סיפור הקמת סדנת קריית שמונה בשנים 1981 - 1983 מפי מפקד הסדנא רס"ן שמואל שפינר

מאת: ירון נחושתן

תאריך עלייה לאתר: 25/11/2020

תאריך האירוע: 1983-05-01

מספר צפיות: 602

רס"ן שפינר שמואל מספר על תקופתו כמ"פ סדנת קריית שמונה שנים 1981-1983

שמואל שפינר מוותיקי יחש"מ 703 אפשר לומר מהיום הראשון שהקימו אותו עד סוף שנת 1978, תקופה ראשונה ואחרי זה חזר לעוד שני תפקידים כקצין למ"פ סדנת בית הילל והקמת סדנת קריית שמונה ולאחר מכן כמ"פ צנובר.

קצת מה "היסטוריה העתיקה" – שמואל התגייס בשנת 1967 ואחרי הטירונות הוא הגיע לקוניטרה בחורף אחד מהקשים שידעה רמת הגולן, הוא שירת שם כמכונאי רכב והתמחה אחרי זה בנגמ"שים (B.T.R) והמשיך בכל מיני תפקידים בתוך הסדנה. בשנת 1971 הם התחילו להתקפל לכיוון מקום שנקרא "סנאבר" ומשם גם כנראה נובע השם של סדנת צנובר, הם קיפלו את הציוד ויורדים לשם עם כיתות שמירה ושומרים על המקום עד שהם הקימו שם את סדנת צנובר של היום. הוא המשיך את השירות בסדנה עד סוף שנת 1978 כאשר במסגרת השירות בסדנה הוא המשיך להתעסק עם נגמ"שי B.T.R  שבמקביל לזחלנים הוותיקים היו הכלי העיקרי של הובלת גייסות וכשנגמ"שי ברדלס, הזלדות המפורסמות התחילו להגיע לרמת הגולן החל מההגעה של חטיבה 7 שהיא הביאה את הראשונים ואחרי זה הצבא כנראה קנה ממחסני "נטו" הוא הקים בצנובר את מחלקת הברדלס.

בשנת 1978 הוא ייצא לקורס קצינים, סיים והתפקיד הראשון שלו היה בגדוד 605 של הנדסה קרבית שלמזלו באותו שלב הוא עבר מגדוד צליחה וגישור לגדוד הנדסה משוריין. הם קיבלו נגמשי ברדלס ואז הם התחילו ללמד אותם שלנגמש הזה צריך לעשות גם טיפולים. אחרי גדוד 605 בשנת 1980 הוא קיבל תפקיד כמ"פ סדנת בית הילל, שהייתה סדנת רכב קטנה שנתנה שירות לאוגדה 91 ועזרה גם לנוצרים בדרום לבנון, הן על ידי הבאת הכלים שלהם לסדנה והן על ידי שליחת חוליות לשטח, לדרום לבנון, לרצועת הביטחון. זאת הייתה אחת התקופות הקשות באיזור מבחינה ביטחונית, הם חטפו שם קטיושות בלי סוף. באיזשהו שלב בשנת 1981 אריק שרון היה שר הביטחון ורפול זוהר היה הרמטכ"ל, ביקרו בקריית שמונה, אחת מהבעיות הכבדות של העיר הייתה שלא היו בה מקומות עבודה והאנשים הצעירים בעיקר ברחו, חיפשו מקומות אחרים שיאפשרו להם להתפרנס, חוץ מזה שלחטוף את הקטיושות על הראש זה היה מאוד לא נעים. אריק שרון נתן הנחייה לצבא, להקים סדנה באיזור תעשייה הצפוני של קריית שמונה ולעשות את זה מהר, מיום חמישי עד יום ראשון. הם קיבלו שלושה מבני תעשייה ריקים, התמקמו בהם ולפי ההנחיה הם קלטו 50 אזרחים מקריית שמונה, השיטה הייתה – תשאל אותו מה הוא יודע, מה שהוא אומר אתה רושם ומאותו רגע זה מה שהוא. בשבוע לאחר מכן הם התחילו לעבוד, במקביל קבלן אזרחי הקים את מבני התעשייה האלה לצרכים של סדנה צבאית שמטפלת ברכבים ונגמשים וככה הם התחילו לעבוד. מתוך האזרחים שקלטנו נפלטו מעט מאוד ורובם נשארו. בדיעבד מסתבר שזה היה אחד המעשים החכמים והנכונים לעשות כי שנה אחרי זה פרצה מלחמת לבנון הראשונה וסדנת בית הילל בשום פנים ואופן לא הייתה מסוגלת להתמודד עם כמויות הצבא שעבר דרך קריית שמונה לתוך לבנון ובסדנה החדשה בקריית שמונה הם היו הרבה יותר מוכנים עם אמצעים והכל בשביל לטפל בכלים.

הם עשו עבודה קשה מאוד ולדעתו גם טובה מאוד מכל הבחינות, אם זה חילוצים מתוך לבנון, אם זה הבאת כלים שרופים, אם זה תיקון כלים בדרך פנימה שהתקלקלו, בקיצור כל מי שעבר דרך קריית שמונה עבר גם דרך הסדנה.

אחרי התפקיד הזה הוא היה קצין חימוש בכורדני בחטיבת שריון ולאחר מכן חזר כמ"פ סדנת צנובר סדנת האם המוכרת שלו. הוא הכיר שם את רוב האנשים והנגדים, בתקופתו לא היו אירועים מיוחדים בסדנה וגם לא ביחש"מ, הם עסקו בעיקר בתכנית עבודה, מתן אחזקה שוטפת ליחידות אוגדה 36 שפרוסים ברמת הגולן כולל צמ"ה ונשק ואופטיקה וגנרטורים. סדנת צנובר הייתה הסדנה הבסיסית של היחש"מ כאשר מפקדת היחש"מ ישבה בתוך הסדנה, דברים מיוחדים שקרו באותו זמן היו שהיו להם נערים שנפלטו ממסגרות לימוד רגילות והם קלטו אותם, היו להם מורות חיילות שלימדו אותם פעם או פעמיים בשבוע ויתר הימים הם היו עובדים במחלקות השונות בסדנה, חלק לא קטן מהם נקלטו אחר כך בחיל החימוש כבעלי מקצוע לכל דבר ועניין.דבר נוסף שהיה להם בסדנה הוא שהם קיבלו קבוצות של מתנדבים בעיקר מארה"ב והם השתלבו במחלקות של הסדנה ועבדו איתם יד ביד, אנשים מאוד נחמדים וחיוביים שרוצים לתרום קצת למדינה.

לסיכום, שמואל חושב שפועל יוצא של כל מה שהם עשו הקימו בנו התקדמו ולמדו זה בסופו של דבר גרם לקידום חיל החימוש באיזור רמת הגולן והגליל וכתוצאה מזה גם לאחזקה הרבה יותר טובה ומקצועית של כל הצבא. הם קלטו בצורה יוצאת מן הכלל את נגמשי הברדלס ולאחר מכן בסדנת הרק"ם של היחש"מ הם קלטו את כל השינויים בטנקים וכך הם התקדמו. זו הייתה תקופה מעניינת מאתגרת ומלאת סיפוק בלי שום צל של ספק מכל הבחינות.