מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 01/08/2017
תאריך האירוע: 0000-00-00
מספר צפיות: 1169
ביום שהמציאו את הצבא, נולדו גאוות היחידה, ההשוואות והקנאה. כמו משפחות האוהדות קבוצת ספורט מסוימת, כך גם הגאווה החיילית והיחידתית. מי שגדל לאבא שריונאי, מצא עצמו בגיל המתאים, בטנק, ולא בשום מקום אחר. כך קמו לנו משפחות של טייסים וחובלים. צנחנים וסיירים. בנים ובנות של חללים, סגרו מעגל, והגיעו בטבעיות ליחידה של האבא שנפל. כאשר הייתי חימושניק בג'וליס, וזה היה מזמן, עבר קו גבול דמיוני בין מרכז הארץ לדרומה, גם צבעי הכומתה השתנו. ההסעות של חיל האויר לא חצו את הקו הזה. מחצור ודרומה היה הדרום הפרוע. בעלי הכומתות הכחולות, הגיעו עד חצור, והם ירדו מהטרמפים יחד עם השריונאים שחנו בחצור. מאותו קו דמיוני ודרומה, ראית רק כומתות ירוקות ושחורות. לוחמי הסיירות, חבשו אף הם כומתה שחורה, ומתחת לסמל של חיל הרגלים, התקינו הסיירים רקע אדום מפלסטיק. על קרע זה נוצר הווי מיוחד, ונכתב גם שיר. בהסעות, שרנו כך - כשהגענו לחצור , אמרו לנו לעצור, לעמוד כולם בתור, לקבל כובע שחור, איזה מן ברדק, איזה מין ברדק, אי אי אי אי איזה מן ברדק. מול תל-נוף השתתקנו, מי יכול לשיר מול האנדרטה לצנחנים. אני זוכר אנדרטה קטנה, שהלכה והתארכה עם השנים, סיפורה מספר באבן את המלחמה שמעולם לא הסתיימה, דור דור ונופליו. בעקבות האמרה - הטובים לטייס, נוצרה הסיסמה - הטובות לטייסים. אנחנו, שחורי הכומתה קינאנו בכחולים, להם היו בריכות שחיה, שולחנות ביליארד במועדונים, והם אכלו מזון משובח, ובהגשה. אבל למה להפלות גם בבנות? אז נולדה האגדה, על המסננת שהוצבה בקו הגבול הוירטואלי, אשר הפנתה את היפות והחכמות שביניהן לחיל האויר, ולשריון הגיעו האחרות. איך אמר הרצל, אם תרצו - אין זו אגדה, בדגש על אם תרצו. אבל אנחנו לא רצינו, ביחידה שלנו היה אגף חתונות מיוחד, חתונה בג'וליס ריגשה את כולם. ההליקופטרים המביאים היום זוגות אל החופה , הם חיקוי עלוב ונובורישי, למנוף שהיה מניף אל על, את במת החתונות שהכילה את הזוג הצעיר, את ההורים ואת הרב. כמו בקיבוץ, הזוג הצעיר לא שילם פרוטה. ולמה אני מספר את כול זה, כדי להזכיר נשכחות לחברים מששת הימים. לאחר שחזרנו מהמלחמה, נשלחנו להביא את הטילים של הרוסים שהופקרו בסיני. יצאנו והבאנו. השבוע התקשר אלי חוקר תצלומי אוויר לשעבר מחיל האוויר, וסיפר לי סיפור שהוריד מעט מההילה , שיחסנו לתחכום של אנשי הכומתות הכחולות. התברר שהאימא שלי צדקה, לדבריה, האידיוטים התפזרו בעולם שווה בשווה. התברר, שלחוקרי הת"צות בחיל האוויר, לא היו לפני מלחמת יום כיפור, צילומים של הטילים האלה ושל הרכבים המשרתים אותם. והנה , הוא גילה באתר של חיל החימוש, את הצילומים שלנו מששת הימים. לא עלה בדעתם של החכמים האלה, לשאול, מי ירד לסיני, להביא את הטילים. עם כול הכבוד לטייסים, אנחנו קיבלנו את הבנות היפות, החכמות. יפה שלי מהגייס, היא המתנה הנהדרת, האוהבת אותי גם בזקנתי, ואותה הכרתי בצבא.
.jpg "שמואל יורם ז")