דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

אל"מ אברהם גת

סיפורו של אל"מ אברהם גת - פרש בשנת 1983-תחקיר שהוכן בקורס קציני חימוש בבהד 20

מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 21/06/2013

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 4300


אלמ אברהם גת

 

הקדמה

אברהם גת, אחד מבכירי חיל החימוש לדורותיו אשר במשך שלושה עשורים של שירות בחיל ומתוכם יותר משני עשורים כקצין ומפקד הפגין אומץ-לב, נחישות, יוזמה ואחריות אשר קידמו את החיל. מעשיו של גת השפיעו רבות על תפקודו של החיל והתפתחותו.תוך כדי שירותו, הופגנה תשומת לב רבה ומתן יחס אישי לפקודיו כאשר העיקרון המנחה אותו היה תמיד לשים את חשיבות הבן אדם במערכת.מסירותו הרבה של גת באה לידי ביטוי ביכולת ראייה כוללנית בכל משימה אשר ניתנה ובוצעה בצורה הטובה והאיכותית ביותר. ניתן למנות בין המעשים הבולטים שלו את הגיית רעיון סיכת החימושון, תפקודו החיוני במהלך מלחמת יום הכיפורים ותרומתו האדירה לשיקום החיל בתום המלחמה אשר גבתה את מחיר חייהם של קציני חימוש רבים.

 

תחילת הדרך

גת נולד ב-1933 בכפר מעש (דרומית לפתח-תקווה) למשפחה של מייסדי הישוב בה הוא חי עד היום. הזיקה של המשפחה לישוב הינה רבה מאוד המתבטאת בכך שגם היום לאחר המון שנים, חיה המשפחה בבתים סמוכים זה לזה. הקשר לארץ של המשפחה ואהבת עבודת האדמה נשמר לאורך כל חייו. גם לאחר הפנסיה רכש טרקטור שעימו המשיך לעבוד את האדמה, בפרדס השייך לו באדמות המושב.

את שירותו הצבאי החל באפריל 1951 בחיל הטכנאים (במרוצת השנים התפתח חיל זה לחיל החימוש). בתקופה שלאחר מלחמת העצמאות, החינוך בארץ אינו היה מזהיר, לדוגמא מתגייסים אשר הגיעו ללשכת הגיוס נבחנו מבחינת ידע בעברית בסיסית ודקדוק על-ידי קצין אשר נתן להם למשל שאלה פשוטה לאיית "מטאטא". היו חסרים בעלי מקצוע או בעלי השכלה בסיסית תיכונית ועקב העובדה שגת היה בעל השכלה תיכונית וכשרון טכני, כך התקבל לחיל הטכנאים שנחשב לתפקיד חשוב ומיוחד.

בתום השירות הסדיר החליט להמשיך לקבע. ב-1958 החליט לצאת לקורס קצינים אשר באותם הימים מוקם במחנה סירקין הסמוך לפתח-תקווה. בתקופת שירותו הסדיר הכיר את דליה אשר הייתה סמלת אצלו ביחידה ולימים רעייתו. תמיכתה של דליה בנוגע ליציאתו לקורס הקצינים סייעה לו רבות בביצוע החלטה זו. תמיכתה של דליה התבטאה גם באירועים שונים במהלך חייו אשר עזרו לו תמיד לקבל החלטה במקרים לא פשוטים ולהביאם לידי ביטוי.

דרכו של קצין

לאחר שסיים את קורס הקצינים, נשלח גת ליחש"ם 652 שהתאחד יותר מאוחר עם יחש"ם 650 כקצין חימוש. ב-1963 התקדם גת לתפקיד מפקד סדנה 791, תפקיד אשר היה אהוב במיוחד עקב הקשר הישיר שהיה לו עם  חיילים.בשנים 1965-1967 יצא גת ללימודים טכניים מתקדמים בבה"ד 20 אשר מקביל לתואר הנדסאי כיום. כמו כן, באותה תקופה הוכשר גם בקורס מכונאי טנקים. ב-1967 הועלה לדרגת סרן וקודם לתפקיד קח"ש חטיבה 8 (חטיבת שריון). אותה חטיבת שריון שימשה כחטיבה מטכ"לית וישבה בשדה תימן. במקביל שימש גם כקח"ש מתקן 500 בצאלים (כיום מל"י )אשר אז שימש לבסיס אימונים של חיל השריון.

באותו תפקיד של קח"ש חטיבה 8, נכנס גת אל מלחמת ששת הימים. מח"ט החטיבה שהוביל אותה במלחמה זו היה אל"מ אלברט מנדלר. כוחות החטיבה היו פרוסים באזור נחל פארן ומשם חברו ללחימה בכוחות המצריים של גנרל שזלי יחד עם כוחות נוספים. הכוח התקדם אל עבר קונטילה, משלב זה החליט המטכ"ל כי על הכוח לחבור אל פיקוד הצפון על-מנת להיכנס ללחימה בחזית הסורית. אל המערכה בחזית הסורית, צץ אתגר הכולל מספר כלים ששומשו בחזית הדרומית עם מצרים יחד עם כלים שצורפו לכוח על-ידי פיקוד הצפון שכן יש להכשיר את הכלים הללו בזמן חירום במהירות. עם כלים אלו נכנסו לחזית הסורית, חצו את רמת הגולן והגיעו עד קונטרה.

ב-1969 נכנס גת לתפקיד עוזר קח"ש גיס. באותה תקופה, הסורים רצו לפלוש לירדן ועצם העובדה שישראל כבר ראתה באותה תקופה את ירדן כבני ברית פוטנציאליים, נעשה מאמץ רב כדי לסכל את יכולת הפלישה הסורית. הגיס של גת רוכז באזור עפולה על-מנת לחצות בין ירדן לסוריה במקרה הצורך.

לאחר תפקיד זה של עוזר קח"ש גיס, ב-1972 נהיה לראש ענף שלישות של חיל החימוש (באותה תקופה לא היה קיים חיל שלישות כך שבכל חיל היה קיים ענף שכזה). דבר שאתגר את גת בתפקיד זה היה הצורך לדאוג ל"נערי רפול" (נערים בעלי בעיות חמורות בבית,עולים חדשים וכו' שגויסו בהנחיית רפול) בחיל החימוש. לפי הערות המערכת הצבאית שיבצו את הנערים הללו לבתי הספר המקצועיים של חיל החימוש כך שריכוזם בחיל עלה משמעותית בתקופה זו. גת והחיל היו צריכים לדאוג שנערים אלו יקלטו בהצלחה כך שיוכלו לתרום לחיל ושהשירות בחיל יחנך אותם ככל הניתן ויכשיר אותם לחיים אזרחיים בהמשך הדרך.

באותו הזמן הציג גת את רעיון סיכת "החימושון" מול הקחש"ר תת-אלוף דומי. רעיון החימושון אשר הוצג בפניו היה מבוסס על טנק אשר מוקף מחוגה, דומה מאוד לסיכת שריון, אשר עקב כך גרם לויכוח מול ישראל טל (טליק) אך התקבל בסופו של דבר על-ידי הקחש"ר כסיכת "החימושון" המשמשת את חיל החימוש ומוענקת לכל חייל אשר סיים קורס יסוד במקצוע חימושי.

ב-1973 נכנס גת לתפקיד מפקד חימוש בפיקוד מרכז תחת פיקודו של אלוף רחבעם זאבי הידוע בכינויו גנדי. לגנדי הייתה תפיסה שבה כל קצין הכפוף לו במטה יעברת את שמו וכתוצאה מכך עברת את שם משפחתו מגוטמן במקור לגת.

בתפקיד זה נכנס גת למלחמת יום הכיפורים. תחת פיקודו של גת כללו 8 סדנאות מכל מרכז הארץ. בנוסף לכך, גויסו כל המוסכים האזרחיים ולכל מוסך סופח קצין חימוש במילואים. בסך הכל תחת פיקודו נמנו כ-3000 קציני חימוש. כידוע, חיל החימוש תרם רבות להצלחת המאמץ המלחמתי ביום כיפור, כאשר אברהם גת היווה גורם חשוב במערכה זו.

לאחר מלחמת יום הכיפורים, התמנה גת לתפקיד מפקד בית הספר למפקדים בבה"ד 20. כאמור במלחמת יום הכיפורים קיפחו את חייהם קציני חימוש רבים, דבר שגרם למחסור במפקדים מחיל החימוש והיה צורך עז להשלים פער זה. כמו כן, עקב מסקנות ועדת אגרנט, הוחלט להרחיב את חיל החימוש, לכן היה צורך בקציני חימוש ומפקדים נוספים בחיל. עקב כך, נאלץ להכשיר קצינים מחיילות אחרים לתפקידים השונים בחיל החימוש. משימה זו אינה הייתה משימה קלה מאחר ולא הייתה ממש הבנה הדדית בקרב הקצינים מהחיילות השונים שניסנו להכניס אותם לחיל החימוש, אך הודות לגת הדבר בוצע בהצלחה. במהלך תפקידו כמפקד ביה"ס למפקדים, נכנסו לצה"ל בפעם הראשונה בהיסטוריה נשים כקצינות לבית הספר לקצינים כצוערות מן המניין. באותה תקופה, קיבל גת מינוי חירום כקח"ש גיס דרום תחת פיקודו של אלוף אריאל שרון. למרות שתפקיד זה אינו היה תפקידו הרשמי בחיל, הוא נטה לעבוד עם שרון מעבר למצופה תוך כדי שהוא משקיע בגיס ככל הניתן.

ב-1975 יצא גת ללימודים אקדמאים במשך שנתיים לתואר ראשון בכלכלה ומדעי החברה באוניברסיטת בר-אילן.

ב-1979 לאחר שסיים את תפקידו כמפקד ביה"ס למפקדים, נהיה לעוזרו של מבקר מערכת הביטחון דאז. בתפקיד זה היה עד שנת 1983, כאשר באותה שנה השתחרר סופית מצה"ל. אולם, השחרור מתפקיד זה אינו היה קל עבור גת מאחר ומבקר מערכת הביטחון ניסה לעשות את מירב המאמצים בשביל שגת ימשיך בכהונתו כעוזר ואף העניק לו תעודת הוקרה אישית המשבחת אותו על פועלו. תעודה זו הינה התעודה היקרה והמוערכת ביותר על גת. לאחר שירותו הצבאי, המשיך גת לתואר שני במדעי המדינה באוניברסיטת בר-אילן שבסופו המשיך בתפקידים ניהוליים בכירים באזרחות.

תרומתו של גת לחיל הייתה רבה שכללה בין היתר גם עיסוק בפרויקטים שונים שלא בהכרח נובעים ישירות מתפקידו ובין הבולטים ביניהם כוללים לדוגמא:   

 בתקופת קליטת טנק המג"ח בצה"ל מארה"ב ובדיקתו בניסוי ברמת הגולן וסיני שכן מדובר בשטח המבצעי הייעודי שלו, התגלתה תקלה במיכל הדלק. כיוון שהאמריקאים תכננו את המג"ח לנסיעה על כביש מישורי באירופה ולא על הקרקע המאופיינת ברמת הגולן ובסיני, הדבר פגע במיכל הדלק עקב תנודות הדלק מצד לצד. גת וחוקרים אחרים תחת ניהולו של עוזר הקחש"ר ד"ר אליעזר ברק, חקרו את הבעיה והציעו להוסיף מחיצות שיפחיתו את ההלם מדפנות המיכל ובהמשך הדרך גם דיפנו את הדפנות של המיכלים.      

 דוגמא נוספת היא שלאחר מלחמת יום הכיפורים (סוף שנות ה-70) צצה בעיה בכמויות בריאו חץ. המנופים כשלו אחד אחרי השני בכל הגדודים. מסתבר כי החומר שממנו היו עשויים זרועות המנופים הראשונים שיובאו מבריטניה (עשויים מפלדה) היה בעל חוזק גבוה יותר ממה שיוצר בארץ באותה תקופה. חברת המנופים שיצרה את מנופי הריאו חץ החליפה במשך תקופת היצור מספר פעמים את הפלדה של הזרועות.כל פעם החומר היה כמעט חופף לקודמו אך בסוף שנות ה-70 הגיעו למצב שבו החומר לא חפף כלל את החומר המקורי, כתוצאה מכך הזרוע של המנופים כשלו. עקב כך, נעזר גת בגורמי המשפט ממשרד הביטחון. הדבר גרם להפסקת יצור המנופים והפסקת יחסי צה"ל בין המפעל לתקופה ארוכה. לאחר זמן מסוים, הקחש"ר ד"ר אליעזר ברק שבהשכלתו מהנדס פתר את בעיית המנופים על-ידי חיזוק הזרועות.

פרויקט מרכזי נוסף שביצע במהלך שירותו היה כאשר מונה לקצין בודק לתקלות הרבות שאירעו  במנועי הD-9 וגרמו לאובדן רב של מנועים.גת חקר את הנושא לעומק ומצא שהנהגים אשר מפעילים את הD-9 לא מוכשרים לעבוד עם כלים כאלה והם שגורמים לתקלות. גת לא ויתר והגיע עם הנושא עד לקצין הנדסה ראשי שאף הצדיק את מסקנותיו של גת.

כיום גת הינו פנסיונר הגר בביתו בכפר מעש בדיוק באותו מקום שבו הוריו הקימו את הבית הראשון שלהם בישוב. בזמנו הפנוי, ממשיך לעבוד בפרדס שמאחורי ביתו עם טרקטור שאותו רכש עם יציאתו לפנסיה. בנוסף לכך, גת ממשיך לתרום לקהילה מהידע וניסיונו הרב, משתתף בכנסים רבים ומרצה בנושאים שונים.

 

התחקיר הוכן בקורס קציני חימוש בבה"ד 20 במסגרת  "פרויקט בכירי חיל החימוש לדורותיו"

 

חיפוש מידע

חללים שמועד נפילתם היום

(מוצג לפי התאריך העברי)
סלאמה סאלמה ז

כניסת חברים