שטהל ישראל ז"ל

נולד בלייפציג בגרמניה ב-6 באוקטובר 1924. אביו עזב את גרמניה בשנת 1933, שתי אחיותיו עלו לארץ בעקבות האב בשנת 1935. ישראל נשאר בלייפציג ולמד שם בגימנסיה, אולם בשנת 1939 גורש על ידי הנאצים ביחד עם אמו לפולין. שתי אחיותיו שעלו לארץ לפניו, כאמור, סידרו לו רשיון עליה רשמי מטעם הגימנסיה "הרצליה". כך עלה לארץ בשנת 1939, אחר שחזר לגרמניה ימים ספורים לפני פרוץ המלחמה העולמית השניה. ישראל התגורר תקופה ממושכת אצל אחותו. למד במשך שנתיים בגימנסיה "הרצליה", אולם בגלל המצב הכלכלי הקשה נאלץ בשנת 1941 להפסיק את לימודיו בגימנסיה. אביו היה פועל פשוט שמצא בקושי את פרנסתו. ישראל מתחיל לעבוד כמסגר בבית מלאכה של "סולל בונה" ובערב המשיך את לימודיו בבית הספר המקצועי על שם "מקס פיין" והשתלם בשטח המכניקה העדינה. מאז 1952 התגורר בשיכון צבא הקבע בנוה מגן. לא הספיק להקים משפחה. נפל במלוי תפקידו ב-12 בינואר 1956 (כ"ח בטבת תשט"ז).

אחד החלומות הנועזים של מדינת ישראל שקמה לתחיה היה ייצור עצמי של נשק, לצייד את עצמנו בנשק הדרוש להגנתה. איש לא העז לחלום על מטוס צבאי ישראלי מקורי ואף החלומות הנועזים ביותר לא חרגו מתחום הנשק הפרימיטיבי הדרוש להגנה אלמנטארית, כדי שבל נהיה תלויים בחסדי זרים. אחד החלוצים בשטח קשה ומסוכן זה היה רב סרן ישראל שטאל. אוד מוצל מאש. אחר גירושו מגרמניה לפולין הצליחו שתי אחיותיו שעלו ארצה לפניו לסדר לו "סרטיפיקאט" והצילו כך את חייו. בתוקף פיסת נייר זו יכול היה לשוב מפולין, ערב פרוץ המלחמה העולמית השניה ולעלות לארץ ישראל, ברגע האחרון ממש. ביום עבד ובערב למד והשתלם.

עוד בימי לימודיו בבית ספר מקצועי מצא את דרכו ל"הגנה" ונתגלה בשורותיו כצלף מעולה. משהושמעה קריאת המוסדות הלאומיים להתגייס לשורות הצבא הבריטי, כדי שנוכל להלחם עם נשק ביד נגד הצורר הנאצי, היה בין ראשוני המתנדבים. ידיעותיו המקצועיות הנרחבות בשטח המכאניקה העדינה קידמו אותו בעליה בדרגה, היה לנשק ובתפקיד זה שירת במצרים ובאיטליה.

בפרוץ מלחמת השחרור היה שוב בין הראשונים שהתגייסו לצה"ל והעמיד לרשותו את אוצר הידיעות שרכש בשנות שירותו בצבא הבריטי. כך היה לאחד האישים המרכזיים של צבא חדש של חובבים שהתארגנו וניסו להקים צבא סדיר תוך כדי לחימה ומאבק לחיים ולמוות.

החייל המקצועי הוותיק והמנוסה הביא תועלת עד אין קץ בשרתו במסגרת החי"ש בקרבות המרים על ירושלים הנצורה. עם תום הקרבות לא היה צה"ל הצעיר מוכן לוותר על החייל המנוסה, בעל ידע מעמיק ונרחב בשטח הנשק שעבר טבילות אש רבות בימי המלחמה העולמית השניה בחזיתות שונות כמומחה לנשק של הצבא הבריטי. ישראל נענה לבקשה שהופנתה אליו לעבור לבסיס חימוש בתל אביב ולהתמחות בייצור נשק. הוא זכה להערכה עמוקה מצד הממונים עליו והדבר מצא את בטויו בכך שנשלח על ידי צה"ל לטכניון בחיפה, כדי להשתלם ולהתמחות בקורס מיוחד לייצור נשק. כך נעשה לאחד המומחים החשובים בשטח שהוא חיוני ומסוכן כאחד, הרי אין לעבור לייצור סדיר של כלי נשק בלי נסויים הלכה למעשה בשדה. ישראל יצא באחד מימי התחלת 1965 לחולות בת ים, כדי לנסות כלי נשק חדש.

משנתגלתה תקלה כלשהי וחומר הנפץ לא התפוצץ היתה דאגתו הראשונה נתונה לעוזריו, שהיה ממונה עליהם. אחד שצווה עליהם למצוא מחסה החליט לגשת בעצמו לפרק את חומר הנפץ. משהחל במלאכה מסוכנת זו ארעה התפוצצות והוא נהרג במקום.

צה"ל איבד בו את אחד המומחים החשובים הראשונים לתעשית הנשק הישראלית. נוסף לתפקידו הלאומי ממדרגה ראשונה שמילא היה צפוי לו עתיד מזהיר בשל ידיעותיו התיאורטיות והמעשיות בנושא ייצור נשק. הוא היה חלוץ בשטח זה ולזכותו יש לזקוף את הקמת אחד מבתי המלאכה הראשונים לייצור נשק בצה"ל. היה איש מקצוע בכל רמ"ח אבריו. למד והשתלם כל הזמן בשטח המתמטיקה ובשרטוט ומוחו הפורה העלה כל הזמן רעיונות למכביר, כדי לקדם את תעשית הנשק בצה"ל.