[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

סגן דימיטרי קמשילין - צל''ש הרמטכ''ל

@alt@

חשבתי-רק-איך-מצילים-עוד-חיים
סג"ם דימיטרי קמשילין  נלחם בקרב במעבר נחל הסלוקי עליו גם קיבל את צל"ש הרמטכ"ל לאחר מלחמת לבנון השנייה • "הייתי המכונאי היחיד בגזרה ואני הרי הכרתי שם את הטנק הכי טוב ולכן למרות העשן הרב והיריות המשכתי קדימה" • שנתיים אחרי, נזכר באירועי הקרב ההוא.

מתוך אתר הגבורה הצה"לי - קישור

השתלבותו של סג"מ דימיטרי קמשילין כנער עולה מחבר העמים בארץ לא הייתה קלה. הוא מעיד על עצמו שהיה נער מרדן בילדותו. עם גיוסו לצה"ל מוין ושובץ לשירות בחיל החימוש. לאחר מעבר קורסי הכשרה שירת כמכונאי טנקים מוסמך בגדוד "עשת" בחטיבה 401, ונמנה על המקצוענים והתורמים שבגדוד.

שנתיים אחרי מלחמת לבנון השנייה נזכר סג"ם קמשילין באותו היום בו חל הקרב במעבר נחל הסלוקי, עליו גם קיבל את צל"ש הרמטכ"ל לאחר תום המלחמה. קמשילין, אז חייל בשירות סדיר בדרגת סמ"ר, שירת כמכונאי הטנקים של הגדוד ונכנס עם שיירת הטנקים למעבר נחל הסלוקי "במהלך הנסיעה החלו ליפול עלינו טילי נ"ט והטנקים מסביבי החלו להיפגע ולעלות באש", מספר קמישלין לאתר צה"ל. "יצאתי מהטנק שלי ונכנסתי לתוך הטנקים הבוערים מסביב כדי לחלץ מהם פצועים. האש מסביב לא הפסיקה לרגע דבר שהקשה על החילוץ אבל הוצאתי אותם מהטנקים כולל פצוע שהיה מחוסר הכרה". למרות עוצמת הקרב וסכנת התפוצצות הפגזים שהיו בטנקים הבוערים סמ"ר קמישלין , לא היסס ולא לרגע אחד. "תמיד חשבתי בזמן הקרב איך לדהור קדימה", הוא מספר. "בכל קרב יש נפגעים אבל אסור לעצור בשום שלב. חשבתי כל הזמן בדאגה על החיילים שהיו איתי, לא עניינו אותי היריות וכל מה שקרה מסביב חשבתי רק איך מצילים עוד חיים. הייתי המכונאי היחיד בגזרה ואני הרי הכרתי שם את הטנק הכי טוב ולכן למרות העשן הרב והיריות המשכתי קדימה".
 
בין הלוחמים הרבים שחילץ נמנה גם סמ"ר רועי גרניצה שהיה תותחן הגדוד שנפגע. קמשילין מצא אותו בטנק במצב של פציעה קשה וכמעט תרדמת, וחילץ אותו החוצה "פעלתי בצורה מכנית באותם רגעים ועשיתי את המוטל עליי", הוא מספר. לאחר המלחמה החליט לשמור על קשר עם רועי שהספיק מאז להשתחרר מצה"ל  "לקח לי חודש וחצי עד הפגישה הראשונה שלנו אחרי המלחמה ולא היה לי קל. אבל ברגע שראיתי את רועי, חשתי שלם עם עצמי וסגרתי מעגל".הביקורים הפכו להיות תכופים יותר, וחווית הרעות שנרקמה בעיצומו של הקרב יצרה חברות הדוקה בין השניים.
 
יומיים לפני סוף המלחמה החליט קמשילין להמשיך בשירות קבע ולתרום למדינה ולצה"ל. הוא יצא לקורס הקצינים, עבר השלמת קציני חיל חימוש וכיום משמש כמפקד מחלקת החימוש הגדודית (ממח"ג) בגדוד "אסף" של חיל ההנדסה. 

שנתיים אחרי המלחמה ההיא מודה קמשילין כי תחושות הנתינה ונחישות ההקרבה אינן משתנות אלא מתעצמות "תמיד אהיה מוכן לתרום למדינה ולצה"ל. "אני אעשה כל דבר כדי שאמא שלי תוכל לישון בשקט בלילה ושאחותי תוכל לבלות מתי ואיפה שתרצה. וברגע שאני אחזור הביתה מהצבא אני יודע שמישהו אחר שומר עליי". בזמן שחלף מאז אף גיבש תובנות חדשות. "בזמן המלחמה הייתי חייל פשוט ולא הבנתי הכל, עכשיו אני יודע כיצד לקחת דברים בפרופורציות הנכונות ולהתבונן על הדברים בצורה בוגרת ואחראית יותר. אני מפקד היום על חמישה עשר חיילים, דבר שלא שיערתי קודם לכן שאני מסוגל לבצע".

מקור הכתבה

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
שרון דניאל ז

כניסת חברים

חברים online