דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

סיפורו של יחש"מ גוליס על פני העשורים - חוברת חדשה (2016)

חוברת שהוכנה לבקשתו של מפקד היחש"מ קובי דוקסטמן הקרדיט בעיקר בעריכה ועדכון החומר למיכאל בסין מ"פ צריפין ולרפי קורנז רמ"ד הפעלה

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 01/04/2023

תאריך האירוע: 2023-04-01

מספר צפיות: 321


 פעילויות בשנות החמישים להקמת המדינה 1950-1960 

הקמת יחש"מ 652   

בשנת 1954 החל תהליך של העברת חיילי חימוש מיחידות חיל האוויר ומיחידות חיל הים לסדנה המרחבית 641 שהייתה ממוקמת במחנה צריפין. קליטת בעלי התפקיד והתרחבות תחומי האחריות אפשרו את הקמת יחש"ם 652. את שרביט הפיקוד קיבל רס"ן דוד יצהר. היחש"ם קיבל לאחריותו אחזקה על מרכז הארץ ודרומה וכלל חמש סדנאות: בית ליד, צריפין, יפו, שנלר ואילת. מרקם האוכלוסייה היה ברובו בנוי מעולים חדשים ממרוקו ורומניה.

האחזקה הייתה בשיטת התיקונים בתוך הסדנאות בלבד ועם הזמן החלה להתגבש תפיסה של הקמת כוחות ניידים שיוכלו לבצע תיקונים בשטח ולהצטרף לכוחות הלוחמים במבצעים השונים. גיבוש תפיסת הניוד היה מרכיב מרכזי בפעילות היחש"ם שזה עתה נולד.

יחש"ם 652 מתאמן  

כבר בשנת 1955 נערך תרגיל גדול של פריסת מערך המילואים בשילוב ציוד על גבי כלי רכב אשר אוחסנו במחסני החירום. תרגיל זה היה המודל הראשון למערך האחזקה בתצורתו החדשה המאפשר ניוד של כוחות עד לשטחי הלחימה ולמעשה התרגיל הכין את כוחות היחש"ם בצורה נאותה לקראת מלחמת "קדש".

במהלך התרגיל תורגלה דחיפת החלפים לעבר הכוחות מהסדנאות. לרשות היחש"ם עמדו הכלים הבאים טנדר פורד, פורד, פיג'ו 207. החיילים היו חמושים בכלי נשק צ'כים ממלחמת העולם השניה ורובה סטן אנגלי. רכבי החילוץ שגררו כלים היו מדגם דיימונד טי.

הקמת יחידת חימוש גיסית 650       

באמצע שנות ה-50 , כשקמו בצה"ל חטיבות שריון בנוסף לחטיבה 7, התקיימה רק סדנא חטיבתית אחת מצוידת לשרת חטיבת שריון, היא סדח"ט 699 שישבה בלוד בפיקודו של רס"ן מונין הילל. עם הקמת בית ספר לשריון במחנה "עמנואל" בשנת 1954 מועתק לשם גם הסדח"ט. בשנת 1956, בשלהי מלחמת "קדש", עם הקמת מפקדת גיסות השריון הופכת הסדנא החטיבתית לסדנא גיסית ומעתה נקראת יחש"ג 650. תקן מפקד היחש"ג מועלה וסא"ל דגני משה מקבל את הפיקוד על היחידה החדשה. היחש"ג בתצורתו החדשה מורכב משתי פלוגות. פלוגה א' שישבה במחנה חסה (ליד באר טוביה) ועסקה בטיפולי רק"מ ובשנת 1958 חברה למחנה "עמנואל". פלוגה ב', עסקה בטיפולי רכב ונשק קל במחנה "עמנואל".

פעילויות היחש"מ בשנות השישים  1960-1970

יחש"ג 650 מתרחב   

בתחילת שנות ה-60 הוקמה הפלגה הראשונה של יחש"ג 650 במחנה צאלים. תפקיד הפלגה היה לתמוך באימוני הטנקים במרחב. הפלגה היוותה בסיס להקמת פלוגת רק"מ ג' ביחש"ג בשנת 1964. הקמת הפלוגה הנוספת סייעה בהתפתחות ושיפור האחזקה ואיכות המוצר המוגמר. השריון והחימוש החלו להתרגל לנורמות אחרות בפתרונות חימושיים.

החל משנת 1965 קיבלו גייסות השריון תנופה גדולה. באותה תקופה גדלה משמעותית עוצמת שריון האויב ועובדה זו חייבה היערכות משמעותית של צה"ל דבר שבא לידי ביטוי בהגדלת יחידות השריון וכמויות הרק"מ. האלוף ישראל טל ז"ל, מפקד גייסות שריון דאז, התייחס ליחש"ג 650 כאל דובדבן שבקצפת בזכות ההיענות לצרכי הגיס.

מבצע "סמוע" 

פעולת סמוע (מבצע מגרסה) היא פעולת תגמול שערך צה"ל בכפר הפלסטיני שבשטח ירדן דאז, א-סמוע (מדרום לחברון), ב-13 בנובמבר 1966. הפעולה בוצעה בעקבות סדרת פעולות חבלה שנעשו נגד מטרות ישראליות, עקבות המחבלים הובילו לכפר א-סמוע, והרמטכ"ל, יצחק רבין, הציע לבצע פעולת תגמול בכפר.בפעולה פשט צה"ל על הכפר א-סמוע שמדרום לחברון, ופוצץ בתים. מה שסיבך את המבצע הייתה התערבות הצבא הירדני, שלא נחזתה מראש בידי אמ"ן. לטובת המשימה הוקם כוח יעודי מהיחש"ג. חלק מהכוח נשאר בעורף וחלקו נכנס עם הכוח הלוחם ונתן פתרונות חילוץ ופתרונות אחזקה לכלי הרק"מ והרכב.

 

מלחמת ששת הימים

בתאריך 5 ליוני 1967 יצא צה"ל למתקפת מנע בכלל החזיתות. קרבות הפריצה הקשים בסיני, המאבק העז על שחרור ירושלים, המערכה הכבדה ברמת הגולן, העליונות האווירית שהשיג חיל האוויר והאבטחה ההרמטית של חופי שיראל על ידי חיל הים, הביאו לצה"ל את אחד הניצחונות המרשימים והמפוארים מכל מערכות ישראל.  עם פרוץ המלחמה, סדנא גיסית 650, הקימה גש"ח נייד מאולתר הראשון מסוגו בצה"ל נוכח הצורך לתת פתרונות אחזקתיים בשדה הקרב ובזמן אמת. גש"ח זה הוצמד והוכפף לאוגתדת הפלדה 84, לימים אוגדה 162, שפעלה בסיני בפיקודו של האלוף ישראל טל. אחזקת הטנקים במלחמה הייתה משימה אדירה שבאה לידי ביטוי בפעילות ענפה ומשמעותית. תוצאות פעילות האחזקתית שיפרו את מצבת הכלים ביחידות הלוחמות.

יחש"ג 650 בסיום מלחמת ששת הימים

מבחינתה של הסדנה הגיסית סיום המלחמה הציב אתגר נוסף בתחום האחזקה: חילוץ רק"מ וצל"מ של האוגדה ופינוי השלל מכל מרחבי סיני ובמקביל הקמת פלגות חימוש בקונטרה ובנפח לשם אחזקת חטיבה שבע ברמת הגולן, לימים הפלגות הפכו להיות פלוגת הרק"מ של יחש"ם צנובר. הגדילו לעשות אנשי הסדנה כי בזכות נחישותם ובזכות דבקותם המקצועית הכשירו טנקי שלל מצריים מסוג 52 T שננטשו ע"י הצבא המצרי ושימשו את צה"ל בהמשך הלחימה.

בנוסף למשימות החימושיות סייעה הסדנה הגיסית אף בטיפול האמל"ח של חיל האוויר. גולת הכותרת הייתה מכתב הערכה של האלוף מרדכי הוד, מפקד חיל האוויר דאז, למפקד הסדנה אליהו ברק, שבו הוא הביע את הוקרתו לחיילי הסדנה על העזרה שלהם באיסוף ובחילוץ של טיל 2 – S.A . השקעתם ממיטב מרצם, מסירותם ורמתם המקצועית תרמה רבות להצלחת המשימה. לאחר המלחמה היו ביחש"ם 18 פלוגות שהתפרסו מרמת הגולן בצפון דרך בקעת הירדן ועד סיני בדרום.

היחש"ם במלחמת התשה

חזית הדרום, בתחילתה של מלחמת ההתשה, התאפיינה בבניית קו המעוזים, קו בר-לב, שכלל פריסת מוצבים לאורך התעלה, בהם מוקמו יחידות חי"ר ושריון. מצב חדש זה חייב הקצאת כוחות לוחמים ברמת האוגדה, כך הוקמה ב-1969 האוגדה הסדירה, הקבועה, הראשונה, אוגדת סיני, בפיקודו של אלוף אברהם אדן (ברן). פיקוד הדרום, אליו היתה כפופה האוגדה מבצעית לא יכול היה לתת לה גיבוי לוגיסטי ולכן זה ניתן על ידי גייסות השריון בפיקוד אלוף ישראל טל (טליק). אנשי החימוש בדרג א היו חלק בלתי נפרד מיחידות השריון והיחידות הלוחמות האחרות ועם  הקמת האוגדה, עלה הצורך בגיבוי חימושי גם בדרג ב. זה ניתן על ידי הסדנה הגייסית 650, גש"ח 784 וסדנאות אחרות שהיו פרוסות לאורך החזית ובצירים אליה.

גש"ח 784

הגש"ח הוקם ביולי 1969. מרכז הסדנאות היה ברפידים, בפיקוד ובאחריות גש"ח 784. סא"ל יורם לונדון קיבל את הפיקוד על הגש"ח ורס"ן אברהם ניניו התמנה כסגנו. הגש"ח היה מיועד, בזמן חירום, להיות הגש"ח הנייד של האוגדה ואילו בזמן רגיעה נועד לאחזק הן את האוגדה והן את שאר היחידות שהיו פרוסות במרחב. באמצעות הסדנאות הקבועות שלו והחוליות הניידות, ביצע הגש"ח תיקוני דרג ב וונתן שירות מרחבי. הסדנה הגייסית שימשה עורף תחזוקתי והעניקה גיבוי טכני ומקצועי. חוליות הסדנה תחזקו גנרטורים במוצבי התעלה, טיפלו בכל כלי הרכב, החל מרכב ב שביצע פטרולים וכלה בטנקים שנפרסו במעוזים. החוליות ביצעו ביקורות תקופתיות ועסקו בתיקוני דרג ב מזדמנים, סייעו לחוליות היחידתיות בעת ריבוי תיקוני דרג א וביצעו פעולות חילוץ, גרירה ופינוי במרחב ומהצירים, יומם וליל.    

סדנת רפידים

סרן מאיר בשן, לימים אל"ם, מפקד פלוגת הרכב ברפידים בתקופת ההתשה, סיפר כי מצב האחזקה בסיני היה על סף קריסה לוגיסטית. הרכב היה שחוק והנשק לא היה במצב תקין.

הקמת פלוגת רכב ו' ברפידים 1970

למערך החימוש נדרשו שלושה חודשים על מנת לייצב את המצב בסיני. זאת עשו על ידי פריסה נכונה של סדנאות והקמת מערכת חלקי חילוף מסודרת. מלחמת ההתשה, לדבריו, היתה קשה. את האויב לא ראו, אך חשו בו. שחיקת האנשים והציוד היתה גבוהה והתקלות היו רבות ועיקר פעילותם של אנשי החימוש היתה בטיפולים יזומים של דרג ב.

הקמת סדנת בלוזה

סדנת בלוזה, אחת מיני רבות, מהווה דוגמה לשאר סדנאות חיל החימוש שפעלו בסיני. היא הוקמה באוגוסט 1969 ובראשה עמד המ"פ, סרן נסים בן עזרא, המכונה יאסו. הסדנה הפכה לפלוגה קדמית בגזרה הצפונית של סיני. הגזרה, לדברי יאסו, היתה מכוסה דיונות של חולות נודדים, אותם היה צריך ליישר על מנת להקים את הסדנה ואת המתקנים הנילווים. יש מאין נבנו הסככות, משטחי הבטון לעבודה, מגורי החיילים, מגדלי המים, המקלחות, המטבח, חדר האוכל, משטחי החרסית לאחסון המכללים, הצמיגים, חלקי מזק"ום וחלקי החילוף האחרים. כמחסנים שימשו קרונות רכבת שהובאו על ידי מפקד הגש"ח, סא"ל יורם לונדון. כך, בהדרגה, הפכו דיונות החול לסדנה מסודרת, שאיפשרה תנאי שירות סבירים לעובדים בה. האוהלים ההודיים הפשוטים הוחלפו במאהל אלג'ירי משופר וטוב יותר, נבנה השק"ם, מגרש המסדרים וכן הוסדרה התאורה.

יישור הדיונות בסיני כהכנה להקמת סדנת בלוזה במלחמת ההתשה

תמונות מהגש"ח בסיני

בניית סככה לסדנת בלוזה

ארגון מחסני החלפים בבלוזה

החלפת מצמד ותיבת הילוכים

פיתוח כיפת המפקד בטנקים

סא"ל יורם לונדון מפקד גש"ח 784

פיתוח טנק פינוי ממוגן

הצעות ייעול במלחמה

עם הפעילות הבלתי נפסקת של המצרים החלו אנשי היחש"ג להגות רעיונות אין ספור על מנת לבצע שינויים ושיפורים ברק"ם, יצור כלי עבודה מיוחדים, כלים להרמת מנועים, יחידות כוח ומתקני ניסוי ובדיקה לרק"ם. כמו כן הועלו הצעות ייעול ושיפור להעלאת הבטיחות בעבודה. כמענה לפגיעות הרבות בחיילים, בנו אנשי הסדנה הגייסית 650 טנק פינוי רפואי ממוגן, על בסיס טנק שרמן. טנק הפינוי נועד לנסיעת צוות רפואי ולחילוץ פצועים. לנוכח אי שביעות הרצון מטנקי הפינוי הוחלט לפתח טנקי פינוי נוספים בעלי מנוע דיזל 'קמינס' ומזקו"ם רחב ולהסב את הטנקים שכבר היו במערך. בטנק פינוי כזה ניתן היה לפנות ארבעה נפגעים שוכבים על אלונקות ומשימת הפיתוח שלו הושלמה ב-1971. בנוסף לאור איומי הצליפה פותחה, ביחש"ג 650, כיפת מפקד שהייתה מיגון משמעותי עבור מפקדי טנקים ואיפשרה לראשונה למט"ק להוביל את הכלי במצב חרך.

מבצע כראמה

ב- 18 במרץ 1968, לאחר פיגוע באוטובוס תלמידים סמוך לבאר אורה שבערבה, יצא צה"ל לבצע נגד מעוז ארגון "פתח" שהתמקם בעיירת כראמה בירדן. בפעולה זו השתתפו כוחות שונים וביניהם כוחות החימוש שהורכבו משני צוותים עיקריים מהסדנא הגיסית 650 ובית ספר לשיריון, בפיקוד רס"ן דוד שילה קח"ש 7. כוח החילוץ של הסדנה הגיסית השתמש בטנק חדיש ומתקדם השוט החשמלי שיכול היה לבצע חילוצים ביתר קלות מהשוט המכני של ביה"ס לשריון, ולכן כוח זה נכנס עמוק לתוך שטח האש עם טנקי חטיבה 7 עד צומת שונת נימרין, אזור הלחימה הקשה ביותר בציר הדרומי של המבצע. פעולות החילוץ היו כרוכות במאמצים פיזיים רבים, בכוח נפשי עז ובתושייה רבה שהתבטאה באלתורים. במהלך מבצע תופת פעלו צוותי החילוץ בדבקות במטרה ובאומץ לב לחלץ את כלי השריון ואת צוותיהם כדי להשאיר את שטח האויב "נקי" מטנקים ישראליים ומחיילים. לאחר המבצע עוטר כל צוות החילוץ של הסדנה הגיסית בעיטור המופת המרשים.

מבצע "רביב" - פשיטה משוריינת בחוף המערבי של מפרץ סואץ

מבצע 'רביב', פשיטה משוריינת, בצידו המצרי של מפרץ סואץ, ב-9 בספטמבר 1969, על ידי יחידת פשיטה משוריינת מספר 88, 'דב לבן'. בפשיטה הונחתו שישה טנקי שלל, טיראן 5 ושלושה נגמ"שים אמפיביים שלל 50-BTR, באמצעות נחתות של חיל הים, באבו דרג' ונעו דרומה עד ראס זעפרנה. במבצע הושמדו נקודות משמר, תחנות מכ"ם, מחנות צבא וכלי רכב ורק"ם מצריים. תרומת חיל החימוש לפעולה היתה בהכנת הכלים ברמה גבוהה לפעילות המבצעית ובשילוב אנשי המקצוע של הסדנה הגיסית 650, ששימשו גם כנהגים וכאנשי הצוות. הם, בסיוע מקצועי של גורמים אחרים בחיל החימוש, נתנו פתרון אחזקתי מתאים לכוחות ותיקנו במהירות, תוך כדי המבצע, את כל התקלות. מן הראוי לציין כי זאת לראשונה נעשה שימוש בטנקי השלל הסובייטים במבצע צה"לי, על מנת להונות את הכוחות המצריים ולהסוות את כוחותינו.

יציאה למבצע 'דב לבן' על גבי BTR-50

יחש"ם 652  במלחמת התשה

בתקופת מלחמת ההתשה האווירה הביטחונית בפיקוד מרכז הייתה די סוערת, בייחוד באזור הבקעה. בתקופה זו הפעילות של יחש"ם מרכז- כך כונה יחש"ם 652 הגדול, שמנה אז כ- 2500 חיילים, הייתה במגוון תחומי החימוש. האחזקה של היחש"ם התבטאה בעיקר במתן מענה חימושי לביטחון השוטף במוצבים שלאורך קו המים, החל בתיקונים של טנקים וכלי רכב וכלה בטיפולים השוטפים בגדר המערכת. בימים אלו החלה ההתיישבות היהודית בחברון, ובעקבותיה החלה ההסלמה בהתנגדות הפלסטינאית עד כדי אירועי ירי לעבר כלי רכב יהודיים. היחש"ם נדרש למצוא פיתרון יצירתי ומהיר להובלת כוחות באזור חברון. כך נולדה המשאית הממוגנת בדומה למשאית "ספארי" של היום, וכל זאת באמצעים הקיימים ובליווי צמוד של החיל. מפקד היחש"ם דאז אל"מ ניצן רפאלי, זוכר בנוסטלגיה שיחידתו נטלה חלק בפרויקט של ליין (שיטת הסרט הנע) של הזחל"מים, הפיתוח היה פיילוט בחיל, ולימים אף הוטמע בשאר הסדנאות. כמו-כן נזכר מפקד היחש"ם כיצד הוטמע משק החלקים ועיתודם בעזרת המחשבים דאז בכל סדנאות היחש"ם.

פעילויות היחש"מ בשנות השבעים  1970 עד 1980

קיצור הטיפול היזום

עקב ימי ההתשה הקשים, הפגיעות בנפש ובכלים והשחיקה הגבוהה, עלה הצורך לקצר את ימי שהיית הטנק בסדנאות לטיפולים יזומים בדרג ב, במטרה לאפשר את חזרתם של הטנקים לקו החזית, מהר ככל הניתן. טיפולים אלה בוצעו בעורף, במתקני הסדנה הגייסית 650. לשם כך נבנתה בסדנה הגייסית, בשיתוף הענפים השונים במקחש"ר, תוכנית עבודה משופרת. עיקריה היו טיפול בטנקים בתחנות מקצועיות קבועות, בשיטת ה'ליין', כאשר כל תחנה מבצעת מספר פעולות מוגדר, בזמן נתון. הצלחת השיטה החדשה באה לידי ביטוי בקיצור שהות הטנק בסדנה ל-18 יום במקום 30 יום קודם לכן. שיפור זה זיכה את פלוגה ג בסדנה הגייסית 650, אז בפיקוד אל"ם אליהו ברק, בשיתוף ענף השדה במקחש"ר, בפרס קפלן לשנת 1973. שלושת זוכי הפרס היו: מ"פ פלוגה ג אנטול שפיגל, סמ"פ הפלוגה, נסים בן עזרא (יאסו) ומאיר בשן מטעם מקחש"ר. פרס קפלן הוענק על ידי משרד העבודה בגין פיתוח והפעלה של שיטה משופרת לטיפול בטנקים וקיצור זמן הטיפול בהם.

סדנה גיסית 650 במלחמת יום כיפור

פריסתה של הסדנה גיסית בערב מלחמת יום כיפור הייתה מורכבת מארבע פלוגות ותשע סדנאות מפוזרות ברחב - ג'וליס, צאלים , רפיח , שבטה , ביר תמדה, בלוזה, טסה, רפידים ומיתלה. ביום שישי 5 באוקטובר התקבלה התרעה על כוננות ביחידות צה"ל והסיבה לכך הייתה עליית "המתח הביטחוני בסיני". עם פרוץ המלחמה, כינס מפקד היחש"ג, אל"מ יעקב מרדכי, את קציני המטה לישיבת חירום. סגנו היה באותה העת, סא"ל שחר בן נון ויחדיו תידרכו את המפקדים לקראת המלחמה, ע"י קביעת סדרי עדיפויות לציוד שהיה בטיפול (טנקים, נשק, ציוד אופטי ובעדיפות משנית רכבים) במקביל ניתנה הודעת התרעה למילואים ומיד החלו בהכנת הגש"ח הנייד שנועד לשרת את אוגדה הגייס 162. גש"ח שאומן עוד לפני פרוץ המלחמה, יצא מיד עם ההודעה לשטח כאשר אל"מ יעקב מרדכי בראשו. בהמשך, לאחר בניית יחידות הגש"ח בסיני בעיקר בציר הצפוני בבלוזה.

פלוגה א' במלחמת  יום כיפור

פלוגה א' הוקפצה לבסיס ב-8 בבוקר ביום שבת. לאחר סגירת הכלים בסדנא התארגנו והחלו את דרכם לסיני. הבודה החלה כבר בדרך. משחזר סרן רמי דאז סמ"פ א', "נתקלנו בטנק שירד מן הדרך והחלפנו לו מנוע. אח"כ תיקנו שלושה טנקים שלא היו מסוגלים לנוע כלל. עסקנו ללא הרף בניקוי הדרך. התיקונים העיקריים היו: פריסות זחל, גלגלי מרכוב שעפו, החלפת מנועים ותיקון מנגנוני מתח". הפלוגה עבדה בסיני תוך מקצועיות אדירה וכושר אלתור. כשהיו חסרים חלפים היו מפרקים טנקים שלא ניתן להשמישם. הפלוגה עסקה ללא הרף בחילוץ ותיקונים תחת אש ארטילרית. הפלוגה חילצה טנקים רבים משדה מוקשים.

פלוגה ד' במלחמת  יום כיפור

פלוגה ד', בגש"ח 867, הוקמה עבור אחזקת חטיבה 500 תוך 24 שעות ויצאה למלחמה בצהרי היום בתאריך 7 לאוקטובר 1973. המ"פ, סרן ניסים (יאסו) בן עזרא, הקים את הפלוגה מיסודותיה על בסיס אנשי קבע, סדירים ומילואים של סדנה גיסית 650 שלא שובצו בפלוגות א' וג'. יאסו בחר אך ורק אנשי מקצוע טובים שהכיר מתפקידיו הקודמים. בשעה 13:00, לאחר תרגול שיירות וגירוז הזחל"מים, עלתה הפלוגה שמנתה 25 כלים על כביש אשקלון-אל עריש והתחילה את המלחמה. הפלוגה החלה את תיקוני הטנקים כבר בצומת אל עריש, שם פגשה 23 טנקי שוט שנתקעו בדרכם למלחמה. בתאריך 11 לאוקטובר 2014, כתוצאה מהתקפת פלוגה ד' על ידי 2 מטוסי מיג מצריים, נהרגו 6 מחיילי הפלוגה ולמעלה מ-10 נפצעו. הפלוגה נפגעה קשה במתקפה זו אך המשיכה במשימותיה במקצועיות ודבקות במשימה. בתאריך 19 לאוקטובר הפלוגה חצתה את התעלה על גשר הדוברות. באותו היום נהרגו 4 חיילי הפלוגה כתוצאה מהפגזה ארטילרית לפני עלייתם לדוברה.

יחש"ם 652 במלחמת יום כיפור

פריסתה של הסדנה גיסית בערב מלחמת יום כיפור הייתה מורכבת מ-4 בסיסים פלוגות בג'וליס, פלוגה בצאלים (פלוגה ד') ושלוחות ברפיח ובשבטה. 

ביום שישי 5 באוקטובר התקבלה התרעה על כוננות ביחידות צה"ל והסיבה לכך הייתה עליית "המתח הביטחוני בסיני". עם פרוץ המלחמה, כינס מפקד היחש"ג, אל"מ יעקב מרדכי, את קציני המטה לישיבת חירום. סגנו היה באותה העת, סא"ל שחר בן נון ויחדיו תידרכו את המפקדים לקראת המלחמה, ע"י קביעת סדרי עדיפויות לציוד שהיה בטיפול (טנקים, נשק, ציוד אופטי ובעדיפות משנית רכבים) במקביל ניתנה הודעת התרעה למילואים ומיד החלו בהכנת הגש"ח הנייד שנועד לשרת את אוגדה הגייס 162. גש"ח שאומן עוד לפני פרוץ המלחמה, יצא מיד עם ההודעה לשטח כאשר אל"מ יעקב מרדכי בראשו. בהמשך, לאחר בניית יחידות הגש"ח בסיני בעיקר בציר הצפוני בבלוזה.

תרומת יחש"ם 652 במבצע ליטאני

בסוף שנת 1976, לאחר מלחמת האזרחים בלבנון, דרום לבנון הפכה לאזור הנתון כמעט לשליטתם של ארגוני טרור, שזכה בכלי התקשורת לכינוי "פתחלנד". ארגוני המחבלים השתלטו גם על נמל צור שבצפון המדינה וקיבלו דרכו נשק וציוד צבאי. תגובה ישראלית באה אחרי פיגוע הדמים בכביש החוף, שבו השתלטו מחבלים על אוטובוס שהסיע מטיילים וגרמו למותם ולפציעתם של רבים. המבצע החל ב-14 במרץ 1978, ובסיומו השתלט צה"ל על כל המרחב עד לנהר הליטאני ועל מורדות ההר בואכה צור. המבצע פגע קשה במחבלים מבחינת כוח אדם, תשתית ואמצעי הלחימה, והפסיק את תהליך ההתחזקות שלהם בדרום לבנון.

עם הכנת כוחות החי"ר למבצע ליטאני ניתנה פקודה פיקודית להכין כוחות אחזקה בהתאם לכמות הכלים שהשתתפו במבצע.מפקדת יחש"ם 652 הכין באמצעות סדנה אזור כיתות אחזקה בתחום הנגמ"ש. הכיתות זוודו והוכנו לעלייה לגבול הצפוני. סמוך למבצע הוכפף הכוח לחטיבת הצנחנים ונישאר איתו לאורך כל ימי הלחימה.

הקמת יחש"ם 638

בשנת 1979, שש שנים לאחר סיום מלחמת יום הכיפורים ובעקבות תהליך מדיני עם המצרים נחתם הסכם שלום אשר במסגרתו הוחלט לפנות את כוחות צה"ל מחצי האי סיני. עם תחילת העברת הכוחות מסיני הוחלט להעביר גם את גש"ח 867 יחד עם עוצבת הפלדה לפיקוד מרכז ולהפכו ליחידת חימוש מרחבית קדמית של כל אזור גב- ההר. דילוג הגש"ח בוצע בשלבים לפי קצב מעבר חטיבות האוגדה. יחש"ם 638 הוקם ועל בסיס סדנה 799 שישבה בבית- אל. היחש"ם כלל 4 סדנאות בהתאם לצרכים הפיקודיים: סדנה אחת מוקמה ליד עוצבת כפיר במחנה יוסף, סדנה אחת בג'יפטליק שבבקעה, פלגה בישי (שהפכה מאוחר יותר בשנת 1981 לסדנה) וסדנה 799 בבית- אל.

פעילויות היחש"מ בשנות השמונים 1980 עד 1990  

הקמת פלוגה יעודית יחש"ם 638

בשנת 1981, הוקמה גם הסדנה היעודית. מספר על כך המ"פ הראשון של הסדנה, אבנר בהיר: "מיקום הפלוגה היה בבית- אל. היו לנו מחלקות של גנרטורים, צב"מ, מלגזות ונשקייה לנשק קל, למעשה בתקופה זו, גובשה הסדנה מבחינת המבנה שלה והוקמו חוליות מנוידות לביצוע תיקונים ביחידות. כאשר הגעתי לסדנה היה מוצב לפני הכניסה שלט בו מצוינים מספר ימי הקבלה של הסדנה. פעולה ראשונה הייתה לעקור את השלט וליידע את היחידות במרחב שהסדנה תיתן שירותים במשך כל ימי השבוע סביב השעון"

הקמת סדנת ישי יחש"ם 638

בפברואר 81 ניתנה פקודה להקמת סדנה מרחבית  ישי. מספר על כך סמ"פ הסדנה דאז, ריצ'רד אויזרת: "מקצועות הרק"מ בסדנה נגזרו מסדנה 799. הגיע תגבור של כוח אדם במקצועות הרכב מסדנה קסטינה שפורקה. בנוסף שובצו חיילים במקצועות מג"ח. עם הגעת כוחות התגבור חלה תפנית ממשית בסדנה אשר הלכה וגדלה עם הזמן. הוחל בתוכניות בינוי מנועיית נגמ"ש ובשלב מאוחר יותר בהקמתם של תקרייה ושל מחסנים. הושם דגש על נוהלי עבודה תקינים ומגובשים של כל המחלקות". כאמור, סדנה זו נתנה אחזקה לעוצבת הברזל. מאוחר יותר קיבלה הסדנה את אחריות על חילוצי הטנקים, נושא שמאפיין אותה מאז ועד היום. 

איחוד יחש"ם 652 וסדנא גיסית 650

בחודש יוני 1981 הוחלט במטה הכללי להכפיף את הסדנה הגיסית לפיקוד המרכז ולאחדה עם יחש"ם 652. במצב החדש הפיקוד כלל שני יחש"םים, קדמי 638 ועורפי 650. וכך בעצם היחש"ג 650 הופך ליחש"ם 650 המוכר לנו כיום. במבנה החדש כלל היחש"ם סדנאות א, ב, ג במחנה ג'וליס, פלוגה ד' בצאלים הוכפפה ליחש"ם דרום, שתי סדנאות ברפיח פורקו, סדנת צריפין וסדנת אזור. לאור המבנה הארגוני החדש מחלקת השרמנים בסדנת אזור נסגרה ואנשיה הועתקו לסדנאות ישי, יוסף ופלוגה א'. בהמשך השנה הוקמו ביחש"ם שתי סדנאות חדשות, יעודית ומנועיה. במבנה החדש מנה היחש"ם כ-3000 קצינים, נגדים וחיילים.

יחש"ם 650 במלחמת "שלום הגליל"

עם העמקת המלחמה לשטח לבנון עלה הצורך במענה לדרגי ב' בשטח אויב. יחש"ם 650 קיבל פקודה להקים "יחש"ם מערב" בשטח שנכבש. היחש"ם שהוקם נתן מענה לכוחות "עוצבת הפלדה" וכלל חמש סדנאות בדמור, מנצוריה, צור, צידון ופלגה בעין זחלטא. בהמשך המלחמה הוכפף היחש"מ לפיקוד הצפון.בתום הקרבות יחש"ם 650 המשיך לתגבר את הכוחות בלבנון. איש החימוש הפך ללוחם, המנותק מהבית ומצוי בסביבה קשה. תנאים אלו דרשו תמיכת מפקדים והתחשבות בחיילים שאינם כשירים לשירות בתנאי לחימה.

יחש"ם 638 במלחמת "שלום הגליל"

בימיה הראשונים של המלחמה ארגן היחש"ם סדנא ניידת בפיקודו של רס"ן סמי זגורי. סדנה שימשה כמחלקה מהירה של אוגדת עוצבת הפלדה ונעה בעקבותיה לתוך לבנון. הסדנה ביצעה חילוצים תחת אש, תיקונים בתנאי עבודה קשים מאוד והרבה פעמים המהירות גברה על איכות התיקון. בהמשך המלחמה יחש"ם 638 קיבל משיה להקים את סדנת מנצוריה ת"פ היחש"מ המערבי. המשימה הוטלה על מ"פ ג'פיטליק, סרן שמעון מזרחי. מיחש"מ 638 נלקחו אנשים במגוון מקצועות והציוד של גש"חי מילואים שהשתחררו. מפקדת הסנה התמקמה במבנה בן ארבע קומות ששימש פעם מלון. לאחר שיפוץ המבנה מיקמו בו את כל המשרדים והמרכז הלוגיסטי לרבות האפסנאות והחדר אוכל. שני מבנים נוספים הוסבו לסככת טיפולים ותקריה. הסדנה ביצעה טיפולי רכב, חילוצים וכל פעילות שהייתה נחוצה לכוחות הלוחמים.

הצטרפות סדנת "גדעון" ליחש"ם 638

בשנת 1986 הצטרפה ליחש"מ סדנת גדעון שמוקמה באיזור בית שאן וזאת לצורך מתן אחזקה בדרג ב' וסיוע בדרג א' ליחידות הרבות ששהו באיזור. הסדנא הייתה תחת פיקודה של מפקדת היחש"ם, אולם עברה בהמשך לפיקוד הצפון, זאת לאור שינויים שנעשו בגבולות הגזרה שבין הסדנאות. אל"ם (מיל') רון אברהם שכיהן כמפקד היחש"ם בין השנים 1984-1986 אמר לחייליו בעת טכס הצטרפות סדנת "גדעון" לסד"כ היחש"ם: "חיל החימוש הינו אחד החילות הגדולים ורבי ההישגים בצה"ל, חיל מפואר זה מהווה משענת מקצועית עיקרית של כוחות היבשה. החיילים, האזרחים והמפקדים המשרתים בו עמלים על שמירת כוננותו המבצעית ועל האדרת אמצעי הלחימה בצה"ל. בימים הקשים הצפויים לנו, נעמוד מול אתגרים פנימיים שלא ידענו כמותם – אני מוצא את עצמי משוכנע שנוכל לעמוד בכבוד מול האתגרים הרבים הצפויים לנו. בכם טמון הפוטנציאל האדיר שלנו, הידע המקצועי והנחישות. היו ברוכים! "

יחש"ם 638 באינתיפאדה

בדצמבר 1987 פרצה האינתיפאדה הראשונה במלוא עוצמתה והפרה את מצב השגרה. המצב החדש גרם לשינויים מרחיקי לכת בפריסת הכוחות האג"מיים כשבראשם גידול העצום בסד"כ כלי הרכב דבר שהשפיע על שחיקת הכלים ובאופן ישיר הגדיל את הנטל על פלוגות היחש"מ. במשך שלושה חודשים נדרש היחש"מ לשלוח מתוכו פלוגות לצורך פעילות בט"ש מבצעי. כל פלוגה קיבלה אחריות במסגרת אחד הגדודים של מרחב בנימין, והשתתפה בהקמת מחסומים, בפיזור הפגנות, ובביצוע סיורים 24 שעות ביממה. האווירה אז הייתה מאוד מתוחה, היה חשש תמידי מנין יצוצו האבן או בקבוק התבערה. מחנה בית אל היה בלב האינתיפאדה וסדנה יוסף הייתה כמעט במצור באזור שכם. הייתה תחושה של מלחמה, וחיילים הבינו שהמצב קשה ולכן ניסו לתת את כל אשר יכלו. הקושי הרב ליכד את כל חיילי היחש"מ. בתקופה זו החל היחש"מ בפעילות שלא הייתה מוכרת עד אז, הרכבת ערכות מיגון בפני יידוי אבנים על רכבים, ערכות אשר יוצרו ביחש"מ 650 העורפי.

פעילויות היחש"מ בשנות התשעים 1990 עד שנת 2000  

מלחמת המפרץ

מלחמת נמפרץ תפסה את היחש"ם ואת צה"ל כולו בהפתעה. בצה"ל ובפיקוד נקלטו אמצעים חדשים לגילוי וזיהוי אב"כ, אחזקתם נוספה למשימות היחש"ם. פלוגות החוץ תפקדו במסגרות עצמאיות עקב התנאים שנוצרו ועשו זאת בהצלחה רבה. צריך היה לתת אחזקה וכן לסייע למסגרות אזרחיות באווירה שאותה היחש"ם, הפיקוד והמדינה לא הכירו. אי הוודאות יצרה מתחים בין אנשי הקבע, האזרחים וחיילי החובה אך גם יצרה גיבוש שהוסיף רבות לתפקוד היחש"ם לא רק בשעת מעשה אלא גם בעתיד.

איחוד היחש"מים בפיקוד מרכז

האירוע המרכזי בשנות ה-90 בחיי היחש"מ הוא בעצם סיפור האיחוד של יחש"ם 638 ויחש"ם 650. בשנת 1996 לאחר החלטת המיזוג של יחש"ם גב ההר בתוך יחש"ם המרכז עלו שאלות רבות אצל אנשי הקבע על אופן תהליך האיחוד ולגבי עתידם הצבאי. כדי לעשות התהליך קל ככל שניתן משימת האיחוד הוטלה על שני מפקדי היחש"מים: אל"ם אהרון מועלם, דאז מפקד יחש"ם 650 ואל"ם איינהורן דורון דאז מפקד יחש"ם 638. בזכות שני מפקדי היחש"מים, החיבור נעשה בצורה משביעת רצון, הושם דגש מיוחד על ההיבט האנושי ולכל בעיה שהתעוררה הייתה אוזן קשבת. האיחוד בוצע בשלבים: ראשית הוכפפה סדנת ישי ולאחריה סדנת יוסף. סדנת בית אל הייתה אחרונה והוכפפה יחד עם פירוק מפקדת היחש"ם 638. עובדה נוספת שתרמה לייעול תהליך המיזוג הוא המינוי של מפקד יחש"ם 638 כרע"ן הפעלה ביחש"ם 650.

פעילויות ושינויים בשנות האלפיים  2000 עד שנת 2010

מבצע "חומת מגן" היחש"ם בלחימה

המציאות החדשה אילצה את היחש"ם להתאים את תפיסת האחזקה שלה ללחימה במרחב איו"ש. תפיסה זו התבטאה בהקמת אתר קדומני שריכז לתוכו את כוחות האחזקה בדרג ב' של יחידות המילואים ושל כיתות מהסדנאות ביחש"ם. את הפיקוד על האתר הקדומני קיבל מפקד סדנת בקעות דאז, רס"ן צוריאל אפרים. הסדנאות העורפיות שלחו כיתות אחזקה במקצועות השונים כדי לתת כתף למאמץ האחזקה. זו הייתה הוכחה חותכת כי יחש"ם 650 הוא ארגון חזק ואיכותי המסוגל לעמוד בריבוי המשימות וליישם אחריות כוללת על אחזקת פיקוד המרכז בשעת חירום. במהלך המבצע גילו קציני היחש"ם, הנגדים והחיילים מוטיבציה ומקצועיות יוצאת דופן בעיקר בעת ביצוע משימות אחזקה ומשימות  החילוץ אשר התבצע תחת אש. כל היחידות הלוחמות במרחב הפיקוד ראו בלוחמים הטכנולוגיים כוח מאחזק תומך שמגיע בכל עת מלא רצון וחדור מוטיבציה לביצוע תפקידם.

סגירת סדנת אזור

החלטה לסגירת סדנת אזור נפלה כרעם ביום בהיר. מפקד הסדנא דאז אל"ם קובי דוסטקם נזכר: בחודש ____ שנת ___ נקבע ביקור ר' אט"ל בסדנא. נערכנו בצורה משמעותית לביקור והברקנו את הסדנא. האלוף אודי אדם הגיע, הצגנו לו את המקום, הראינו לו את התשתיות שנדרש לפתח במקום. בסיכום הביקור ראש אט"ל ציין כי התרשם מאוד מהביקור, אך יש לסגור את הסדנא תוך שלושה חודשים. כל הנוכחים בחדר התחילו להסתכל אחד על השני כדי להבין האם שמעו נכון את דברי האלוף". תהליך סגירת הסדנא והעברת המחלקות לג'וליס נוהל בצורה אחראית שנושא דאגה לפרט הוביל את המפקדים. הוחלט כי מחלקות הצמ"ה והנגמ"ש יוכפפו לסדנא יעודית 8537. מפקד היחש"ם, אל"ם אהוד דוד, קרא למפקדי הסדנאות וסגל א' של שתי הפלוגות והנחה אותם לבצע את תהליך המיזוג בשיתוף פעולה מלא. נגדי הסדנאות ישבו ביחד ולאחר מכן הציגו את המבנה החדש ותהליכי העבודה שבנו. המהלך הזה יצר אצל הנגדים הרגשת שיתוף לתהליך המיזוג ותרם רבות להרגשתם.

סגירת פלוגה א'

בתחילת שנות האלפיים, התפיסה הצה"לית דיברה שמלחמה הבאה תוכרע מן האויר ולא בעזרת תמרון קרקעי כבד כפי שהיה במלחמת יום הכיפורים. לפי כך צה"ל החל לצמצם משמעותית את סד"כ הטנקים. כפועל יוצא מזה הוחלט בשנת 2006 , על ידי מחלקת האחזקה, לסגור את פלוגה א' . הפלוגה, שהייתה יחידת דגל של היחש"ם, הוקמה עוד בראשית שנות החמישים במסגרת סדנא גיסית 650. ההחלטה הייתה כואבת לאנשי הסדנא ומפקדת היחש"ם כאחד. גם בתקופת הדממת היחידה, הסדנא הובילה בכל דו"חות המדדים של היחש"ם. מתוך הסדנא נשארו מחלקת צמ"ה ומחלקת נגמ"ש שהגיעו במקור מסדנת אזור שהתפרקה בשנת 2003.

מלחמת לבנון השניה

המלחמה נפתחה ביולי 2006 בתקיפה מתוכננת של חזבאללה באזור הגבול, בתקרית שבה נחטפו חיילי צה"ל, במקביל להפגזה ארטילרית כבדה. בעקבות האירוע הגיבה ישראל בתקיפה מסיבית, ראשית מן האוויר ולאחר מכן גם בעזרת יחידות הקרקע שנלחמו נגד כוחות החזבאללה בדרום לבנון. במקביל ללחימה נורו אלפי רקטות על יישובי צפון ישראל. מספר רב של יחידות פיקוד המרכז השתתפו במלחמת לבנון השניה: עוצבת הפלדה, עוצבת האש ונתחים מעוצבת עידן. עם פרוץ המלחמה היחש"מ תמך את יחידות הפיקוד השונות ביציאתן לגזרת הלחימה. מעבר להכנת יחידות הלוחמות עצמן נדרשו מפקדי היחש"מ בכל הרמות להכין את יחידותיהם למלחמה. בתום תדריך מפקד היחש"מ, אל"מ אהוד דוד, למ"פים התפזרו האחרונים והחלו בהכנת הסדנאות. הכנת הכוחות הייתה ברמה המנטאלית וההאופרטיבית. למרות שהיחש"מ ברובו מורכב מחיילים עם בעיות משמעותיות בחייהם האזרחיים ההתגייסות למשימה הייתה מיידית. אנשים הבינו היכן נמצאים ולקראת מה הולכים. כל מ"פ בגזרתו הכין את הכיתות הניידות ע"ל פי הפקודות האופרטיביות. 

למרות שהמלחמה התרחשה בגזרה הצפונית ולכאורה המעטפת האחזקתית הייתה אמורה להיות של יחש"מ 651, הבנו במהרה שיחידות פקמ"ז צריכות את הסיוע שלנו. לאורך כל ימי הלחימה היחש"מ שלח אין ספור חוליות לאחזקת היחידות ולתמיכה במהלך המבצעי.בהתאם להנחיית מחש"פ מרכז ומפקד היחש"מ ריכזנו את הדרישות מחטיבות הסדירות והוצאנו את החוליות לפצ"ן. החוליות לרוב השתלבו יחד עם עם אנשי אחזקה ביחידות לכוחות "החזרה לכשירות" של יחידות שיצאו לגב"ל להתרעננות. רמ"ד הפעלה של היחש"מ בתקופת המלחמה, רס"ן אייל מורד, נזכר "היה מדהים לראות את האנשים מקבלים תעצומות נפש כאשר נמצאים תחת אש ובתנאים קשים מאוד רחוק מהבית תוך הבנת המשימה ועבודתם. אנשים עבוד יומם וליל להכשיר כלים בכל מחיר כדי שיחזרו במהרה להלחם. לא אשכח איך באחד הסיורים שלנו עם מפקד היחש"מ, אל"מ אהוד דוד, בין כוחותינו, ראינו מרחוק את השלט ניידת שרות יחש"מ 650 אחזה בי ובמפקד צמרמורת ותחושת גאווה על פעילות אנשינו ותרומתו האדירה של היחש"מ לכשירות הצל"מ במלחמה זו.

שינוי בתפיסת האחזקה - פתיחת המטא"מים

שינוי מהותי בתפיסת הפעלת היחש"ם היה תהליך של הקמת המטא"מים ברחבי הפיקוד. חיבור לאחזקה משותפת בדרג א' ובדרג ב' היה מהפכני באותה תקופה והיה ממש הפיכה של תפיסת דרגי תיקון בשדה. הטמעת התהליך היה אתגר משמעותי מול אנשי האחזקה בשטח בדרג א' ודרג ב' ןכמו כן מול מפקדים בשטח. הקושי המרכזי בתהליך מול יחידות השדה היה הצורך בהכפפת אנשי דרג א' ליחש"ם ולהטביע בהם את תהליכי העבודה הסדורים של היחידה. הסינרגיה הטובה בין מפקד היחש"ם דאז אל"ם רפי כהן ומחש"פ מרכז דאז תא"ל אליעזר בן הרוש ובקרה צמודה שלהם לתהליך תרמו באופן ניכר להצלחת השינוי.

סגירת סדנת בית ליד ומעבר למטא"ם נחשונים

סדנת בית ליד הייתה סדנא שורשית של יחש"ם 650 ושורשיה מתחילים בתקופת קום המדינה. בשנת 1954 הייתה אחת מחמשת הסדנאות של יחש"ם 652 עם הקמתו. לאור תוכנית צמצום המחנות של צה"ל ברכז הארץ, שהחלה לרקום עור וגידים בתחילת שנות האלפיים, הוחלט לסגור את הסדנא ולהעתיקה למחנה נחשונים שהוקם באותן השנים. בפברואר 2007 ניתנה פקודה להעתיק את הסדנא ולמשימה הוקצבו שלוש שבועות. אחד האתגרים של מ"פ הסדנא דאז, רס"ן יובל ירון, היה המשך תודעת שירות גבוהה לחטיבות הסדירות שישבו במחנה בית ליד במקביל לדילוג הסדנא. כך בעצם נולדה לה פלגה 21 שנמצאת גם בימים אלו במחנה בית ליד. הדילוג בוצע בשלושה שלבים כאשר בשלב הראשון דילגה מחלקת יזום של הסדנא, בשלב השני דילג המחסן וקלט לתוכו את מחסן החלפים של אוגדה 340 לרבות פריטי הרק"מ והנגמ"ש ובשלב השלישי והאחרון עברו שאר מחלקות הסדנא לרבות התקריה.

מבצע עופרת יצוקה

מבצע "עופרת יצוקה" החל בדצמבר 2012 בהפתעה גמורה. צה"ל הצליח לשמור על מידור מוחלט עד לרגע פתיחת המבצע. למרות שהמבצע היה בגזרת עזה ליחש"ם 650 היה תפקיד חשוב של הכנת החידות של פקמ"ז והוצאתם ללחימה. היחש"ם סייעה לכוחות הלוחמים בתחומים השונים למול הנחיות מחלקת אחזקה באט"ל. בעופרת יצוקה, פעם ראשונה, נכנס היחש"ם למעגל האש וחטף מתקפות טילים רבות. מעבר לכך מירב חיילי היחש"ם גרו בטווח אש הקסאמים דבר שהצריך התנהגות מפקדים רגישה ונכונה מול פקודיהם.

פתיחת בית ספר "צור ברק"

פתיחת בית ספר "צור ברק" התחילה מיסודות של בית ספר אורט שנסגר במחנה עמנואל בשנת 2005 אך בפועל למעט מבנים הרוסים לא נשאר דבר. בשנת 2008 התחלנו בקשר אינטנסיבי עם סטך ורטהיימר ורשת "צור ברק". התחלנו משיפוץ המבנים, חתימת חוזים ובסוף פתחנו את בית הספר. הבית ספר נפתח בשנת הלימודים של 2009 עם מחזור של 160 תלמידים.

רה ארגון סדנא 8642 פלוגה ב'

בשנת 2009 הוחלט במפקדת היחש"ם לבצע רה ארגון סדנאות ביחש"ם ולחזק את פלוגה ב'. ההחלטה הארגונית הייתה מורכבת, רוויה בדילמות ובמבחנים העוסקים ביתרונות וחסרונות. בשלב הראשון הייתה הטמעה של מחלקות צ"י אשר היו אבני הייסוד של הפלוגה הייעודית, סדנא 8537, לדורותיה בתוך כותלי סדנת רכב 8642, פלוגה ב'. בשלבי ההתחלה היה קושי מנטאלי מצד האנשים לקבל מרות מסגל חדש אך הקליטה של האנשים הייתה מהירה. בשלב השני קלטה פלוגה ב' את מחלקת המכליות והמנופים מסדנת צריפין אשר הוסיפה זרקור נוסף לסדנא בשל אנשיה המקצועיים והאיכותיים.

תרגיל "עופרים בפסגה"

במהלך שנת עבודה 2012 בוצע תרגיל יחש"ם משמעותי שנקרא "עופרים בפסגה". התרגיל ערך כשבועיים ותורגלו בו כלל מסגרות היחש"ם. לתרגיל בוצעה מערכת הכנות ארוכה ומשמעותית שנגעה בכל אחד מהפרמטרים ביחש"ם והכינה אותם למלחמה. בתרגיל השתתפו כלל חיילי ומפקדי היחש"ם ובשיתוף נתחים מהיח"ק שתרגלו הפעלות מרכזי אחזקה קדמיים על פי התוכנית האופרטיבית. בנוסף לתרגיל בוצעה במהלך אותה שנה לבנת אימון של ארבע כוחות אחזקה ביחש"ם. מוסכים מרותקים ומחלקות החילוץ ביצעו אימון לפי המודל אימון החילי. כאצ"ה (כוח אחזקת צמ"ה המטכ"לי) ומחלקת השינוע ביצעו אימון הקמה.

עמוד ענן

מבצע עמוד ענן התחיל ללא התראה מוקדמת בחיסולו של רמטכ"ל חמאס, אחמד ג'עברי. למרות שהמבצע התרחש בגזרת פד"ם ואחריות דרג ב' הייתה של יחש"ם 653 לקח על עצמו, יחש"ם מרכז , אחריות על הרבה משימות. עם פתיחת המבצע , עסק היחש"ם, בשילוח הסד"כ של יחידות הלוחמות לגזרת עזה. במהלך המבצע יצאו חוליות רבות ליחידות הפיקוד שנפרסו בשטחי הכינוס. היחש"ם קלט את פלק"ד 6162 במחנה עמנואל לטובת אחזקת דרג ב' לאוגדה "עוצבת הפלדה". המבצע הפיל הרבה אסימונים אצל מפקדים בכירים שיחש"ם 650 הינו גוף חזק ומוכן למשימותיו במלחמה. במהלך המבצע הופעלו כלל התוכניות שתורגלו בתרגיל "עופרים בפסגה".

יחש"ם 650 כעורף אחזקה מטכ"לי

במהלך שנ"ע 2013 הגדיר ר' אט"ל את יחש"ם 650 כעורף אחזקה מטכ"לי. המשימות שהוגדרו על ידי מחלקת אחזקה באט"ל הן הערכות לטיפול ברק"ם, קליטת מנועייה ותאי הרצה אוטונומיים מפיקוד הצפון והכנת האנשים למשימות אחזקה לתגבור גזרות לחימה שונות. בנוסף נערכת יחידת מוסכים מרותקים לקלוט רכב וצמ"ה מגוייסים של פיקוד הצפון במוסכים של מרחב המרכז.

מבצע "שובו אחים"

המבצע החל ביוני 2014 לאחר חטיפתם של שלושה נערים בצומת גוש עציון. צה"ל הגדיר למבצע מספר מטרות כשבראשם החזרת החטופים וריסוק החמאס. יחש"ם 650 נדרש להרתם בצורה משמעותית ובדגש לסדאות גב ההר והבקעה. סדנאות ישי, בית-אל ובקעות עבדו יומם וליל כדי לתמוך את הפעילות המבצעית בגזרה לרבות חילוצים ומשימות מסגרות בתוך המרחב האורבאני. הסדנאות העורפיות נדרשו להירתם ןלתמוך באנשיהם את הסדנאות הקדמיות במהלך סופי השבוע כדי לאפשר רענון אנשים.

מבצע "צוק איתן"

לקראת סיום המבצע "שובו אחים" התגבר ירי תלול מסלול לעבר ישובי הדרום. ב-8 ליולי 2014 יצא צה"ל לבצע צוק איתן כדי לפגוע במערכי החמאס. המבצע החל בהפצצות של חיל האוויר על מערכי חמאס וב-17 ביולי נכנס צה"ל קרקעית כדי לפגוע במערך המנהור של החמאס. במבצע זה קלט היחש"ם את פלק"ד 6162 לתמיכה באוגדה "עוצבת הפלדה" שנלחמה בגזרה הצפונית. מעבר לקליטת אנשי המילואים השתלבו כ-20 כיתות סדירות של אנשי היחש"ם לתמיכת המהלך האוגדתי. מעבר לכך בפעם הראשונה הופעל כאצ"ה (כוח אחזקת צמ"ה המטכ"לי) בשילוב הכיתות צמ"ה הסדירות של סדנא 8537 בפיקוד רס"ן משה שוורץ. הכוח ביצע תיקוני צמ"ה בכל גזרת עזה והיווה מכפיל כוח משמעותי לכשירות הצמ"ה בגזרה. מעבר לכך נרתמו יתר פלוגות היחש"ם להגברת כשירות היחידות ושילוחם לגזרת פד"ם.

 

 

 

חיפוש מידע

כניסת חברים