דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

אל"מ במיל' דוד שילה מספר על הצלחתו להקים בית ספר תיכון אורט לנוער שוליים ביחש"מ 652

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 08/10/2022

תאריך האירוע: 1975-08-01

מספר צפיות: 413


 נערך ע" סגן מיכאל ניר לנדסמן מ-650

רקע

עם קום המדינה הוקמו בצה"ל 3 יחשמ"ים:

  • 651
  • 652
  • 653

(צפון, מרכז, דרום)ואלו שלושת היחש"מים שכיסו מבחינת החימוש את כל המדינה ותפקידם היה אחזקה שוטפת, של כל הצל"מ במרחב הפיקוד. בנוסף לכך בזמנו קמה עוד יחידה שהתחילה במחנה חסה (גדוד 82) הנקראת סדנא 699 שנהפכה עם הזמן (תקופת מלחמת קדש) לסדנא גייסית 650 אשר בעיקרה עסקה בתחום רק"מ (טנקים) שהיה אז חדש בצה"ל ובנושא רכב ונשק שהיה של יחידות השריון. שלשת היחש"מים עסקו בשנות ה-50 בעיקר ברכב, נשק ואופטיקה וכמעט לא עסקו ברק"מ. יחש"מ 652 הייתה היחש"מ של פיקוד מרכז ובגמר מלחמת יום כיפור עשו שינוי במבנה צה"ל  ו-653 שהייתה בדרום (מחנה נתן) הפכה להיות אחראית על האחזקה של יחידותיה בסיני. יחש"מ 652 הפכה להיות היחש"מ של פיקוד מרכז מאילת עד חדרה. במלחמת יום כיפור, יעקב עידן מפקד יחש"מ 652 הקים את הגש"ח (גדוד שירותי חימוש). עם הקמת הגש"ח קיבל עידן מינוי משנה לתפקידו העיקרי כמפקד יחש"מ 652 למפקד אין הצעות דוד קיבל את הפיקוד על יחש"מ  652 מיעקב עידן (בשנת 1975) , אחרי מלחמת יום כיפור, היו ביחש"מ 10 סדנאות (אילת, עזה, בילו, קסטינה, צריפין, אזור, בית ליד, בית אל, ג'יפתליק ועין יהב). המשימה העיקרית ביחש"מ אז הייתה סיום החזרה לכשירות של הצל"מ של פיקוד מרכז לאחר מלחמת יום כיפור והשליטה על 10 פלוגות היחש"מ.  

הקמת בית ספר ביחש"מ לנוער שוליים

בהגיעו ראה שמבין 2,200 חיילים ואזרחים כ-400 חיילי חובה, רובם ללא השכלה, נוער שבזמנו נקראו נוער שוליים (טעוני טיפוח) אשר היו חסרי השכלה מרביתם לא למדו בבתי ספר וגויסו לצה"ל על מנות שלא ימצאו עצמם ברחובות. מוטה גור אשר היה הרמטכ"ל לא היה מעוניין לתקצב אותם כיוון שמשרד הבטחון לא תקצבם.

את נוער השוליים ביקשו להעביר לחימוש כדי להיות עוזריהם של בעלי המקצוע זאת על מנת לתת להם ידע מקצועי, מדים, מעט כסף וקורת גג, אך החיילים האלו היו קשים לפיקוד ועל מנת לפקד עליהם בנה דוד תפיסת עולם שנוער השוליים בסופו של יום הם אלו שיהיו ההורים של דור הלוחמים הבא, דוד חשב שלא יתכן שבהורים של דור הלוחמים הבא לא נשקיע, נחנך, ניתן השכלה, נכשיר מקצועית ונקנה להם ערכים.

צצה השאלה בשת 1975 כיצד עושים את זה?

נוער השוליים היו ילדים שהגיעו מרקע משפחתי קשה חלקם גם מדורדרי סמים ואלימות. במפגש עם שר הביטחון שמעון פרס, הרמטכ"ל מוטה גור ואלוך הפיקוד יונה אפרת (מפגש קציני פיקוד מרכז עם הגנרלים) נתנו מקום לשאלות, דוד קם ושאל מה הוא עושה עם החיילים? מוטה גור התנגד לפעול ללא תקציבים, ולכן דוד פעל מול גורמים במטכ"ל וביקש מהם עזרה עבור אותם החיילים. 

דוד העלה רעיון להקים בית ספר עבורם במבנים נטושים שהשאירו הבריטים בצריפין ומשם התגלגל להקים את הבית ספר בעזרת הגורמים השנים במטכ"ל ובהדרכת ביה"ס אורט. דוד קיבל חומרים מיחידות ההנדסה, אכ"א , מחיל החינוך ביקש מורות וכך עם אפס תקציב בעזרת חבריו מהצבא וחיילי היחש"מ  בפיקודו של מפקד סדנת צריפין, פסח מורנו, הקימו בית ספר בצריפין עבור נוער השוליים. שם למדו החיילים השכלת בית ספר יסודי. בין החיילים הללו היו אנאלפביתיים (שאינם יודעים את הא,ב) ואלו קיבלו יחס מיוחד בשיעורים פרטיים. מאכ"א הצמידו אליו פסיכולוג תעשייתי למשך שנה אשר שימש לו כיועץ וכך עם שלוש מורות (מתוכן המורה הראשית סגן נסיה והיא זו שנהלה את כל מערכת השיעורים). הילדים הללו החלו ללמוד ולעבוד בתקופה זו כיוון שלא למדו עד אז. דוד שירת כסגן מפקד ב - 650 בסוף שנות ה-60. שם היה מפקד ששמו ברק /בליטי (בן 97 כיום) שהיה המפקד דאז.  בזמן כהונתו כמפקד בשנת 65 ביקש שיביאו לו כ"א שיעזרו לו לנקות את הסביבה ובניהם גם בחורים צעירים שלא שרתו בצבא שעזרו לו בצביעה, ניקיון וכל הכרוך בתחזוקה, את הבחורים הצעירים החליט בליטי להפוך לבעלי מקצוע והעניק להם מדי צבא. מזה דוד קיבל מודל לחיקוי אותו ישם ביחש"מ 652.

עבור אותם בחורים שהמדינה לא השקיעה בהם הוקם בהמשך בית ספר נוסף בסדנת בית אל. אלו שעסקו בכך סיפרו לדוד שסדר גודל של בין 60-70 אחוז מהחיילים סיימו 3 שנות שירות שהתחלקו בין עבודה ללימודים כחיילים לכל דבר.

דוד חושב שזה נושא שחסר במורשת חיל החימוש ולכן בחר לגעת בנושא לדעתו אחד הדברים החשובים שלמד כמפקד מעבר למשמעת, לפקודות ולעבודה זה לדאוג ולטפל בצרכי היחידה והחיילים כפרט, זהו ה -א.ב (הבסיס) כדי להפעיל אנשים ואת אלו למד ב -650 משום שעד אז שירת ביחידות שדה (שריון , חטיבה 7) שם בעיות הפרט היו חשובות אך התכליתיות של המלחמה הייתה חשובה יותר ולכן ב-650 למד לטפל בפרט וקבע שבעיות הפרט חשובות ממדרגה ראשונה. תפיסת עולם זו, דאגה לפרט, הייתה נהוגה בכלל יחידות חיל החימוש.

כעבור כמה שנים בהמשך הדרך כשרפול נהיה הרמטכ"ל הוא הקים ארגון שלם שמטפל בסוג זה של חיילים וקרא להם נערי רפול ודאג לתקצב אותם.

הקמת כפר נופש לחיילי היחש"מ

בעקבות פעולותיו ביחש"מ 650 למד דוד ב-652 להנהיג דבר שלא היה נהוג ב-652 ואחת לשנה באחד מחודשי הקיץ כל פלוגה (10 פלוגות ופלוגת מפקדה) יצאה לנופש מרוכז (כל פלוגה בזמנה) זאת למרות שלא היו בידיו תקציבים ומשאבים. בחר להוציא לפעול חופשה ויחד עם החיילים הקימו מחנה אוהלים בחוף מכמורת. כל הפלוגות עברו במחזוריות את מחנה הנופש וזה היה חלק מהטיפול, החלק האחר בטיפול היה לדאוג לצרכי החיילים עצמם, לקשיים, הסתגלות, לבעיות המשפחתיות וכו'. דאג לבקר בבתי אנשי הקבע לעתים כדי ליצור שלום בית במשפחה ואף לעזור להם כלכלית. הדאגה לפרט היה הדבר שמבחינתו היה קרדינאלי ובעיניו שני אלו הדאגה לפרט והשכלת  החיילים הן שתי המשימות העיקריות מעבר לעבודה ולאחזקה שבעיניו הן החשובות ביותר.

לסיכום

כדי לקיים את היחידה שתפעל ביעילות במרחב זה, נהג דוד אחת לשבוע (פרט לעין יהב ואילת שהגיע אליהן פעם בשבועיים שלושה) לבקר בכל אחת מן הפלוגות ולראות פיזית את האנשים, לדבר איתם ולראות את הבעיות בשטח זאת משום שאמצעי התקשרות היו דלים ביחס להיום, זאת כיוון שמבחינתו אין אפשרות לפקד על יחידה מבלי לראות את המצב על פני השטח.

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
וייסברון אברהם ז יחזקאל אריה ז

כניסת חברים