מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 20/09/2022

תאריך האירוע: 2030-01-01

מספר צפיות: 1564

חטיבת אלכסנדרוני הינה חטיבת מילואים. החטיבה נחשבת לאחת מחטיבות המילואים החזקות ביותר בצה"ל ומכילה אמל"ח מתקדם ולוחמים איכותיים. החטיבה שייכת לעוצבת הגליל (אוגדה 91) ונמצאת תחת פיקודו של אל"מ ישראל פרידלר. החטיבה היא חטיבת חי"ר ומפקדת החטיבה ממוקמת בבסיס עין זיתים.

ייעוד החטיבה - להיות עוצבה מתמרנת, בעלת כוח משולב לביצוע משימה טקטית, כמרכיב העיקרי והקובע במאמץ האוגדתי או כחלק ממשימה פיקודית נפרדת, בכל קשת העימותים.

חזון החטיבה -חטיבה 3 תנצח במלחמה, תעמוד במוכנות מלאה ובכל זמן לביצוע כל משימה שתידרש בצורה הטובה ביותר, זאת תוך שיפור ושימור מתמיד של אנשיה וכשירותה המבצעית.

מפקדי החטיבה לדורותיהם

1. ינואר 1950- מרץ 1951- סא"ל יוסף אל נחם .
2. מרץ 1951 – אוגוסט 1952 – סא"ל דב ירמיהו.
3. 1952-1955 – אל"ם יחזקאל פנט ז"ל.
4. 1955-1964 – אל"מ נחום גולן.
5. 1964-1967- אל"ם אורי ביידץ .
6. מאי 1967 – מאי 1968 – תא"ל עמנואל שקד.
7. מאי 1968 – מרץ 1970 – תא"ל יעקב שטרן .
8. מרץ 1970 – אוגוסט 1971 – תא"ל אפרים חירם.
9. אוגוסט 1971 – אוקטובר 1973 – תא"ל צורי שגיא.
10. אוקטובר 1973 – מאי 1974 – אלוף אורי שמחוני.
11. יוני 1974 – דצמבר 1975 – אלוף מנחם עינן.
12. דצמבר 1975 – נובמבר 1977 – תא"ל אשר דר .
13. נובמבר 1977 – יולי 1978 – אל"ם גיורא ענבר.
14. אוגוסט 1978 – יוני 1980 – תא"ל עודד ניר.
15. יוני 1980 – דצמבר 1983 – אל"ם חגי לוי.
16. דצמבר 1983 – אוגוסט 1984 – אל"ם יצחק ברעם.
17. אוגוסט 1984 – אפריל 1987 – אל"מ אפי איתם.
18. אפריל 1987 – אפריל 1990 – אל"ם גיורא ענבר.
19. אפריל 1990 – אוגוסט 1992 – אל"ם רזי יהל.
20. אוגוסט 1992 – 1995 – אל"ם אהרון זיו
21. 1995-2000 – אל"ם צפריר בן זאב
22. 2000-2004 אל"ם יריב קריגר
23. 2004- 2006 אל"ם שלומי כהן
24. 2006-2007 אל"ם אשר בן לולו
25. 2007-2009 אל"ם אורן אבמן
26. 2009-2011 אל"ם רסאן עליאן
27. 2011-2014 אל"ם דוד זיני
28. 2014-2017 אל"ם יואב ירום
29. 2017-2019 אל"ם חזי נחמיה
30. 2019- 2022 אל"ם ישראל פרידלר
31. 2022 מכהן אל"ם גיל ורנר

מערך הטנ"א בחטיבה אלכסנדרוני

 מבנה מחלקת הטנ"א בחטיבה (2022)

מערך הטנ"א בסדיר - החטיבה בנויה מבעלי התפקיד הבאים:

1. קט"א חטיבה (סרן מתן ביטון)

2. מערך הטנ"א בסדיר: החטיבה בנוייה מקט"א חטיבה (סרן מתן ביטון) תחתיו יש מנהל עבודה ימ"ח (רס"ר מרדכי פרץ) אשר ממונה על תחום ההח"י והנאו"ת.

   תחת מורדכי הפיקוד מתחלק ל2 כאשר מפקדת מחלקת נאו"ת היא רס"ל אנסטסיה וילנסקי אשר מפקדת על 2 חיילות ואחראית על תחום הנשק אופטיקה בחטיבה, ועל תחום ההח"י בחטיבה יחד עם מרדכי אחראי רס"ל אלחיים ישראל אשר מפקד על 2 חיילים אשר תפקידם לשמור על כשירות החטיבה ועל איכות הצל"ם בצורה הטובה ביותר למלחמה.

3. תמונות אנשי הטנ"א בחטיבה
   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

   

    

מערך הטנ"א מילואים : חטיבה 3 מונה חמישה גדודים כאשר בכול גדוד יש קטא"ג ומפל"ג טנ"א (סה"כ 10) ובמפקדת החטיבה עוד 4 קצינים (קט"א ב' + 3 ע.קט"א) תחת כול גדוד יש בין 37-45 חיילי טנ"א מכול המקצועות מתחום הנשק עד לאכזרית והצמ"ה. בנוסף קיים אגף טנ"א בחטיבה (חולית בוחנים) אשר נבנה מסדר גודל של 25 אנשים חיילים ונגדים/מנ"ע אשר תפקידם לחזק את הגדודים ככל הניתן ולהיות עקב בקרקע של החטיבה בשעת חירום.

השתתפות מערכי החימוש במבצעים/מלחמות:

טנ"א החטיבה במסגרת מבצע חומת מגן: חומת מגן היה למעשה האירוע המשמעותי הראשון בו פתח צה"ל במתקפה יזומה בשטחי הגדה ובעזה. עקב הורדת הסד"כ הסדיר, חטיבות החי"ר הסדירות לאזור איו"ש ועזה הוטל על החטיבה לאייש את רמה"ג במידה ותהיה הסלמה בצפון הארץ ולצורך קיום שגרת הבט"ש. גדוד אחד עלה צפונה עם האכזריות כשכמובן כוח טנ"א של הגדוד יחד איתו.

התנתקות 2005: לאחר ההתנתקות חששה מדינת ישראל מהסלמה וגם כאן קיבלה מחלקת הטנ"א של החטיבה תשבחות על כך שהכלים שיצאו מן החטיבה היו כשירים ומטופלים, בצורה טובה ומהירה. בתוך לילה הוציאו אנשי הטנ"א אכזריות מהצפון והגיעו לדרום כשירים ומוכנים ללחימה. בכל זמן שאכזריות החטיבה גויסו לצורכה, או לצרוך חטיבות אחרות, הפכו חיילי הטנ"א של החטיבה לשיחת היום, ולטובה. זכו להערכה רבה מצד לוחמי החטיבה ולוחמי חטיבות החי"ר האחרות, שקיבלו את הרק"מ בכשירות ראויה לשבח.

מלחמת לבנון השנייה: ביוני 2006 נחטף החייל גלעד שליט וצה"ל נערך בכוחות גדולים לכניסה לשטח עזה על מנת להחזירו. שוב החטיבה נערכה לניפוק האכזריות שברשותה לחטיבת גבעתי שהייתה אמורה להשתתף במבצע להחזרת גלעד שליט, אך לא השתתפה במבצע ורק הציוד גויס לשם כך - סד"כ אכזריות של כשני גדודים, כאשר סד"כ אכזריות של גדוד אחד נותר בחטיבה. חודש לאחר ניפוק הכלים לגבעתי, ביולי 2006 פרצה מלחמת לבנון השנייה, לאחר חטיפת והריגת שלושה חיילים בהר דב שבצפון. החטיבה גויסה במלואה לכניסה רגלית ללא האכזריות שכאמור סד"כ אכזריות של שני גדודים עדיין שהה בדרום יחד עם גבעתי. ארבעה ימים לאחר כניסת החיילים ללבנון נתקל המח"ט בבעיה של הכנסת לוגיסטיקה ומזון לחיילים שנכנסו, שכן אי אפשר היה להכניס ציוד עם אמצעים לא ממוגנים לשטח לבנון. לצורך הטיפול בבעיה גויסו האכזריות שנותרו בחטיבה, תפקידם היה לשנע ציוד לחיילי החטיבה שנלחמו, וכמובן שהיה צריך לגייס את חיילי הטנ"א של החטיבה לצורך אחזקת האכזריות. בכל לילה נכנסו מהיום הרביעי ללחימה שיירה של אכזריות עם ציוד ואספקה לחיילים המפוזרים בגזרת הלחימה של החטיבה. חיילי הטנ"א טיפלו במשך זמן זה בכלים הנותרים לקראת כניסתם המחודשת בלילה שלאחר מכן, למעשה נוצר סבב טכני שבכל לילה נכנסו כמות אכזריות אחרות ללבנון וכשעלו חזרה בבוקר חיילי הטנ"א הכינו אותם כבר ליום הבא אחריו ובכך נפתרה בעיית אספקת הציוד ללוחמים. יחד עם השיירה שנכנסה בלילה צוותו בשבצ"ק 2 אנשי מקצוע מהטנ"א במידה ותהיה תקלה באכזרית בתוך לבנון. תוך כדי פיזור האספקה לשאר כוחות החי"ר הייתה בעיה להכניס אספקה וניסו להכניס את האספקה בהיטס כשמסוקים מנחיתים ציוד לתוך השטח, אך הסכנה מירי על המסוקים מהקרקע הייתה גדולה. לעיתים היו מנחיתים את הציוד הרחק משטח הלחימה והחטיבה סייעה בהכנסת האספקה המוצנחת הרחק מהכוחות ואכזריות אספו את הציוד והאספקה והכניסו אותם לחיילי הכוחות הלוחמים.

חיילי הטנ"א היוו חלק בלתי נפרד מהכוחות הלוחמים שכן חלקם נכנסו יחד עם שיירת הלוחמים לשטח לבנון והחלק האחר דאגו לכך שביום הבא לכניסת השיירה הכלים יהיו מטופלים לקראת משימת האספקה. חשיבות ונחיצות חיילי הטנ"א של החטיבה היו לשיחת היום של הלוחמים. 

לאחר מלחמת לבנון השנייה שונה שמה של החטיבה לחטיבה 3. 

2014 מבצע צוק איתן: במהלך מבצע צוק איתן הוקפצה החטיבה הוקפצה לגזרת עזה תות אוגדה 162 מחולקים לכל אורך הרצועה, כאשר עיקר העבודה של הטאנייא בא לידי ביטוי בתמיכה ביחידות הקצה אשר קיבלו את הצליים של החטיבה, חלפה של 16 חטיב, חילוצים מורכבים, ולחימה וחזקה תחת חטיבה 7 ובהייד 1.

קט"אי החטיבה לדורותיהם:

1. 2002-2004 - רס"ן ליאון בוביס (מספר שאז החטיבה הייתה תחת מספר 609)
2. 2004-2006  רס"ן לירז לוי
3. 2006-2008 רס"ן פליקס יצין
4. 2008-2010– רס"ן דוד יוסילבסקי שמספר שבתקופתו היה מבצע עופרת יצוקה - החטיבה יצאה בתצורת רקם וצלם מלא. ומחלקת חימוש גדודית 8101 יצאה בתצורה מלאה וייחודית לתת מענה אחזקתי. הכלים פוזרו בין החטיבות הסדירות השונות ללא יכולות אחזקה לאכזרית ואנשי חט' 3 נתנו מענה מפוצל כמעט בלתי אפשרי ועמדו בהצלחה במשימה. נגדי החטיבה ואנשי האחזקה במיל' נכנסו לתוך עזה ותמכו בכוחות הלוחמים. כולם הופתעו לטובה  שגם ביציאת הכלים הייתה 100% כשירות, כלים לא נתקעו, לימים הוכח כי הה.ל בתום לבנון השניה הוכיחה את עצמה בעת היציאה לעופרת יצוקה ורוצה לומר אנשי האחזקה בסדיר ובמיל' עשו את עבודתם נאמנה בהובלת מנה"ע עמי אסרף!

   בנוסף, החטיבה עברה בזמנו ביקורת כו"כ והתמודדה בתחרות יחידות מצטיינות בהצלחה יתרה בשתיהן (הפסדנו על כ0.6 נק' )

5. 2010-2012 – רס"ן בוגדן דומיטרסקו
6. 2012-2014 – רס"ן רפי לוי
7. 2014-2016 – סא"ל אור מוסקוביץ'
8. 2016-2017 – רס"ן אור מלק
9. 2017 – 2019 – רס"ן דור פריאנטי
10. 2019-2021 – רס"ן אנואר חא'ג
11. מכהן -  סרן מתן ביטון

מתקני אחזקה של החטיבה:

סיפורים אישיים:

מורשת מפי רנ"ג עמי אסרף מנ"ע טנ"א חטיבה

לאחר ארבעה ימים ללחימה בלבנון ב2006, יצאתי יחד עם הכוחות בשיירת האכזריות שהביאו אספקה ללוחמים בלבנון. לאחר כ4 ק"מ של נסיעה התהפכה אכזרית על צידה באחד העיקולים. הלוחמים שלא ידעו מה לעשות במקרה כזה קראו לי, אחרי חצי שעה השיירה השמיכה במשימתה אודות לחילוץ האכזרית, ומאותו יום הבינו בחטיבה שהטנ"א הינו חלק בלתי נפרד מהכוחות הלוחמים.

מורשת מפי רס"ר אסף הפוטה מ"מ קטא"ג 9203 (ט חשמל אכזרית) במהלך מלחמת לבנון השנייה.

בשעה 2:00 בלילה נתקעה אמו ריו גבשיפוע צד ללא מצבורים על גבול לבנון. מעיר אותי מפליג הטנא עופר דודבני בוא יש נזילוץ שלא מניעה ולא זה. התארגנו על עצמנו לקחנו כלים ועלינו על האמר כתקל ונסעו אל הגדר על מנת לחלץ את האכזרית, כאשר זיהינו את האכזרית הכן הייתה בשיפוע צד. פרקנו מהרכב והתחלנו בתהליך רתימת האכזרית לאכזרית נוספת על מנת לחלץ אותה מהשיפוע צד שתוך כדי יש יריות, פיצוצים ורעשי רקע, אך בסופו של דבר הוצאנו את האכזרית למקום מבטחים לאחר כמעט 10 שעות והכשרנו אותה חזרה לקרב.  

מורשת מפי רשטיין אסף ארביב קט"א חטיבה ב'

(מפל"ג טנייא 9203 במלחמת צוק איתן) במהלך מלחמת צוק איור ווקופצנו לעזרה כאשר גזוז 9203 הוקפץ לגזרה הצפונית של עזה. במויולן המבצע נקע לנו אכזריות במעבר ארז ולא זזה, שלוותי אל האבורית את החטייפ שמהר מאוז' אגוזן שככל הנראה הלן מטיים. כאשר בייצור עלי המוטייפ את הבשורה היינו בעומס גדול של תקילות ולא הצלחתי למצוא זמן לגשת לוקו או האכזרית הזאת ומיד פניתי למיימן מהפלקייז" שהיה באזור וביקשתי סיוע בהחלפת חטייס. כמובן שנענינו בחיוב מצוי וקפלקייד וברגע הגעתם ביצענו העברת מקבל מסודרת לפלקייד אשר חוזליצור את החייב במהירות רבה והחזירו את האכזריות לסבב הלחימה.

היסטוריה אגמית של החטיבה

1. כללי:

שנים 1947 עד 1950

חטיבת "אלכסנדרוני" הוקמה ב- 1.12.1947 במסגרת מוכנות ה"הגנה" למלחמה כאחת מארבע חטיבות מרחביות, כאשר היוותה חטיבה מרחבית במקום "גליל התיכון" וכללה ארבע נפות: השומרון, עמק-חפר, השרון והירקון.

רקע - חטיבת אלכסנדרוני נקראה על שמו של נחל אלכסנדר הנמצא בתחום פעילותה  המבצעית.  המח"ט הראשון ומפקדה במלחמת העצמאות היה האלוף דן אבן. תפקידה היה להגן על אזורהתיכון מזיכרון יעקב, עמק חפר, פתח תקווה, ומגדל צדק. למעשה שמרה חטיבת אלכסנדרוני על "מותניה" ה"צרות" של המדינה, בין טול כרם ונתניה.

• – החטיבה הופקדה על השטח שבין הכרמל מצפון לגוש דן בדרום.
• – באפריל 1948 השתתפה החטיבה במצבע "נחשון" לפריצת הדרך לירושלים

בסוף אפריל 1948 השתתפה החטיבה במבצע "חמץ" תחת פיקודו של מח"ט החטיבה דן אבן. המבצע נועד להטיל מצור על יפו, ולהסיר את היום המידי על גוש דן. חלק מכוחות החטיבה השתתפו גם במבצע "מטאטא"

בתחילת מאי 1948 כבשה בחטיבה במסגרת מבצע "מדינה" את כפר סאבא בו נהרגו כ29 מחיילי החטיבה.

בסוף מאי 1948 השתתפה החטיבה במבצע "נמל" במהלכו כבשה החטיבה את הכפר טנטורה.

ביוני 1948 קיבלה החטיבה פקודה לעצור את פריקת ספינת הנשק אלטלנה, לכתר את כפר ויתקין ולהחרים את ציוד האוניה.

ביולי 1948 השתתפה החטיבה במבצע "דני" וכבשה את הכפרים שבאזור ראש העין של ימינו: רנתיה, וילהלמה, אל-יהודייה, טירה וקולה, אך לא הצליחה לכבוש את טולכרם. עם הקמת מפקדות החזית שימשה מפקדת החטיבה כמפקדת מחוז ב' (המחוז התיכון).

מאז נובמבר 1948 השתתפה החטיבה בחזית הדרום במצור על כיס פאלוג'ה

בדצמבר 1948 השתתפה החטיבה במבצע "חיסול"בקרב על עיראק אל-מנשייה בו נהרגו כמעט כל חיילי פלוגה ג' 87 חיילי "הפלוגה הדתית" של גדוד 33.

לקראת סוף המלחמה במרץ 1949 השתתפה החטיבה במבצע "ייצוב" שהיה חלק ממבצע "עובדה" ובמהלך המבצע כבשה החטיבה את עין גדי, מצד הושטחים בהר חברון.

       בסוף יולי 1949 עם תום מלחמת העצמאות ניתנה פקודה לפירוק החטיבה.

גדודי החטיבה 

במסגרת מלחמת העצמאות פעלו

גדוד 31 – אשר הוקם בדצמבר 1947 תחת פיקודו של שמואל אדמון ויעקב נור סלע

מפקדת הגדוד והפלוגות – חדרה, בת שלמה, המפעיל

הרכב – ותיקי חי"ש בנפות שומרון וחפר.

גדוד 32 – אשר הוקם בדצמבר 1947 תחת פיקודו צבי גרמן.

מפקדת הגדוד והפלוגות – גליל ים, כפר יעבץ, כפר יונה, כפר הס, כפר סבא

הרכב – פלוגות החי"ש של ישובי השרון ופתח תקווה

גדוד 33 – אשר הוקם בדצמבר 1947  תחת פיקודו של בן ציון פרידן

מפקדת הגדוד והפלוגות – שכונת בורוכוב גבעתיים, כפר סירקין, מג'דל יאבא, רמת גן ומחלקה 9 בהר-טוב.

• – חי"ש גוש-דן ופלוגות  גדנ"ע של רמת רגן גבעתיים ובני ברק.

גדוד 34 – אשר הוקם במאי 1948 אשר כלל את סגל מחנה האימונים שהכשיר טירונים ומ"כים.

מפקדת הגדוד והפלוגות – שכונת רמב"ם בגבעתיים

הרכב – סגל מחנה האימונים של אלכסנדרוני.

גדוד 37 – אשר הוקם ביוני 1948 תחת פיקודו של שמואל אמיתי.

מפקדת הגדוד והפלוגות – מחנה דורה בנתניה

הרכב – אנשי האצ"ל.