מאת:

תאריך עלייה לאתר: 14/10/2020

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 2148

מבנה ארגוני

סיפורו של מפקד סדנת נפח רס"ן מיכאל הכהן

מיכאל היה בדרגת רס"ר כשייצא לקורס קצינים ואמר שכל מה קרה לו בתור חייל ונגד לא יקרה לחיילים שלו בתור קצין, זה המשפט שעמד לנגד עיניו.

מיכאל פיקד על סדנת נפח, הסמ"פ שלו היה ג'קי עמר, בסדנה הייתה מחלקת רוכב שמפקדה היה שמעון כהן, המחלקה הייתה עושה טיפולי ג' לכל פיקוד צפון וטיפולי ב' ותיקונים לכל הפיקוד. הייתה גם מחלקה של טיפולי ב' לטנקים (מרכבה ושוט) שמפקדה היה שמעון איבגי שהוא היה גם מנהל מחלקת טיפולי ב' וגם מנהל מחלקת צריח. הייתה מנועיה של טנקים שמפקדה היה רס"ב מויאל אלברט. מנהל מחלקת חשמליה היה איציק חזות, מנהל מחסן החלפים הוא חיים מור ואח"כ החליף אותו עאבד דוד, מנהל מחלקת מסגרות היה ניסים בן מרגו.

מיכאל מספר שכמפקד הסדנה המשימה הראשונה שלו הייתה טיפול בכוח אדם, בתקופתו הוא עשה מהפך בסדנה, המנועיה הייתה כולה שלולית של בוץ ושמן והוא שלח מכתב לאלוף שהוא לא מוכן שהחיילים והנגדים שלו יעבדו עם בוץ ושמן בנעליים, תוך חודש מיכאל קיבל תקציב של 6 מיליון שקל מהפיקוד ובאותו רגע הוא סידר שכל המנועיה תהיה בטון ועם תעלות ניקוז. בכל זמן העבודה במנועיה היה ריאו חץ שעבד בלי הפסקה. המנועיה הייתה במרחק 20 מטר מהמשרדים והיה הרבה רעש במהלך היום בגלל הריאו חץ, מיכאל כתב מכתב לקחש"ר שיביאו לו לסדנה מנוף 10 טון במקום הריאו חץ.

בסדנת נפח במרחק 100 מטר מאיזור הסדנה אך בתחום הסדנה בנו סככה ענקית וחדשה עם בטון לטיפולי ב' ובמשך 8 שנים אף אחד לא השתמש בה כי הייתה בעיה עם הרישיונות והאישורים של הסככה, מיכאל נלחם ופתח את הסככה ובמקום לעשות טיפולי ב' בגדודים, היו מביאים את הטנקים לסדנה ומבצעים בסככה החדשה את הטיפולי ב'.

מיכאל ביצע הרחבת אחסנת הכן וקירוי. בתרומה של כל אנשי הקבע הם קנו צלחות חרס בשביל לא לאכול מצלחות פלסטיק ושיפצו את כל המטבח עד לכדי אווירה של בית. בנוסף מיכאל הסכים לכל החיילים להביא איזה ציוד שהם רוצים מהבית על מנת שהחדרים שלהם יהוו הרגשה ביתית ועשה להם רק פעם אחת בחודש מסדר מפקד וכל שאר החודש הרגשה ביתית.

פעם אחת כשמיכאל היה בדרגת סגן הוא בא למ"פ בבת גלים כי הייתה לו בעיה והפקידה אמרה לו להמתין כי הוא עסוק, מיכאל המתין שעה ובסוף התעצבן ופתח לו את הדלת ומצא אותו יושב רגל על רגל קורא עיתון. כשמיכאל נכנס לתפקיד מ"פ סדנת נפח הדבר הראשון שהוא עשה זה להוריד את הדלת מהמשרד שלו בכדי שכל חייל שיש לו בעיה יבוא ויגיד לו ישר, גם אם הוא באמצע ישיבה הוא יוצא לדבר איתו.

סיפור שירותו של מיכאל כהן כפי שנכתב על ידו

עליתי ממרוקו בשנת 1963 בגיל 12 שנים למגדל העמק.שובצתי לכיתה ז׳ וסיימתי כיתה י׳( אז במגדל העמק לא התיכון עד כיתה י׳)

בשנת 1966 המשכתי ללמוד בפנימייה הטכנולוגית של חיל החימוש כמכונאי טנק צינטוריון.

התגייסתי ב נובמבר 1967 ושובצתי בשיבטה לגדוד 211 ( גדוד של בית הספר ל שריון צמפי״ם וקמ״טים.

בשנת 69 הועברתי לצפון למחנה כורדני וסיימתי את השרות הסדיר בדרגת סמ״ר ועוד שנת קבע שהייתי חתום מראש בגלל בפנימייה הצבאית.

בעקבות פניה של לרר מרדכי שהיה הנגד שלי בכורדני וסיים קורס קצינים התנדבתי להיות העוזר שלו כעוזר קח״ש גדוד 53.

בשנת 72 עברת למפח״ ט 188 ומוניתי למנהל עבודה טנקים במחנה ירדן( על גדוד 39 בימ״ח גדוד שלישי מילואים של חטיבה 188.)

עד ראש השנה 1973. הייתה כוננות גבוה הגדוד נילקח ע״י קהלני מג״ד 77 למלחמת כיפור.

מלחמת יום הכיפורים - במלחמת יום כיפור ארגנתי את כל החיילים שלי על 2 זחל"מים ומיום השני של המלחמה יצאתי לתקן טנקים פגועים ולהביא אותם למחנה ירדן( על הטנקים האלה התארגה שארית חטיבה 188 בפיקוד יוסי בן חנן להמשך הלחימה, פרצנו לסוריה דרך בוקתה( בוקע) עד לצומת מע״ץ) אחרי המלחמה מוניתי ע״י קח״ש החטיבה 188 להקים את סדח״ט חטיבה 188 במחנה עליקה, הסדח״ט לפני המלחמה היה במחנה נפח סדנא 754 שנילקח ע״י הפיקוד ליחש״ם חדש 703.

עד ערב ראש השנה לפני מלחמת יום כיפור הייתי מנהל עבודה טנקים שוט א׳ בחטיבה 188, על גדוד 39 בימ״ח במחנה ירדן , גדוד הטנקים נילקח ביום השני ע״י קהלני מחטיבה 7 שהגיעו מסיני, היו לי 20 חיילים ואנשי קבע. בזמן הכוננות התארגנתי על 2 זחלמים ממחנה ירדן.
ביום הכיפורים הייתי בעלייה במפקדת החטיבה ישנים בחדרים , בסביבות השעה 14:00 היה רעש מחריש אוזניים רצתי לדלת ואני רואה 3 מטוסים בגובה נמוך מעל המבנים , לאחר כמה שניות הטילו פצצות , שנפלו כ 200 מטר מהמבנים ליד בונקר התחמושת. לאחר מכן נחתו פגזי ארטילריה על כל האזור. מיד נסעתי למחנה ירדן וארגנתי את החיילים על הזחלמים כולל ארגזי כלים וחלפים, במהלך היום הראשון של המלחמה חשבנו שזה עוד יום קרב כפי שאמר לנו המח״ט בהרמת כוסית לפני ראש השנה,
ואז ברשתות הקשר שמענו את הטנקיסטים בקשר , שמפניה ( בימי קרב כל מי שהיה משמיד מטרה היה מקבל שמפניה מהמח״ט, היו יותר מידי שמפניות עד שהתברר שזה לא יום קרב, אלה מלחמה, ביום ראשון 7/10. נהרג המח״ט הסמח״ט קצין אג״ם, ונפגעו הרבה טנקים , היתה אווירה שהחטיבה נגמרה,
ביום שני 8/10 , לקחתי ג׳יפ ובוחן חשמל ובוחן צריח, ונסעתי לכיוון ג׳וחדר ותל סקי לבדוק מה אנחנו יכולים לחלץ ולהשמיש,כשהיינו ליד המוצב ג׳וחדר ירדו עלינו שני מטוסים והטילו פצצות נוצר חושך מוחלת שלא ראית שום דבר וניכנסתי עם הג׳יפ אל תוך סוללת עפר מסביב ל ג׳וחדר. איתרנו כשישה טנקים פגועים. ולפי המצב שלהם הגענו למסקנה שנוכל להשמיש 3 טנקים. חזרנו למחנה ירדן. ולקחתי את החיילים עם 2 זחלמים וריאו חץ. הגענו למוצב תל סקי שם היה טנק עם גלגל מתח שבור, עשיתי לו קיצור זחל. לטנק השני הייתה בעיית חטיבת כוח , פירקנו חטיבת כוח מטנק שקיבל פגיעה בחזית והרכבנו והשמשנו גם את השני, כל זה היה תחת טיפטוף ארטילרי , יצאנו בשיירה לכיוון מוצב 116, כשהגענו לצומת חושניה
ופתאום כל הצומת היתה מטווחת עשרות פגזי ארטילריה זרחן , עצרתי את השיירה ולק לנו הרבה זמן לסובב את השיירה במיחד את הטנק עם קיצור זחל , לאחר מכן נסענו דרך ציר חת״ם שם גילינו סוללה של תומתי״ם מושמדת.

בשנת 75 עברתי למחנה ירדן כעוזר קח״ש חטיבה 4 להסבה מחרמ״ש לחטיבת טנקים.לאחר סיום קליטת הטנקים. ביקשתי ומוניתי להיות מנהל העבודה טנקים של החטיבה.

בשנת 1979 נתבקשתי ע״י תא״ל אמנון אשכל שהיה סמח"ט שלי בחטיבה 4(263) לעבור למחנה יפתח כמנהל עבודה טנקים, המצב היה מאוד קשה בחטיבה , זה היה לאחר שחייל רצח את הסמח״ט יאיר יחדיו ז״ל.

בשנת 1982 לאחר מלחמת של״ג , החזרנו לכשרות 111 טנקים וסגירה בהחסנת יבשה בתקופה של 3 חודשים , ( כאשר בשאר יחידות צה״ ל אף חטיבה ל לא סגרו באח"י יותר מ 50% ) מפקד האוגדה אירגן טקס סגירת באח״י את הטנק האחרון במעמד המחש״פ אל״מ תלם וקחש״ר.

יציאה מפתיעה לקורס קצינים

לאחר הטקס קרא לי הקחש״ר ושאל למה אני לא הולך לקורס קצינים, עניתי לו שהייתי צריך לצאת לקצונה באוקטובר 73. זה בוטל בגלל מלחמת יום כיפור, ועכשיו אני בן 32 נשוי עם 3 ילדים. הוא לא חשב פעמיים ונתן לי פקודה להיצרף למכינה קורס קצינים בבה״ד 20 , 4 ימים אחר הטקס, וכך זה היה.

סיימתי קורס קצינים במרץ 1983 ומוניתי להיות קח״ש גדוד 53 של חטיבה 188. הייתי שנה ושלוש חודשים בלבנון על ציר ביירות דמשק.

לאחר מכן מוניתי להיות קח״ש אגד תחזוקה 862 בטירה . לאחר שנה פנה אלי אל״ם ביבר דורון לתפקיד קח״ש חטיבה 14 ( הקמת החטיבה מחדש כחטיבת מילואים באוגדה 90 על בסיס מרכבה סימן 1. לאחר כשלוש חודשים הוחלט להעביר את החטיבה לעמיעד במקום חטיבה קיימת. המח״ט שלי דורון ביבר מונה כ מי״ט יציבה 943 ואחרי שבועיים מינה אותי כקח״ש החטיבה 943.

ביולי 1987 נתבקשתי ע״י המחש״פ לקבל תפקיד כ מ״פ סדנת הרק״ם בנפח. הייתי מ״פ לפי בקשתי במשך 3 שנים.

לאחר מכן עברתי לפיקוד צפון לאחר שלושה תפקידים ( ק. אח״י צמא ואמל"ח חרמון )

בשנת 1993 יצאתי ללימודים ובשנת 1995 יצאתי לגמלאות.

לאחר השחרור הייתי מנהלי אחזקה ראשי של סולל בונה אחראי על 3 מוסכים בצפון במרכז ודרום. אחראי על 1600 כלי צמה מכבשים ובגרים.

בשנת 2005 עזבתי את סולל בונה ופתחתי עסק פרטי מפעל לייצור גדרות שערים מאלומיניום במושב בית שערים.

בשנת 2006 מיד בסיום מלחמת לבנון השניה
קיבלתי טלפון ביום חמישי בערב מאל״מ חממי שהיה מחש״פ צפון
וביקש ממני להיתנדב למילואים כ קח״ש חטיבה 263 במחנה ירדן להחליף את רס״ן מני שהיה מתוכנן מראש לצאת ללימודים חצי שנה בארצות הברית, הייתי בטוח שהוא מתלוצץ, אבל תשובתי היה שאני מוכן, אחרי שהגיעו הגיע לבתי רכב שכור נהג 5 זוגות בגדי עבודה , ומיד עליתי לרמת הגולן, לאחר 4 חודשים סיימתי להכניס לאח״י את כל החטיבה ואגד ארטילרי. כשסיימתי את המילואים וחזרתי לבתי.
קיבלתי טלפון מקח״ש אוגדה תא״ל ינקו מישל והזמין אותי למסיבת פרדה באולם אזרחי בראש פינה.
זאת הייתה הפתעת חיי, כשנגסתי לאולם היו כל הקצינים והנגדים של אוגדה 36. הייתי בטוח שזאת מסיבת פרדה מנכשים וקצינים של האוגדה, עם פתיחת הערב הוזמנתי לשולחן לשבת ליד המח״פ וקח״ש אוגדה, ואני רואה שמרמת החטיבה עד המחש״פ כל אחד מדבר עלי, ולהפוך לי מגן, בסיום נתבקשתי לדבר, כשהבנתי שבעצם כל המסיבה היה רק לי, נעמדתי ולא יכלתי להוציא מילה מרוב התרגשות.

שבועיים לאחר השיחרור ניתבקשתי שוב ע״י מחש״פ צפון להחליף קח״ש חטיבה 454 רס״ן חבוללי בצומת גולני שיצא ללימודים בארצות הברית. לחטיבה היה מרכז טיפולים טנקים אוגדתי, המצב שמצאתי 30% ביצוע, לאחר 5 חודשים הכנסנו עוד 140 טנקים לאח״י.

אני רוצה להודות לכל אנשי הקבע, שהם השלד המוצק בכל יחידה, והחיילים שבזכותם ביצעתי את המשימות ונהנתי מהשירותים.

כמו כן תודה לכל הקצינים שנתנו בי אימון ובמיוחד קצינים ששימשו מודל לחיקוי בחיי: