חיל החימוש במלחמת לבנון השנייה -לא מפקירים משוריינים בשטח כתבה במחנה בלחימה על קציני החימוש של אוגדה 91

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 29/10/2023

תאריך האירוע: 2008-08-14

מספר צפיות: 204

"לא מפקירים פצועים בשטח" הוא משפט שמשנן כל לוחם במהלך הכשרתו בצה"ל. אפילו אם מדובר בסיכון חיי אדם או במבצע חילוץ מורכב למדי, נוטה הצבא כמעט באופן מוחלט ליטול את הסיכון ולצאת למשימה. אולם, כאשר מדובר בכלי רכב משוריינים, או בציוד יקר ערך שנותר מאחור, מתעוררת שאלה מוסרית. האם בכל מצב יש לסכן את חיי המחלצים, גם שמדובר במשוריין צה"לי?

בעבור שניים מקציני החימוש בפיקוד הצפון - קצין החימוש של עוצבת הגליל, סא"ל מוטי ששון, וקצינת החימוש של החטיבה המרחבית 300, רס"ן אלקה סלם - התשובה לשאלה הזו ברורה: אין שום ספק – חייבים לחלץ. בארבעת השבועות האחרונים, היו שותפים השניים למבצעי חילוץ נועזים של משוריינים מתוך הכפרים הלבנוניים שבהם פעל צה"ל, והיד לדבריהם, עדיין נטויה.

"החילוצים האלו הם חלק מתפקידיו של מערך האחזקה", מסביר סא"ל ששון בטבעיות, כאילו היה מדובר בדבר שבשגרה. "אמנם, הדבר הראשון שנדרש במקרה כזה הוא לבדוק אם יש נפגעים ולחלצם, אך היבט נוסף שאי אפשר להתעלם ממנו הוא חילוץ הכלים הפגועים", הוא מוסיף. "החילוצים חייבים להתבצע במהירות, ואל לנו להתמהמה", ממשיכה גם רס"ן שלם (מימין) וסא"ל ששון. "השריונרים מתייחסים לטנק כמו לבית שלהם" רס"ן סלם. "הכוחות רצים קדימה ואי אפשר להשאיר את הכלים מאחור. יש לכך סיבה ערכית , מאחר שצה"ל הוא צבא שלא משאיר חיילים או כלי מלחמה בשטח.

 שני הקצינים הורים לילדים מעדיפים לא להרחיב על אודות הפחדים והחששות שמציפים אותם לפני היציאה למבצעי חילוץ מורכבים...