, רנ"ג כץ סדנת אזור, רנ"ג גרא סדנת קסטינה,
2. רס"ב דב סדנת קסטינה, רס"ב פרס סדנת בית ליד,
3. רס"ב גמליאל סדנת בית ליד.

חיילי צוות  אחזקת אמצעים מיוחדים (א"מ) : 

סמל שטיינפלד, רב"ט אורי מונטג, סמל שמואל הכט,

רס"ל חזי שגב (שטנג) ז"ל, סמל פנחס פרלה, סמל יהונתן ג'רבי, סמל בן יהודה, רב"ט קלמן, רב"ט יוסי- נהג.

היחש"מ בשנים 1979 עד שנת 1981 בפיקודו של אל"מ למברגר אפי

איחוד יחש"ם 652 וסדנא גיסית 650 וסגירת יחש"מ 652

בחודש יוני 1981 הוחלט במטה הכללי להכפיף את הסדנה הגיסית לפיקוד המרכז ולאחדה עם יחש"ם 652. במצב החדש הפיקוד כלל שני יחש"םים, קדמי 638 ועורפי 650. וכך בעצם היחש"ג 650 הופך ליחש"ם 650 המוכר לנו כיום. במבנה החדש כלל היחש"ם סדנאות א, ב, ג במחנה ג'וליס, פלוגה ד' בצאלים הוכפפה ליחש"ם דרום, שתי סדנאות ברפיח פורקו, סדנת צריפין וסדנת אזור. לאור המבנה הארגוני החדש מחלקת השרמנים בסדנת אזור נסגרה ואנשיה הועתקו לסדנאות ישי, יוסף ופלוגה א'. בהמשך השנה הוקמו ביחש"ם שתי סדנאות חדשות, יעודית ומנועיה. במבנה החדש מנה היחש"ם כ-3000 קצינים, נגדים וחיילים.

סיפורו של סא"ל דוד עמירה -  ששירת תפקידים רבים ביחש"מ 652 

סא"ל דוד עמירה, איש של עשייה, מסירות ונאמנות, הקדיש את חייו לשירות משמעותי בצה"ל, טיפס בסולם הדרגות והפך למפקד אהוב ומוערך, בזכות מקצועיותו, חריצותו ויחסו האנושי.

התחלות צנועות בבקעת הירדן:

בשנת 1969, התגייס דוד הצעיר לצה"ל, חדור מוטיבציה לשרת את המדינה. לאחר הטירונות, עבר הכשרה כטכנאי רכב בבה"ד 20 (בי"ס למקצועות רכב) במסגרת חיל החימוש ושובץ ביחידה 484, סיירת חרוב, בבקעת הירדן. שם, בלב המתיחות הביטחונית, טיפל במסירות ברכבי הסיור והמארבים, השתתף במשימות חילוץ מסוכנות לאורך הגבול, וחווה את החיים היחודיים של חייל קרבי. דוד מספר: "במהלך היום טיפלנו ברכבי הסיור/מארבים, ובלילה יוצאים לחילוצים לאורך קו הגבול. התפקיד היה קשה ומסוכן, אך היה כיף לשרת ביחידה מובחרת. כולם היו בשביל כולם, היה גיבוש כמו משפחה".

דוד זוכר בחיוך את האווירה המיוחדת ביחידה: "היינו כמו משפחה, כולם היו בשביל כולם, גיבוש אמיתי". הוא הצטיין בתפקידו, זכה בצניחה מבצעית, נבחר כחייל מצטיין אצל נשיא המדינה, וקיבל דרגת סמל ראשון עוד בשירותו הסדיר.

מלחמת יום הכיפורים - התמודדות עם אש ועם אובדן:

מלחמת יום הכיפורים הייתה נקודת מפנה משמעותית בחייו של דוד. הוא ירד עם סיירת חרוב לבקעת הירדן, ומשם לתעלת סואץ, שם חווה את זוועות המלחמה מקרוב. הוא מספר: "שם ניפגעו כמות לא מבוטלת של חיילים מהיחידה. תקופה קשה מאוד". דוד תפקד כמפקד חוליה טכנית, תמך בלחימה בתנאים קשים ואף חילץ חברים פצועים תחת אש. "זו הייתה תקופה קשה מאוד", הוא נזכר, "איבדנו חברים רבים".

הדרך לקצונה:

לאחר המלחמה, שובץ דוד כממלא מקום קצין חימוש בחטיבה 833 בבית ליד. כישוריו ודבקותו במשימה בלטו לעין כל, ומפקדו, מח"שפ מרכז אל"מ אנטול שפיגל, זיהה את הפוטנציאל הגלום בו והמליץ לשלוח אותו לקורס קצינים. דוד סיים את הקורס, שנמשך כ-6 חודשים, בהצלחה ורכש כלים להוביל ולפקד.

מפקד אהוב ומקצועי:

דוד מילא שורה של תפקידי פיקוד משמעותיים בחיל החימוש:

• סגן מפקד סדנא יאזור (06/08/1982): "התפקיד היה מעניין ומיוחד לטפל בכל המנהלות של הפלוגה. התפקיד יחסית היה קצר". מפקד הסדנא היה סרן סמי גולדשמיד.
• מפקד סדנא 798 בבית ליד (20/12/1982): "התפקיד היה מעניין ובעל משמעות - טיפול בחיילי מקא"מ. לשמור על מסגרת צבאית עמידה בתוכנית עבודה. תיקוני דרג ב ביחידות/בימחים". מנהל העבודה הראשי בסדנא היה רס"ב לאופר יוסי. מפקד היחש"מ היה אל"מ דוד בראון.
• קצין חימוש חטיבת מילואים 204 (16/01/1985): "הייתי אחראי על כשירות הימ"חים/טיפולים ברק"מ, השתתפות בתרגילים חטיבתיים ותרגול מערכות החימוש".
• קצין חימוש אוגדה 877 בשטחים (01/06/1986): "עסקתי בכל תחום החימוש בבט"ש. בפעילות מבצעים בשטחים עוינים. כשירות וכוננות במרחבים כולל יציאת חוליות טכניות למרחבים. שיקום מערך האחזקה בחטיבה/אוגדה". שם הוענקה לו דרגת רב סרן בקיצור פז"מ ע"י אלוף מיצנע ותת אלוף גבי אופיר.
• מפקד סדנא מרחבית 791 בצריפין (19/04/1988): "התפקיד היה מעניין ומאתגר, אחריות גדולה, יחידה עצמאית. כמות גדולה של חיילים, אנשי קבע, אזרחים עובדי צה"ל. אחראי על כל מוסכי חוץ מרכז. אחראי על היר"מ בחירום. אחראי על בה"ס אורט צריפין. עמידה בתוכנית עבודה. סדר וניקיון. משמעת. טיפול בפרט". היחידה זכתה בסדנא מצטיינת במקום הראשון של קחש"ר. מפקד היחש"מ היה אל"מ אבי שרירא, ולאחר מכן אל"מ מורנו.
• סגן מפקד יחש"מ 651 (04/09/1990): "התפקיד היה מאתגר. הפעלת מפקדי סדנאות בפלוגות. ביצוע תרגיל חימוש מול פיקוד הצפון. שיפור חזות היחידה כולל ארגון מחדש של חדרי האוכל".
• קצין ביקורת במחלקת בקרה ומעקב באג"מ בו"ם (1991): ביצעתי ביקורות כשירות וכוננות ברוב יחידות צה"ל תוך הקפדה מרבית. ושם קודמתי לדרגת סגן אלוף".

בכל תפקיד שמילא, הצטיין דוד במקצועיותו, במסירותו ובדאגתו לפקודיו. הוא היה קצין נערץ ואיש שיחה עבור חייליו, תמיד מוכן להקשיב ולסייע. הוא הקפיד על סטנדרטים גבוהים, דחף למצוינות ושאף לשפר את מערך החימוש בצה"ל.

מורשת של מצוינות:

סיפורו של סא"ל דוד עמירה הוא סיפור על מפקד יוצא דופן, איש של עשייה ותרומה, שחי ונושם את ערכי צה"ל. הוא מהווה דוגמה ומופת לכל חייל ומפקד, ומורשתו תמשיך להוות מקור השראה לדורות של קצינים בחיל החימוש.

תמונות מסגירת היחש"מ