מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 09/10/2021

תאריך האירוע: 1973-10-10

מספר צפיות: 1159

סיפורו המרתק של זוהר ראובני. חובה לצפות ולראות מהי מנהיגות ולקיחת אחריות

זוהר נולד בקיבוץ יפעת בשנת 1948, בגיל שנה וחצי המשפחה עברה למושב בית חרות, בתיכון למד באורט נתניה לימודים טכנולוגים.

בשרות הסדיר בצה"ל הוצב בחיל בחימוש, מכונאי טנקי שוט בנזין ובהמשך היה מדריך מכונאות טנקים בבה"ד 20.

במלחמת ששת הימים 1967 סופח ליחידת חילוץ של חטיבה 7, בהמשך עבר קורס קציני חימוש, הוצב בסירת חטיבה 7 ושימש קצין חימוש ועבר קורס סיור של הפלוגה.

השתתף בפשיטה משוריינת של יחידת "דוב לבן" טנקי שלל רוסיים בצד המצרי של מפרץ סואץ בשנת 1969,

בהמשך עבר לתח"ש במסגרת השרות בקבע,

בשנת 70 השתחרר מצה"ל והוצב בחטיבה 679 בתפקיד קצין חימוש גדודי בגדוד 93 מג"ד עודד ארז.

מלחמת יום כיפור

 במלחמת יום הכיפורים הכין את הטנקים בימ"ח, זוהר הבין שתפקידו ומשימתו להעמיד לרשות החטיבה טנקים שמישים לצורך הלחימה.

 בהמשך זוהר עלה לרמת הגולן וניהל ותיאם את שלושת קציני החימוש הגדודיים, שי, גורי ואת עצמו באזורי הלחימה של החטיבה, בכדי לעזור ליחידות החימוש בהגעה לטנקים תקולים מינה קצין סיור לכל יחידת חימוש.

לאחר הפריצה למובלעת הסורית ובהמשך שימש קצין חימוש של חיים דנון גדוד 57, השתחרר לאחר פסח 74, שירת במילואים בגדוד של חיים דנון ובהמשך עבר למפקדת החטיבה.

צילום ועריכה חורין

15/1/2022 קטעים מתוך הסיפור כפי שפורסמו בדף הפיסבוק בנושא מלחמת יום כיפור

פרק ג "לצאת מה שיותר מהר!" חטיבה 679 של אורי אור.

 מחנה יפתח ביציאה לרמת הגולן מוצאי יום הכיפורים  בלילה 

.....הסתובבתי מהגיפ שישב עליו המ.פ  ש.

 וגם הוא רץ לארגן את הפלוגה שלו ירדתי לסככות כל משטחי הכורכר לפני סככות הטנקים היו מחורצים בתעלות צנרת כל המתחם היה בבניה ולא הייתה נגישות של רכב לטנקים להביא ציוד ותחמושת בדרך פגשתי את צ. מ"פ מילואים בגינס וחולצה לבנה לא החליף למדים מותח בעצמו  את זחלי הטנק שלו ומוריד פקודות לחייליו כזה היה, אהוב אמיץ ואיש עבודה .

(ארבעים שנה אחרי זה עמדתי באזכרה באנדרטה בשיפון וש. המ"פ  שנפצע וחזר אחרי שנה למילואים לחש לי "לפעמים אני מתגעגע לצ. שזה כואב לי בכל הגוף! )"

.גם לי עניתי לו בלחישה שלא נפריע לטקס.

הייתי קצין החימוש של גדוד המילואים בשרותי הסדיר שרתתי בסיירת של חטיבה שבע השתתפתי בפעילות מבצעית  של הפלוגה  כלוחם לכל דבר ,היה לי נסיון קודם בששת הימים  ובמלחמת ההתשה אבל הבנתי מיד שהפעם זה סיפור אחר ....

ושם המשחק זה טנקים,

 אי אפשר להילחם בלי טנקים ומחציתם לא היו כשרים לקרב.

הבנתי מה נפל עלי ואת גודל האחריות'

 התחלתי לעבוד. טנקים ,טנקים טנקים!

כשהגעתי לחבר'ה שלי ראיתי שחלקם מתארגנים לשינה "מה בוער נחכה לבוקר"

זה לא עוד תרגיל בצאלים אמרתי להם.

תדרכתי אותם יידעתי אותם על  רשת הקשר של ע. שהיה מג"ד מילואים שלנו עד לפני שנה וכרגע נמצא במצוקה אמיתית.  מישהו אמר עלי "ההיסטרי הזה !" ניגשתי אליו  חיבקתי אותו קלות ואמרתי בחיוך הלוואי שאתה צודק... אבל אם אתה טועה הסורים פה בעוד כמה שעות. רוצו לפלוגות ותעמידו את הכלים על הרגליים.

לא הייתי צריך לדבר הרבה היתה לי חבורת אנשים נהדרים את רובם  הכרתי עוד מהשרות הסדיר.

מדי זמן הגיע טנק כשיר עם צוות מוכן ללחימה ובכל שעה מצבנו השתפר.

מפקד האוגדה  רפול בשיחה עם המחט הצעיר  א. אמר לו "המצב קשה כל טנק מוכן שיעלה לרמה".

המחט הצעיר א. שהיה כחודש מחט ענה בשקט ובבטחון לרפול  לעיניו הנדהמות של ל. הסמח"ט  המילואימניק הוותיק מבית השיטה  "אני לא מעלה אותם אחד אחד הם יישחקו נבנה מסגרות עם מפקדים והם יעלו מסודר ". רפול אישר וזו היתה תחילתה של ידידות מופלאה בין השניים.

נ. מתל אביב בן יחיד להורים ניצולי שואה סמ"פ עלה ראשון עם 4 טנקים על ציר יהודיה  נתקל בכוח סורי גדול בשעות הקטנות של הלילה יצר מגע ירה את מטעני הבטן שלו על הסורים הסורים נעצרו לא ידעו איזה כוח עומד מולם ולא המשיכו עד הבוקר להתקדם.

זה היה זמן קריטי להתארגנות המילואים.

המשך יבוא...

( פרק ד)

"מישהו פה במקרה תותחן"?

הסתובבתי בין הטנקים לנסות להבין מה קורה ! לוחמי המילואים הגיעו מהבית חדורי מוטיבציה התייצבו בפלוגות .          כל מט"ק קיבל טנק  והתחיל לחמש לזווד לבדוק מנוע מזקו"ם (מערכת שרשראות גלגלי הנעה וכו)

מערכות ירי מערכות צריח צידוד הגבהה גיירוס וכו'  הסמלים הטכניים עברו בין הכלים קיבלו רשימות תקלות והתחילו לעבוד

"מי שמוכן יעמוד אחרי טנק המ"פ שלו"!!!

אין תחמושת בכלים אנחנו משתדלים שהכלים יהיו מלאים בדלק ובתחמושת.

בא אלי מט"ק ואמר לי אין לי מספיק חש"ים (חודרי שריון) .

בא לי להגיד לו תסדר עם מה שיש !

אבל לא! חשבתי

הוא יוצא לקרב יש תקן שעליו חונכנו בחטיבה שבע ובחטיבת ברק .               חכה רגע אמרתי לו !

תוך שאני מוריד הנחיות לחבר'ה שלי הלכתי אתו למשאיות התחמושת שהגיעו מהבונקרים התברר שאין מלגזן למלגזת ה"מניטו"(מלגזה דיזל )

וכך מצאתי את עצמי פורק משטחי תחמושת על הטנקים ומדבר מה"מניטו" עם מכשיר קשר עם החבר'ה בפלוגות חייכתי לעצמי גדלתי במשק חקלאי, אבא שלי  היה גאה בי עם היה רואה אותי על המלגזה.

הגיע חייל מהחטיבה שאל איפה זוהר ?

אמרו לו על המלגזה, אמר להם, התכוונתי לקצין החימוש,

 אמרו כן ,זה הוא ...עם המ.ק

על המלגזה

" הבאתי לו ארגז עם כל התיקים של הטנקים  ופקודות מבצע לגיוס חרום."

פתחתי את הארגז היה מתוייק בקפידה שום דבר לא רלוונטי ,אמרתי שימו אותו בזחל"ם!

חודשים אחרי זה פתחנו אותו ארגז ברזל  סגור על מנעול שום דבר לא התאים לכלום אף אחד לא חשב על מלחמה שכזו.

וכך ,קצת לפני זריחת החמה עלה המח"ט עם כמות טנקים ראשונה פחות מגדוד תקני מגד וכמה מפ"ים על ציר גשר בנות יעקב לכיוון נפח ופיתחת קונייטרה.

אנחנו המשכנו בימ"ח בקצב מהיר להכשיר עוד טנקים .      כמו שאמרתי שם המשחק טנקים, טנקים, טנקים !!

 ובשעות הבוקר המאוחרות עלינו לכיוון נאפח . הצוותים לא תמיד היו אורגניים לפעמים הם ציוותו לפי איך שהגיעו מהבית ולא ידעו את שמות חבריהם לצוות בכל טנק יש מפקד תותחן טען קשר ונהג הם תלויים בעבודת צוות נכונה וחייהם תלויים זה בזה.

(והמלחמה הזו מפגישה אותם ברגע הזה פעם ראשונה בחייהם)

מ"מ בשם ט. עלה עם הטנק שלו מהימ"ח כאשר הגיע לצומת מחניים  התברר לו שיש לו שני טענים קשרים ואין לו תותחן. בטרפיאדה ליד מחניים עמדו חיילים הוא נעצר עם הטנק בטרפיאדה  ושאל "מישהו פה במקרה תותחן " חייל אחד אמר  אני!

 תעלה תחליף לי איש צוות  וכך אותו תותחן יצא  עם ט. למלחמה.

לפנות ערב נפגע הטנק של  ט. הוא נשרף  קשות (פגשתי אותו בפינוי בצומת המחצבה)

 ופונה ע"י תושב רמתהגולן(אזרח)עם מבטא רוסי  במכונית הסוברו שלו (זה סיפור להמשך).

ט. חזר אלינו אחרי טיפול ממושך בכוויות בבית החולים  שערך חדשים רבים והיה מ"פ בגדוד.

 המשך יבוא !

פרק ה'

"גשר על מים  סוערים "

לאט לאט התחיל  הימ"ח  להתרוקן כוח הטנקים של הסמ"פ נ.י המשיכה לנהל קרב עם הסורים בציר יהודיה כשכוחות מילואים נוספים  מצטרפים אליהם.

החטיבה קיבלה פקודה לעלות בציר גשר בנות יעקב לכיוון נפח ומהר מאד מצאה את עצמה פרוסה בפיתחת קונייטרה מוכנה לבלום כוחות סורים בגזרה

לרגע היתה אשליה שהדברים מתחילים להסתדר !

דיסאינפורמציה הוא חלק מהמלחמות במיוחד במלחמה הזו שבתחילתה היוזמה היתה של האויב ולא שלנו.

בשעות הבוקר המאוחרות השארנו כח מצומצם שיטפל  בכלים והתחלנו לטפס לרמת הגולן  ברשתות הקשר של חטיבת ברק היה קשה להבין את המצב לאשורו

כשקשה להבין, סימן שהמצב קשה.

ברשת החטיבתית שלנו הבנו שהכוחות שיצאו בגל השני של החטיבה בפיקודו של הסמג"ד ח.ד עלה על ציר הנפט בצמוד לגדר המערבית של נפח נתקל בטנק  הפגוע של מפקד חטיבת ברק  וקצין האגם  מאות מטרים מגדר הבסיס שהיה מפקדת רמת הגולן  ונכנס לקרב עקוב מדם עם הסורים בטוח קצר.

הגדוד שלי  בפיקוד המגד ר.ג עבר את נפח וניתקל ממזרח לנפח באזור צומת נפח והמחצבה בכוחות סורים גדולים ניהל קרב עיקש ועקוב מדם שבסיומו הסורים נעצרו אבל הגדוד  בשלב הזה חדל להתקיים כגדוד המגד נפצע ממפים נהרגו ונפצעו ושאר הכוח המשיך.להילחם עד הערב בערב נבנו כל המסגרות מחדש.

בעליה לרמה ניתקלנו בכמויות עצומות של.רכבים שירדו מהרמה עם מאות פצועים והיקשו עלינו את העליה בציר.

המראה היה קשה הבנו כמה שעות קודם שזה לא היום השביעי דל ששת הימים אבל לא תארנו לעצמנו שזה עד כדי כך השתתפתי בששת הימים ובמלחמת ההתשה בתעלה אבל התמונה שעלתה לי בראש זה סצנה מתוך הסרט "מלחמה ושלום."

בדרך לגשר בנות יעקב חילצנו מספר כלים.שניתקעו בעליה מרביתן תקלות שתוקנו בזמן קצר והמשכנו קדימה להגיע לכוחות החטיבה באזור נפח.

כשעברנו מעל גשר בנות יעקב הבחנו בלוחמי הנדסה שהכינו את הגשר לפיצוץ הצמידו אליו מטענים למקרה ששריון סורי יגיע לגשר

המנגנון הראציונלי האנושי עובד נהדר ישר עפו הבדיחות  איך נצא לשבת ? וכאלה!!

אז כבר ידענו שמאחורינו אין עוד שריון ישראלי,  זה אנחנו או הם!!!

(ארבעים שנה אחרי פגשתי את החברה מההנדסה שהיו שם  אמרתי להם זה הצחיק אותנו והם ענו לי אותנו זה  ממש ממש לא הצחיק היום גם אותי זה לא מצחיק)

עברנו את הגשר וטיפסנו לכוון בית במכס