מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 30/07/2023
תאריך האירוע: 2031-01-01
מספר צפיות: 2335
רקע
- עוצבת האש היא אוגדת מילואים של חטיבות הצנחנים בצה"ל. האוגדה כפופה לפיקוד המרכז ולוחמיה מתמחים בביצוע איגוף אנכי הן בצניחה, נחיתת סער באמצעות מסוקי סער ומטוסי תובלה ולוחמת עומק באופן כללי
- בעוצבה שלוש חטיבות סדיר הבאות :
סמל |
שם |
מספור |
הערות |
|
חטיבת הצנחנים |
35 |
חטיבת חיל רגלים מוצנחת |
|
חטיבת עוז |
89 |
חטיבת חיל רגלים מובחרת |
|
עוצבת קלע דוד |
214 |
אגד ארטילרי עומק |
סמל |
שם |
מספור |
הערות |
|
עוצבת חצי האש |
551 |
חטיבת חיל רגלים מוצנחת |
|
עוצבת חוד החנית |
55 |
חטיבת חיל רגלים מוצנחת |
- גדוד לפיד (492) -גדוד תקשוב עצמאי שאמון על הפעלת אמצעי התקשוב הייחודיים לאוגדה.
- יחידת שקנאי (אלו"ג) - אגד לוגיסטי המשויך לאוגדה.
- יחידת הניוד.
היסטוריה
- האוגדה הוקמה ב-1974 כאוגדה 96, בעקבות לקחי מלחמת יום הכיפורים, ומפקדה היה קצין חי"ר וצנחנים ראשי ועל כן כונתה אוגדת הקחצ"ר. זאת אף כי כבר במהלך המלחמה הוקמה מפקדת שליטה אוגדתית בפיקוד הקחצ"ר, תא"ל עמנואל שקד, למבצעים מיוחדים אשר כונתה "כוח סלע. מפקדה הראשון היה תא"ל דן שומרון, הבולטת שבפעולות האוגדה מיום הקמתה היא נחיתת הסער האמפיבית בשפך נהר האוואלי בזמן מבצע שלום הגליל, תחת פיקודו של עמוס ירון. כוחות האוגדה קיבלו על עצמם את המשימה לנתק את מערכי חטיבת ה"קסטל" של אש"ף ממפקדותיהם בביירות ולמנוע מאנשי הארגון לסגת לביירות. ב-6 וב-7 ביוני החל חיל הים להנחית את כוחות האוגדה בחוף. ב-7 ביוני כוחות האוגדה שנעו צפונה הגיעו לאזור דאמור. תוך כדי כך, כוחות אחרים של האוגדה השלימו את כיתור העיר צידון וחברו לכוחות עוצבת הגליל ועוצבת געש.
- ב-9 וב-10 ביוני הגיעו כוחות האוגדה למבואותיה הדרומיים של ביירות והחלו לנהל קרבות קשים ברצועות ההגנה של העיר. ומכאן והלאה, במשך חודשיים, ניהלו כוחות האוגדה את מה שנודע לאחר מכן בשם "המצור על ביירות".
- אוגדת האש לקחה חלק במלחמת לבנון השנייה בקיץ 2006, תחת פיקודו שלאיל איזנברג. במהלך הלחימה בכפר דבל נהרגו 9 מלוחמי האוגדה ונפצעו אחרים. כמו כן לקחו יחידות האוגדה, חלק במבצע שמטרתו ביצוע איגוף אנכי והנחתת כוחות צנחנים בעומק לבנון ולאורך נהר הליטני. לאחר שמחבלי החזבאללה הצליחו להפיל מסוק יסעור החליטו אייזנברג ואלוף פיקוד הצפון,אודי אדם, לעצור את המבצע כוחות האוגדה פעלו בלבנון במהלך משולב שכלל הטסת כוחות שתוגברו בכוחות שחברו אליהם רגלית. לאחר שהוחלט על עצירת המבצע פגעו לוחמיו של אייזנברג, הן מחטיבת הצנחנים והן מחטיבה 55, במחבלים ומשגרי רקטות עד אשר נכנסה הפסקת האש לתוקפה .אייזנברג המשיך לפקד על האוגדה שנה נוספת לאחר המלחמה ועסק בהטמעת לקחי המלחמה ביחידות האוגדה. על תפקוד האוגדה במהלך המלחמה נמתחה ביקורת בדו"ח ועדת וינוגרד.
- ב 2015 הוכפפה לאוגדה חטיבת הקומנדו החדשה שמאגדת תחתיה את יחידת מגלן,יחידת אגוז,יחידת רימון ויחידת דובדבן.
- ב 2016 פורק האגד הארטילרי של האוגדה,עוצבת כדור האש.
- ב - 2019 במסגרת התוכנית הרב שנתית הוכפפה עוצבת קלע דוד לעוצבת האש.
מפקדי אוגדה 98
שם |
תקופת כהונה |
הערות |
לימים הרמטכ"לה-13 של צה"ל |
||
1976-1978 כולל מבצע ליטני |
לימים ראש מה"ד ונספח צה"ל בארצות הברית |
|
לימים סגן הרמטכ"ל ושר בממשלת ישראל |
||
1981-1983 כולל מלחמת לבנון הראשונה |
לימים ראש אכ"א ונספח צה"ל בארצות הברית. מנכ"ל משרד הביטחון לשעבר |
|
|
|
|
|
לימים אלוף פיקוד העורף |
|
? -1992 |
|
|
לימים מפקד מפקדת העומק ולשעבר מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה |
||
|
לשעבר מפקד עוצבת חצי האש |
|
לימים סגן הרמטכ"ל במלחמת לבנון השנייה |
||
לימים אלוף פיקוד העורף
|
||
|
לימים אלוף פיקוד הדרום
|
|
|
לימים הרמטכ"ל |
|
לימים קצין חי"ר וצנחנים ראשי וראש החטיבה האסטרטגית |
||
מפקדה במלחמת לבנון השנייה. לימים אלוף פיקוד העורף |
||
|
לימים מפקד פיקוד המרכז |
|
לימים ראש אגף המבצעים |
||
לימים מפקד פיקוד הצפון |
||
בעבר מפקד סיירת מטכ"ל
|
||
נובמבר2017 - אוגוסט 2020 |
בעבר מפקד חטיבת גבעתי |
|
עופר וינטר |
אוגוסט 2020- כיום |
בעבר מפקד חטיבת גבעתי |
ב - 1 ביולי 2021 הוחלט על מינויו של תא"ל דן גולדפוס למפקד הבא של האוגדה.
אנשי הטנ"א באוגדה - מבנה הטנ"א באוגדה
קציני טנ"א אוגדה 98 לדורותיהם
שם |
תקופת כהונה |
סא"ל גדעון יפה ז"ל - נהרג בתאונה טראגית בחופשת השחרור - לקריאת סיפורו קישור |
1984-1986 היה ממקימי החימוש באוגדה |
סא"ל פרחי יוסף | 1986 עד 1988 |
סא"ל קובי לאופר | 1988 עד 1989 |
סא"ל ציון דוד | 1989 עד 1991 |
סא"ל חיים רונן | 1991 עד 1993 |
סא"ל דני ליכטין | |
סא"ל ניסים אסייג | מ 1994 עד שנת 1996 |
סא"ל גיורא אלמוג | |
סא"ל בנימין דורי |
מ-2000 עד 2002 |
סא"ל מוטי ששון |
מ-2002 עד 2004 |
סא"ל רפי בן שבת |
מ-2004 עד 2006 |
סא"ל עוזי שוחט |
מ-2006 עד 2008 |
אל"מ קובי דקר |
מ-2008 עד 2010 |
סא"ל חיים רבן |
מ-2010 עד 2012 |
סא"ל סטס איידמן |
מ-2012 עד 2014 |
סא"ל דודו עמי |
מ-2014 עד 2016 |
סא"ל גיא שלום |
מ-2016 עד 2018 |
סא"ל משה רפיזדה |
מ- מאי 2018 עד אוגוסט 2020 |
סא"ל סולימאן שאהין |
מ- אוגוסט 2020 עד היום |
סיפורים אישיים של אנשי חימוש/טנ"א משרתי היחידה
מבצע עופרת יצוקה - רס"ב א' מנהל עבודה יחידת הניוד, בעת האירוע מנהל העבודה גדוד הסיור צנחנים.
מבצע עופרת יצוקה היה מבצע צבאי רחב היקף שהוביל את צהל ברצועת עזה בין 27 בדצמבר 2008 ל-18 בינואר 2009,בעקבות ירי רקטות מהרצועה על אזרחים וישובים במערב הנגב יצא צה"ל למבצע אל תוך שטח רצועת עזה על מנת לפגוע בשלטון חמאס ולהשיג הרתעה שתיצור מציאות ביטחונית טובה יותר לאורך זמן.
חטיבה 35 נדרשה לכניסה קרקעית בחלק הצפוני של רצועת עזה ,גדוד הסיור של הצנחנים בפיקודו של המג"ד ירון פינקלמן נדרש להיכנס לשכונת אל עטאטרה ברצועה בתמרון כוחות רגליים ובשיתוף כלי רק"מ מסוג אכזרית ובסיוע של כוחות שריון והנדסה חבירים שאמורים היו לדאוג בעיקר לתספוקת פינויי ומשימות נוספות, הגדוד קיבל לידיו מעל ל 20 אכזריות ועוד כמה פומות לביצוע המשימה אציין שזו הפעם הראשונה שהגדוד מתנסה בשנים אלו בעבודה עם כלי רק"מ וכגדוד "קל" שהצל"מ שלו מבוסס כולו על בסיס כלי רכב (בעיקר האמרים) זה היווה אתגר גדול לכל הגדוד ובטח שלאנשי הטנ"א של הגדוד, יש לציין שכבר כמה חודשים לפני הייתה הבנה שבמבצע בעזה נדרש להשתמש בכלי רק"מ והיו מופעים בודדים חד יומיים שבהם על קצה המזלג עשו לנו היכרות בסיסית עם האכזריות, אך בגדול אף אחד ובטח שלא אני תיארתי לעצמי עד כמה נדרש להכיר את הכלי.
אך כמו בחיים "וכרעם ביום בהיר" ובמידי התחיל מבצע "עופרת יצוקה" ונדרשנו לרק"מ ,קט"א היחידה סגן סאו נפסו יצא עם חלק ממחלקת הטנ"א למשיכת הכלים והובלתם לשטחי ההערכות, ואני כמנ"ע של פלגת הטנ"א התארגנתי על הציוד והכלים והמשאיות והובלתי לשטחי ההערכות על מנת לקלוט שם את הרק"מ ,משיחה עם סאו הקח"ש מבין אני שהכלים שעולים לכיוון שטחי ההערכות הם כלים שבמהלך תעסוקה "ומה שמניע עולה למוביל" אבי תתכונן... הציפייה של המפקדים הייתה שכל כלי שנתקע עם תקלה כבדה יעמוד שבועות במקרה הטוב וירד מסד"כ הגדוד וייבצר פער כבד שיקשה על המשימות המבצעיות.
משיחה שלי עם כלל כוחות האחזקה הן בגזרה והן בחטיבה ובאוגדה מבין אני שכל אנשי האכזריות והרק"מ עמוסים וקורסים ועלי לתפוס פיקוד אחזקתי טכני מלא על הכלים החדשים של הגדוד כאשר אף אחד מבעלי המקצוע שברשותי וברשות הגדוד אינו מכונאי רק"מ או עם ניסיון קודם לעניין ועלינו ללמוד תוך כדי תיקון את הכלי, הכלים הגיעו לשטחי ההערכות והזמן להוצאתם היה קצר מהזמן הדרוש להכנתם והעיניים נשואות לפלגת הטנ"א אפילו שתסמיך את לוחמי הגדוד שאינם נהגי אכזרית ומרביתם לא פגשו את הכלי מעולם שנדריך אותם לנהיגה מתוך הבנה שאנשי הטנ"א בעת הזו כנראה הכי "מוסמכים" וקצין החימוש ואנוכי כמובן נרתמים לאירוע מתוך הבנה שבעוד שעות מספר על הכלים לנוע לתוך שטחי הרצועה בוצע הערכת מצב אחזקתית ביני לבין סאו והוחלט שהוא בתוספת של כוח אחזקה קטן יכנס לכיוון המגנן הקדמי בתוך שטח הרצועה וייתן שם אחזקת בדרג א' מה שנקרא ,וכמה קילומטרים אחריו אשאר עם כח האחזקה שנשאר על מנת לקלוט את הרק"מ שנדרשים לפעולות אחזקה מורכבות ושהסיכוי שלהם לתיקון ולחזרה לפעילות המבצעית נמוך כלים שמגיעים עם תקלות מזקו"מ קשות וחטיבות כח שנדרש להחליף או כל תקלה שנדרש פעולה טכנית מורכבת, כבר ביציאת הכלים לכיוון הרצועה התגלו תקלות רבות וכלי אחד נתקע על תקלה של זר מניע שהסתבך בטלטלית שנכנסה עד לתוך ההינע הסופי והרסה אותו ואת כל המזקו"מ והתחלתי ביחד עם נגד צעיר נוסף שנשאר איתי וחייל סדיר להחליף את ההינע ואני תוך כדי לומד שיש שני סוגי מזקו"מ "מזרחי" ו"מערבי" שהחלקים שלהם שונים ולמדתי לזהות זאת ותוך כדי עבודה להבין איזה חלפים נדרש על מנת להכשיר את הכלי כמו כן ישנם כלים יעודיים שנדרשים לפעולות מסוג זה .משכתי בהשאלה מאחד הגדודים באזור וממש תוך כדי עבודה ללמוד כיצד להשתמש בהם ,וכבר בימים הראשונים ירדנו ל60% כשירות ואנו עושים מאמצים עיליים להכשיר את הכלים שאחד אחרי השני נגררים על ידי "דובי" מהפעילות לכיוון הנפ"ח ללא זחלים שאבדו בדרך ועם נזקים כבדים מהנסיעה בחול הטובעני וכניסות בקירות ברחובות האורבניים ברצועה, כבר אחרי 3 ימים נדרשתי להחליף חטיבת כוח שהתחממה באחד הכלים הסתייעתי באחד מכלי העגור 20 שהיו בגזרה לטובת המשימה ותוך כדי הדרכה מחבר טלפוני ומידע טכני בסיסי אני מבצע פעולה מורכבת זו ומתפלא כמה פשוט ומהר מצליחים לעשות זאת ,בשבת הראשונה אחרי פרוץ המבצע זוכר אני שהסמל הטכני של אחד הפומות פונה אילי ומעדכן אותי שנגזר ההינע בפומה והוא אינו יודע לעשות זאת וכל אנשי הטנא שלהם אינם זמינים לכך ומפוזרים בשטחי הרצועה ככוחות חבירים לגדודים אחרים ושמבחינתו אין שום יכולת תיקון כמובן שמיד נרתמתי וגם זאת עם שבבי מידע שנותן לי הסמל על ה"פומה" פורסים את הזחל ומחליפים את ההינע תוך כדי סיוע בחמ"ל החטיבתי על מנת לקבל הינע וחלפים מסוג זה שמתאימים לפומה וכך גם על זאת התגברתי וכבר ימים למחרת "הפכתי למקור ידע "|בתחום הפומות וקט"א החטיבה הגדרתית שקיבל לידיו כוחות נוספים חבירים עם פומות נאלץ להפעיל אותי לתקלות בגזרה בפומות כבר שאינם של היחידה שלי זוכר אני שאחרי שבוע וחצי בערך די התייצבנו עם הכשירות וכך המשיך המבצע עד סופו עם תקלות מורכבות "בלי סוף" כאשר אני מצליח ביחד עם אנשי כל כלי שיוצא עם תקלה מורכבת ולא משנה איזה להשמיש תוך שעות מספר ולדחוף חזרה למשימות על מנת ליצור רצף והמשכיות בפעילות היחידה.
החלפנו במבצע זה מספר רב מאוד של מכללים ביחס לתקופה קצרה ביניהם הינעים, חטיבות כח ,וזרים מניעים ,תיקנו מספר רב מאוד של כלי רק"מ שהיו כל כך קריטיים וחשובים להצלחת פעולת הכוחות המתמרנים בשטח הרצועה,.
זוכר אני שבסוף המבצע ישבתי עם אנשיי והבנו שאין דבר שיכול לעצור מבחינה טכנית ונפשית את פלגת הטנ"א של הגדס"ר והתמלאנו בגאווה ולמעשה הבנו כולם בפלגת הטנ"א שלמעשה עלינו לספרי ההיסטוריה בחיל הטנ"א וביחידה ,שאנשי רכב שלא מכירים ומעולם לא עבדו והוכשרו לכלי רק"מ ביצעו את ה"בלתי יאומן " וגרמו למערך כלי רק"מ רב עם נהגים לא מיומנים לנוע ולבצע משימות בתוך שטח הרצועה וכך לתת לגדוד לסיים את המבצע המורכב בהצלחה מרובה .
רנ"ג אבי (אוסנה) נווה מנהל עבודה פלט"ן 98, (בעת האירוע מנהל עבודה בגדוד 403)
הסיפור - הוצאת חט"כ מתומ"ת באפלה מוחלטת תחת אש במבצע דין וחשבון
במוצאי שבת ה 24/7/1993 בהיותי סמל טכני סוללת "ארזים" בגדוד 403 הקפיץ אותנו מג"ד הגדוד (אל"מ מיל) יוסי שר לרחבת המסדרים והקריא לנו פקודת מבצע לכניסה ללבנון, על מנת להסיר את איום הקטיושות של אירגוני הטרור באמצעות ירי מאסיבי מסביב לכפרים ובתוכם על מנת ליצור פאניקה וגל הגירה של פליטים מדרום לבנון לצפונה ,מתוך תקווה שגל הפליטים יגרום לממשלת לבנון לפעול מול החיזבאללה ולרסנו (עוד בתקופה שחיזבאללה לא היה חלק מהשלטון בלבנון ). במשך כל הלילה העמסנו את התומ"תים והנגמ"שים על מובילים והתחלו לעלות בשיירה צפונה עד שפרקנו להתארגנות במשטח הלבן עם עלות השחר . בשעת הצהריים התחלנו בתנועה גדודית דרך שער 490 אל עמדת מאס מרג' עיון כ14 ק"מ בתוך שטח לבנון, עם 2 סוללות מהגדוד ,פלוגת המפקדה ועוד סוללת תגבור "רומח" 175מ"מ מגדוד 334 ו2 D-9 מגדוד ההנדסה 601 .
לאחר מספר שעות של התארגנות וביצור העמדות עם סוללות עפר קיבלנו פקודה להתחיל להמטיר אש מסיבית לעומק השטח מעבר לרצועת הביטחון, בשעה 20:30 לערך לאחר שהשמש שקעה לחלוטין התחלנו לחטוף אש מרגמות וקטיושות ללא הפסקה שמהם נפגעו קל ובינוני מספר חיילי מפקדה ומספר משאיות ריאו .לאחר מספר שעות של חילופי אש (עם דילוג ביניים לעמדת ח1 וח2 שלא עלו בהצלחה)
קיבלתי קריאה להגיע לאחד התומ"תים שהמתנע שלו הפסיק להגיב ,לקחתי את הארגז כלים שלי ביד יחד עם המכונאי שלי רב"ט בועז פלג והגענו לאט ובחושך מוחלט לתומ"ת .
לאחר בדיקה קצרה הגעתי למסקנה שאין מנוס וחייבים להוציא חט"כ על מנת להחליף את המתנע ,אחרי שיחה עם מפקד הסוללה שבו הסברתי לו שהכלי לא יהיה כשיר במשך כמה שעות ,שאל אותי המסו"ל אם נוכל להסתדר לבד ללא הצוות כי הוא רוצה לתגבר את הצוותים האחרים (שיאלצו לירות יותר בזמן שיש תומ"ת אחד לא כשיר ) בצוות של התומ"ת התקול ,עדכנתי אותו שהדבר אפשרי אך ייקח יותר זמן מהרגיל להכשיר את הכלי.
באמצעות פנס מאופל אדום שבקושי מפיץ אור ותחת אש מרגמות וקטיושות שלא פסקה כל הלילה פירקנו את החט"כ עד שנשאר רק להניפו החוצה ואז לקראת השעה 01:00 בלילה קראתי בקשר לבוחן הרכב הגדודי (רנ"ג מיל) צביקה סקאגין שהגיע עם הריאו חץ ששלף את החט"כ באומנות ובחושך מוחלט על מנת שאוכל להחליף את המתנע . תוך כמה דקות החלפתי את המתנע (במתנע חדש מתוך הצמ"ש הסוללתי) וצביקה הניח את החט"כ חזרה לתוך התובה .
עד 5 לפנות בוקר המשכנו לסגור את החט"כ עדיין ללא תאורה ועם עשרות הפסקות באמצע עקב נפילות קרובות שאילצו אותנו כל פעם להפסיק עבודה ולתפוס מחסה בתוך התומ"ת . אירוע זה שהיה האירוע המשמעותי הראשון שלי בשירות הקבע בחיל הטנ"א לימד אותי הרבה ועיצב את הדרך שלי בהמשך שירותי .
חיפשתי תמיד דרכים לשפר וליעל את העבודה ולאחר אירוע זה התחלתי לחפש פתרון טכני שימנע הוצאת חט"כ בכל פעם שנדרש להחליף מתנע תקול ומדור תומ"ת אישר הצעה שלי להרכיב מתנעים ללא הבורג השלישי התחתון אלא רק עם בורג מוביל ומאז ועד היום לא נדרש להוציא חט"כ על מנת לחליף מתנע בתומ"תים מכל הסוגים .
למדתי שתמיד על ציוד האחזקה שלי (ארגז כלים, חלפים ,אמצעי תאורה רגילים ומאופלים, ספרי מק"טים, ספרי אחזקה ) להיות בכוננות מלאה . לתרגל באימונים תיקון תקלות אמת בתנאי קיצון (עם ציוד עלינו, עם תאורה מוגבלת ובדיוק באותו אופן שהתנהלתי באירוע הנ"ל למרות שתמיד יש חלץ מפקדים להכשיר מהר על מנת להמשיך לרוץ עם האימון ).