יעקב אשר ז"ל

 אשר, בן עובדיה ושמעה, נולד ביום כ"ב בתמוז תשי"ז (21.7.1957) במושב בקוע. למד וסיים את לימודיו בבית הספר היסודי האזורי שבצלפון ואת בית הספר התיכון 'עליה' שבפתח תקוה. בחופשות הקיץ הדריך בקייטנת הילדים במושב ועבד בעבודות שונות בחקלאות. הוא ראה את עתידו במושב כבן ממשיך ועל כן התמיד ברכישת ידע וניסיון בכל ענפי החקלאות.
אשר היה בחור טוב לב, צעיר ברוחו, אופטימי וחייכן, מאוד חברותי ואהוב על כולם.
אשר גויס לצה"ל בנובמבר 1975 והוצב לחיל החימוש. הוא נחשב לבעל מקצוע מעולה. חייל מסור ובעל משמעת עצמית, וכשביקש להתגייס לצבא קבע המליץ עליו מפקדו בכל לבו. בשנת 1978 נשא אשר לאישה את חנה, אך הוא לא זכה לראות את בתו, אשרת - שנולדה אחרי מותו ונקראת על שם אביה ז"ל. אשר נפל בעת מילוי תפקידו ביום ג' באייר תשל"ט (30.4.1979), לאחר שהתייסר במשך חודשיים, מחוסר הכרה, בבית החולים. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל שבירושלים. השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אחים ואחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "אשר היה חייל מסור ונאמן, אשר ידע לתת את כל מאודו לתפקידו ואת כל אשר לו - לזולתו. מפקדיו וחייליו אהבוהו והוקירו את תכונותיו היפות ואת תרומתו לצבא ולמדינה".
המשפחה הנציחה את זכרו בחוברת 'הלכות מועדי ישראל', ובין הדברים לעילוי נשמתו נאמר: "הליכותיך כה נעימות היו, עד שהן טבועות ונטועות בתוכנו לנצח". כן הוקמה ספרייה תורנית על שמו בבית הכנסת במושב.