קציני החימוש והנגדים הוכיחו את עצמם בצורה בלתי רגילה, הפגינו ערכיות, מוסריות, מוטיבציה וחתירה למגע.
מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 25/09/2015
תאריך האירוע: 2014-07-08
מספר צפיות: 2931
בתאריך 12.6.14, ט"ו בסיוון תשע"ד, דווח על חטיפת שלושה נערים; גיל־עד שער, נפתלי פרנקל ואייל, זכרם לברכה, יפרח בגוש עציון. לאחר 18 ימים של חיפושים וסריקות של כוחות הביטחון נמצאו גופותיהם של הנערים. ראש ממשלת ישראל הודיע על רצח הנערים והטיל את האחריות על הרשות הפלשתינית ועל החמאס. בהמשך לאירועים ביהודה ושומרון התכונן פיקוד הדרום להסלמה ברצועת עזה. הופקו רוב הלקחים ממבצע "עמוד ענן" וכל הכוחות התכוננו למערכה בעזה.
בקצב מהיר התגבר ירי הרקטות לעבר יישובי עוטף עזה והתחדדה ההבנה כי פנינו לסבב נוסף. לאיום על יישובי הדרום הצטרפו תל אביב ושאר יישובי המרכז. חיל האוויר הגיב בירי עצמתי למקורות הירי ולמתקנים אסטרטגיים של החמאס ושל הארגונים השונים. דרך מנהרות שלח החמאס מחבלים ופגע בכוחות צה"ל בשטחנו. מרחבים שלמים מעבר לגדר בקרבת הישובים חששו מחדירת מחבלים. כחלק מהיערכות מוקדמת תגבר הפיקוד את מערך האיסוף והתבצעה התקנה של אמצעי תצפית ומכ"ם בכל מהלך המבצע, הדבר איפשר זיהוי ותקיפת מחבלים בשטחנו.
איום המנהרות הפך למוחשי ולבעייתי. בישובים בקרבת הגדר התכוננו חיילי צה"ל במערך הגנה מתוגבר על מנת למנוע פגיעה באזרחים. את כל התכניות הפעיל החמאס כמו גם; תקיפה דרך מנהרה, ניסיון חדירה מהים והפעלת אמצעים שונים לפגיעה בכוחותינו.
בתאריך 17.7.14 הוחלט על תמרון שמטרתו העיקרית הייתה פגיעה בתשתית המנהרות. בשונה מתכניות קודמות מוגבל התמרון למרחב המנהרות וזו מטרתו. בשטחי הכינוס התייצבו אלפי כלי רק"ם מוכנים לכניסה הקרקעית. במבצע הפעיל הפיקוד סד"כ של מספר אוגדות מתמרנות ואמצעים רבים בסדר גודל שלא נראה במרחב פיקוד הדרום ממלחמת יום הכיפורים. אנשי האחזקה עבדו לילות כימים, הפגינו נחישות, אומץ לב, עבודה תחת אש, מקצועיות וחתירה למגע. במהלך המבצע נפצעו 73 אנשי אחזקה. סמ"ר כחלון אליאב אליהו חיים ז"ל, שירת בחטיבה 7 גדוד 75, נהרג מנפילת פצמ"ר בשטחי כינוס בתאריך 28.7.14, א' אב התשע"ד, נקבר בבית העלמין בצפת.
המחש"פ אל"ם אילן אליהו תיאר את התרחשות האירועים:
"מבצע "צוק איתן" היה מופע מרכזי באותה שנה, מערכה לא פשוטה שבמסגרתה היה הפיקוד זירה מרכזית נגד הפלשתינאים לאחר מבצע "שובו אחים". לפני המבצע הייתה הבנה בפיקוד שסבב הסלמה נוסף אחרי מבצע "עמוד ענן" לא יאחר להופיע. הפיקוד בכלל ומערך האחזקה בפרט נערך בצורה טובה מאוד. לשמחתי מערך האחזקה הצליח בצורה ברורה לשמר את הכשירות הגבוהה (95 אחוזים) לאמל"ח ולאמצעים תוך כדי ביצוע הגברת מוכנות במהלך לחימה. שמירת כשירות במשך 50 יום אתגרה את מערך האחזקה והוא עמד במשימה בכבוד רב".
רס"ב אבי שמעוני מתאר את פעילות מחלקת האחזקה בחה"ן הפיקודי:
"ימים ספורים לפני מבצע "צוק איתן" היה חשש לאירוע בטחוני. כוחות הפיקוד החלו בסריקות במרחב לאיתור מנהרות, את המשימה ליוו כוחות אחזקת הצמ"ה של חה"ן הפיקוד ונתנו פתרונות לתקלות, הן של האמצעים הצבאיים והן של האזרחים במרחב. המשימה לוותה בירי רקטות במרחב, בניסיון פגיעה באמצעים ובכוחות האחזקה. החלו להגיע מספר רב של אמצעים מגויסים שונים ומגוונים והוחלט להקים חוליה ייעודית שתיתן מעטפת אחזקה לכלל האמצעים במרחב. האמצעים הגיעו במקביל לצבירת כוחות בכלל מרחב אזח"ע והמשימה של המנהרות, סיכול הפח"ע, הייתה המשימה העילאית. מחלקת האחזקה של חה"ן הפיקוד פוצלה בצורה שאפשרה צוות אחזקה כשיר מלא בכל אחת מפלוגות הצמ"ה של אוגדת אזח"ע. בנוסף, צוות ייעודי וצוות עורפי שעוסק בניוד אמצעים שונים למרחב. הכלים הוכנו בצורה מהירה ויעילה לתחילת המבצע תוך כדי המשך פעילות לסיכול האיום הביטחוני".
ממשיך ומתאר סרן ישראל טויטו קח"ש החה"ן:
"בתאריך 7.7.14 החל מבצע "צוק איתן" בשל יציאת מחבלים ממנהרה ובשל הסלמה בירי הרקטות על העורף בישראל. ההכנות למבצע לוו בביצוע משימות הקידוח לאיתור מנהרות נוספות ומשימת האחזקה של הקודחים הייתה מורכבת מאוד בשל השנתונים הישנים של הקודחים שגויסו. בתאריך 10.7.14 היה אירוע של חדירת רקטה לחדר בכרם שלום בפלוגת הצמ"ה, בזמן שהייה של צוות ממחלקת האחזקה של חה"ן הפיקוד. אנשי החימוש סייעו בפינוי הפצועים מהפגיעה.
ההכנות לוו גם בירי רקטות במרחבים השונים, כלל הצוותים ששהו בשטחי הכינוס קיבלו את מנוחתם בכך שנכנסו לרכב האחזקה ותפסו תנומה בסביבת מרחב מוגן, אזעקות "צבע אדום" היו ללא הפסקה בכל אזורי השהייה. בכניסה הקרקעית הובן היטב שהיכולות בנוגע לחילוצים מורכבים של כלים מגוונים שמורה למחלקת האחזקה של חה"ן הפיקוד, כך היינו מעורבים בכל מחפרון שנתקע. לילה אחד קיבלנו טלפון על מחפרון שתקוע מעל למנהרה שרוצים להשמיד בבוקר וכך מצאנו את עצמנו מחלצים את המחפרון לאחר הכנות במשך שעה בזמן ירי כבד לעברנו. במהלך הלחימה נשרפו 2 דחפורים של החה"ן מסיבות שונות וגם באירועים אלה ביצעו הצוותים את משימתם בקור רוח ובמקצועיות.
סא"ל אבי יצחקי מתאר את פעילות אוגדה 162 בלחימה:
"האוגדה ביצעה מהלכים שונים בלחימה כאשר המשימה העיקרית הייתה פיצוץ פירי המנהרות לאורך החזית הצפונית. כמו כן ביצעה האוגדה אקט משמעותי של כיבוש בית חנון. הלילה הראשון של התמרון היה רווי חילוצים בקו חולות־ ניסנית, כמעט כל כלי שנסע במרחב נתקע. הפעלנו מאמצי חילוץ מורכבים בעיקר תחת דיונות החול. קציני החימוש הגדודיים שנכנסו למרחב עזה, חילצו תחת אש גררו כלים החוצה, תיקון הכלים היה בעיקר על מנת לייצר יכולת חילוץ לאחור. בשטחי הכינוס בוצעה הגברת מוכנות לכלל ציוד הלחימה, כל זאת תחת אש פצמ"רים בלתי פוסקת.
אחד האתגרים של מערך האחזקה היה נסיעה של חטיבה 401 מאזור זיקים עד לנזמית על זחל. אתגר גדול לאחזקת אכזריות של הנחל. ביצענו אימון מקדים (זמן יקר) לפלוגת החימוש הקדמית במילואים, אימון והכנסה ללחימה, דבר אשר הוכיח את עצמו אל מול הרציפות שנדרשה באחזקה לאורך זמן. היחש"ם הדרומי וג'וליס תמכו מאוד במהלכים.
קציני החימוש והנגדים הוכיחו את עצמם בצורה בלתי רגילה, הפגינו ערכיות, מוסריות, מוטיבציה וחתירה למגע. בפתרונות טכניים לא הייתה הפרדה בין המקצועות, כולם סייעו לכולם, בחלק מהמקרים בגילוי אומץ לב לרתימת האנשים תחתם. במהלך המבצע פעל צוות חילוץ עם נמר אחזקה, הנמר הפך להיות הכלי המחלץ המשמעותי מאוד בצק"ח, כמעט ולא הפעלנו צוותי חילוץ.
להיות קצין חימוש אוגדה בלחימה, באותו רגע מכונן בו כוחות האחזקה נמצאים תחת אש, מבצעים חילוץ מורכב והעובדה שאתה מפעיל אנשים דרך הקשר וצריך לתת להם תחושה שאתה סומך עליהם, זהו אירוע משמעותי ומאתגר".
קח"ש גולני מתאר את הלחימה של החטיבה ב"צוק איתן":
"מערך האחזקה בחטיבת גולני הגיע למערכה לאחר פעילות נרחבת אשר עיקרה יישום לקחים ממבצעים ומאימונים, מנוהל קרב איכותי ורצף אימונים רלוונטיים המכוונים למתאר דרומי. ביצוע תעסוקה מבצעית בגזרת אוגדת עזה, אימון לאנשי האחזקה מוכוון עזה ותרגיל חטיבתי הביאו את המפקדים לשליטה בשיטת האחזקה ולשיח ברור לכולם. אמנם במבצע "שובו אחים" לא השתתפה החטיבה אך המבצע הוביל לדריכות בקרב אנשי האחזקה בחטיבה בכל הקשור לכשירות הצל"ם.
ריכוז כלי הרק"ם של החטיבה בשטחי הכינוס היה מחזה מרהיב של עצמה. בקרב הלוחמים ואנשי החימוש ניכרה מוטיבציה אדירה ביציאה לקרב. מח"ט גולני הבהיר למפקדים בקפ"ק כי החטיבה נכנסת ללחימה במרכז הרצועה: "החטיבה נלחמת באחד הגדודים הכי איכותיים של החמאס אשר מתבצר בעמדותיו ומחכה לכניסת כוחותינו ובמלחמה יש פצועים והרוגים".
שלושת ימי הלחימה הראשונים הצטרפו לאותם אירועים מיוחדים מעצבים בחייו של אדם, בפרק זמן זה, בו אתה יושב בתא החימוש ומקבל "סדרה ג" לא הגיונית ולא נתפסת ואתה נדרש להפעיל מערכות ושיקול דעת ולוודא שהמכונה עובדת כנדרש. תוך כדי מערכת לחצים עצומה, אינני יודע להעיד על עצמי ועל אופן תפקודי באותן שעות, אך כולי תקווה שהצלחתי לשדר כלפי פקודיי: קור רוח, שיקול דעת ולהיות במקום הנכון.
אנשים נבחנים ברגעי משבר וקושי, לצערי נדרשנו להתמודד במצב כזה החל מהשעות הראשונות (4 אירועים רבי נפגעים, טנקים ונמרים שנתקעו, חילוצים וגרירות, 86 נפגעים, קריסת בית, שריפת נגמ"ש, שריפה בבית, פגיעה בשרשרת פיקוד ועוד.) שם ראיתי קצינים ונגדים כאחד "מחייכים עם דמעות בעיניים", מתנפלים על כל כלי, רוצים להיכנס לכל כלי תקול, אין הבחנה בין יום לבין לילה, אין הבחנה בין נושא נשק לבין מכונאי רכב או טכנאי נמר.
מערך האחזקה בחטיבת גולני השפיע על התוצאות והיה רלוונטי לאורך המערכה ותרם באופן משמעותי להצלחת החטיבה לעמוד במשימתה. קציני ונגדי החימוש יחד עם אנשי המילואים הובילו כל משימה בהצלחה רבה וביצעו פעולות בעומק הלחימה, תחת התראות, איומים וסיכונים רבים.
לאחר הלחימה המשיכו אנשי החימוש בפעולות החזרה לכשירות וכוננות בזמן כוננויות והקפצות לגזרת הצפון. זכות גדולה נפלה בחלקי להוביל את מערך החימוש בחטיבה מספר 1, חטיבה חזקה ועוצמתית. להיות חלק ממערך האחזקה אשר סייע, תמך ונתן מענה לכל בעיה שעלתה. חימוש גולני ערוך ומוכן למשימות הבאות!"
רמ"ט פיקוד הדרום, תת־אלוף אודי בן מוחה, היטיב לתאר את פעילות אנשי החימוש במבצע בכנס סיכום המבצע:
"ברצוני להביע הערכה רבה למערך החימוש והאחזקה על גווניו השונים אשר השתתף במבצע. המערך גילה מקצועיות ועצמה שעלינו להתגאות בה ויש הרבה במה להתגאות בכם. ההצלחה במבצע התחילה בתכנונים המוקדמים, בדיונים ובשפה המשותפת שנוצרה. מאוחר יותר ראיתי זאת ב"הגברת המוכנות" ההתנפלות על כל צוות קרב חטיבתי, הטיפול בכלים, הפלטות שנפרקו והורכבו בזמן הנכון, ערכות החילוץ ועוד. ליד כל כוח התרוצצו כיתות מקצועיות אשר ביצעו החלפות מנועים, מסגרות, תיקוני בקרת אש בטנקים ועוד. התמרון שיצא לדרך התבסס על טכנולוגיה אשר נמצאת בחזית המדע של עם ישראל ושל העולם. גם כשנפגעו כלים ראיתי וידעתי שיש על מי לסמוך. ראיתי את הנגדים ביחש"ם, ראיתי את המבוגרים שבאים מהמש"א, את חוליות העבודה, ראיתי אכזרית שנהרסה ובמספר ימים הועמדה כחדשה. כשדיברו על מגברי הספק ראיתי איך עושים את זה. ראיתי גם את המכאניקה העדינה, את המפקדים מגבעתי שמחכים לכל כוונת של רובה שתצא מהסדנה ובצד האחר מסירות מופלאה: לא מפסיקים לעבוד מתקנים ומכשירים. גודל השעה היה ברור לכולם. במהלך המבצע שוחחתי עם האלוף על מערך החימוש במבט שלו, הוא שאל אותי מה דעתי, אמרתי לו: האלוף יש כאן עוצמה!
סביב שולחן המפקד ראיתי במלחמה את הדיון על הנגמ"ש מגדוד 13; איך להפוך, איך לחלץ ועוד ועוד. המלחמה הייתה בכל מקום במטה. בכוחות המחלצים, בטיפול ביחש"ם ועוד. לכם, קציני החימוש בגדוד שלוחה אהבתנו הגדולה. הודות לכם מתאפשר אתגר התמרון, יכולת התמרון תלויה במענה הטכנולוגי לרק"ם, לאופטיקה, לנשק, לתחמושת ולאמצעים ומעל הכול היא תלויה באנשים, בחיילים ובחיילות, באזרחים עובדי צה"ל ובמפקדים המקצועיים ביחידות החימוש והאחזקה".