מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 29/12/2022

תאריך האירוע: 1982-06-06

מספר צפיות: 348

סיפור האוגדה במלחמה

עם הגברת הכוננות בגזרת הצפון לקראת מבצע "שלום הגליל" החלו יחידות של האוגדה לפעול גם ברמה"ג. במשך חודשים רצופים מוקמה מפקדת האוגדה ברמת הגולן.עם עליית הכוננות בגבול הצפוני החלה האוגדה לעלות לסירוגין מסיני לרמת הגולן לתפיסת קו, וזכתה לשם אוגדת "סינרמה". 

לוחמי סיני למודי הקרבות הסתגלו במהירות לאופייה המיוחד של גזרת הלחימה הצפונית, אותה עת פיקדו על האוגדה אלוף במיל' יוסי פלד ולאחריו רא"ל במיל' אהוד ברק. עם פרוץ מלחמת שלום הגליל הייתה אוגדה 252 תחת פיקודו של אלוף במיל' עמנואל סאקל.

בדצמבר 1981 נכנסו ההכנות לקראת מבצע אורנים להילוך גבוה. גם עוצבת סיני לא עמדה מנגד. בצד ההכנות למלחמה ההולכת וקרבה, נמשכה גם העבודה הרגילה של בניית בסיס האם החדש לאוגדה – על הגבול החדש עם מצריים. עם מתן פקודת הכניסה ללבנון ב-6 ביוני 1982 הייתה האוגדה בין הכוחות הפורצים בגזרה המזרחית, המשימה הראשונה שהוטלה עליה הייתה השמדת מחבלים לאורך ציר התנועה ההררי והקשה. המחבלים פגעו בכוחות המשוריינים של האוגדה והצליחו לעכב את טורי השריון בדרכם צפונה, עד אשר תוקנה הדרך והמעבר התאפשר. לאחר יממה וחצי נתקבלה פקודה להפסיק הקרבות באזור חצביה על מנת שימנע חיכוך מיותר עם הסורים.

ב-8 ביוני חודשה ההתקדמות בכיוון הכפרים מימס חילווה וכפר אל זית. למרות אש הטילים העזה שניתכה עליהם – המשיכו הכוחות בדרכם אל היעד. ביום החמישי לקרבות התחולל הקרב הקשה לכיבוש עין עטה שבעקבותיו נפתחה הדרך צפונה לבער המתחם הסורי המגן על כביש ביירות- דמשק. ביום השישי נמשכה התנועה עד להפסקת האש. זמן קצר לאחר כניסת הפסקת האש לתקופה נתפסה גבעה על גבול סוריה, החולשת על מבואת דמשק.

תא"ל יעקוב לפידות קיבל את הפיקוד על האוגדה בעת היותה בכוננות מתמדת מול הצבא הסורי. לאחר תקופה של מתח וחלופי ירי, לקראת אוגוסט החלה להסתמן רגיעה. בתום שנתיים של שהות קשה ומתישה בלבנון יצאה האוגדה מלבנון ונכנסה לשגרת אימונים מתישה בבקעת הירדן. 

עם עליית הכוחות לשטחי רמת הגולן לקראת מתקפה אפשרית בלבנון ולאור היותה אוגדה דרומית, נערך מערך החימוש באוגדה לביצוע אחזקה ליחידות האוגדה תוך מתן דגש רב לתקלות הטכניות המאפיינות את תווי הקרקע של צפון הארץ.

עד מהרה התגלו בעיות כשירות בשל כשלים במזקו"ם טנקי המג"ח , זחלי הטנק מסוג T142 היו נקרעים ללא סוף ובתוך כך התגלתה שחיקה מסיבית של פריטי מזקו"ם נוספים. באוגדה הועלו רמות מלאי של חלקי המזקו"ם וניתנו דגשים לנהיגה נכונה בקרקע בזלתית .

"הגעתי לתפקיד שלושה חודשים לפני המלחמה , התקופה הייתה תקופת ה'סינרמה' – כאשר האוגדה הייתה עולה לפרקי זמן לרמת הגולן ושבה לבסיסה בסיני (קציעות) וחוזר חלילה. נערכנו מול שלושה מתארי לחימה שונים למלחמה." מציין אל"מ במיל' יעקב שניידר ששימש כקח"ש האוגדה.

היערכות מערך האחזקה לקראת המלחמה כללה נוהל קרב מסודר תוך דגש למתן אחזקה בציר הררי – שילוב החט"פים בתוך שדרות הטנקים, כיתות קדמיות מהמח"ג וכיתות רק"ם בדרג ב'  , כמו כן תוגברו כלל הכוחות באמצעי גרירה , דחיפה וחילוץ.

מאחר והמבצע החל ע"ב כוחות סדירים , האחזקה בדרג ב' הגיעה מתוך היחש"מים בפיקוד הצפון , ע"ב כיתות אחזקה בניהול יחש"ם 703.

עם פרוץ הקרבות צוותה חטיבה 7 עם טנקי מרכבה סימן 1 לאוגדה 252 ע"מ לגשר על הפער של חוסר בחטיבת שריון (חטיבה 14 התאמנה בצוקי עובדה) .

נוצר פער ביכולות תיקון כלים בדרג ב' בעיקר לאור העובדה שלא גויסו כוחות האחזקה במילואים.

הלחימה בציר ההררי גרמה להתהפכויות רבות ,לעיתים בדו"ח הכשירות היו יותר טנקים ונגמ"שים הפוכים מתוך כלל הכלים הלא כשירים.

כמות הטנקים והנגמ"שים אשר התהפכו הייתה רבה  , שלושת טנקי החילוץ עבדו סביב השעון וביצעו את מלאכתם במקצועיות רבה ובדבקות במטרה הראויה לציון. לקראת סוף המלחמה , ביומה החמישי של הלחימה , הגיע הגש"ח והחל לעבוד , נערך אקט של החזרה לכשירות אשר גרם לשעות רבות של מתח וחרדה לאור העובדה ש- 4 ק"מ מזרחה שהו כוחות סוריים (האוגדה לחמה בציר המזרחי) ובאותה עת החלו להגיע ידיעות כי הסורים מורידים את רשתות ההסוואה. הגש"ח נתן פתרונות מיד עם הגעתו לכלל רק"ם וצל"ם האוגדה ותרם רבות להעלאת כשירות יחידות האוגדה בזמן המלחמה ולאחריה.

רנ"ג ברוכים שמואל – בוחן הצריח האוגדתי מספר על המלחמה

תמונות אנשי החימוש במלחמה