דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

חטיבה 7 סער מגולן באוגדה 36 - סיפורם של אנשי הטנ"א בחטיבה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 23/07/2022

תאריך האירוע: 2030-01-01

מספר צפיות: 2661


רקע  

  1. חטיבה 7 המכונה גם עוצבת "סער מגולן" הוקמה ב16 במאי 1948, מיד לאחר הכרזת המדינה ע"י מברק מיגאל ידין לשלמה שמיר: "עליך לבצע את תפקידך הלילה בכל מחיר".
  2. חטיבה 7 הוקמה כחטיבת עתודה מטכ"לית.
  3. בתוך שבעה ימים הוקמה החטיבה והצליחה לפרוץ את דרך בורמה ובכך אפשרה את פריצת המצור על העיר ירושלים.
  4. חטיבה 7 מפעילה בכוחה את האמל"ח המתקדם ביותר בזרוע יבשה והוא טנק מרכבה סימן 4 400 (עם 'מעיל רוח') ונמר"ה (נמר הנדסי).
  5. מפח"ט 7 יושב רמת הגולן במחנה "קצביה" מעל "צומת קצרין".
  6. לחטיבה 7, 4 גדודים סדירים: 82, 77, 75 , 603 (חה"ן).
  7. 2 פלוגות חטיבתיות: פלס"ר 7 (בתהליך סגירה), פלחי"ק "חנית".
  8. חטיבה 7 לקחה חלק בכלל המלחמות והמבצעים של מדינת ישראל. מאז ועד היום, נוטלת חלק בהכרעת האויב ושמירה על ביטחון ישראל.

 

סמל החטיבה:

במלחמת העצמאות, בשנת 1948, לחמה חטיבה 7 באזור לטרון, תוך כדי פריצת "דרך בורמה"- היא "דרך 7", צייר ועיצב אחד מחיילי החטיבה את הסמל, עפ"י בקשתו של מח"ט 7 דאז, שלמה שמיר. החטיבה קיבלה אישור מהמטכ"ל לתת ביטוי למספרה השוטף בסמלה הרשמי. זוהי החטיבה היחידה בצה"ל שהמספר השוטף שלה מופיע בסמלה.

עץ מבנה חטיבה:

 

 קציני טנ"א  חטיבה לדורותיהם:

שנים

שנים

קט"א חטיבה

1

1966-1969

דוד שילה

2

1967-1969

 

3

1969-1971

 

4

1971-1973

 

5

1973-1975

קלמן זקס

6

1975-1977

 

7

1977-1979

 

8

1979-1981

 

9

1981-1983

יחזקאל לולצ'י

10

1983-1985

ישראל זיו

11

1985-1987

אבי קיסר

12

1987-1989

שפר ??

ש 13

1989-1991

מיקי בניון

14

1990-1992

דודו אלמקיס

15

1993-1995

שמעון ממן

16

1994-1996

אליעזר בן הרוש

17

1997-1999

קובי דוסטקם

18

1999-2001

מישל ינקו

19

2001-2003

אבי נמני

20

2003-2005

דודי צפון

21

2005-2007

יאיר תורן

22

2007-2009

הרצל איסקוב

23

2009-2011

ראיף חמוד

24

2011-2013

ישי אדמוני

25

2013-2015

נדב אלבז

26

2015-2017

אמוץ ששון

27

2017-2018

לירון מלכה

28

2018-2020

ויטלי דובינסקי

29

2020-2022

רפאל אוליאל

30 2022 רס"ן ברק טל
 

 

שינויי טנקי החטיבה לאורך השנים

טנק שרמן : עם קום המדינה ופרוץ מלחמת העצמאות התעורר הצורך  ברכש של טנקים. הטנק הצה"לי הראשון הושג בדרכי מרמה מעודפי הצבא הבריטי בארץ. הטנק החדש נודע בסימון שרמן M-50 והוא נכנס לשירות צה"ל באמצע שנות ה – 50 של המאה ה – 20 ושירת עד שנות ה – 70 של המאה ה – 20 .

טנק צנטוריון – שוט הוא השם שניתן לצנטוריון כשנכנס לשירות בחיל השריון של צה"ל בשנת 1959. השם בא מן הפסוק: "קול שוט וקול רעש אופן וסוס דוהר ומרכבה מרקדה". טנקי השוט יצאו משירות בחטיבות השריון הסדירות בשנת 1992.

טנק פטון – פטון הוא הכינוי שניתן לסדרת טנקים אמריקאית, שיצורה החל בשנות ה – 40 המאוחרות של המאה ה – 20 . טנקים רבים מדגמי פטון השונים שירתו בצה"ל תחת השם מגח.

טנק טיראן – טירן הוא השם הישראלי לטנקים מהדגמים T-55/54 מתוצרת סובייטית שנפלו שלל במלחמות ישראל והוכנסו לשימוש בצה"ל, רובם לאחר שעברו השבחה. במלחמת ששת הימים ובמלחמת כיפורים תפס צה"ל מעל לאלף טנקי שלל מדגמי T55/54 מצבאות סוריה ומצרים. טירן לדגמיו השונים שירת בצה"ל עד 1990, בעיקר בחטיבות המילואים.

טנק מרכבה סימן 1 – טנק מרכבה סימן 1 הוא הדור הראשון של טנק המרכבה. מרכבה סימן 1 השתתף במבצע שלום הגליל, שכלל לחימה של צבא מול צבא, לחימה של צבא מול גרילה בשטח פתוח ולחימה בשטח בנוי.

טנק מרכבה סימן 2 – טנק מרכבה סימן 2 הוא הדור השני של טנק מרכבה. הטנק הוא תוצאה של לקחים מפעילות המרכבה סימן 1 במבצע שלום הגליל. קפיצת המדרגה העיקרית בין סימן 1 לסימן 2 היא במערכת בקרת האש. המרכבה סימן 2 נכנס לראשונה לשימוש בגדוד "געש" של חטיבה 7. בשנת 2016 יצא המרכבה סימן 2 מהיחידות הסדירות, לאחר שחטיבה 7 הוסבה לטנקי מרכבה סימן 4.

טנק מרכבה סימן 4 – טנק מרכבה סימן 4 הוא הדגם הרביעי והמתקדם ביותר של טנקי המרכבה – טנק מערכה ישראלי שפותח ומיוצר בישראל עבור חיל השריון של צה"ל. בשנת 2003 החלה הכנסתו לצבא. בשנת 2004 החלו טנקי מרכבה סימן 4 בפעילות מבצעית בג'נין.

הסבות אמל"ח לאורך השנים –חיל הנדסה

פומהנגמ"ש פומ"ה (ראשי תיבות של "פורץ מכשולים הנדסי), הוא טנק צנטוריון חסר צריח שהוסב במיוחד לצורכי חיל ההנדסה הקרבית של צה"ל ומשמש כרכב הנדסה קרבית. תכנון הפומ"ה החל ב – 1983 עקב הצורך ברכב הנדסי ממוגן שיעבוד בגזרת דרום לבנון. בצה"ל הפומ"ה משמש את גדודי חיל ההנדסה הקרבית בכל סוגי הלחימה ההנדסית ובפרט בכל הקשור למיקוש, פריצה, הבקעה, צליחה, חבלה ובפעילויות נוספות.

 נמ"ר הנדסי – הנמ"ר ההנדסי הוא גרסה משופרת של נגמ"ש המרכבה המשמשת כרכב קרבי משוריין הנדסי ונגמ"ש פלסים כבד. הנמ"ר ההנדסי פותח ומיוצר בישראל. הוא נכנס לשירות של צה"ל בסוף 2016 ועתיד להחליף בהדרגה את הפומה.

 

הסבות אמל"ח לאורך השנים – מסייעת שריון

נגמ"ש לייש מרגמה 81 מ"מ – נגמ"ש מרגמה 81 מ"מ נולד מהצורך המבצעי של מחלקת מרגמות לעבור משיטת מערך מרגמה נייח 120 מ"מ שהייתה קיימת, לשיטת מערך נייד שתשולב במחלקות חי"ר. עד שנת 2000 נעשה שימוש במרגמות לייש 81 מ"מ ו – 120 קרקעית.

נגמ"ש קשת מרגמה 120 מ"מ – קשת היא מרגמה 120 מ"מ מתנייעת המבוססת על מרגמת קרדום של סולתם מערכות, ומותקנת על גבי נגמ"ש M133. הקשת נמצאת בשימוש בצה"ל בחיל הרגלים הישראלי בחטיבת גולני, חטיבת הצנחנים חטיבת גבעתי, חטיבת כפיר, חטיבת הנחל, ובפלוגות המסייעות בגדודי שיל השריון. מערכת הקשת נכנסה לצה"ל החל משנת 2006 והחליפה את הנמר"ש (נגמ"ש מרגמה 81 מ"מ). מערכת הקשת הופעלה במבצע עופרת יצוקה(2008-2009) ובמבצע צוק איתן (2014).

הסבות אמל"ח לאורך השנים –נשק -קל

רובה גליל – רובה גליל תוכנן רובה הגליל ע"י ישראל גליל (בלשניקוב) עקב צורך של רובה סער שיכול לירות בודדת ואוטומט מלא, שיהיה עמיד לתנאי מדבר קשים, מדויק וקל לתפעול. רובה גליל מבוסס על חיקוי פיני ל – AK-47 ונכנס לשירות מלא בשנת 1974 ושימש את יחידות השדה של צהל.

רובה M-16רובה M-16 הגיע לראשונה ביום הכיפורים כחלק מסיוע מארצות הברית ובכך הגיעו אלפי רובים. בתחילת שנות ה – 90 של המאה ה – 20 ערך צהל השוואה בין הגליל וה – M-16 וקבע שה M-16 מדויק ונוח יותר. הוא הועדף על פני הגליל והוחלף תחילה ביחידות חי"ר ובהמשך גם בחיל השריון.

חטיבה 7 על 'ציר הזמן':

 

יחידות השייכות לחטיבה 7:

מפקדת הטנ"א בחטיבה

גדוד 82:

גדוד 82 (גדוד "געש") הוקם כגדוד השני בחטיבה 8 ומכאן מספרו. הגדוד הורכב מפלוגות לוחמים מרקע מגוון, אנשי מח"ל, גדנ"ע ויוצאי אצ"ל ולח"י. מפקד הגדוד היה פליקס באטוס. במלחמת העצמאות לחם הגדוד במבצע חורב, מבצע דני ומבצע יואב. באוגוסט 1949 עבר יחד עם גדוד 9 לחטיבה 7.

לפני מבצע קדש השתתף הגדוד, בפיקודו של אברהם אדן, במבצע יונה לפריקת ספינות נשק מצרפת. במלחמה כלל פלוגת טנקי שרמן, פלוגת טנקי שרמן M50 , פלוגת חרמ"ש ופלוגת חרמ"ן, הגדוד השתתף בקרב סכר הרואיפה וכיתור מערך אבו עגילה. פלוגה א' של הגדוד זכתה בתום הקרבות לצל"ש יחידתי ממפקד גייסות השריון. ב- 1965 זכתה מחלקה מהגדוד לצל"ש חטיבתי במהלך המלחמה על המים. במלחמת ששת הימים היה גדוד טנקי שוט בפיקודו גבי עמיר (סמג"ד אלי גלובוס, שנפל במלחמה) הגדוד כלל 3 פלוגות אורגניות בפיקוד אהרון סטולר, אמיר יפה ואליישיב שימשי. ובפלוגה רביעית, פלוגת הקק"ש בבית ספר לשריון, בפיקוד שמאי קפלן (מפקד מגמה שוט בקק"ש) שנפל במלחמה. הגדוד השתתף בכיבוש חאן יונס וצומת רפיח, מתחם הג'יראדי והגיע עד לתעלת סואץ. ב – 1968 השתתף הגדוד בפעולת קראמה.

במלחמת יום הכיפורים פיקד על הגדוד חיים ברק שמונה תקופה קצרה קודם לכן (סמג"ד דני פסח, שנפל במלחמה). הגדוד היה באימונים בסיני של שתי פלוגות צמ"פ. שתי הפלוגות המבצעיות שלו נשלחו לפני המלחמה לתגבר את רמה"ג, פלוגה א' בפיקוד אלי גבע שהוכשרה לגרור את גשר הגלילים. פלוגה ג' בפיקוד מאיר זמיר סופחה לגדוד 77 של החטיבה ובמהלך המלחמה זכתה לכינוי "כח טייגר". הכוח מנה 7 טנקים ובין יתר הקרבות בהם השתתף, בלם במערב לילי את חטיבה 43 הסורית ונטרל 60 משוריינים, מבלי לאבד אדם או טנק. על פעילותיו אלו זכה זמיר בעיטור העוז. עם פרוץ הלחימה הוטסו שאר לוחמי הגדוד לצפון, הצטיידו בטנקים והגדוד סופח לחטיבה 188. פלוגה ד' של הגדוד נשלחה לתגבר את גדוד 53 מחטיבה 188 בדרום הגזרה והשתתפה בקרב בלימה בציר הנפט ותל א-סקי ו – 12 מלוחמיה נהרגו בקרבות. שלושה מאנשיה נפלו בשבי הסורי. במהלך קרבות הבלימה נפצע המג"ד ונהרג הסמג"ד. 28 מלוחמי הגדוד נהרגו במלחמה.

 הגדוד השתתף במבצע ליטני ובמלחמת הלבנון הראשונה.

במבצע חומת מגן זכה הגדוד לצל"ש יחידתי, באתר הגבורה על חלקו בלחימה בשטחים תחת פיקוד חטיבת גולני.

במלחמת לבנון השנייה פיקד על הגדוד סא"ל עודד בסיוק. הגדוד היה גדוד הקו בזרת אביבים והגיב באופן מידי לחטיפת חיילי צה"ל. בתגובה לאירוע החטיפה, פרץ מלבנון טנק מפלוגה בפיקודו של סמ"ר אלכס קושנירסקי, אך עלה על מטען ובו קיפח הצוות את חייו. כוח קטן בפיקוד המג"ד נותר בשטח ללא חיפוי תחת אש במשך שעות רבות עד לחילוץ גופות אנשי הצוות. הגדוד המשיך בלחימתו עד יומה האחרון של הלחימה, כאשר בסיומה קיבלו שני מפקדי פלוגות את עיטור העוז וצל"ש ממפקד פיקוד הצפון.

ב – 2014 לחם הגדוד במבצע צוק איתן, ובמסגרת הלחימה נפל מפקד פלוגה ג' דימיטרי לויטס.

בקיץ 2016 גם גדוד זה הוסב למרכבה סימן 4.

שמות קציני טנ"א - גדוד 82:

מס"ד

שנים

קט"א גדוד

1

2001-2003

עופר שחר

2

2003-2005

אלכס טורבן

3

2005-2007

יונתן חבצלת

4

2007-2009

תהילה לוין

5

2009-2010

יונתן שרעבי

6

2010-2012

איתי בוכריס

אור מלק

7

2012-2014

רפאל חושקל

8

2014-2016

אולגה קורניינקו

9

2016-2018

רז סינגר

10

2018-2020

שוהם בריגמן

11

2020

עמית שמחהס

 

גדוד 77:

ב- 1969 ירדה חטיבה 7 מרמה"ג לסיני, אך השאירה ברמה את גדוד השוט 53 ( אותו קיבלה בשנת 1968 בתומרה להעברת גדוד המג"ח 79 לחטיבה 401) שעבר לחטיבה 188. בתמורה, בחטיבה הוקם באותה שנה גדוד 77 עז – טנקי שוט. הגדוד הוקם כגדוד 211 צמ"פ הגדוד מאמן את החיילים להתאמן כקבוצה ולא כיחידים. הגדוד הזה התאמן בשבטה בדרום. כאשר ירד הגדוד להתאמן בסיני, התמקם על אבן דרך מצרית מספר 77, אשר ציינה את המרחק מתעלת סואץ. בגדוד דבק הכינוי ובהמשך שונה שמו לגדוד 77 בגימטרייה עז. הטנקים הראשונים שהיו בשימוש הגדוד היו טנקים מסוג שוט. מפקד הגדוד הראשון היה שמעון בן שושן.

במלחמת יום הכיפורים – גדוד טנקי שוט קל, בפיקודו של אביגדור קהלני, השתתף בקרבות הבלימה בעמק הבכא, שהתרחשו עם פרוץ המלחמה. הקרב הקשה ביותר בו השתתף הגדוד נודע לאחר מכן כקרב על עמק הבכא בו הפגינו חיילי החטיבה אומץ ותושייה רבה, במהלכו נספרו כ- 250 טנקים סוריים דוממים שהושמדו בגזרה זו, אל מול 72 טנקים של חטיבה 7 שנותרו כשירים מתוך 105 איתם יצאה למלחמה. לאחר שתמו קרבות הבלימה, הבקיע הגדוד כפלוגת חוד את גבול סוריה וסייע בכיבוש ואחזקת המובלעת באדמת סוריה. רבים ממפקדי הגדוד קיבלו צל"שים שונים על תפקודם במלחמה. מבצע פינוי טנקים פגועים במובלעת הסורית - מאת זאב אנוליק קח''ש גדוד 77 - מומלץ לקריאה

במהלך מלחמת לבנון הראשונה הגדוד פעל מטעם החטיבה באוגדה שונה, תחת פיקודו של רס"ן דוביק רוזנטל. הגדוד השתתף בכניסה לדרום לבנון, והשתתף בקרב בו מנעו מהסורים להשתלט על הגשר שמעל נהר הליטני – אשר חשיבותו הייתה גבוהה מאוד להמשך הלחימה של צה"ל.

מאז, הגדוד השתתף באופן פעיל בפעילות בט"ש (בטחון שוטף) ובמבצעי החטיבה בגזרות השונות, אבטח את רצועת הביטחון עד היציאה מלבנון.

במהלך האינתיפאדה הראשונה ביצע פעולות בט"ש מגוונת ככוח חי"ר בעיקר בגזרת איו"ש כנגד פעילויות הטרור, לאחר מכן השתתף במבצע חוק וסדר בדרום לבנון והמשיך בפעילותו בגזרה זו.

הגדוד השתתף במבצע חומת מגן. במהלך מבצע גאות ושפל תחת פיקודו של איציק רונן וביצע פעילות מבצעית בשכם כגדוד חי"ר. בהמשך חזר לפעול תחת פיקודו של יאיר גולנסקי עם שאר החטיבה ברצועת עזה. בקיץ 2005 השתתף הגדוד במהלך ההתנתקות מרצועת עזה והגיע לתגבר בגזרת עזה ביום חטיפתו של גלעד שליט ולחם משם במלחמת לבנון השנייה במקביל למאמץ המלחמתי בצפון הארץ. במצבע עופרת יצוקה הגדוד הוקפץ לדרום הארץ לאזור האימונים שם התכונן ליום פקודה אבל בסופו של דבר לא נכנס למערכה.  בתחילת מבצע צוק איתן הגיע הגדוד ונכנס ללחימה ביום השלישי לכניסה הרגלית. לחם בהצלחה במהלך המבצע והיה מהאחרונים לצאת מהרצועה. נכון להיום, הגדוד נושא בנטל הפעילות בכל הגזרות תחת החטיבה.

מבנה הגדוד:

במבנה הישן כלל שלוש פלוגות . שתי פלוגות של טנקי מרכבה סימן 4 מבצעיות ושמותיהם – וולקן וחרמון, ופלוגה מסייעת יגואר. פלוגת חרמ"ש (חי"ר שריון) במילואים ופלוגת מפקדה. כיום לאחר מבנה ארגוני שנעשה בחיל קיימות בסדיר 4 פלוגות: וולקן וחרמון, פלוגה מסייעת יגואר ופלוגת מפקדה-טייגר . בנוסף 2 פלוגות במילואים, פלוגת טנקים נוספת-זיו ופלוגת חרמ"ש. במחזור גיוס מרץ 15 גם גדוד זה הוסב למרכבה סימן 4מ.

שמות קציני טנ"א - גדוד 77:

מס"ד

שנים

קט"א גדוד

1

96-98

ולדי שפר

2

98-2000

אורן דהן

3

2000-2002

איתי גזית

4

2002-2004

דדי כהן

5

2004-2006

אור מוסקוביץ

6

2006-2008

שמעון עקר

7

2008-2010

עידו אבוטבול

8

2012-2012

קובי הרוש

9

2012-2014

גיורא

10

2014-2015

אמיר בית יעקב

11

2015-2017

מלני בן מויאל

12

2017-2019

טוני קופבסקי

13

2019-2021

רות פלקס

בר שחר

14

2021

 

 

 
 

גדוד 75:

הוקם באוגוסט 1948 במסגרת חטיבה 7, נעשה ניסיון לרכז בו חיילים יוצאי צרפת וצפון אפריקה שרצו בכך, הניסיון נכשל, חלק מן החיילים רוכזו ביחידה בגדול פלוגה, בערך, שכונתה הקומנדו הצרפתי וצורפה לחטיבת הנגב, יתר הגדוד הועבר לחטיבת יפתח, עד שפורק בנובמבר. גדוד 75(גדוד "רומח") הוקם כגדוד חדש ב-1971, זו הפעם כגדוד חרמ"ש שכלל פלוגת טירונים ואת פלוגת הסיור החטיבתית. במלחמת יום הכיפורים צורפו לגדוד טנקים עימם לחם בקרב עמק הבכא, במתקפת נגד, כיבוש המובלעת ובמלחמת ההתשה בחזית הסורית. במלחמת לבנון הראשונה, שימש גדוד החוד של החטיבה בכניסה ללבנון, במהלך הקרבות נהרגו 3 לוחמים מהגדוד ונפגעו 7 טנקים. הגדוד השמיד 14 טנקי T-62 סוריים. מפקד הגדוד זיו הלוי זכה בצל"ש מפקד אוגדה על פועלו. במלחמת לבנון השנייה הצטרף גדוד 75 בפיקודו של סא"ל דן נוימן ללחימה, עיקר פעילותו הייתה בגזרה המערבית והוא לחם בקרבת רבים. מפקד פלוגה כ' במלחמה, סרן אחסאן דקסה, זכה אף לצל"ש אלוף פיקוד הצפון על חלקו בלחימה בעיר עייתה א-שעב. הגדוד סיים תקופה ארוכה של לחימה ללא הרוגים כלל. בסוף אוקטובר 2014 הוסב הגדוד לגדוד מרכבה סימן 4מ והיה הגדוד הראשון בחטיבה 7 לקלוט את הטנק החדש ביותר בסדרת המרכבה. בשנת 2017 השמיד הגדוד בירי טנקים מספר עמדות חמאס סמוך לגבול רצועת עזה במסגרת תעסוקה מבצעית בציר הוברס. בסיס האם של הגדוד שוכן במעלה גמלא ברמת הגולן.

שמות קציני טנ"א -  גדוד 75:

מס"ד

שנים

קט"א גדוד

1

1985-1987

יהודה גמליאל

2

1987-1989

אליעזר בן הרוש

3

1989-1990

פרדו ערן

4

1990-1992

אמיר שונטל

5

1992-1994

 

6

1994-1995

 

7

1995-1997

ניר יהושוע

8

1997-1999

שי לוי

9

1999-2001

משה מצליח

10

2001-2003

אבי קויפמן

11

2003-2005

חוגי נחום

12

2005-2007

משה

13

2007-2009

מקס וישיבינסקי

14

2009-2011

איגור איבנוב

15

2011 - 2013

דימה סטפנוב

16

2013-2015

מתן לב

17

2015-2016

בן שלי

18

2016-2017

דין בכר

19

2017-2019

ג'ני שפובלוב

20

2019-2021

רוין אסי

21

2021

לירון צימבלר

 

 

גדוד הנדסה 603

גדוד להב 603 הוא גדוד של חיל הנדסה הקרבית המכופף מבצעית לחטיבה 7. הגדוד כולל פלוגות פלסים המפעילים נגמ"שי הנדסה כבדים מדגמי פומ"ה ונמ"ר הנדסי, פלוגת צמ"ה ("ציפורני החתול") המפעילה דחפורים משוריינים, כלי צמ"ה ממגונים אחרים ואמצעי גישור שונים. תפקיד הגדוד במלחמה הוא לפלס את הדרך לטנקי החטיבה דרך שדות מוקשים ועוד. כמו כן, הגדוד בונה עמדות ירי ועמדות מגנן לטנקים, וכן מחלץ טנקים וכלי רכב פגועים או תקועים בסיוע חיל החימוש. גדוד להב הוקם ב – 1993 על מנת לסייע באחזקת רצועת הביטחון בדרום לבנון. קדם לגדוד זה גדחה"ן מילואים בשם זה שפעל בפיקוד הדרום עקב מחסור בכוחות הנדסה באיזור זה. במהלך האיטיפדה השניה לחם הגדוד ביהודה ושומרון ( עד מבצע חומת מגן) ולאחר מכן תפס קו ברצועת עזה. תחת פיקודו של סא"ל אילן סבג ( לימים קצין הנדסה הראשי) בשנים 2003 – 2005 הצטיין הגדוד בלחימה בטרור בגזרת עזה. סבג החליט להשתמש במחלקת הסיור (מחס"ר, בפיקודו של סגן אדם קימה) לפעילות התקפית נגד המחבלים ולא רק לביטחון השוטף. לוחמי המחס"ר התאמנו למשימה זאת, בין השאר לצליפה ביום ובלילה ,  ופיתחו טקטיקות ללוחמה זעירה ומארבים. האימונים  נשאו פרי בתקופה זו חיסלה המחס"ר עשרות מחבלים (לפי הערכות: למעלה מ – 70 ) , רבים מהם ע"י צלפי היחידה במארבים ובאמצעות טקטיקה שפיתחה, וזאת ללא נפגעים למחס"ר. על הישר זה זכתה המחס"ר לצל"ש פיקוד הדרום. תחת פיקודו הגביר הגדוד את השימוש בדחפורי D9 משוריינים לפתיחת צירים בעקבות השימוש הרב שמטעני גחון שהצליחו להשמיד 4 טנקים ישראלים. על כך אמר :

"במלחמה הקשה מול מטעני הצד ברצועה באה ליידי ביטוי ה D9, אותו דחפור ענק שפותר כל בעיה בשדה, מלך הקרב, ללא ספק. בעזה המפלצת הזו פשוט רמסה את הקרקע ואת כל מה שנמצא מולה. החיילים שהפעילו את הדחפורים האלו עשו עבודה מקצועית, הם דרסו כל בית חשוד שבו התבצרו מחבלים והצילו חיים של הרבה חיילים. כי הייתה לנו בעיה קשה עם טעני הגחון, שטנקים ונגמש"ים עלו עליהם. מכיוון שהגחון לא ממוגן כמו שאר כלי הרכב היו לא פעם נפגעים רבים, עד שהגיו ה D9 ופשוט הורידו כף פלדה לקרקע ונסעו כשהם מגרדים את האדמה ומפוצצים כל מטען שהיה בדרך ושהיה מיועד לפוצץ טנק או נגמ"ש. ראיתי לא מעט כפות כאלה עפות באויר מפיצוץ מטעני הצד." בנוסף, סייעו כוחות הגדוד למיגון כוחות בגזרה ועסקו בבניית ביצורים לכוחות צה"ל וההתנחלויות ברצועה. הגדוד השתתף גם במלחמת לבנון השנייה ושם פרץ צירים והשמיד תשתיות מלחמה. הגדוד השתתף במבצע עופרת יצוקה ובמבצע צוק איתן ברצועת עזה. במבצע צוק איתן ( קיץ 2014) זכו שלושה מלוחמי הגדוד לצל"ש על לחימתם. ב – 2017, בעת שהגדוד תפס קו באיוש, הוא הגדיל באופן ניכר את תפיסת האמל"ח שהחביאו מחבלים פלסטינים באמצעות שימוש מאולתר במגלה מוקשים. בתחילת המאה ה 21 הוכפף מפיקוד הדרום לחטיבה 7. ב – 2016 היה הגדחה"ן הראשון שהצטייד בנמר הנדסי, רכב הנדסה קרבית על בסיס נגמ"ש מרכבה. ב – 2018 מכלל הגדוד במסגרת צק"ח גדעון הניסיוני ביחד עם חטיבה 7 וחטיבת גולני.

שמות קציני טנ"א  - גדוד 603:

מס"ד

שנים

קט"א גדוד

1

2004-2006

ערן

2

2006

טל ברונשטיין

3

2006-2008

אור מוסקוביץ

סמי אבועיסה

4

2008-2010

מור אביב

מתן

5

2010-2012

רפי לוי

6

2012-2013

טליע ח'ליל

7

2013-2015

אנואר חאג'

8

2015-2017

ריקרדו יזראלוב

9

2017-2019

עמית מעודד

יעקב

10

2019-2021

עדן שירלי

סאמר מקלאדה

11

2021

יגל לוי

 
 

רנ"ג שלמה בוג'ו- כיום מנ"ע חטיבה 7 בימיו כחייל חט"פ "גולן" בגדוד 82 ברצועת הבטיחון

 

מבצע חומת מגן - פעולות האחזקה במהלך המבצע

קצין חימוש חטיבה - רס"ן מישל ינקו

רס"ב מוטי עטון מנ"ע טנ"א 77 בעודו מחט"פ בדרגת הרס"ל קיבל את עיטור המופת על פועלו במבצע זה:

בתאריך י"א בחשוון התשס"ג 17 באוקטובר 2002 נקלע כח מגדוד 82 למארב אשר כלל ירי והשלכת בקבוקי תבערה סמוך לקסבה בשכם.

טנק מהגדוד נתקע עקב תקלה טכנית. לעבר הטנק הושלך כד תבערה והוא החל מתלקח. כתוצאה מהתלקחותו הופעלה מערכת כיבוי האש בתוך הצריח והצוות יצא מהטנק.
רב סמל מוטי עטון הצטרף ללא היסוס לצוות מפקד הפלוגה אשר הוקפץ למקום האירוע, הוא נכנס לתא נהג הטנק הבוער, כשהוא מסתכן בהרעלה, בכוויות ואף בפיצוץ. הוא שיחרר את בלמי הטנק במקצועיות ובנחישות. לאחר שחרור הבלם, החלו בגרירת הטנק.                                                                                        הטנק האמצעי היה הנגרר, הטנק הראשון היה המושך והטנק השלישי   הבולם.
נהג הטנק הבולם איבד את ההכרה, ומוטי התנדב להחליפו ותפס את מקומו. מוטי הציל בפעולותיו את חיי חבריו לגדוד על פעולה זאת קיבל עיטור מופת.

  • דברי מג"ד הגדוד דאז סא"ל ליאור הוכמן:

"צנחן בעל משמעת פנימית גבוהה, גם אם הוא רעב וחולצתו קרועה, מסוגל ללחום בגבורה ובדבקות. אבל שום טנק לא יזוז, גם למשמע נאום ציוני נוקב, כשאין במכליו דלק, או כששרשרתו פרומה".

(ישראל טל (טליק) בתוך: שבתאי טבת. (1968). חשופים בצריח. תל-אביב. עמוד 116)

"המשפט הנ"ל מתאר מעל ומעבר את הקשר ההדוק בין אנשי השריון לבין אנשי האחזקה. אשרינו, בגדוד 82, חטיבה 7, שזכינו לחבורה מובחרת של אנשי אחזקה, שעושה ימים כלילות על מנת שהטנקים ימשיכו לנוע קדימה. בתוך החבורה המדהימה הזו, מסתתרים סיפורים רבים על דבקות, נחישות והשקעה- ובתוכם סיפור יוצא דופן אחד, אותו אנו, חיילי ומפקדי גדוד 82 לדורותיו, מבקשים לספר."

 

פעילויות מערך הטנ"א לאור השנים:

1941 – הוקמה מחלקת החימוש של ההגנה. המחלקה עסקה ברכישה, הסתרה ושינוע של אמצעי הלחימה, משיתוף פעולה של התעשייה הצבאית. בינואר 1948 הפכה מחלקת החימוש לשירות החימוש.

מלחמת העצמאות ( נובמבר 1947 – ינואר 1949) – הוקמו יחידות ראשונות לשיקום ושיפור רכב (במ"ב – בתי מרחב בסיסיים).

1951 – שונה שמו של חיל הטכנאי בצה"ל לחיל החימוש.

מבצע קדש (אוקטובר 1956) – החיל עוסק בחילוץ ובתיקון אמצעי לחימה ובאיסוף שלל. אחרי המלחמה הוקם גדוד שירותי החימוש הראשון (גש"ח).

מלחמת ששת הימים (יוני 1967) – צורפו יחידות אחזקה לכוחות הלוחמים. החיל עשה שימוש בסדנאות אזרחיות, שסופחו לצה"ל. אחרי המלחמה החיל עסק בהתאמתם של טנקים שנלקחו שלל לצה"ל.

מלחמת ההתשה (1978-1970 ) – החיל ערך מבצעי חילוץ רבים.

מלחמת יום הכיפורים (אוקטובר 1973) – החיל הצליח לשקם אמצעי לחימה פגועים במהירות, ולהחזירה לקרב (מהירות השיקום במלחמה הייתה קריטית ביותר).

מלחמת לבנון הראשונה (1982) – הוקמו 2 יחידות חימוש מרחביות בתוך לבנון, ונערכה טבילת האש הראשונה של טנק המרכבה, שפותח ע"י החיל.

1990 – אתר ההנצחה של החיל נחנך בנתניה.

האינתיפאדה השנייה (ספטמבר 2000 –אוגוסט 2005 ) – פותחו אמצעי מיגון חדשים לרכב קרבי משוריין והולתרו מספר שדרוגים לכלי הרכב של צה"ל. ביניהם ניתן לציין צריחים עיליים (כמו של הנגמ"חון) לפומה ולאכזרית, מיני צריח לטנקי מרכבה, מיגון כלוב לדחפור D9R (עליו זכו המפתחים והמתקינים מפרס מפקד זרוע היבשה ב -2006), פיתוח הקרב (הסבה של טנק גישור לטנק הנושא פילבוקס נייד) ועוד.

מלחמת לבנון השניה  (2006) – חיל החימוש עסק בחימוש וחילוץ הכוחות הלוחמים בזמן הלחימה. ולאחר המלחמה, דוח וינוגרד מצא את חיל החימוש כאחד מהחיילות המצטיינים במלחמה.

פעילויות מערך הטנ"א מלחמת ששת הימים:

פעילות חיל החימוש במלחמת ששת הימים, אשר כללה את החיילים הסדירים ( חובה, קבע ואזרחים עובדי צה"ל) והמילואים, במערך הנייד והנייח, הייתה מרשימה בכל קנה מידה. כל המערך נדרש לעמוד מול הצרכים והדרישות של הלוחמים בשטח אשר הביאו גם ליוזמות מקומיות, אלתורים ומציאת פתרונות הולמים וזאת על מנת לאפשר למערך הלוחם לבצע את משימתו. לא נעדרה תמיכה, גיבוי וסיוע ממקחש"ר וקחש"ר אישית (תא"ל דומי חיים ז"ל) אשר עשו את המקסימום לגבות ולפתור את הבעיות הטכניות והארגוניות שנוצרו בשטח. במהלך המלחמה סבל גם מערך החימוש באבדות בנפש, חללים ופצועים, אך יחד עם זאת לא נעדר גם מקומם של מקבלי הצלש"ים.

הפעילות החימושית בחטיבה 7 במלחמת ששת הימים הושפעה משיטת הלחימה של החטיבה: פריצה ומרדף מהיר וארוך. החימוש בגדוד אורגן בפיצול אמצעים וכ"א – החוליה הפלוגתית פוצלה והופעלה מ – 2 זחל”מים ונ"נ. שיטה זו אפשרה תמיד להגיש סיוע חימוש צמוד גם שחלק מן הכוח כבר נשאר מאחור בעבודה. הסדנה החטיבתית נבנתה במתכונת משולשת: פלגת רק"ם – שוט, פלגת רק"ם – מג"ח ופלגה בסיסית אשר כללה גם מחלקת רק"ם בעתודה. בשלב הראשון תוכנן שהסדח"ט לא תעבור את הקו הירוק, אלא לאחר כיבוש אל-עריש, כך שהגש"ח הנייד הקדימה והתחיל בביצוע התיקונים באזור רפיח-ג'יראדי. ה – סדח"ט הצטרפה לחטיבה באל-עריש ומכאן הופעלה בדילוגים בצמוד לכוח הלוחם ( כ- 30 ק"מ מן הכוח העיקרי של החטיבה). מתוך 124 טנקים של החטיבה, הגיעו לתעלה 85, כאשר 28 נפגעו או הושמדו ו – 11 בתהליך תיקון. בדרך תוקנו 20 תקלות במג"ח ו – 57 תקלות בשו"טים בצמידות לקצב התנועה.  במהלך התיקונים הוחלפו המון חלקים קריטיים כרי מנועים, מצמדים, תיבות הילוכים וכו... . 8 אנשי חימוש נהרגו ו – 13 נפצעו, בעיקר כתוצאה מפגיעות ישירות ב – זחל"ם טכני של גדוד 79 וחוליה טכנית של פלוגת הסיור.הסדנה החטיבתית תיקנה תוך כדי המלחמה 10 תקלות בשו"ט ו – 68 תקלות במג"ח.

השתנות בתפיסת האחזקה  (תוך מיקוד בפעילות מערך האחזקה במבצעים ומלחמות).

שנת 2016 – תכנית אחזקה אחרת בחיל הטנ"א.

תכנית אחזקה אחרת נולדה מתוך הצורך לשנות את תפיסת האחזקה תוך שבירת החומות המוסכמות שהיו קיימות במשך שנים רבות.  במסגרת התכנית רווחו תכניות האחזקה. שלושה דרגי תיקון הוסבו שלני דרגים – שדה ושיקום. אוגדות 80,143 ו – 877 – הוסמכו לדרג השדה, כולל מיסוד יכולות גרירה עצמאיות והחטיבות הסדירות עברו הסמכות דומות. תהליך הקמת אגד טנ"א ארצי יצא לדרך, והוקמו חמישה גדודי טנ"א ברחבי המדינה. בנוסף הוקמה יחידת תפעול אחזקות חוץ ארצית אשר מפעיל את מוקד שירותי האחזקה עבור כלל צה"ל בתחום המוסכים והגרירה.

הישגי התכנית:

  • שיפור יכולות מערך האחזקה בחירום ובמלחמה.
  • חיזוק מאמץ ההגנה
  • שיפור זמינות האמל"ח ביחידות ההכשרה
  • ייצוב המענה בימח"ים
  • מתן עצמאות מרבית ליחידות הקצה המבצעיות
  • רידוד רמות מלאי החלפים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים.
  • התייעלות ממערכי האחזקה.
  • גיבוש מענה ייחודי לפיקוד הצפון.

בשנת 2015, הדיון על מיקום מערך האחזקה הביא להחלטת הרמטכ"ל על מיזוג מז"י – אט"ל אשר מומש ב – 16.09. מיד לאחר מכן מונה צוות בראשות אל"ם מישל ינקו רמ"ח תוא"ם וקטנא"ר מיועד דאז לבחינת מערך האחזקה בצה"ל במטרה להביא לשינוי תפיסתי באחזקת הצבא תוך שבירת חומות ומוסכמות. מערך האחזקה בשנת 2016 נמצא אחרי צמצום מתמשך בכ"א קבע, אזרחים עובדי צה"ל וחיילי חובה, עומסי העבודה, גדלים בימ"חים ובגדודים הסדירים, ועם תשתיות ואמצעים לא מותאמים לאחזקת אמל"ח מתקדם.

 סיכום:

"אחזקה אחרת" היא דוגמה לפריצת קבעון מחשבתי ומודל המראה יכולת של ארגון להשתנות ולפנות משאבים. להתאמתו לאתגרי העתיד תוך הוכחת התייעלות כלכלית לצה"ל, שיפור המענה, שילוב נכון של סקטור האזרחי והחזרת האמון של שמרתי קבע במערכת.

"אחזקה אחרת" מיצבה מחדש את החיל הטנ"א בצה"ל כמערך מוביל, יוזם , איכותי ורלוונטי.  

 

 

סיפורים אישיים (סיפורי גבורה / מלחמות וסיפורי מורשת):

ראיונות - תיעוד ראיונות עם קציני טנ"א שתפקדו במלחמות / מבצעים.

 

תא"ל אליעזר בן הרוש - ממח"ג  גדוד 75 ברצועת הביטחון – 1984-1996:

מבצע מיידון – בשנת 1988 החליטו בפיקוד הצפון לצאת למבצע גדול במיוחד באותה תקופה, שמטרתו הייתה לתאר את העיירה מיידון ממחבלי חיזבאללה. למשימה הוקצה גדוד 77 כסיוע וכוח התערבות בחטיבה 35. בן דודי היה באותה תקופה מ"פ בחטיבת הצנחנים. המבצע התחיל בערב ל"ג בעומר, בלילה שקט. הטנקים והנגמ"שים שנסעו העירו את כל הכפר והמחבלים נכנסו לעמדת כוונות והפתיעו את כוחותינו. בן דודי רס"ן ציון מזרחי ז"ל מ"פ מסייעת גדוד 202 חטיבה 35 נהרג בהתקלות הראשונית. לגדוד 77 היו מספר טנקים תקולים כתוצאה מתוואי שטח ודרכי הגישה ליעד. לטנקי הגדוד היו פריסות זחל רבות, ותקלות בחט"כ. ביום השני למבצע הופעל גדוד 75 כדי לעזור בחילוץ טנקים תקולים ולאבטח את זירת הלחימה. אנשי מערך האחזקה של גדוד 77 וגדוד 75 פעלו יחד על מנת לחלץ את הטנקים באומץ רב ובנחישות. לאורך שירותי הצבאי הענקתי את ערכיי בעולם האחזקה מהשירות בחטיבה 7 לצד מפקדים ואנשי אחזקה מסורים וראויים לכל הערכה על אומץ ליבם ועל מקצועותיהם. חטיבה 7 בשבילי היא הרבה יותר מדרך חיים. היא ערכים, קושי, אתגרים, שרידות איתנות, אמונה והצלחה בניצחון.

 

סא"ל נדב אלבז - קט"א חטיבה 7 – מבצע צוק איתן:

צק"ח 7 מבצע תמרון במרחב "ג'וחר א-דיכ" ו"אל בורג'".בתאריך ה- 28/07/14 (יום עשירי לתמרון), מבוצע ירי נק"ל מצפון שכונת "גוחר א-דיכ" בגזרת צק"ג 77. לאור כך, הוחלט לבצע חישוף במרחב "מפעל הבטון" ע"י דחפור של פלוגת עזה ת"פ צק"ג 77 במטרה לטהר את המרחב וכן לשלול מנהרות לחימה.  בתאריך ה-28/07/2014, שעה 16:04, מתקבל דיווח ברשת הקשר, כי ישנו דחפור אשר עולה באש בעת ביצוע חישוף שטח בצפון שכונת "ג'וחר א-דיכ". נוכח באותה העת, בתא החימוש הדיווח התקבל לתא החימוש חטיבה הינו ע.קח"ש חטיבה סדיר וקצין מנמ"ש. אלו העבירו את הדיווח לקח"ש החטיבה אשר נכח באותה העת בצק"ג 82 אשר היה ת"פ צק"ח 828. באותה נקודת הזמן, תמונת המצב כפי שמובנת, כי הדחפור נפגע מטיל נ"ט. 2 לוחמים פצועים מכוויות ומתבצע פינוי לאחור ע"ב הכוח האורגאני במרחב. הסוגיה אשר עולה מיד, אך מכבים דחפור בוער ?

.

למחרת, בתאריך ה-29/07/2014 לאחר התקררות הדחפור, בוצעה בדיקת ס"פ (סילוק פצצות) ע"י הנדסה עזה לשלילת הישארות תחמושת בדחפור. העמסת הדחפור על מוביל כננת בוצעה בסיוע טחל"צ לטובת סיוע במשיכת הכלי והרמת הכף.

אנשי טנ"א ותיקים

רנ"ג שלומי אוחיון - מנהל עבודה טנ"א גדוד 75  - מלחמת לבנון השניה

הגעתי לגדוד 75 מחטיבה 188 גדוד 74. לאחר שבועיים שאני ביחידה, הגדוד מוקפץ ממחנה סיירים למחנה גמלא לטובת שבוע הכנות לקראת פעילות לא ידועה שלבסוף הפכה למלחמת לבנון השנייה. במעלה גמלא חולית הטנ"א בוחנת ומכינה את כל הרק"ם לטובת הפעילות.

ממחנה גמלא הגדוד דילג לגזרת רכב-רמים.  הפלוגות התמקמו באזור זרעית/שתולה לפני כניסה ללבנון. תפקידה העיקרי של חוליית הטנ"א הגדודי היה לתת מענה אחזקתי וחילוצים במידת הצורך תוך כדי לחימה על מנת לאפשר המשכיות לחימה של הפלוגות והלוחמים. הגדוד החל תנועה לתוך לבנון לכיוון בנט-ג'בל. במהלך הלחימה לקראת השעה 24:00 דווח לנו שטנק סימן 2 מפלוגת כפיר חטף טיל נ"ט. הוקפצנו לשם אני, אושרי קלפון (מכונאי טנקים), ואברהם חדד ( מחט"פ), עלינו ע"ג רק"ם בשיירה לתוך לבנון על מנת לחלץ אותו. כשהגענו לטנק, תוך כדי שאנחנו שומעים יריות מכל הכיוונים, אנחנו מזהים את הנזק: פגיעה באזור הינע צד ימין, מיכל דלק והמנוע. הטנק לא יכול לזוז. התחלנו כשניתקנו את הצלבים על מנת שנוכל להתחיל בתנועה, הטנק לא זז. הזעקנו בקשר 2 טנקים מפלוגת מחץ שיגיעו אלינו על מנת למשוך את הטנק שנפגע לאחור תוך שאנחנו תופסים מחסה. הגיעו הטנקים, קשרנו אותם, אחד מאחורה ואחד מקדימה, משכנו אותם לכיוון צומת הקנים בואך שתולה למקום אסטרטגי והתחלנו להכשיר אותו. תוך מספר שעות הוחלף מנוע ותוקנו כל הנזקים שנגרמו לטנק והוא חזר ללבנון.

 

רנ"ג עמרם בן דוד - מנהל עבודה טנ"א גדוד 603 – (חילוץ נמרה בהר שיפון)

תאריך י' בשבט, יום משמעותי לעם היהודי, אך זה יום משמעותי גם לגדוד להב. היום לפני שנה בסוף הצום הייתי בבית הכנסת, פתאום מצלצל "אורי רון מג"ד 603" . מה הוא רוצה ממני עכשיו? עמי אני שולח לך מיקום, תגיע זריז, יש לנו אירוע מורכב. אני חושב לעצמי, נו מה כבר מורכב יכול להיות, לוקח פיתה נוסע להר שיפון. מחנה את הרכב והמג"ד אומר: בוא עולים ברגל..... .

10 דקות עליה לאור פנסים ופוגשים את דני המ"פ, מחייך ונבוך. ונמר"ה של בהל"צ שהושאלה לאימון בשפץ מטורף: זחל שמאל כמעט באוויר וצד ימין משקיף למדרון. המג"ד אומר למושיקו מנ"ע צמ"ה שהגיע לך תביא באגר, נחפור מסביב, נוריד אדמה, נשטח את השיפוע ואז נחלץ. אני ואלכס הבוחן מסתכלים ואומרים שעד שזה יקרה השלום עם סוריה יגיע.

ממליצים למג"ד לחלץ בגרירה עם כלי עוגן וכלי גורר. תוך שעה הכלי מחוץ לשפ"ץ. בסה"כ יש לנו פריסה פנימית בכל אחד מהזחלים, כולם הולכים, אנחנו נחזור בבוקר עם ציוד ונסיים פה, לפחות ככה חלמנו. באותו לילה התחילה סערה שהתריעו עליה במשך כל השבוע.... כמות הגשם שירדה באותו לילה ולא הפסיקה למשך 4 ימים רצופים שינתה את הנוף ואת החלומות שהפך לסיוט. לא ניתן להגיע לכלי אלא רק עם משאית 6*6 כמו טטרה או FMTV. המיקום שהנמר"ה נמצאה בו היה בתוך נתיב זרימת מים שהמפלס בו עלה ועלה בכל רגע. כל הניסיונות לסיים מהר שם עלו בתוהו "עזרה" שהגיע מהחטיבה רק גרמה לנו להיתקע יותר, הגשם לא מפסיק ומגיע הלילה. אני מתחנן לגדוד שיביאו דחפורים ונזיז את הנמר"ה למקום אחר, למקום שנוכל לעבוד בלי לשקוע בבוץ שהגיע לגובה מטר. אבל אין עם מי לדבר ובטח אין מי שמבין אותך. בחצות אני מקבל טלפון מפלוגת הצמ"ה טוהמי, אסי, זהר, מושיקו, יהודה כולם בצד השני של הקו, עמי מה צריך?  אני מסביר שחייב שני דחפורים שיעיפו אותנו מהביצה. לפתע אני שומע: "סבבה, עד הבוקר אצלך". מסתבר שהם חטפו בלילה 2 דחפורים ובאגר מאוגדה 210, נסעו בהם כל הלילה ולפנות בוקר הגיעו אלינו. אני ראיתי מלאכים, לא נגדים. התחלנו שם במבצע גרירה שלא חוויתי ב – 27 שנות שירות בחטיבת שריון. מהעומסים הזחלים נקרעו ונעלמו בבוץ, רק חיפוש באמצעות הכף של הבאגר מצאה אותם. כל טנ"א הגדוד נרתם כאיש אחד מאהר וסטס חשמלאי וב. מערכות עבדו כמו מחלצים מנוסים, תומר איציק ועמרי מביאים ציוד, גרגורי הנשק מביא אוכל ושתיה חמה , שמעון במטבח מכין לנו סנדוויצ'ים שיש, זיו וסנגבי מהלוגיסטיקה פתחו שרשרת להחלפת מדים, נעליים, חלפ"סים, רק שנמשיך לעבוד. הקור הערפל, הבוץ גומר אותנו. המג"ד מחליט אחרי שיחה איתי לפנות את כל החיילים מחשש להיפוטרמיה, ואנחנו הנגדים  מזיעים מחום. אם נפסיק לעבוד נקפא. יום חמישי בצהריים כולם כבר מתכננים איך נשארים כאן שבת, האם ממשיכים לעבוד בשבת? התפילות של מישהו מתקבלות כנראה, ואצבע אלוהים מחליטה לגעת בנו. כל דבר פתאום רץ: הגרירה, החיתוך בארקאייר, הרמת הזחלים, החושך יורד ואנחנו כבר לקראת הסוף, שבע בערב, הכלי כשיר וסגור. הרגשה של גאווה וסיפוק, עכשיו זה רשמי, אף אחד לא יכול עלינו. את הקשה תעשו אתם, את הבלתי אפשרי תשאירו לנו... .

מספר לנו רס"ב איציק טל ששירת בגדוד 75 כ - 7 שנים משנת 1994 עד שנת 2001


כותב לך - על תקופה בלתי נשכחת מבחינתי השירות בגדוד 75 (כבוחן חשמל טנקים).
שירתתי בגדוד 75 כ-7 שנים (94/2001), בכל תקופתי צה"ל היה ברצועת הבטחון בלבנון והגדוד בכל שנה - היה מבצע תעסוקה מבצעית ברצועת הבטחון. 

הטנקים היו פרוסים לכל אורך הגזרה המזרחית ממוצב ריחן בדרום עד מנרה בצפון. בנוסף מפקדת הגדוד ישבה בשער עגל שריון ותפקידה היה הכנסת שיירות למוצבי דלעת ובופור.

צוות בוחני הגדוד היה צריך להגיע מדי יום לכמה שיותר טנקים כדי לבחון אותם ולוודא את תקינותם - דרכי ההגעה לטנקים היו הבעיה המרכזית שלנו. השיטה הייתה להצטרף לשיירה מנהלתית. במוצבים הדרומיים הינו מגיעים בשיירה מוסלקת (מספר רכבי מרצדס שעל הגג היו ארגזי פירות וירקות) על מנת להטעות את האויב.
דרך נוספת הייתה על גבי המסוקים שנכנסו מדי יום ללבנון. באותם ימים הבעיה המרכזית של צהל בלבנון הייתה מטעני הצד שהופעלו על שירות. וצוות בוחני הגדוד שהיה מדי יום על השיירות סיכן את עצמו באופן חריג גם ביחס ללוחמים שהיו מוגנים במוצבים או בתוך הטנקים שלהם.  

נסכם בסיפור אישי קצר בחודש פברואר 96 הייתי יחד עם חבר בדרך לשיירה למוצב עיישה - השיירה הייתה מוסלקת והמג"ד שהוביל את השיירה לא היה מוכן שאנחנו ניכנס איתו מחוסר מקום, אנחנו מתקשרים לקצין החימוש מסבירים לא את העניין והוא אומר תחזרו לשער עגל מחר יש מסוק לבופור יותר חשוב לי שתגיעו לשם. 

אנחנו מתחלים לנסוע, בדיוק מגיע קצין חימוש היק״ל סא״ל ברוך אלקיים ( בנבינו ) עוצרים מספרים לו את הסיפור והוא אומר באו אחרי והולך למג״ד מסביר לו את הדחיפות ואנחנו נכנסים לעיישה. לצערי למחרת שאני עדיין במוצב עיישה אני שומע על מה שמכונה אסון המסוקים שם גם נהרג חבר יקר רס״ל שגיא ארזי זכרונו לברכה. כן זה אותו המסוק שהייתי צריך להיות עליו על פי מה שתכנן קצין החימוש. קישור לאלבום התמונות הצבאי של איציק

 

 רס"ר אברהם חדד – גדוד 75

 מפקד חוליה טכנית ברצועת הביטחון 1988-1997 - אירוע במוצב דלעת

בבוקר יום שישי 28 בפברואר 1997 צלצל הטלפון : "תגיע לשער עגל, אתה צריך לעלות לדלעת , טנק נפגע. טען קשר של הצוות, סמל ליאור שבתאי ז"ל נהרג, המ"מ סגן מרדכי עציון שהיה לידו בטנק נפתע בינוני. יום לפני כן, ביום חמישי נערכה התקפה של כעשרה מחבלי חיזבאללה על המוצב. צוות הטנק פגע בכולם. ביום שישי עם שחר יצא הצוות לשטח לראות אם נשאר מחבל חי. אחד המחבלים שהיה פצוע שרד את הלילה והצליח לשגר טיל לעבר הטנק שבא לקראתו. הטיל פגע פגיעה ישירה בגופו של ליאור והוא נהרג במקום. המ"מ עציון נפגע בינוני בגפיו העליונים. לטנק נגרם נזק קטן – נשברו לו בעיקר אפיסקופים.  כנראה שנהג הטנק ניסה לחלץ לאחור ונשבר בית נתלה אחורי שמאלי. הכרתי את ליאור עוד מהצמ"פ כחייל צעיר. בחור מאוד נחמד מזוקף ובעל מבנה גוף מוצק. כל אימת שהיה פוגש אותי על הטנק שלו היה מבקש להגיש עזרה ולהיות שותף. הגעתי לשער עגל. מנהל העבודה ישראל אברם ואני לקחנו משאית ונהג ונסענו לסדנת בית הילל. דני מלול אחראי מחסן בקבע אמר לנו איכן נמצא את המפתח למחסן והוסיף שאקח כל מה שאני צריך, ואם תיווצר בעיה כלשהי שאודיע לו והוא יבוא לעזור. לקחתי חלקי מזק"ום (מערכת זחלים קפיצית ומרכובים) שחשבתי שאצטרך. התארגנה שיירה. נכנסתי ללבנון יחד עם רס"ן אמיר אשל סמג"ד הגדוד. כשהגענו למוצב אמרתי לו, שמבחינתי הוא יכול לחזור לארץ, אך תגובתו  הייתה: "אתה פה, אני פה!". עבדנו על הטנק מיום שישי בשעה 17:00 עד השעה 03:00 לפנות בוקר של יום שבת. צוות הטנק קיבל צל"ש אלוף על פעולו באותו לילה. יהי זכרו של סמל ליאור שבתאי ז"ל ברוך לעד.

תקרית בדרום לבנון בה נהרג קצין חימוש שמואל עמיר ז"ל - מאת אברהם חדד

הייתה תקלה באחד מהכלים בעת החילוץ סמוך למרג' עיון שבדרום לבנון פגז שנפל לידו קיפד את חיו מצ"ב כתבה מאחד העיתונים ששמרתי מאז, רב סרן שמואל עמיר היה מפקדי בתור קצין חימוש בגדוד 77 בחטיבה 7 בשנת 1977, אני זוכר אותו היטב יהי זכרו ברוך.  

פברואר 1997- סיפורו של קצין החימוש במיל אברהם חדד על פקוד שנהרג באסון המסוקים

בליל 4 בפברואר כידוע התרסקו שני מסוקי יסעור בצפון שהיו בדרכם להחליף כוחות האחד למוצב הבופור והשני למוצב דלעת מוצבי צהל בדרום לבנון.

המסוק שהיה מיועד לבופור נפגש ממגלשי המסוק שהיה מיועד לדלעת ומיד נפל בנחל ליד קיבוץ דפנה ואילו המסוק הפוגע נפל במושב שאר ישוב. אני אישית הייתי במוצב ריחן שבגיזרה המרכזית יותר של דרום לבנון בשעת ערב משהוא כמו השעה שבע בערב נכנס לחדר שבו הייתי קצין בדרגת סגם ואמר לכל אל שהיו בחדר שנפלו שני מסוקים וישנם ארבע הרוגים האמת מיד עלתה במוחי שאלה שני מסוקי קוברה שבכל מסוק יש שני טייסים.

לאחר זמן מה החלטתי להיתקשר למפקדת גדוד 75 מחטיבה 7 מאוגדה 36 של פיקוד צפון ולאחר כמה נסיונות ענה לי מישהוא ומיד אמר לי "אם אתה שואל על שגיא ארזי, ארזי נהרג" מיד נכנס בי עצב עמוק ויגון קודר שטף אותי מכיוון שהחייל הזה הוא פקוד שלי ועוד לפני שעיקלתי את מה שנאמר לי הוסיף לומר אותו חייל ששני מסוקי יסעור התרסקו וישנם עשרות הרוגים.

כך שהיגון נהפך לאבל כבד ולא הצלחתי לישון באותו לילה ביום חמישי של אותו שבוע היגעתי למוצב עיישייה מוצב שדרכו יותר קל לצאת לישראל.

ביום ראשון בתוך השבעה הלכתי לנחום אבלים אצל הוריו של שגיא ארזי משה ופלה ואני איתם בקשר עד עצם היום הזה שבחודש בפרואר השנה 2016 ימלאו 19 שנים לאסון.  

 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים