מאת: ניסים קלו
תאריך עלייה לאתר: 12/03/2016
תאריך האירוע:
מספר צפיות: 4960
פרטים כלליים:
אל"ם (במיל') סבר ישראל , תפקיד אחרון: מפקד יחידת ניסויים , שנת פרישה: 1986 , תאריך לידה: 1942 בחיפה
רקע:
ישראל נולד בשנת 1942 בחיפה, בגיל 6 עבר יחד עם משפחתו לקריית טבעון, שם סיים ביה"ס תיכון עיוני והתקבל לעתודה אקדמאית להנדסת מכונות בטכניון.
שירות צבאי
בשנת 1964 ישראל סיים את לימודיו חזר לשירות הצבאי. לאחר השלמת קורס קצינים, בדרגת סגן משנה, הוא שובץ בתפקיד קצין טכני בענפים הטכניים של מקחש"ר. לאחר מכן בשנת 1965 שובץ כקצין טכני בבית מלאכה בסיסי במש"א חיפה. במהלך שירות החובה שלו הוחלט כי עתודאים יחויבו לשרת בקבע שלוש שנים, וכסרן שובץ כקצין טכני בבית מלאכה מכללים במש"א. במהלך תפקיד זה התמחה בנגמ"שים וזחל"מים.
בשנת 1970, לקראת סיום שירותו הצבאי פנו אליו והציעו לו להיות חלק מתכנית פיתוח טנקים, את התכנית יזם וקידם אלוף (במיל') ישראל טל (טליק) וראש התכנית היה תא"ל (במיל') ישראל טילן. אל"ם (במיל) סבר החליט להישאר. באוגוסט 1970 הפרויקט אושר סופית, אך עד אז היו אלו חודשי אי וודאות מורטים במיוחד עבור כל הצוות, לתכנית היו הרבה מתנגדים במטה הכללי ולו גם לאחר אישור התכנית. יחד עם זאת, ישראל מספר שלצוות תכנון ופיתוח הטנק ניתנו עצמאות וחופש פעולה מלא לתכנון הטנק, כאשר כל הסוגיות הפוליטיות עברו מעליהם. המטרה והאתגר המרכזיים של הצוות היו הצלחה בפיתוח טנק תוצרת עצמית לצה"ל תוך זמן קצר ומותאם בצורה אופטימאלית לצרכי הלוחמים והשדה.
בשנים 1970- 1976, אל"ם (במיל') סבר מילא תפקיד בפיתוח מזקו"ם ופיתוח המיגון של הטנק ברשות לפיתוח טנקים (רפ"ט) , בשנת 1972 קיבל דרגת רס"ן.
בשנת 1976, קודם ישראל לדרגת סא"ל וקיבל תפקיד רע"ן אוטומטיבי ברפ"ט. במהלך מילוי תפקיד זה, ב-26 באפריל 1979 נחשף הטנק הראשון של מרכבה סימן 1, אירוע מכונן לכל מדינת ישראל, אשר ישראל היה שותף לו.
בשנת 1980, במשך 9 חודשים מילא תפקיד של רע"ן טכני במש"א 7200 ובאותה שנה קודם לתפקיד ראש מטה תכנית שולף במנת"ק. שולף הוא תומ"ת 155 מ"ל בעל טעינה אוטומטית ומורכב על בסיס מרכבה. בשנת 1981 סגרו את התכנית בשל חוסר תקציב בפעם ראשונה (לאחר מכן בשנת 1983 חידשו לתקופה נוספת אך לאחר מכן נסגרה סופית והוחלט על הצטיידות ב- MLRS).
בשנת 1982 התמנה אל"ם (במיל') ישראל סבר למפקד יחידת ניסויים ומילא את התפקיד הזה עד לפרישתו מצה"ל בשנת 1986. בתפקיד זה האתגר המרכזי של אל"ם (במיל') סבר היה הגברת הבטיחות וצמצום נפגעים במהלך הניסויים, כי גם לפני הגעתו ליחידה ולצערו הרב גם במהלך תפקידו היו ניסויים שהסתיימו עם נפגעים. בתקופה זו היחידה עברה הרבה שינויים שמטרתם הייתה הגברת הבטיחות: מעבר יחידת 5050 מבאר מנוחה לבקעת סיירים, הקמת תשתיות בטיחותיות, אבטחת עמדות טנקים ע"י סוויץ' מאובטח ועוד. בעקבות שינויים אלו היחידה התהוותה וקיבלה תואר יחנ"ס 5000.
חיי אזרחות
לאחר הפרישה מצה"ל ישראל עבד בחברת אורדן, (חברה לייצור מוצרי ויציקות פלדה) ולאחר מכן בתעשיה הצבאית כמנכ"ל חטיבת רק"ם והיה אחראי פיתוח ושיווק מערכות צבאיות. במסגרת התפקידים שלו באזרחות, תכנן ופיתח עבור צה"ל: תכנון זחל של סימן 4, פיתוח של "נוכרי" (מפוצץ מוקשים), דחפור לפומה.
חיים אישיים
ישראל נשוי לשולה, אותה הכיר במש"א בשנת 1965, אב ל- 3 ילדים, וסב ל- 7 נכדים. שני בניו היו מט"קים של מרכבה 2 ומרכבה 3.
כיום ישראל בפרישה ומגדיר את עצמו כ"נהג מרוצים"- מסיע את הנכדים וכולם מרוצים.
סיכום ותובנות שלו
הצלחת פרויקט גדול, שנוי במחלוקת, תלויה בכיפת מגן של רמה ממונה וגיבוי ע"י המפקדים ומתן יד חופשית לקצינים המפתחים.
שילוב השדה והטכני- עבודה ידי ביד עם השדה, נוכחות צוותי פיתוח בתרגילים ובאימונים, נגיעה בשטח, "ידיים בגריז" יביא לפיתוח מוצר המותאם ביותר לצורכי השדה.
ולסיכום "בלי חיל חימוש הצבא לא ימוש".
נימה אישית
לפני הפגישה, לפי המידע הדל שהיה לי (אל"ם במילואים, והיה בצוות פיתוח של טנק המרכבה הראשון וזהו בערך) וגם קצת לפי הקול שלו הייתה לי תמונה בראש של איש מופנם, מתנשא (בכל זאת פיתוח טנק) שיהיה לי קשה לנהל איתו שיחה. אני טעיתי בגדול, פגשתי בן אדם צנוע מאד, ישר, פתוח, מדבר בגובה העיניים, אמיתי, מישהו שחשוב לו להשפיע ולהעביר מניסיון שלו הלאה.
כמובן שאי אפשר להתעלם מאשתו - שולה, שעל אף היותה עקרת בית, זו המגדלת את הילדים ומחזיקה את הבית, היא חיה ונושמת את רוח הצבא. במהלך השיחה כולה, נראה היה כי היא בקיאה בפרטים הקטנים, מכירה את האנשים והסיפורים, כאילו ממש חוותה אותם היא עצמה.
תודה לאל"ם (במיל') ישראל סבר ולמשפחתו על האירוח ועל השיתוף.
ביצעה את התחקיר - רס"ן טניה פרוטופופוב