גיל
בן 33 במותו
מלחמה:
בשגרה
תאריך עברי:
יד אייר תשסה
תאריך לועזי:
22/05/2005
שלמה, בן טרזה ויוסף (ז"ל) נולד ביום כ"ט תמוז התשל"ב (11.7.1972) בעיר "בואנוס איירס" בירת ארגנטינה. אח לבת-שבע, נירה, דבורה ויהודית, ודוד ל-7 אחיינים ש-2 מהם לא הכיר.
שלמה גדל והתחנך בארגנטינה עד גיל 10 שם למד במסגרות יהודיות בבתי הספר "חיים וייצמן" ו"שלום עליכם".
שלמה עלה ארצה עם משפחתו בחודש יוני 1983 והתגוררו בעיר אשדוד. 5 שנים לאחר עליית המשפחה ארצה נפטר האב יוסף באופן טרגי מהתקף לב.
עם עלייתו ארצה המשיך שלמה את לימודיו בבתי הספר באשדוד: יסודי - בי"ס צמח א', השכלה תיכונית - במקיף ה' במגמת מכשור ובקרה. שלמה סיים את השכלתו התיכונית בהצלחה והמשיך ללימודי עתודה י"ג במכללת חיל החימוש בבה"ד 20.
האחות בת-שבע מספרת על תקופת נערותו של שלמה האח: "שלמה היה בחור אהוד, בעל חוש הומור ייחודי שהוערץ תמיד ע"י חבריו ומוריו ללימודים, אהב לגלוש בים ולשחק כדורגל ולעיתים על חשבון הלימודים. עוד מגיל קטן יצר השראת ביטחון ומנהיגות בקרב הסובבים אותו. עוד מספרת אחותו, כי בצעירותו השתתף שלמה במספר תחרויות אתלטיקה קלה והגיע למספר הישגים בתחום זה".
כנער העריץ שלמה מכל את קבוצת הכדורגל "BOCA " מארגנטינה.
שלמה התגייס בחודש ינואר 1991 ושובץ לחיל החימוש. בשנת 1992 המשיך למסלול קצונה בחיל. כקצין חימוש ביצע מגוון תפקידי שטח במסלול הליבה של חיל החימוש, בהם ממח"ג 450, קח"ש גד' 196, מ"פ אחזקה בבי"ס לתותחנות שדה בשיבטה וקח"ש חטמ"ר עציון בגזרת בית לחם בתקופת לחימה אינטנסיבית באיו"ש.
שלמה זכה להערכה רבה ולהצטיינות מקרב מפקדיו ביחידות השונות.
במהלך שירות הקבע פגש שלמה את סופי והם נישאו בשנת 1996. בהמשך השניים קבעו את ביתם בעיר שדרות. בחודש אפריל 1999 נולדה בתם הבכורה יובל. 3.5 שנים לאחר מכן, בחודש אוקטובר 2002 נולדה בתם שחר.
אשתו סופי מספרת על שלמה כבעל וכאב: "שלמה היה אדם ששני דברים בעולם היו בראש מעייניו בהם הוא דבק ומהם שאב את כל כוחותיו: האחד זה חיי המשפחה, תפקידו כאב וכבעל מסור; השני זו המערכת הצבאית.
שלמה מאוד אהב את מה שעשה בחיים פעל תמיד במסירות ובאהבה. היה בן לתפארת למשפחה, מסור, אוהב ונאמן. בצבא היה שלמה קצין מצטיין והיה משקיע בתפקידיו ימים ולילות. עם כל זאת היה מאוד מעורב במה שקורה בבית ובגידול הבנות, למרות העובדה שלא התאפשר לו להיות איתנו הרבה מכורח הנסיבות. במעט הזמן שהיה איתנו היה מאוד עוזר תומך ומעניק לחיי המשפחה, אהב את בנותיו ודאג להן מעבר לכל דמיון אפשרי. שלמה רצה להספיק כ"כ הרבה במעט הזמן שהיה לו איתנו, להיות עם הבנות, לשחק ולפנק אותן ולשמש לי כבעל אוהב תומך ומפנק, היה כל כך גאה במה שיש לו ודאג תמיד שכולם יראו את זה.
שלמה היה בשבילי הנפש התאומה וכשהלך פשוט ליבי נחצה לשניים. הוא היה אב לתפארת אוהב,מסור מעריך,תומך ומפנק. שלמה היה בעל, אב אח בן וחתן מדהים,כך אדאג שיזכרו אותו. תמיד דאג שאחייך, אך מהרגע שנפטר, אותו חיוך לא ישוב עוד לעולם, לא לי, לא לבנותיו, לא לאימו, לא לאחיותיו, לא למשפחתי ולא להוריי. שלמה היה להוריי כבן, הם כואבים את הכאב כאילו שכלו את בנם.
שלמה היה אדם מיוחד מאוד,אני בטוחה שאין הרבה כמוהו. לכל מקום אליו הגיע אהבו אותו, תמיד אהב לעזור ולתמוך, הבריות תמיד כיבדו אותו ודיברו עליו רק שבחים.
שלמה היה בשבילי בעל אח וחבר וביום אחד איבדתי את הכל,קשה לי לתאר את המשך החיים בלעדיו, היינו יחד לתקופה של כשליש מחיינו, אלו היו 11 שנים מדהימות של אהבה אושר וכבוד. הקמנו בית לתפארת בשדרות ושני בנות מדהימות, תמיד היה שלמה גאה בתוצר ושאף ליותר.
קשה לתאר את הגעגועים שלי אליו. הוא כל כך חסר לי שאין יום שעובר מבלי שאני יחשוב עליו ועל כל החוויות שעברנו יחד. אני עדיין חושבת שזה פשוט חלום וכשאני יתעורר הכול יחזור על מקומו בשלום. אך המציאות חזקה יותר מכל דמיון. הוא פשוט לא יחזור אלינו לעולם".
בקיץ 2002 עם סיום תפקידו כקח"ש חטמ"ר עציון יצא שלמה ללימודים אקדמאים מטעם הצבא, שלמה סיים בהצלחה לימודי תואר ראשון B.A. ב"לוגיסטיקה" במכללת ספיר בשדרות.
בתפקידו האחרון כקצין חימוש שירת כמפקד מרכז אחזקה באוגדת שריון 380 בדרום. שלמה פיקד על כ-80 נגדים וחיילים. יעידו פקודיו כמה מיוחד היה בדאגתו להם בחיבה שהרעיף עליהם ובעזרה הרבה שקיבלו לאורך כל הדרך בהיבט האישי והמקצועי.
שלמה הוביל בהצלחה פרויקט אוגדתי אשר כלל בנייה ויישום תכנית טיפול לחיילי אוכלוסיות מיוחדות, גם בפרוייקט זה שהיה בנוסף על תפקידו זכה שלמה להערכה רבה מצד מפקדיו.
ביום י"ד באייר תשס"ה (22.5.2005) נפל שלמה בעת מילוי תפקידו. הוא נפטר 8 ימים לפני יום ההולדת ה-30 של סופי אישתו. שלמה נטמן בחלקה הצבאית בבית העלמין בעיר אשדוד, הותיר אחריו אישה ושתי בנות, אם וארבע אחיות.
"שלמה, אתה שייך לקבוצה קטנה אך מובחרת של אנשים אשר נתנו ונותנים את חייהם למען המדינה, החבה להם את עצם קיומה".
יהי זכרך ברוך