דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

סיפור הישרדות של חולית חימוש במצרים במלחמת יום כיפור

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 23/09/2023

תאריך האירוע: 2023-09-23

מספר צפיות: 433


מלחמת יום כיפור סיפור שלי איך חסמתי את המצרים בגזרה המרכזית גרסה 3 כולל חזית הדרומית

מלחמת יום כיפור , נושאים שלא סיפרו ,נושאים שטייחו או שלא היה מי שיספר

הקדמה

אני הייתי מפקד חוליה טכנית ( חימושניק בחיל תותחנים ,ילד מאומץ ) בגדוד 403 תומתי"ם מסוג "הרועם"

הייתי המפקד של חוליה טכנית רק"מ עם שלב 10 ,מקצועות, מסגר ,מכונאי רכב ,מכונאי למנועיי קמינס שרמן, חמש סולתם, כאשר היו עוד אנשי קבע בגדוד המג"ד בן עמי כהן הקודם למג"ד רמי זיו מינה אותי למפקד חוליה הטכנית , ואנשי הקבע היו בשביתה איטלקית , אני הייתי בסדיר שנתיים ושלושה חודשים ,הגדוד 403 ישב ברפידים ליד שדה התעופה ,היינו בעורפית אימונים וחוזרים לקו , ערב יום כיפור ולמחרת בבוקר היינו ברפידים.שבוע לפני המלחמה הינו באימון בשטח ליד הבלוקדה ,והאימון היה ללא השבתת כלי ,כל התומתי"ם בתנועה, מחצית מהזמן אני בקשר עם אני החימוש, כל הפסקה היו עולים לתומתי"ם ובודקים ומתדרכים את הנהגים איך לנסוע ,בעיקר איך להחליף הילוכים ולא לשרוף מצמדים (קלצ'ים) . בהפסקת צוהריים  החימושניקים היו אוכלים לפני הצוותים ,וכשהתומתי"ם מגיעים היו עולים לבדוק שהכול בסדר ומרווח קל'ץ ,

את כל החימושניקים רק"מ לימדתי לבדוק מרווח קלץ ומרווח אטימה בסדן ,אלה היו הבעיות העיקריות להשבתה,בסיכום האימון אמר הסמג"ד אורי אורן , שהוא עוד לא היה באימון ,מבלי שיש תומ"תים תקועים, זה בזכות החימושניקים והמנהל,

מתחילים לכיוון המלחמה

ביום שלישי לפני המלחמה מודיעם לנו לגדוד שיש כוננות ג' בצה"ל, ביום רביעי בשעות הבוקר בערך בשעה 10:00 בערך ,מודיעים לגדוד מיד להתקפל ולחזור ל(מכלאות) לבסיס ולהתכונן למלחמה לעשות טיפולים ולהכין את התומתי"ם למלחמה " וביום חמישי בצהריים מסדר הכול מוכן למלחמה. וכמון אנחנו החימושניקים צריכים לעבוד ושקצב- קצב לתקן ליקויים ולעזור לצוותים בטיפול כל כלי שטוף, את הכלי שלו וחיזוקי ברגיי זחל  גירוז בודקים את הכול ,נתתי הוראה למפקדי הצוותים לפרק את טבעות האטימה לנקות את התעלה ולהמתין לחמש שירכב בחזרה את טבעות האטימה של הסדן ,מרווח בין הטבעת לסדן 5 אלפיות  אלפיות , הטבעות האטימה זה הטורפה בירי ,בזמן ירי הפיח מתאסף מבפנים ודוחף את טבעת האטימה  אחרי ירי רציף הפיח מתמלא מאחורי הסדן ,והסדן תפוס, טבעת האטימה הייתה מתכת מצופה פלטינה ,יום שישי עוד עבדנו על הדברים האחרונים ,והכנו את הרכב (הקומנדקר) ואת הנגררת עם חלקי חילוף ,ובנוסף בכל תא טלפון של התומ"ת  הכנסתי חלקי חילוף, מה שבטוח בטוח,יום שישי בערב המג"ד מודיע כל הציוד על התומתי"ם כולל קיטבגים ,להוריד מזרנים ולישון בחדרים,

ביום שבת בבוקר יום כיפור בשעה 6:00 כולם ערים מסתובבים סביב עצמם ולא יודעים מה לעשות מה יהיה ?

המג"ד רמי זיו קורא לי, קח קצין ולך לאוגדה ברפידים תבקש מובילי טנקים ,אני רוצה להית קרוב לשטח ששם אנחנו צריכים להיות במקרה מלחמה, זה ארבע קילומטרים הגעתי לאוגדה אמרתי לקצין שאיתי קודם כל נלך לחניון של המובילים נראה מה יש שם ,ואנחנו רואים  שאין אפילו מוביל אחד שטח חניון מובילי טנקים ,בכל זאת נכנסתי לקצין תחזוקה של האגד ,ושל והאוגדה האוגדה אמרתי להם שהמג"ד רמי זיו ביקש מובילי טנקים ,קצין התחזוקה של האגד סא"ל מימון אמר, אתמול בערב חילקנו את כל המובילים, אין גלגל אחד, ובנוסף אמרו לי שיש הוראה פקודה ,ממפקד האוגדה שאף אחד לא זז ממקומו, פקודה מאלוף הפיקוד גורודיש

חזרנו ברכב (בקומנדקר) וראיתי מסביב לאוגדה מאות טנקים של גדוד 198 ונגמשים וחיילים ישנים על מיטות מתקפלות וישנים שנת ישרים ,רק חסר להם חוף ים והכול מסודר ,ואצלנו כולם על גלגלים, אמרתי לקצין שבא איתי זה עולם של מטומטמים אם תהיה מלחמה כולם עם המכנסיים למטה ,חזרתי למג"ד לבד נכנסתי ללשכה ישבתי ממולו ,סיפרתי לו שאין מובילים ולא יהיו מובילים באוגדה , המג"ד חושב ואמר לי מה עושים ,(לא אמרתי לו שיש פקודה שאף אחד לו זז ממקומו )

אמרתי למג"ד אתה משובץ בציר חת"ם מהצומת עד מתחם הברגה ,במקרה שתהיה מלחמה אנחנו צריכים להיות שם , בגזרה המרכזית אין כלום ,ותפקידנו לעצור אותם להפגיז את תעלת סואץ שהמצרים לא יעברו.

ומה אנחנו פה ואין מי שייקח אותנו במקרה מלחמה לקו ,ואם היו מובילים הם ייקחו קודם את הטנקים ואנחנו נשאר פה, והמצרים ברייס בטסה , ומה תגיד בוועדת חקירה לא היו לי מובילי טנקים ,אולי תגיד לא היה לי קיטבג ,המג"ד רמי זיו היה בדילמה ולחוץ ,ואני עוד נותן לו מוסר, המג"ד שאל מה עושים ,אמרתי למג"ד מותר לך לעשות פריסה לתרגול ,אני לוקח שתי סוללות עד טסה ,נרווח 60 קילומטר ונשאר עוד 10 קילומטרים ואנחנו יורים ,נשאר עד הלילה לא יהיה כלום נחזור, והיה ומתחיל המלחמה ,עוד עשרה קילומטרים ואנחנו יורים,

המג"ד שאל איך אתה עושה את זה ,אמרתי לו שני קצינים זוטרים איתי לכל סוללה אחד לכל סוללה  קעתי"ם קצין עמדת סוללה ,שהם יודעים לכוון את התותחים למטרה ,אנחנו נוסעים לצד (השחור) בכביש עד לפני טסה ,עוצרים עד שכולם מגיעים חולית החימוש סוגר אחרון סוגר את השיירה אם משהו נתקה שיעצור החימוש בסוף ויתקן , ב"ה אף אחד לא ניתקע עד טסה ,,ואני נוסע עם התומ"ת הראשון כשכולם יגיעו נרד צפונה לעמק צפונית לטסה נפרוס רשתות ונמתין ,המג"ד אמר לי טוב קח פקודה השעה 8:00 תודיע שבשעה 9:00 יוצאים לדרך ,לפני היציאה אמרתי לכולם לכבות את מכשירי הקשר ,האויב מאזין ,וגם צה"ל מאזין ,ואני לא רוצה שמשהו ידע היכן אנחנו ,(וגם לא באוגדה ידעתי שיש הפקודה של מפקד האוגדה שאף אחד לא זז)אמרתי בליבי כולם כאן פסיכים, לא מתכוננים למלחמה שעננים פחד, 11:30 אנחנו עם רשתות שתי קילומטרים ממפקדת טסה ,ולא פתחנו את מכשירי הקשר, הסמג"ד מגיע בשעה 12:00 בהול אפה אתם מצאתי אתכם ,אמר לנו הכול בסדר ,הסמג"ד אורי אורן אמר אני הולך להביא תחמושת, ואמר לא לירות על מטוסיי האויב לא תפגעו ותחטפו לשכב על הריצפה תהיו כמו דמים , 12,30 הסמג"ד זז

בשעה 14:00 חמש דקות קודם, מטוסים מצריים מגיחים מפציצים את טסה ואת מכליות הדלק של גדוד 184 שהיה מערבית לטסה  ,אנחנו רואים את העשן עולה לגבהים קילומטרים,  כשחזרו המטוסים המצריים ומטוס אחד מירז' שלנו רודף אחריו ,ביתיים אני מצלם , החלטנו שאנחנו יורדים לקו לעמדות שלנו יש בזנתי"ם ברזלי זווית ועליהם יש מספרים ,נ.צ. באלפיות ,הם עמדות ועליהם נ"צ נקודת ציון על המפה ,14:30 אנחנו בדרך  15:00 סוללה ראשונה כבר יורים עוד רבע שעה עוד שלושה תומתי"ם יורים בזמן שאנחנו עושים סיבוב מסביב לטסה אני מצלם את האש עם הרקע של מתחם של טסה וממשיך לצלם מכל הכוונים ,בפיל שקופיות צבעוני שלפיל הזה יש יותר רזולוציה ומתוך זה עשיתי פיל רגיל צבעוני ותמונות צבעוניות ,

עכשיו הראיות שהינו בטסה עם פרוץ המלחמה קודם כול אני מצלם את העשן השחור בשעה 14:00, בסרטון של גדוד 79 חרמ"ש סרטון ושמו "כעוף החול" נמצא ביוטיוב עורך הסרט עפר דרורי ,

כשמגיעים לטסה רואים את העשן של גדוד 184 הם לקחו קרטון וצירו עליו את האש בשחור לבן ,יש לי הרבה תמונות מהמלחמה , טוב אנחנו יורדים מטסה אחד התומתי"ם נתקה אני חובר עליו והשאר נוסעים ,מה הבעיה ,נישבר להיגוי (שטנגה) המוט מחבר ,לא היססתי הרבה פירקתי את המוט בורג אחד והוצאתי אותו ,מה עושים המוט המרכזית של היגוי עובר בצידו הימני של הנהג יש לו שתי אומים חיזקתי את האומים נגדי שמתי עליו מפתח שוודי ואמרתי לצוות עכשיו אני הנהג ,כולם לובשים שחפצים  וקסדה כל אחד מחזיק באיזה פינה  עליתי לכביש כל הדרך לכיוון התעלה ירידה ,התחלתי לתת תנופה שחררתי את ידית ההילוכים והתומ"ת טס כוח התמדה והמשקל משך את התומ"ת והתומ"ת הגעתי למהירות 80 קמ"ש כשראיתי את הצומת מרחוק לא יכולתי לעצור אני מוריד מהירות אבל אני רואה שאני לא יוכל לעצור בצומת ,כשהגעתי לצומת משכתי את הידית הימנית במכה עשיתי בצומת שתי סיבובים ,תוך כדאי הסיבוב השני ראיתי את הכביש שאני צריך להיכנס בו שחררתי את שתי הידיות  ואני בכביש הנכון נעצרתי לאפס את הראש ,ונתתי לנהג התומ"ת לנהוג עם מפתח השוודי , ואני רואה שתי חיילים הולכים בדרך מכיוון מערב מכיוון התעלת סואץ ,ואחד מהם חיים פינטו מהמושב שלי הם היו מחיל הנדסה ממקשים והשאירו אותם בשטח, הדלקתי את מכשיר הקשר והתקשרתי לגדוד שיבוא לקחת את שני החיילים ,

המשכנו עוד כמה קילומטרים ואני רואה טנק מג"ח פטון צריח הפוך, ועוד יוצא ממנו עשן צילמתי אותו מס' הטנק 818713 צ המשכנו לסוללה הפסדנו רבע שעה שהם הגיעו לפנינו והם כבר יורים ,ו 8 תומתי"ם תותחים 155 מ"מ 43 קילוגרם כל פגז יורים על תעלת סואץ מכיוון שלא היה מודיעין ירו לאזור תעלת סואץ הפגזה פזר גשש ,מה זה אומר לוקחים את נקודת ציון של תעלת סואץ ולאחר מכן מעלים שתי מעלות למעלה שמולה ימינה ועוד מעלות ,כך שכל נקודה תחטוף רסיסים ובנוסף חלק עם מרעום רסיק אוור שהוא מתפוצץ בעשר מטרים מהקרקע ,

ראש אמן אגף מודיעין כתב שגדוד 403 עם פרוץ המלחמה היה ברפידים בתחילת תנועה ,ו מפקד האגד כתב שגדוד 403 ירה ראשון

אז אפה נעלמו כ 60 70 קילומטרים ,

    עכשיו שלב הראיות לסיפור

1, יצאנו למלחמה שתי סוללות רועמים של גדוד 403 ביום הראשון למלחמה 6 באוקטובר בשעה

9:00/  ולא בסביבות כמו שיש כאלה שכתבו לאחר המלחמה ,

בסביבות השעה   10-11 ,יש יומן מלחמה ,לא /אן יומן מבצעים מהמלחמה ששם שכתוב אפה הסוללות של גדוד 403  אין

לאחר המלחמה  צריך לכתוב על המלחמה ,תזכרו כותבים לאחר המלחמה ,אפשר לכתוב סיפורים גם שאולי הייתי גם רמבו ואכלנו צפרדעים

בספר חיל התותחנים במלחמת יום כיפור קבץ מקורות ועדויות,

1 רק תזכרו שהייתה פקודה מאלוף הפיקוד שאף אחד לא זז ממקומו עד לפתיחת אש מהמצרים ,

2 בספר המוזכר לעל חיל תותחנים כתוב, כמו כן קרה לאור הפקודה ביקש מפקד האגד אישור

   ממפקד האוגדה לקדם את גדוד 403  העורפי לחזית, מפקד האוגדה העלה את הבקשה אל אלוף

   הפיקוד ,שמואל גורודיש וזה לא אישר אותה .מחשש להסלמה, אולם ,מפקד האוגדה החליט לתת

   אישור לגדוד לנוע בשעה 10:00 מפקד האגד הורה למג"ד 403 להתחיל להתכונן  לתנועה ,

   הוא אמר לו (מפקד האגד אמר למפקד הגדוד) שיגיעו אליו מובילים כדי להסיע את אחת הסוללות,     

   ועל שאר הגדוד לנוע על זחלים לעמדות המתוכננות של "שבך יונים"   "שובך יונים" היה התוכנית

   למקרה של מלחמה ,על ציר חת"מ לאזור אסמעיליה ,מפקד הגדוד רמי זיו לא היתערב בנעשה ,

   המג"ד רמי זיו ידע היכן שתי הסוללות ,הוא לא התערב בנעשה כן ירדו לא ירדו, כי הוא עוד לא ידע  

   האם זה טוב או רע להגיד שהוא עבר פקודה של אלוף הפיקוד ,המג"ד לא הודיע למפקד האגד  

   שהסוללות כבר בדרך, וידע  כשיש פקודה אחרת שאסור לנועה

   ראש קטן, אני והמג"ד סיכמנו שאים באים עליו בטענות למה שתי סוללות יצאו לדרך ,תגיד שתיכננו

   אבל וייס לקח שתי סוללות בלי פקודה והלך אמרתי למג"ד כולם פה ישנים ,הכול עליי

    אני לא מפחד ממפקד האוגדה ,אני ראה את התמונה אחרת מכולם" אבהלים",

 3, התקשורת לגבי המובילים הייתה עם הסמג"ד אורי אורן ,המג"ד רמי זיו הלך להיות סמ"ך

    באחד החטיבות ,יותר טוב שלא להיות בשטח

    הסמג"ד  אורי אורן ניהל את הגעתם של המובילים ,

    זמן בקשת האישור ,ממפקד האגד לאישור מפקד האוגדה ,

    בקשה של מפקד האוגדה ,לאלוף הפיקוד גורודיש, תשובה אין אישור

    ובסוף מפקד האוגדה מחליט לבד , יש אישור לגדוד 403 לנועה לאן ?

    אתם חושבים שהזמן של הפרוצדורה, הייתה של כמה דקות  או יותר  כמה שעות

    עד שמתברברים כבר שתי הסוללות א' וב' בטסה בשעה 11:30 כבר בטסה ,

    צפונית לטסה בעמק ממול עם רשתות הסוואה נחים ,

    הסוללה אחת שנשארה של סוללה ג' ,הם נשארו בלי מובילים ,ואם הבטחות

    בסוף ויצאו על זחלים בסביבות ,

    כתוב בספר קובץ מקורות של חיל תותחנים   עמוד 20 בשעה 16:00 לערך

הגיעה גדוד 403 לעמדות "שובך יונים" וכבר הונחתה אש חזקה  במהלך הגדוד האזור טסה נפגע חלק מהתחמושת של הגדוד , חלק מתומתי"ם סבלו מתקלות רבות עקב התנועה הארוכה  שעברו על גבי זחלים, מתוך ספר קובץ מקורת חת"ם

     יש כאן כמה שאלות

 1, כתוב במהלך הגדוד באזור טסה נפגע חלק מהתחמושת נפגע

   אם כך הסוללה שנשארה ברפידים ויצאו על זחלים ,ולא על מובילים של מפקד האגד (בכלל לא היו

   מובילים בחניון הייתי שם בשעה 7:00

  לפי האמור לעל שסוללה ג' נסעו על זחלים וכתוב ,מתי ? קבלת אישור לנוע לפי הברבורים עם  

  מפקד הגדוד ,שדיבר עם מפקד האגד ,מפקד האגד מתקשר למפקד האוגדה ,מפקד האוגדה

  מבקש אישור מאלוף הפיקוד לקבל אישור ,תת אלוף גורודיש לא נותן אישור לנוע עד השעה 16:00

  לאחר המלחמה מפקד האגד אמר

  למפקד האוגדה     שחלק התומתי"ם סבלו מתקלות רבות ,אז כמה תומתי"ם נשארו ?

  המשיכו בתנועה או שהמתינו לשאר התומתי"ם ,סך הכול מדובר בארבע תומתי"ם ,

 השאלה הגדולה ,אז אפה שאר התומתי"ם  שהבאתי 8 תומתי"ם, שלא יודעים אפה הם

תזכרו שנתתי הוראה  ל 8 תומתי"ם לא להדליק את מכשיר הקשר מהיציאה מרפידים בשעה 9:00 אמרתי שאני לא רוצה שהאוגדה ובצה"ל והמצרים שלא ידעו היכו אנחנו, ידעתי שיש פקודה לא לזוז ממקומנו ,אמרתי לחיילים נראה לי שכולם רדומים ופסיכים משהו צריך לקחת את העניינם בידיים בשעה 12:00 הגיעה הסמג"ד אמר נו מצאתי אתכם הכול בסדר נחים ,הסמג"ד אמר תישארו כאן עד למלחמה , אני הולך להביא תחמושת ,המטוסים המצריים נכנסו בטיסה נמוכה ,הפציצו את מכלי הדלק של גדוד 184  שהייתה מערבית לטסה, האש והעשן השחור עלו לגבהים לא רואים את הסוף

בינתיים אני מצלם את טסה בוערת מכל הכוונים בפיל שקופיות צבעוניות ,

המתנו שהמטוסים המצריים יחזרו ראינו מטוס מירז' של צה"ל רודף אחריהם, אספנו את הרשתות והציוד התחלנו בנסיעה דרומה  

יצאנו לדרך מטסה ב 14:20 לערך יורדים בירידות על הכביש התומ"ת הנוסע מהר, אני נמצא בתומ"ת האחרון ,בטסה נעלם לי הקומנדקר של החימוש, יתכן שהיה לו מכשיר קשר פתוח ומהמפקדה אמרו לו לחזור לרפידים ,וויס מסתדר, אל תדאג 

אחרי כ 5 קילומטרים תומ"ת אחד עצר יש תקלה ירדתי עם הארגז הכלים, והשאר ממשיכים בתנועה די מהר,

טוב אני נשארתי עם התומ"ת תקלה נישבר (השטנגה) של ההיגוי ,מוט שבשתי הקצבות יש חיבור

מה עושים הסתכלתי לאן מובל המוט לציר שליד הנהג בצד ימין על המוט יש שתי אומים נגדיים חיזקתי  את האומים אחד לכיוון השני הנחתי על האומים מפתח שבדי גדול ,וניסיתי את ההיגוי שזה

עובד שמולאה ימינה ,אפשר לנועה ,אמרתי לצוות ,כל אחד עם קפלסט על הראש ושכפ"ץ כל אחד מחזיק טוב בתומ"ת עליתי על הכביש תפסתי תאוצה והוצאתי את ידית ההילוכים ממקומו ,כוח ההתמדה של התומ"ת ואנחנו טסים הגעתי למהירות 80 קמ"ש בצדדים טנקי פטון רוצים לעקוף אותי לא מבינים מה זה מה התומ"ת הזה ומנופפים לשלום ,ראיתי את הצומת שצריך לפנות ימנה ,אני מנסה לעצור את התומ"ת וזה מאית לאת לאת ואני רואה שאני לא יוכל לעצור בצומת ,כשהגעתי לצומת אני על 20 קמ"ש ,משכתי את מפתח השוודי שהוא היה על ציר הימני בחוזקה ,ואני עושה סלטה שני סיבובים בצומת כשראיתי את הכביש שחררתי את הדיות ההיגוי ונכנסתי לכביש עצרתי שכולם ירדו לאפס את הראש אנחנו בצומת מטסה לציר חתם ימינה , אנחנו רואים שני חיילים מתקרבים מאזור תעלת סואץ ממתינים ,כן שני חיילים מחיל הנדסה ואני רואה שאחד מהם מהמושב שלי ,מה אתם עושים פה ,השאירו אותנו בשטח למקש ,וכשהתחילו ההפגזות השארנו הכול ויצאנו לדרך מזרחה ,התקשרתי למפקדה שלנו שיבואו לקחת את שני החיילים

ממשיכים בתנועה עוד כמה קילומטר ואני מרחוק טנק שיוצאה ממנו עשן חלש התחלתי לצלם התקרבנו צילמתי שוב ,טנק מגח שמו בארץ במקור פטון  m 48 מס' 818713  ,המשכנו  וירדנו לסוללה התומ"ת נכנס לעבודה הפסדנו רבע שעה ,התומתי"ם בשצף -קצב  יורים ורואים את האופק מסך עשן פיצוצים מתחילים להתרגל לרעש, אנחנו ממשיכים את הפעילות יורים פגזים היום והיום לא ניגמר צריך לעזור לטען , ולהתקין מרעומים אני זוכר את הפקודה מטכן 557 מטען  6-או 7 וצידוד מעלות גובה מעלות , כשהייתי עם מפקד הצוות שמש עובדיה ,כשהיו מתחילים להעיף  ,היה אומר לי אתה תותחן אתה יורה מפנה איש צוות שמש היה נותן לי את הפקודה ,אני מכוון את התותח ,ושאר הצוות  מתקינים את המרעומים וטוענים את התותח כשהכול מוכן הצוות היה אומר מוכן ואני הייתי אומר למפקד הצוות לשמש ,מוכן הוא היה ממתין לפקודה יורה ,ואומר יורה הייתי אומר לצוות יורה

וכולם תופסים במשהו ואני לוחץ בידית והפגז עושה בום ומנענעה את התומ"ת ,לא משנה מה שאני יעשה במלחמה ,אני תומך לחימה ,אולי ג'ובניק  

יש עוד ראיות ,וגם את האמת מי שהוביל את התומתי"ם מרפידים לטסה ,הבעיה שבחיל התותחנים לא יכולים לבלוע ,מה עשה חימושניק ,גם מפקד האגד טייח את הסיפור ,

 

 

23                             החזית הדרומית

קצב אש מקסימלי תחת הפגזות בלתי פסקות

על השעות הראשונות של מלחמת יום כיפור בגזרת סיני, כפי שהן משקפות בעדויות ובזיכרונות הלוחמים זמן קצר לאחר שוך הקרבות וגם כעבור עשורים

קטעים מתוך העדות שמסר מפקד האגד הארטילרי 209, אל"מ יעקב ארז    

למחלקת ההיסטוריה של צה"ל בסוף שנת    1973

1 השעה הייתה 14:00  נסעתי עם גי'פ קרוב לחדר כשמעלי עברו מטוסים, בתחילה לא ידעתי מי זה אח"כ התברר שהיו אלה מטוסי אויב שתקפו את בר גפגפה ,בעיקר את שדה התעופה ברפידים ,אז היה ברור שהמצרים התחילו במתקפה ,מיד נסעתי מהר מאד לחמ"ל, שם החלה להיות מהומה התרגשות של אנשים וכו' התחלנו לארגן את העניינים, והתחלנו לאט לאט לקבל דיווחים ראשונים מהקו על הפגזות לאורך כל הקו,

2 הגדוד העורפי היה עדיין בתנועה על שרשראות ומובילים ,דיברתי עם מג"ד 404 (סמי)והוא אמר שהו אמצא בסוללת "מרור" ויורדת אש כבדה מאד על הסוללה ,

3 אח"כ קיבלתי דיווחים מהגזרה המרכזית , ממג"ד 402 הייתה צליחה כמעט בכל הגזרה ,זה היה בשעות אחה"צ ( השד יודע מתי ) ?

4 באותו שלב ניתנה פקודה גם לשתי הסוללות של בה"ד 9 לנוע לגזרה המרכזית על שרשראות, והן זזו ,בערב החלו להגיע דיווחים על אויב שנמצא בשטחנו ,ואפילו בקרבת הסוללות ,כלומר בקרבת הדרך החת"ם,

5 אני זוכר דיווח של סוללת "בגידי "על ירי טנקים ממזרח ,והם אצרו אותו ,בשבת בלילה היו כאמור קרבות, והבעיה שהסתמנה אצלנו הייתה התחמושת ,

6 התחלנו לראות שאנשים יורים כמויות לא נורמאליות , קצב אש מקסימלי ,ירו עם סוללה אחת על מספר מטרות ,דבר שלא כל כך מקובל אצלנו, ירו משימות אש סכנה מסביב למעוזים, כפי שהתרגולת מחייבת בלילה,

7 מפקדת האוגדה ואני זזנו לחפ"ק במיתלה, זה כבר היה ביום א' ב' ב-  02:00 הגענו לחפ"ק והתחלנו לנהל משם את האש בגזרה הדרומית ,הסתמנה חלוקה גזרות לשלוש האוגדות, בשלבים הראשונים של הקרב הזה התחלנו לפנות סוללות אחורה, כי המצרים היו במגע קרוב מאוד איתם,

8  אני זוכר בבירור את סוללת "הנברון " אותה פינינו ביום  א' השארנו שם תותחים ,אפילו לא הספקנו לפוצץ אותם כי המאורעות היו מהירים מאוד ,פינינו את סוללת "קרת -מורה " את סוללת ה"גידי" בשניות האחרונות ממש ,אחרת אנשים היו נהרגים או שבויים ,כי קשה מאד להימצא תותחים נגד טנקים ,

ירינו ,בדרך כלל, אש מפוצלת מאד בגלל נסיבות המצב ,סיוע למעוזים והבעיה חדשה של סיוע לטנקיסטים לעמוד מול הטליאים שירו טילי "סאגר" ו"שמאלים" לכל תפיסת עמדות של טנקים נתנו חיפוי ארטילרי, שלפי עדותם לא היו עולים לעמדות בלי חיפוי זה,

דיווחי קת"קים (קציני תצפית ) ומ"פים (מפקדי פלוגות)טנקים היו ששני הגשרים נדפקו והצליחה בהם נפסקה ,כל אותה עת הופעלה ,הופעלה אש ע"י קת"קים וקשאי"ם שהיו בקו הקידמי ,רוב הארטילריה שנורתה ע"י האגד הייתה אש מבוקרת ע"י תצפיות קרקע ,מטווח ויעיל כתוצאה מהטיוח במטרות ,,,,,

מתוך העדות, שמסר אל"מ יעקב ארז למחלקת היסטוריה ,במשרד הביטחון ,ארכיון צה"ל תחקיר אוגדה 252 למלחמת יום כיפור ,עמוד 31,       1.10.73 –31.12.73  תיק מספר     1041/84

הסבר, קת"קים, קציני תצפית קדמיים ,עד דרגת סרן , קשאי"ם  , קציני סיוע ארטילרי  ,רס"ן ומעלה

הנברון ,הוא מבנה מבוצר בטון מוצב ובו תותח של 155 מ"מ ,שלא היה יעיל מכיוןו שהוא לא יכול לדלג והמצרים הפציצו אותם בתחילת המלחמה ויצא מכלל שימוש

והסמג"ד אורי אורן שטרטר אותי כל המלחמה ויודע את הסיפורים מי שלח אותי להוציא צוות שכבר המצרים בשטח ,כשנתנו פקודה לסגת ביום השני למלחמה כי המצרים כבר עולים לשטח ,הסוללה ברכו כמו שפנים והשאירו צוות תקוע ושאר הסוללה נעלמו ,כן השאירו תומ"ת על ציר חביבה מתחת למתחם הברגה ,המצרים בשטח והיה והם היו נעלמים מי היה יושב בכלא המסו"ל הפיל את הבעיה על הסמג"ד, והייתי ליד הסמג"ד ,הסמג"ד אורי אורן אומר לי מה אתה אומר, דיברתי עם הנהג, אמרתי לסמג"ד ,תראה את העניין סגור,( אני חושב שאני לא הייתי במצב נורמאלי בדיעבד) מיד הלכתי לנהגים תפסתי נהג אמרתי לנהג ,צריך ללכת מהר יש בעיה ,כוונתי את הנהג בדרך ,אני לא הייתי צריך מפה , ולא ואז ,הייתי שנתיים בסיני חימושניק כל הזמן בשטח ,) כיוונתי את הנהג

הגענו לצומת יורדים לכביש לציר חביבה ,( עכשיו הכבישים שיורדים לכיוון תעלת סואץ היו עם סוללות עפר מהצדדים בגובה כ 3 מטר ,הגעתי לתמ"ת ירדתי עם מברג גדול ומפתח 10 ,נכנסתי לתומת אין אם לדבר ,כולם בעמוק מבוהלים ,היו כמה שעות בשטח שהמצרים בשטח ,אני מיד פתחתי את מכסה הריצפה ,ושכבתי על הריצפה וידיים בפעמון של המצמד ,שחררתי את ברגיי האצבעות של המצמד יש מרווח ,נהגתי את התומ"ת עליתי על הכביש ,ירדתי לנהג שהביא אותי הסתכלתי לאופק אמרתי לנהג  אתה ראה אלה מיצרים אתה רואה הטנקים אפורים ,הנהג ניבהל קפץ על הקומנדקר ונעלם ,עליתי לתומת ונהגתי בזהירות לא לוחץ חזק על הגז ,

יצאתי מהשטח כבר 4 קלומטר, הגעתי לציר חת"ם מתחיל עליות יש גשר ומתחת יש נחל גדול עמוק     

גובהה כ 10 מטרים ורוחב  כ  30 מטרים והתומת לא סוחב קשה לו בעליות ,כיוון שהמצמד משופשף אני כבר לא תחת סוללות עפר, והמצרים יורים מטווח רחוק ,נתתי רברס ונצמדתי להר קטן בגובה של כ 5 מטר המצרים לא רואים אותי ,התקשרתי במכשיר הקשר שבתומת ,למפקדת הגדוד מי שהרים האפרכסת מהמבצעית כן מה אפה אתם ,הסברתי לטלפן אפה אנחנו ושיגיד לסמג"ד ,לקצין חימוש גיורה בן חיים ז"ל , ולמסו"ל  שנטש אותם , אין קול ואין עונה ,אנחנו ממתינים אחרי רבע שעה ,אני לקחתי את האפרכסת והתחלתי לצעוק על כל מי שבגדוד ,אמרתי להם אני הבאתי את התומת 4 קילומטרים לאחור , גם עד לפה אתם פוחדים להגיע ,לא הולך אמרתי למבצעית שבגדוד אנחנו נוטשים את התומת ומתחילים ללכת בנחל מזרחה ,קצין חימוש היתעשת שאל היכן אנחנו הסברתי לו היכן הנחל וסע עם הנחל הוא רחב

ועמוק ,הקח"ש  גיורה הגיעה עם זחל"ם עלה עלנו לתומת והמצרים התחילו לירות ,זה פגזים 75 מ"מ לטווח ארוך מי שבתומת זה מגרד את התומת ,המתנו כחצי שעה והמצרים הפסיקו ,אספנו את הציוד האישי ולקחנו את בית הנוקר, ונסענו אל הסוללה , לא למפקדה ,למחרת הסדנה שי הגש"ח באו והחליפו את המצמד ,

עד כאן אולי זה חלום ,לפני כמה שנים הייתי בהצגה במשכנויות -הבמה בבאר שבע , ופתאום בהפסקה משהו קם וצועק זה הוא ,זה הוא , ואחר כך הוא אומר זה הציל אותי במלחמת יום כיפור

אמרתי לו בסוף ההצגה נחליף פרטים ,שמו ,משה ארדסטני גר ברחוב שאול המלך באר שבע , נכה צה"ל ,הלם קרב , מידי פעם משה בא איתי לכנסים של עמותת חיל התותחנים ,יש לי את הפלאפון שלו , גם את זה הסמג"ד שכך ,נפלה עליו שככה כמו לכשברוש, של פורים

 

עד כאן יום השני של המלחמה ,אבל בבוקר נפל היתפוצץ על התומת , ליד התומת מטוס סקייהוק והיתפוצץ שרף את רשת ההסוואה שרף את הצבע מהקיר ,ובוגזים התחילו לבעור ,גלגלי מרכוב של התומת היו פיצוצים כשאנחנו בתומת ,ועשן סמיך מהגלגלים ומה שנישאר מהמטס , אנחנו בתומת מתים מפחד לא יודעם מה לעשות יש לנו 35 פגזים על הריצפה (חנות ),חומר נפץ הודף ,ופוחדים שזה יתפוצץ ,אחרי כשעה אני יצאתי מהתומ"ת  עושה סיבוב צעקתי לאחד מהצוות שיצא ם מטף לכבות את גלגלי התומת בינתיים אני עושה סיבוב אני רואה את כנף המטוס  ,                       הבאתי מהתומ"ת את המצלמה שלי , צילמתי את כנף המטוס ,ואת התומת שרוף חלקית ,המשכתי להסתובב מחפשים את הקופסה השחורה של המטוס ,לא מצאנו, מצאתי לוח מודפס מעניין שיש לו פוטנציומטרים  בצבע אדום עם ג'ק גדול ,לקחתי אותו עד היום הוא אצלי

אחרי המלחמה ,חיפשתי מי היה הטיים ,שמעון אש , לפי הכנף הלכתי למואון חיל האוויר בחצירים

שם האוצר הסביר לי מה יש על הכנף פטנט ישראלי ונתן לי לעלות על המטוס ולצלם באותה זווית

את כנף המטוס יש צילומים להכול

עד כאן גם יום השני למלחמת יום כיפור  

ישראל וויס        מיל       israel1010@013net.net

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

במצרים באזור ג'בל גניפה עד ג'בל עתקה

 סיפור האוכל מה זה סיפור האוכל ,ומה הלאה אפה המלון אפה ישנים באנו לכמה חודשים צריך הכול מהתחלה כל אחד והכישרונות שלו ,

,נאמר שצה"ל צועד על קיבתו "הספקת המזון במלחמה הייתה  רשלנית ,פשוט לוגיסטיקה בלימודים ,בימים הראשונים היינו אוכלים מנת קרב של עשיריה  עשרים וארבע שעות ולא הגיעה הספקה בשבוע הראשון מפקד המחנה כל פעם השגתי כמה מנות קרב ,לקח שבועה עד שקיבלנו מנות קרב ,אבל לא מספיק ,כך כל הזמן עד שהגענו לג'בל -עתקה ,אני מפקד של חולית מימוש חימוש של הגדוד ,אנחנו אני ועוד חימושניק ונהג היינו צריכים לבדוק מה המצב בכלים ומה אחר כך הולכים לטייל במוצבים העזובים של המצרים ,בסוללות אין כלום ,כלומר חוץ מהתומ"ת וכלי עבודה שיש לי אין כלום ,אן תנאים ,משולש מסלו ,איך אוכלים ,איך ישנים ,מבנים ,אוהלים ,מיטות ,קורת גג היינו במצרים כ -חצי שנה קיץ ,חורף ,גשם ,ברד ,כן גם היה איך מבשלים, כל תנאי המחיה ,כן גם הספקת אוכל מזון, גם מים יש בהישג יד אין ,מקלחות ,הכול לא מסודר ,איך שאומרים לך תסתדר ,לך תאלתר בחור ,עכשיו אני מפקד של כמה אנשים שנשארו איתי ,והשאר הרוב ,נמצאים במפקדה ,כן וויס הוא חולית חימוש הוא מסתדר, כן כמו שלמדתי בקורס סמלים טכניים, אתה המפקד אתה צריך לדאוג שהרכבים הטנקים נוסעים בהפסקות תמשיך לתקן ,ואם יש תקלה ואין לך חלקים תעשה אלתורים הכלי צריך לנסועה , והשאר מה עם החברה תעשה אלתורים, צריך להמשיך זה מלחמה, הלוגיסטיקה לא עובדת תעשה אלתורים,

טוב אני צריך לאלטר הכול ,כמו שבמקרו כלכלה תצא מעקומת התמורה ,מי שמבין ,נלמד אותו ,

מתחילים לקחתי את הנהג התמני עם השפם, ועוד חשמלאי ,זה מה שהיה השאר במפקדה ,נסענו למוצבים של המצרים מוצב ראשון מוצב קטן הבאנו חלקים של אוהלים כשהיינו בגבל ג'ניפה ,וקופסאות פול וקופסאות בשר תאריך בתוקף, חשבתי שאצלם אין תאריכים הם למדו. חילקתי את קופסאות הבשר לחילונים ולדתיים את קופסאות הפולים ,פול מצרי ,מהחלקי אוהלים בניתי אוהל יש תמונה אוהל בצבע חום ,טוב עוד יום אנחנו בג'בל -עתקה עושים יום בסיורים מצאתי מיטות וברזנטים   גדולים בניתי לי אוהל לשתי מיטות עם המיטות ,ונתתי לחברה ברזנטים שיבנו להם גם אוהלים ,כשהיינו בבונקרים שבאזור ג'בל -עתקה מצאנו מחנה נטוש ,היה שם מטבח וגם ג'יפ עומד ועוד כל מיני חפצים גדולים ,זה לטיפול לפעם הבאה אבל לא גמרנו הייתי במטבח מצאתי סכיני מטבח באורך שך חצי מטר לקחתי חמישה מהם ,חזרנו בנינו אוהלים בג'בל -עתקה יש תמונה אוהל בצבע אפור גדול, שם תכננו להישאר עד לנסיגה, הנחתי את שתי המיטות בכל צד ואת הסכינים תקעתי בצד המיטה אחד אחרי השני ,כך היסתובב לנו הראש מהמלחמה ,

(יום אחד אחד הקצינים החדשים בא אלי לאוהל ואומר ללא חוצפה אני לוקח לך מיטה ,אמרתי לו למה מי אתה , אומר לי אני קצין ולי מגיעה מיטה  לפניך , הוצאתי סכין מהאדמה שהיו לי לאורך המיטה ואמרתי לקצין אם אתה נוגעה במיטה הסכין על הראש שלך, הקצין אמר לי אני יגיש נגדך תלונה על איום להריגה ,אמרתי לו תן גז,

למחרת הגיעה הסמג"ד והקצין נותן למג"ד דף תלונה וויס רצה להרוג אותי ,הסמג"ד קורא לי מה היה לך עם הקצין אמרתי לסמג"ד הקצין רצה לקחת לי את המיטה למה מי הוא ,הסמג"ד שלך לקרא לקצין לדגל ולי הסמג"ד אמר עכשיו זה משפט שאל את הקצין מה יש לך לומר, הקצין  התחיל שאני וויס מאיים להרוג אותו ,הסמג"ד שואל את הקצין מה הבעיה עם המיטה הקצין התחיל לגמגם , הסמג"ד אמר לקצין רק עכשיו באתה, ועוד לא התלכלכת מהמלחמה ,וכבר הרמתה את הראש אתה לא עשייתה אחוז אחד מה שעשה וויס ,הסמג"ד קרע את הדו"ח ונתן לקצין לך תחפש פח לדו"ח שלך,)

אנחנו ממשיכים עם האוכל ,ועם המציאות מהמוצבים של המצרים עוד סיבוב יש בשטח גי'פ אפור בדקתי את הגי'פ שלב ראשון הסתכלות בכל המקומות ושאין מטען ,פתחתי מכסה מנוע הכול שלם הבאתי את הקומנדקר ליד הגי'פ חיברנו כבלים הכנסתי כצ'ט בנזין לקרבורטור כמה סטרטרים והמנוע פועל תדלקתי כצ'ט ולקחנו אותו לסוללה ,יש תמונה עם הגי'פ בסוללה התחילו הקצינים אתה לא צריך את הגי'פ לנו יש הרבה עבודה ולך יש קומנדקר, טוב נתתי את הגי'פ תרדו ממני, יום אחר עשינו עוד סיבוב מצאנו גנרטור קטן ,ומצאנו שם גם חוטי חשמל ,טוב טיפלתי בו פרקתי חלקים עד שהוא עובד ומיצר חשמל , הבאתי אותו לסוללה שמתי אותו כצ'ט רחוק מהאוהל ויש חשמל באוהל שלי של השיח' , היה אוהל אחד שהוא המפקדה של כל הסוללות לא רחוק ממני ,למחרת כולם יודעים שיש לי

חשמל באוהל ,עוד פעם המאהל המפקדה אומרים לי איך אנחנו יכולים לעשות דיונים עם פנסים אמרתי להם מחר אני נוסעה למחנה של המצרים ואני יביא חוטים מספיק לכולם ,הבאתי רק לאוהל המפקדה והשאר שילכו לשקם,

טוב מה היה לנו עד עכשיו ,יש אוהל ,יש מיטה ,יש כלי מטבח, וגם סכינים ,יש חשמל , עכשיו צריך גז ,היה המשאית של הרס"ר של המפקדה היה בלון גז ,אמרתי לרס"ר זה טופס לך מקום ומטלטל לך בנסיעה ,יש לי קומנדקר אני פה אני ישמור לך על זה ,זה רעיון מצוין  עשנו  עסקה והבלון אצלנו, אז יש גם גז,

היה לנו משאית ראו ונתנו לנו את העוקב מים הרזרבי , ואני הייתי דואג כאשר מגיעה מכלת המים למלה את העוקב והיה לנו מים רציף ,

מה נשאר אוכל מנות קרב קופסאות שימורים ,לא לעכשיו אלה אנחנו לא יודעם מה יהיה בהמשך ההספקה של האוכל צריך ימ"ח שלנו וסודי, אמרתי לחברה שהולכים לבדוק את התומתי"ם

תראו את המנות קרב אנחנו מקבלים כל שבועה מתכון אחר מה אנשי הצוות יואכלו כל יום מלפפון חמוץ ואחר כך שבועה הבא חצילים חמוצים ,לא יומיים ואחר כך זורקים את הקופסאות לפי הוראה ליד הדגל, אמרתי לחברה שלי אתם לוקחים את הקופסאות מבלי שירגישו וזורקים לקומנדקר ,תביאו כל מה שזז ,בג'בל עתקה הוסיפו לי עוד שני חימושניקים במלחמה אני הייתי לבד על שני סוללות ,עכשיו צריך להטמין את קופסאות השימורים ולהוציא לפי הצורך כל ים משהוא אחר,

היה לנו משאית תחמושת רזרבית איתנו אנחנו נוהגים עליו מדלגים אתו אבל בג'בל -עתקה היינו סטטי במשאית למתה היו פגזים ומעליו ארגזי חנות ,ומעליו רשת הסוואה אמרתי לחברה עכשיו אנחנו עושים מחבוא לשימורים ,הרמנו שתי שורות מהאמצע והנחנו אותם על הצדדים ,נוצר למתה חלל גדול ובאמצע עשינו מרווח של עשרים ס"מ קשרנו את החנות והחזרנו את רשת ההסוואה

עכשיו יש לנו מחסן אוכל ,וכל יום מי שהלך עם הקומנדקר זקר עוד קופסאות פנימה ,היה אחד החיילים אחרי שנכנס מתחת לרשת ההסוואה ומסדר את השימורים כל מוצר הקופסאות קרטון של מנות קרב ,וכל יום שאשינו אוכל בחרנו מה שאנחנו אוכלים היום ,לא לשכוח ,יש לנו מים יש לנו כלי מטבח, יש גז ,יש מחבטות מהמצרים ,השגנו שמן מהרס"ר  אנחנו מסודרים מדי פעם הרס"ר הביא ירקות וביקשנו שיביא ביצים הוא לא ידע מה נעשה בהם אבל הביא , היו כמה מאנשי הצוות של הסוללה שיתחברו אלינו עשינו להם קפה על הגז ונתנו לחברה שיעשו כמה חביתות , אפשר לומר שחולית חימוש בג'בל עתקה היו מסודרים מהאלתורים של המפקד,

טוב עכשיו ,אחרי הסכם להחזיר למצרים את השטח בקילומטר ה 101 התחלנו לדלג לאחור כל פעם כמה קילומטרים ההספקה הרס"ר לא כל יום מצא אותנו , כלומר אין אוכל פעם כן פעם לא ועד לא , אמרתי לחברה אתם תשתקו תהיו כמו רעבים  כשפרסנו כלומר עכשיו אנחנו פה התרחקנו מהסוללה

שלא יראו אותנו אוכלים ועכשיו שינה עם המיטות על האדמה מעלנו זרקנו ברזנט  סדרנו, העיקר יש לנו מים יש אוכל ,יום אחד הגיעה אלינו קצין החימש גיורא בן חיים לבקר ,הוא מסתכל עלנו הוא ראה פרצופים מוזרים הקח"ש שואל אותנו הכול בסדר אמרנו לו הכול בסדר , והוא שואל שוב הכול בסדר אמרנו לו כן ,עכשיו הקח"ש שואל אותנו מה אתם אוכלים אמרנו לו הכול בסדר ,הקח"ש לא מבין הוא יודעה שאין מנות קרב בסוללות אז איך אתם אוכלים הכול בסדר , הקח"ש בא אלי תסביר לי איך אתם אוכלים אמרתי לקח"ש הכול סודי הכול בסדר ,הקח"ש אמר לי אני רוצה להיות רגועה שלחיילים שלי  יש אוכל, לקחתי אותו לחור שיש בין הארגזים והרעתי לו שאנחנו יכולים להישאר עוד חצי שנה ,הקח"ש  נרגעה , הקח"ש גיורא אמר לי אתם יכולים לעשות לי ארגז מנות קרב בשבילי  אמרתי לו כן אמרתי לאחראי מהמשאית תעשה לגיורא ארגז מנות קרב תשאל אותו מה אתה רוצה בארגז ,בנו ארגז מנות קרב ונתנו לקח"ש וגם נתנו לו לקינוח עכשיו קופסת תירס ,גיורא הלך ואמר אני רגועה התביישתי כשהגעתי פחדתי שאין לכם מה לאכול ומה אני יגיד , הכול בסדר

זה סיפור הישרדות במצריים על הצד הטוב ביותר בהמשך תמונה של המשאית הריו ,וכשהיינו במצרים באו אלנו לבקר הפקידות שלנו אחת מהן מצולמת על הריו

 

 

 

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

כניסת חברים