יולי 2021- הולדת מרכבה סימן 4 - כתבה מתוך עיתון השריון גיליון 59
טנק המרכבה סימן 4 הוא כיום מערכת נשק עיקרית ביבשה, ומצוידות בו כול החטיבות הסדירות וחלק מחטיבות המילואים. האלוף ישראל טל "אבי המרכבה," שהנהיג את הפיתוח והייצור של טנק המרכבה לדורותיו, נפגע באירוע מוחי בשנת 1999 בעיצומו של פיתוח סימן .4 לידתו של דגם זה באותן נסיבות והמהלכים שהביאו להצטיידות בו - הם סיפור מרתק הנחשף כאן
כותבים - תא"ל (במיל)' דוד אנגל ואל"ם (במיל)' יהודה לוי
תא"ל דוד אנגל
אל"ם (במיל)' יהודה לוי
הקדמה
רק הזמן הניכר שעבר מאז הוכנסו טנקי המרכבה לשירות בצה"ל, מביא רבים לראות את ייצור הטנקים בארץ כעובדה שגרתית שאינה יוצאת דופן בתעשיית הנשק הישראלית. מסיבה זו מצאנו לנכון לרענן את ההיכרות עם אחד המיזמים הלאומיים המיוחדים של מדינת ישראל ולתאר שוב את המאפיינים המיוחדים של הטנק הישראלי ואת דרך פיתוחו. הכתבה מציגה את הדרך שבה יושמה ההחלטה ליצור טנק ישראלי, ובהמשך הדרך את פיתוח וייצור מרכבה סימן 4 הקשיים שנערמו בתהליך המעבר לסימן 4, תצורת הטנק ומאפייניו. לפני למעלה מעשרים שנים הוחלט לסיים את היצור של טנקי סימן 3 ולעבור ליצור טנק מרכבה סימן .4 להחלטה קדמו תהליכי פיתוח רבים ומגוונים של מערכות עיקריות, כמו חטיבת הכוח, המיגון ומערכות הבקרה, לצד פיתוח שיפורים בכלל המערכות.
רקע
בשנת 1970 הוחלט לפתח ולייצר טנק ישראלי, לאחר שניסיונות רכש של טנקים מודרניים נתקלו בסירוב המעצמות. בראש הפרויקט עמד האלוף ישראל טל "(טליק,)" הוגה הרעיון ומובילו לאורך שנים רבות. עם ההחלטה הוקמו גופי הפרויקט (המנהלת היא מנת"ק ורשות הפיתוח היא רפ"ט,) ונקבעו עקרונות בסיסיים לפיתוח הטנק ולהתארגנות ליצור. בין העקרונות האלה: בשלב הראשון, ולאחר קביעת התצורה הבסיסית Concept( ,)Artist יעשה שימוש במכללים זמינים. בהמשך יפותחו דורות שימלאו את הדרישות המבצעיות העדכניות ויביאו את הטנק ויכולותיו למצב מיטבי בעל יכולת עמידה מול האיומים החדשים בזירה. פיתוח דורות ההמשך יבוצע בגישה האבולוציונית, כלומר פיתוח שיפורים על בסיס הדור הקודם (בניגוד לגישה הרבולוציונית שמשמעה פיתוח דור חדש מבראשית לאחר מיצוי היכולות של הדור הקיים.) הגישה שאומצה על ידינו חוסכת בתקציב ומאפשרת יישום דורות חדשים במהירות יחסית. מבין שלושת מרכיבי התכנון הבסיסיים של הטנק: מיגון ושרידות, עוצמת אש וניידות, העדיפות הראשונה בתכנון תמיד תהיה לשרידות אנשי הצוות, כלומר לא תהייה כול פשרה בתכנון המיגון. שתי דוגמאות עיקריות ליישום עיקרון זה, הן מיקום חטיבת הכוח בחזית הטנק (בעוד שבמרבית הטנקים בעולם חטיבת הכוח ממוקמת מאחור,) כך שהמשקל של חטיבת הכוח, מעל חמישה טון פלדה, משתתף בהגנה על הצוות מפני פגיעות מכיוון החזית. גם למזקו"ם תרומה משמעותית במיגון אנשי הצוות, בהיותו חיצוני לגוף מרכבה, ולכן כול מרכיביו, העשויים פלדה, תורמים להגנה על הצוות (בעוד שמרבית הטנקים בעולם המזקו"ם בטנק מבוסס על מוטות פיתול, ולמזקו"ם שלהם כול תרומה להגנה הצוות. הפיתוח יהיה בשיטה הטלסקופית, דהיינו: תחילת הייצור הסדרתי נעשית עוד בשלבי הפיתוח (לאחר ניסוי ראשוני.) שיטה זאת מצמצמת את זמן הפיתוח עד להצטיידות סדרתית באופן משמעותי. מנהלת הפרויקט תפעיל לצרכי הפרויקט גופים קיימים במערכת הביטחון. כך לדוגמה תפעיל מנת"ק את המש"א לצורך קו ההרכבה של הטנק, את חיל החימוש לצורך הניסויים והבחינה, את גופי ההרכשה, והייעוץ המשפטי במשרד הביטחון ועוד. חיל השריון יהיה שותף מלא בקביעת הדרישות המבצעיות ובתהליכי הפיתוח והקליטה של הטנק בצה"ל.
תא"ל דוד אנגל על רקע טנק המרכבה סימן 4
המניעים והמשמעויות של פיתוח דור חדש
שלושה גורמים עיקריים מעלים את הצורך למעבר לדור חדש של טנקים:
-
צורך מבצעי המתעורר מההתפתחות משמעותית בזירת הלחימה, כגון הופעת טנק אויב חדש בזירה, או איומים המחייבים מתן מענה חדש.
-
הטנק הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולות שלו, כלומר מוצו בו כול השדרוגים האפשריים ואין בו יתירות ליישום פיתוחים חדשים. פריצת דרך טכנולוגית ויכולת טכנית המאפשרת את מימושה. כאשר היישום של כלל האפשרויות האלה מהבחינה המבצעית, הטכנית, הלוגיסטית והתפעולית מצדיק את ביצוע כלל השינויים כחבילה אחת, מתגבשת הגדרת דור טנקים חדש. למעבר לדור חדש יש משמעויות מורכבות, על אף שמדובר בפיתוח אבולוציוני. עיקריהן:
-
ריכוז מאמץ הנדסי משמעותי בשלב הפיתוח, בניית דגמים, אינטגרציה של המערכות וניסוי של הפלטפורמה החדשה עד לאישור.
-
התאמת "הזנב הלוגיסטי" לתצורה החדשה (חלפים, כלי עבודה לדרגים השונים, ספרות טכנית, הגדרת מקצועות תחזוקה חדשים וכו,)'
-
עדכון מערכי ההדרכה לאימונים ולתחזוקה, סגירת ליין הייצור הקיים במש"א ותכנון קו ייצור ותשתיות לדגם החדש, היערכות התעשיה והרכש לייצור ולאספקתמכללים החדשים.
-
עדכון התו"ל בחיל השריון והכשרת היחידות לקליטת הטנק החדש.
-
הקצאת תקציבים.
המהפכות העיקריות בלוחמת השריון
מאז הופעת הטנק בזירות הלחימה, בתחילת המאה ה־,20 עבר הטנק שינויים רבים בכול התחומים כדי לספק מענה בתמרון היבשתי. העיקריים שבהם: ניידות וכושר העבירות, רמת המיגון, עוצמת האש וביצועי מערכת הכינון והירי. אפשר לציין שלוש מהפכות עיקריות בהתמודדות הזאת:
- הופעת המטען החלול וטיל הנ"ט. המיגון הקלסי של הטנק, שהתבסס על פלדה, לא יכול היה לעמוד בפני כושר החדירה של המטען החלול שהלך וגדל. הפתרון לבעיה היה פיתוח "מיגון מיוחד," בעל יעילות בליסטית גבוהה (במשקל נתון) שיאפשר יכולת התמודדות נגד נשק הנ"ט שמתפתח אף הוא כול העת במקביללהתפתחות הטנק.
- הופעת מסוק התקיפה שהיווה איום חדש לטנק בזירה, בהיותו בעל כושר תמרון טקטי גבוה מזה של הטנק ובעל יכולת ירי שלו אל גג הצריח הממוגן פחות. כדי להתגבר על כך, שופר המיגון הבליסטי של גג הצריח, נוספה לטנק מערכת עקיבה ונעילה אוטומטית שפותחה להקנות לו יכולת ירי על מטרות נעות, ומשפרת את יכולת התמודדות הטנק מול המסוק.
- המהפכה השלישית - הקניית הגנה היקפית, שיש בה מענה לנוכח הופעת טילי נ"ט בעלי עוצמה גבוהה (המסוגלים לחדור פלדת שריון בעובי מעל למטר.) הפתרון לבעיה זו התאפשר על ידי שימוש במיגון אקטיבי שמזהה ומשמיד את הרש"ק של הטיל בטרם הגעתו לטנק. המערכת הזאת מגינה למעשה על הטנק מכול זווית, היקפית ועילית (במרחב כדורי למחצה).
דוד אנגל במלחמת יום הכיפורים על גשר הדוברות
הדורות שקדמו למרכבה סימן 4
טנקי מרכבה סימן 1 ו־2 התבססו על מכללים עיקריים הקיימים בטנקים אחרים כגון מגח ושוט.) לדוגמה המנוע האמריקני של חברת טלדיין (שהספקו הוגבר,) תותח 105 מ"מ, מערכת הנעת הצריח ההידראולית ועוד (במרכבה סימן 2 הוחלפה ממסרת ההילוכים לאוטומטית.) לעומתם בטנק מרכבה סימן 3 יש כבר "קפיצת מדרגה." לראשונה בעולם יושם בו מיגון בליסטי מודולרי, שמאפשר החלפה והתקנה של מיגונים חדשים לפי הצורך, וכן מערכות חדשניות נוספות. סימן 3 התחרה בהצלחה בטנקים המודרניים בעולם.המאפיינים העיקריים של מרכבה סימן 3 הם:
- מיגון מודולרי (מודולים המתחברים לגוף הטנקבאמצעות מחברים וניתנים לפירוק והחלפה
- תותח מתקדם בקוטר 120 מ"מ במקום תותח 105 מ"מ בסימני 1 ו־ 2
- מערכת בקרת אש חדשה מאפשרת נעילה ועקיבה אוטומטית לצורך ירי ופגיעה במטרות נעות, לרבות נעילה על מסוקי קרב. כוונת תותחן מיוצבת קו ראייה, שימוש בערוצי צפייה תרמיים וטלוויזיוניים, כוונת מפקד פנורמית ,מאפשרת תצפית היקפית, מיוצבת קו ראייה.
- מנוע 1200 כוחות סוס ומזקו"ם חדש, המשפרים את העבירות והניידות
- מערכת בקרת צריח חדשה, כלל חשמלית,להנעת הצריח והתותח, (במקום מערכת הידראולית המבוססת על שמן בסימן 1 ו־.)2 המערכת איפשרה תא לחימה "יבש" ללא שמן ובכך שיפור שרידות משמעותי.
- מערכת מיזוג אוויר, מבוססת על קירור אישי, קפיצת מדרגה זו ביחס לדורות הקודמים והשינויים הנ"ל אפשרו גם: ייצור טנקים במשך תקופה ארוכה (ביחס לסימן 1 ו־,)2 שמשמעו צבירת כמות גדולה של טנקים מאותו סוג בסד"כ, דבר המקל על הלוגיסטיקה. ביסוס אמינות הטנק והפקת לקחים, כגון שיפור אמינות חטיבת הכוח לכדי 1000 שעות ממוצע בין תקלות .)MTBF(
האלוף ישראל טל, הרמטכ"ל רב־אלוף שאול מופז ותא"ל דוד אנגל בטקס גלילת טנק המרכבה סימן 4
גיבוש ההחלטה לפיתוח סימן 4
האלוף ישראל טל נהג לטעון שביצועי טנק סימן 3 כה טובים, עד כי נדרש שינוי מהותי מאוד כדי לעבור לדור חדש. לא שלא היו לטליק רעיונות לאותו טנק עתידי, אך בעוד שלגבי התובה העתידית וסוג חטיבת הכוח, התמונה הייתה ברורה, הרי שלגבי תצורת הצריח ומערכותיו הייתה אי ודאות שנמשכה עד שלהי שנת .1999 בכל שנות ה־90 ומעבר לכך, נמשך ייצור מרכבה סמן .3 המעבר לפתוח סימן 4 התגבש והותנע כשהתמלאו כמה תנאים והבשילו רעיונות לכדי יכולת ביצוע מעשי. להלן הפירוט:
חטיבת הכוח
הצורך במנוע מודרני שישמש ב־40-30 השנים הבאות את טנקי המרכבה סימן 3 (שהם בעלי הספק 1200 כוחות סוס וטכנולוגיה מיושנת של קירור אוויר) עלה עוד באמצע שנות השמונים של המאה הקודמת, לנוכח החשש מעתידה המעורפל של יצרנית המנוע טלדיין וכן לאור הצורך להתקין במרכבה מנוע חדיש ומודרני בהספק גדול, שישפר את הניידות וכושר העבירות ויאפשר גם תכנון אופטימלי של התובה. לפיכך החל פיתוח של מנוע 1500 כוחות סוס בחברת MTU הגרמנית, והקבלן הראשי שנבחר היה חברה אמריקאית, דבר שאפשר שימוש בכספי הסיוע האמריקני. למנוע הותאמה תיבת הילוכים אוטומטית שפותחה בחברת רנְק )Renk( הגרמנית.
תובת סימן 4
בד בבד עם פיתוח חטיבת הכוח, החל תכנון גוף התובה. לאור הביצועים המצוינים של מזקו"ם סימן 3 ואמינותו הגבוהה, הוחלט להמשיך ולהתבסס על המזקו"ם הזה, תוך ביצוע מספר התאמות ושיפורים. חזית התובה והסיפון הותאמו לחטיבת הכוח החדשה, כמו כן יוחסה חשיבות רבה לשינוי הסיפון (מכסה המנוע) בחזית למישורי, לשיפור תצפית הנהג ותתאפשר אופטימיזציה במיגון החזית. עקב כך גם הופחתה החתימה התרמית של המנוע. ניסויי דגמי תובה וחטיבת כוח 1500 כוחות סוס נמשכו כמה שנים, הופקו לקחים ובוצעו שיפורים, ובשלהי שנות ה־90 הגענו לבשלות מלאה לייצור סדרתי.
צריח
החל משנת 1997 הוצגו בפני האלוף טל קונספטים ורעיונות של תצורות צריח שונות. תצורות אלה נפסלו על ידו. בשלהי 1999 הוצג דגם צריח concept( )Artist שכלל את העקרונות הבאים: התקנת מיגון היקפי ועילי בגג הצריח (בשונה מהמיגון המקובל המספק גזרת הגנה חזיתית בלבד,) שייתן מענה לטילי הנ"ט המתקדמים. ביטול פתח מדף הטען, לצורך כיסוי מרבי של גג הצריח במיגון מסיבי כנגד תקיפות עיליות של טילים בעיקר ממסוקי קרב.
הצגת דגם צריח של מרכבה 4 לאישור ראש מנת"ק בשלב הפיתוח
התנעת פיתוח סימן 4
ההחלטה הפורמלית לכניסה לפיתוח סימן 4 התקבלה על ידי האלוף טל בחודש ספטמבר ,1999 חודשיים לפני שנפל למשכב, עם הגעתו למסקנה שמלאו התנאים המצדיקים מעבר לדור חדש. היעדרותו של טליק, הכוח המניע והמחליט בשלב הזה של הפרויקט, הייתה קושי בפני עצמו וגרמה ללבטים וספיקות אצל מספר גורמים. תא"ל דוד אנגל אשר מונה לראש מנת"ק כשבועיים לאחר שטליק חלה וחדל לשמש בתפקידו, המשיך והוביל את הפרויקט בתנופה, תחת חסותו ותמיכתו האיתנה של מנכ"ל משהב"ט אז האלוף עמוס ירון. קונספט הצריח האחרון שהוצג בפני טליק בטרם חלה, ואף אושר על ידו עקרונית, היה גדול ממדים עם מיגון היקפי ומיגון גג מסיבי. הרושם היה כי זו לא המילה הסופית וטליק עתיד היה לשנות את דעתו בנושא. בהתייעצויות שקיים ר' מנת"ק עם קציני שריון בכירים, לא נותר ספק כי כלי בממדים שכאלה אינו בר קיימא בזירת הלחימה. לפיכך בתוך שבועות ספורים הוכן על ידי ענף צריח ברפ"ט, בשיתוף ענף מיגון במנת"ק, דגם בתצורה גאומטרית חיצונית חדשה ומרשימה, בעל ממדים סבירים, אשר אושר להמשך פיתוח וייצור סדרתי. באשר לתובת סמן :4 העובדה שהתובה עם חטיבת כוח 1500 כוחות סוס השלימה כאמור ניסויים במשך כמה שנים, אפשרה להתחיל את ייצורה במש"א כבר בתחילת הפיתוח ובכך לחסוך זמן יקר. במקביל להתנעת פיתוח סמן ,4 פותחו ושופרו מערכות רבות, שהעיקריות בהן: מערכת בקרת אש ובקרת צריח שכללה כוונת תותחן משופרת עם ערוצי ראייה תרמית וטלוויזיונית חדשה וכוונת מפקד תרמית ־ טלוויזיונית מיוצבת, מערכת חדשה להנעת צריח בצידוד והגבהה, תותח 120 מ"מ עם מערכת רתיעה משופרת, המאפשרת שימוש בתחמושת אנרגטית יותר ומקנה טווח וכושר חדירה גדולים יותר, מערכת שליטה מרכזית לאנשי הצוות באמצעות מחשבי תצוגה נוחים, מערכת עזר לניהול קרב כולל יכולות ניווט, מצלמה אחורית המאפשרת הכוונה הטנק לאחור, תא תחמושת להזנת פגזים באופן חצי אוטומטי.
מדף מפקד ממוגן
הפיתוח התשתיתי של המיגון האקטיבי "מעיל רוח" שנעשה במפא"ת, הועבר לפיתוח היישומי במנת"ק. מערכת המיגון האקטיבי היא למעשה המענה למהפכה השלישית בשריון שפירושה מתן הגנה היקפית במרחב חצי־כדורי (המיס ֶפִרי) בממד האופקי והאנכי, באמצעות תקיפה ונטרול הראש הקרבי של האיום לפני שיפגע בטנק עצמו. ההתקנה של מערכת "מעיל רוח" בטנקים נעשתה בפועל כמה שנים לאחר שהחל ניפוק טנקי סימן 4 למערך השדה.
מחלוקות, לבטים ואתגרים בתחילת הפיתוח
במקביל להתנעת הפיתוח הועלו על ידי גורמים שונים במטה הכללי ספקות באשר ליכולת המשך הפיתוח של מרכבה סימן 4 בשל היעדרותו של טליק מהפרויקט. בין השאר עלתה ההצעה להמשיך בייצור סימן 3 וכן הועלו הצעות לאמץ ולספח את מנת"ק ורפ"ט לאגפים אחרים, כמו גם ההצעה לפתח טנק כלאיים של "מרכבה סימן שלוש וחצי," כלומר צריח סימן 3 ותובה סימן .4 למותר לציין כי כול ההצעות הנ"ל נגדעו באיבן. התמיכה והגיבוי מנכ"ל משהב"ט עמוס ירון הייתה אבן יסוד בהצלחת הפרויקט, כמו גם תמיכתם של מפקד זרוע היבשה האלוף יפתח רון טל והאלוף (במיל)' יוסי בן חנן שעמד בראש ועדת היגוי למרכבה, ותמיכה של חיל השריון. בשלב הזה היה צורך באישור התצורה הסופית של הטנק. אבן נגף משמעותית היה הצורך בקבלת החלטה השונה מקביעתו העקרונית של טליק שהעדיף צריח ללא מדף טען. כדי לבסס החלטה אופטימלית כונסו פורומים שונים, לרבות של ותיקי חיל השריון, ולבסוף הוחלט כי תבוצע הכנה לפתח בגג עבור מדף טען, אך בשלב הראשון הוא יישאר סגור. (ברבות הימים החלטה זו שונתה וכיום הטנקים כוללים מדף טען.) כדי לקבוע יתדות, להסיר את חששות המתלבטים וכדי לנסוך ביטחון, קבע ר' מנת"ק תא"ל דוד אנגל יעד למועד ניפוק הטנק הסדרתי הראשון מקו הייצור במש"א. יעד זה "כייל" את כלל המערכות והגורמים השונים להתכוונן אליו, וממנו נגזרו לוחות הזמנים לסיום הפיתוח וכניסה לייצור סדרתי של המכללים, מועד האספקה של המערכות לליין, קיפול ליין סמן 3 והיערכות לסמן ,4 כמו כן עריכת תוכנית גיבוי למקרה של עיכובים בפתוח מערכות, שתאפשר למרות זאת ניפוק טנקים. לצד הפיתוח המואץ וכדי להוזיל מחירים ולשמר את מחיר היעד שנקבע למרכבה סמן ,4 אישר מנכ"ל משהב"ט להתקשר עם מספר חברות, שהן ממילא ספק יחיד, בהתקשרות ארוכת טווח, דהיינו ביצוע הזמנה של 400 ערכות, אישור שביסס עוד יותר את ההחלטה לייצור הטנק ושמירת רצף אספקות. כמו בתהליכי פיתוח רבים, גם כאן לווה הפיתוח באתגרים טכניים משמעותיים כגון: הצורך להנמיך את גובה הטנק חייב מתן פתרון יצירתי מיוחד בגג הצריח ובמיגון הגג. בדגמי הפתוח הראשוניים עם תצורת הצריח הסופית התברר כי מרכז הכובד של הטנק זז והטנק אינו מאוזן. הדבר חייב שינויי תכנון מהירים במזקו"ם, כול זאת כאשר ייצור התובה כבר היה בעיצומו בליין. ההחלטה של קביעת יעד לוח זמנים למועד ניפוק הטנקים כבר בתחילת הדרך דהיינו בשנת 2000 הייתה רווית סיכונים, יומרנית ועל גבול הבלתי האפשרי, אך היא התבררה כנכונה וטקס גלילת הדגמים הראשונים של מרכבה סימן 4 התקיים ביוני ,2002 ושנה לאחר מכן החלה הספקה סדרתית של הטנקים. טכס הגלילה של הטנקים התקיים במעמד שר הביטחון מר פואד בן אליעזר, הרמטכ"ל שאול מופז, מנכ"ל משהב"ט, אלופי המטה הכללי, סגן שר ההגנה האמריקאי מר גורדון אינגלנד, שגריר ארה"ב בישראל, ותיקי השריון וגורמים רבים נוספים.
הדיון בשאלת עתיד הטנקים
מדי פעם עולה השאלה האם הטנק סיים את תפקידו בשדה הקרב המודרני. מאז הולדת הטנק, לפני יותר ממאה שנים, הועלו טענות שהנה עומד להופיע נשק חדש, שיבטל את הצורך בטנקים. אף על פי כן המשיכו בעולם לייצר טנקים ונשק "חדש" כזה עדין לא נמצא. יש הטוענים גם כי הסתיים עידן קרבות הגדולים של שריון נגד שריון, ולמרות זאת צפוי כי הטנקים ימשיכו לשמש יסוד מרכזי ומכריע בלוחמת היבשה עוד שנים רבות, בזכות יכולתו בתמרון, בניידות, בכוח האש, וביכולת השליטה והחזקת שטח, בכול מזג אוויר ובכול תנאי הקרקע. כדי להתאים את מכלול האמצעים הנדרשים לשדה הקרב, פותחו כלים משוריינים נוספים, שיחד עם הטנקים ישלבו יכולת לחימה של כוחות חי"ר והנדסה, תוך מתן הגנה מרבית לצוותים. תמהיל זה כולל נגמ"ש כבד בעל רמת הגנה מרבית - הנגמ"ש הזחלי נמ"ר (נגמ"ש מרכבה) והנגמ"ש הגלגלי "איתן" בעל הניידות הגבוהה, שיחליף את הנגמ"ש הוותיק אם־113 (זלדה.("לצידם אנו עדים גם לכניסתם של אמצעי לחימה נוספים ועתירי טכנולוגיה כגון רחפנים, מכ"מים וחיישנים שונים שישולבו עם כוחות הקרקע המתמרנים, ויהיו חלק בלתי נפרד ממכלול שדה הקרב המודרני העתידי. במבט על פלטפורמות טנקים שעומדות בקריטריון "טנק מערכה עיקרי" Battle( Main - MBT )Tank כגון אברמס האמריקאי ,1M ליאופרד הגרמני, המרכבה ואחרים - טנקים שייצורם החל לפני עשרות שנים והם עדין בשירות מבצעי - נמצא כי מבוצעת בהם סדרה של שדרוגים ושיפורים בתצורת הפלטפורמה הקיימת. עם זאת לא נעשה בצבא כלשהו מעבר לפיתוח תצורת טנק חדש לחלוטין (השונה במהותו "מעיל רוח" הנותנת הגנה במרחב כדורי למחצה ומסייעת באיתור האיום והשמדתו. גם חזונו של האלוף טל לאפשר לחימה במדפים סגורים קרוב להתגשם, ואולי תהייה זאת גם המהפכה הבאה בשריון. את ניצניה ניתן לראות בגרסה החדשה של מרכבה סימן 4 ברק הכוללת בין השאר קסדה המאפשרת תפעול הטנק מבפנים מבלי שאנשי הצוות יהיו חשופים לאיומים האופייניים במיוחד בשטח בנוי. על שולחנות התכנון, נבחנים קונספטים של פיתוח פלטפורמה קלה וקטנה יותר מטנק מערכה עיקרי גדול וכבד ואולי אף עם 3-2 אנשי צוות בלבד.
את הפלטפורמה הקיימת, תוך ביצוע שדרוגים המהווים קפיצת מדרגה, ואשר אינם כרוכים בתוספת משקל משמעותית, ומונעים את הצורך בפיתוח כלי חדש. דוגמאות לכך: התקנת מיגון אקטיבי הנותן הגנה היקפית במרחב חצי כדורי (המיס ֶפִרי,) שיפור עוצמת האש באמצעות סוגי תחמושת אנרגטיים יותר, וכןשיפורים מדי פעם במערכות בקרת האש ובאמצעי התצפית והכינון. טנק מרכבה סימן 4 הנמצא בזירה כמעט שני עשורים וצפוי להישאר בזירה עוד שנים רבות, ואפשר לציין בסיפוק כי הוא נותן מענה לשלושת המהפכות בשריון - הגנה טובה בפני טילים הגנה כנגד תקיפות של מסק"רים וכן גם מערכת אקטיבית.
סיכום
לאחר למעלה מחמישים שנה מאז הוחלט לפתח וליצר טנק ישראלי, אפשר להביט לאחור ולסקור את ההישגים הרבים של המיזם:
- שינוי פני חיל השריון, שהצטייד וממשיך להצטייד רק בטנק ישראלי "כחול לבן" המותאם לצרכי צה"ל ומהווה את אחד הטנקים הטובים בעולם, בעל יכולות ייחודיות,
- יכולת פיתוח פלטפורמות יבשתיות מתקדמות, הקיימת רק במספר מצומצם של מדינות, כגון משפחת הנמ"רים - נגמשי מרכבה, רק"ם חילוץ ורכב גלגלי ממוגן ה"איתן,"
- פיתוח תעשייה מודרנית ומגוונת המפתחת ומייצרת מערכות מתקדמות,
- יצירת תעסוקה בפיזור ארצי מהגליל ועד הנגב, העוסקת בייצור מערכות ופריטים לקו הייצור של הטנק
- הישגים כלכליים כתוצאה מיצוא של מערכות המבוססות על ידע וטכנולוגיות שהושגו בפיתוח המרכבה, וכמובן הושגה מטרתו העיקרית של המיזם - עצמאות באספקת טנקים לצה"ל, המותאמים לצרכים המיוחדים לו.
*תא"ל (במיל)' דדו אנג'ל שימש ראש פרויקט המרכבה (ראש מנת"ק) בשנים 1999-2003 ובתקופתו החלו הפיתוח וההצטיידות במרכבה סימן4
אל"ם (במיל)' יהודה לוי שימש רמ"ח ייצור ופיתוח במנת"ק, ולאחר שחרורו מצבא הקבע חזר לפרוייקט כאזרח
הכתבה בירחון השריון