דילוג לתוכן המרכזי בעמוד
לוגו חיל הטכנולוגיה והאחזקה לוגו עמותת חיל הטכנולוגיה והאחזקה
[temp]
ינואר
פבר.
מרץ
אפר.
מאי
יוני
יולי
אוג.
ספט.
אוקבר
נוב.
דצמ.
הזנת אירוע חדש חיפוש בטיימליין התאריכים המסומנים בכתום כוללים אירועים

קולרן ליאור ז"ל

@alt@

גיל
בן 19 במותו

מלחמה:
בשגרה

מקום הנפילה:
נפל בעת מילוי תפקידו

תאריך עברי:
כג כסלו תשס

תאריך לועזי:
02/12/1999

ליאור נולד ביום ו' בניסן תש"ם (22.3.1980) בתל אביב. בן שני לקדן ואבי, אח ליניב וערן. ליאור היה תינוק פעלתן וזריז, בטרם מלאה לו שנה החל לדבר וללכת. בהיותו בן שנתיים ידע לדקלם קטעים שלמים מתוך סיפורים ושירים, הרבה לפטפט ולא הפסיק לשאול שאלות.

ליאור החל את לימודיו בבית הספר היסודי "יגאל אלון", שם למד עד כתה ד'. כבר אז השתתף בחוגים: מדעים ונגינה בפסנתר.

כיתות ה' ו', למד בבית הספר "הלל אקדמי", שבדיטון אוהיו. הכיר חברים חדשים, חלקם ישראלים וחלקם אמריקאים. הוא התחבר לכולם בקלות ויצר קשרי ידידות.

התקופה בדיטון אוהיו היתה מאד משמעותית בחייו, היא התאפיינה בטיולים רבים במקומות שונים בארה"ב. לחלק מהטיולים הצטרפו משפחות נוספות, דבר שחיזק את הקשר בין הילדים והפך את כולם למשפחה אחת מורחבת. ליאור אהב אתגרים ולא חשש מהתנסויות חדשות. תכונה זו בלטה במסגרת החוגים שהשתתף; החלקה על הקרח, סקי וטיולי אתגר שנמשכו גם בארץ. הטיול האחרון בארה"ב היה בפארקים הלאומיים הגדולים במערב ארה"ב, טיולים שהשאירו רושם רב על כל המשפחה.

באוגוסט 1992 שבה המשפחה לארץ, לביתה החדש ברעות. ליאור החל ללמוד בחטיבת הביניים "מור". בתקופה זו, נוסף לתחום תחביביו הסייף. הוא השתתף בחוג סייף והצליח להגיע למקום ראשון בתחרות מקומית לכיתות ז', ח', ולמקום שלישי באליפות, שהתקיימה במכון וינגייט במאי 1994. כמובן שאהבתו לטלויזיה ומשחקי מחשב הלכה והתעצמה. הוא ידע בעל-פה את לוח התוכניות של כל הערוצים. כמו כן, אהב לשחק ולתכנת במחשב.

ליאור סיים את לימודיו בבית הספר התיכון מכבים-רעות. תקופת התיכון היתה לא קלה עבור ליאור, בכל מה שקשור ללימודים. ולמרות זאת, הצליח לסיים את לימודיו עם תעודת בגרות מלאה, שכללה מקצועות מוגברים: אנגלית, מתמטיקה ומחשבים.

אהבה נוספת היתה לליאור, שהלכה והתחזקה עם השנים, אהבתו לכדורגל ולקבוצת "מכבי תל אביב". הוא עקב בדבקות רבה אחר המשחקים, ולעיתים קרובות נסע עם חבר לצפות במשחק. ליאור הצטייד בכל האביזרים הקשורים לקבוצה: צעיף, דגל, חולצה ואפילו מעיל עם כתובת של מכבי. החדר היה עם תמונות וכתובות. כשמכבי היתה מובילה ליאור היה פורץ בקריאות שמחה.

ליאור היה רגשן ורגיש לכל הסובבים אותו, ובמיוחד לילדים. הוא אהב לשעשע ולהצחיק את הילדים, והילדים נמשכו אליו ואהבו אותו מאד. ליאור היה בעל דמיון מפותח, דמיונו בא לידי ביטוי במשחקי 'נדמה לי' אותם שיחק עם הילדים ובעיקר עם אחיו הצעיר, ערן, תוך יצירת עולם דמיוני משלו.

ליאור התגייס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1998. תחילת השרות היה בשיריון. עקב בעיה רפואית (התעלפויות חוזרות) הועבר לגדוד 430 כמתחזק נושא גייסות משוריין, במחלקת החימוש של גדוד "סערה". ליאור אהב מאד את הגדוד. מפקדיו וחבריו העידו שהיה "בעל משמעת עצמית, שביצע את תפקידו במקצועיות וברצינות רבה". ליאור הפגין מוטיבציה גבוהה, אהב לעזור ולסייע לסובבים אותו בכל עת, והיה אהוב ואהוד". עוד סיפרו חבריו כי היה בעל יכולת לעודד בשעות קשות, ולשפר את מצב הרוח עם חוש ההומור, הידוע לכל מי שהכיר אותו.

חברו ליחידה אלי כהן כתב: "מי שהכיר את ליאור, זכה לראות אדם שמח ומאושר, חייכן ומבדר, כזה שמסתכל על העולם בזווית צינית, אירונית, אופטימית. גם בעיתות צער או מצוקה, ידע ליאור להביט על חצי הכוס המלאה ולהפוך סיטואציות קשות לרכות ופחות כואבות.

ליאור אף פעם לא היה שייך לאדם אחד. כולם הכירו אותו, והוא התחבר לכל אחד בקסם האישי שלו, בחום ובחיוך. ...ליאור אהב את השרות בגדוד ונלחם כדי להמשיך ולשרת בו יחד עם החברים... החיוך הנבוך והעיניים הבורקות, יוותרו כנראה כ'קטעים למזכרת' במוחנו לעד".

ביום כ"ג בכסלו תש"ס (2.12.1999), נפל ליאור בעת מילוי תפקידו. בן תשע עשרה ותשעה חודשים היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בחולון. הותיר אחריו הורים ושני אחים.

 

לאחר מותו, כתב ערן, אחיו בשירו "המבול":

והחדר שלך מביא סערה / ולכן לא פותחים את האור / וכולנו קלטנו מאוד במהרה / שהחורף מביא את הקור.

שקט מחריד מוצף בדמעות / מוות מחייה מבול של תחושות / ואתה לא כאן / אתה לא כאן.




































חיפוש מידע

כניסת חברים