סיפורם של משרתי יחש"מ 653 בשנים 1998 - 2001

מאת:

תאריך עלייה לאתר: 19/08/2020

תאריך האירוע: 2001-01-01

מספר צפיות: 693

סיפורה של קהילה

מפקד יחש"ם 653 תא"ל שחר קדישאי  החל את הקריירה הצבאית שלו בתחילת שנות ה-80. הוא התגייס לצה"ל במסגרת העתודה הטכנולוגית כהנדסאי תעשיה וניהול. לאחר מספר תפקידים, השתחרר מצה"ל לאחר מלחמת שלום הגליל. מספר שנים לאחר מכן הוא חזר לשירות מלא רוח התלהבות ומילא תפקידים בכירים מאוד במספר בסיסים. בגיל 40, מונה למפקד יחש"ם דרום.

תא"ל שחר קדשאי, נכנס לתפקידו בעידן רה הארגון שבוצע בצה"ל בכלל וביחש"ם בפרט. תהליך רה הארגון ביחש"ם הינו נגזרת ישירה לתהליכי ההתייעלות וההצטמצמות של צה"ל . חלק ניכר מתפקידו כמפקד היחש"ם, היה גיבוש השינויים שהיחש"ם עתיד לעבור בשנים הקרובות.

בשונה מתהליכי התייעלות רגילים, תהליך רה הארגון מתייחס לטווח זמן ארוך של חמש ועשר שנים ואולי אפילו יותר. לצורך כך גובשו צוותי משימה אסטרטגיים אשר בוחנים ומגבשים

תהליכים ודפוסי פעולה לגבי תשעה נושאים  מרכזיים , שאותרו כראויים לבחינה ושינוי לטווח הקצר והארוך. התשעה הם:

1. התאמת כוח  אדם למסגרת השרות ביחש"ם ומקצועו.
2. אחריות משימתית כוללת.
3. התאמת  מבנה וארגון היחש"ם.
4. ניהול ובקרת משאבים ותשתית.
5. תכנון כוח אדם ופיתוחו  בראיית הצרכים בטווח הארוך.
6. פיתוח תפיסת תפקיד דרג  הביניים.
7. פיתוח דרכי פעולה ויוזמות למתן שרות.
8. הגדרת מנגנוני תגמול ותמרוץ.
9. יצירת תרבות ארגונית מתקדמת תוך שיפור יעילות.

אחד מהנושאים שליוו את תהליך רה הארגון הינו מיזוג יחש"ם הערבה  תחת פיקודו של יחש"ם דרום, כאשר התהליך הזה מכוון למימוש האסטרטגיה כפי שגובשה בצה"ל ובאט"ל.

במהלך זה צומצמו פלוגות ואוחדו תשתיות אחזקה תחת מפקדת היחש"ם, כאשר כל פלוגה חוזקה אורגנה למימוש אחריותה בגזרת אחזקה רחבה יותר.

יחש"ם הערבה

יחש"ם הערבה הוקם בשנת 1969 כחלק מהפקת לקחי החימוש ממלחמת ששת הימים .

בתחילת הקמתו הוכפפו שתי הפלוגות (רכב ב' והרק"ם ) ברפידים תחת פיקודו של הגש"ח. שתי פלוגות אלה, שלימים הוסב שמן לפלוגה ב' ו-ה' בהתאמה, שימשו את הגרעין הבסיסי סביבו הוקם וגובש מבנה הגש"ח .

מעתה מבנה הגש"ח הוא: 4 פלוגות הפרוסות בעורף הכוחות הלוחמים –פלוגות אלה שמשו כגרעין מוצק ועצם מיקומן קיצר את טווח הנגישות לצל"מ פגוע או בלתי תקין .

הפלוגות החלו בשיגור צוותים ניידים לביצוע התיקונים ביחידות ובתוך שטחי הלחימה .

בשיטה זו קוצר משך התיקון וכפועל יוצא , רמת כשירות היחידות הלכה וגבהה.

במהלך חודש ספטמבר 1969, ולאחר שהסתבר כי עדיין קיימות "פריצות" במתן שרותי אחזקה מהירים ויעילים , הוחלט על הקמת שתי פלוגות נוספות שמיקומן בסמיכות לכוחות הלוחמים ועל צירי הכניסה  המובילים לעבר התעלה .

במשך כל שנות קיומו, יחש"ם הערבה לוקח חלק פעיל כמו כל יחידה הנמצאת במרחב – מלחמות, אימונים, תוכניות עבודה, שינויים ארגוניים ושינוי מקום.

הרבה מדפוסי היחש"ם הקדמי ותורת חיל חימוש, יסודם מיחש"ם הערבה.

הניסיון שצבר היחש"ם במשך שנות קיומו נרכש בדרך ארוכה של פעילות והווה יסוד לדפוסי פעולה ותורת חיל החימוש .

מההכרזה על הקמתו בשנת 1969, מלחמת ההתשה, הקמת האוגדה הסדירה בסיני, מלחמת יום הכיפורים, הפריסה בסיני, והדילוג לקציעות בשנת 1980.

עם תחילת מלחמת של"ג הועברו חלק מהסדנאות לרמת הגולן וללבנון, והוחזרו בסופה למקום הנוכחי- חיון.

כמו כן נקלטו סדנאות מהיחש"ם העורפי הממוקמות כיום בעין יהב ובאילת.

בשנת 1978 נחתם הסכם שלום היסטורי עם מצרים, כל הארץ נרעשה מגודל המאורע- פעמוני השלום סוף סוף נשמעים באזור מוכה המלחמות והשכול.

במסגרת הסכם השלום שנחתם נסוג צה"ל מסיני ואיתו פלוגות יחש"ם הערבה.

ביחש"ם הערבה לעומת זאת המשיכו הפלוגות בפעילות אינטנסיבית לשם שמירה על תקינותם של הכלים.

שם חששו מהונאה- שמא מדובר בתרגיל מצרי הנועד לרפות את ידיה של ישראל וליצור בה שאננות לשם הפתעתה במלחמה.

תרגילים אוגדתיים (של אוגדת סיני) רחבי היקף, נערכו בתדירות גבוהה. היחש"ם על כלל פלוגותיו לקח חלק חשוב מאוד במהלכו חיילי היחש"ם עבדו ללא הרף במשך 24 שעות ותקנו את כלי הרכב שהתקלקלו במהלך התרגיל.

בכל התרגילים שהתקיימו זכה היחש"ם להערכה ולהוקרה על פעילותו ותרומתו להצלחת התרגיל

עם נסיגת צה"ל מסיני וקליטת הפלוגות הקדמיות למרחב חיון, לצד תנופת הבניה וההתעצמות של המחנה , התייצב המבנה הארגוני של היחש"ם שכלל  כעת 6 פלוגות במרחב הפרוסות עפ"י  הפירוט הבא:

1.מחנה חיון- 4 פלוגות :פלוגת הרכב , פלוגת הרק"ם ,הפלוגה הייעודית ומפקדת היחש"ם.

2. עין יהב: פלוגה אחת למתן שירותי חימוש לצפון הנגב ולערבה.

3.אילת- פלוגה אחת למתן שירותי אחזקה לחלק הדרומי של הנגב.

כינוס פלוגות קדמיות למחנה חיון

הרחבת מחנה חיון ומיסודו כיחש"ם קידמי

היחש"ם בהיותו יחש"ם קדמי, היה אחראי למתן שירותי חימוש לכל היחידות לאורך הגבול בין ישראל , מצרים וירדן. בגזרה היו מצויים כלי רכב רבים אשר ביצעו סיורים שגרתיים לאורך  גדר הגבול. כל כלי רכב שייעודו סיור , תוקן מיידית עם הגיעו ליחש"ם. כל טנק שנזקק לתיקון – תוקן תוך 48 שעות . מהיחש"ם נשלחו צוותים, במשך כל שעות היום, ותיקנו את הטנק מיידית . כל התיקונים בטנקים (כולל טיפולי ב') בוצעו ביחידות האם, למעט טיפולים תקופתיים אשר בוצעו ע"י היחשמים העורפיים. שיפור רמת השירות ליחידות זכה להערכה ולהוקרה ע"י היחידות במרחב וע"י אלוף פיקוד הדרום.

תהליך הרה ארגון גרר אחריו תופעה מדאיגה של כיוון היחש"ם כ-" גוף שפועל למען עמידה בתכנית העבודה".  על מנת להילחם בתופעה זו הוגדר ערך מרכזי שעוצב כראשון במעלה- והוא  היחש"ם כיחידה צבאית". המשמעות העיקרית הנובעת מהגדרה זו הינה הצבת ערכי השרות, הפרט והיחידה במדרגת העשייה והתייחסות שמעבר לכל נושא ותחום פעילות אחר ביחש"ם .

מרגע הגעתו ליחש"ם ,הוא פועל ללא לאות לטובת שינוי המערך הארגוני. מדובר בתהליך שלמעשה עובר בכל בסיס צבאי כמוכנות לשנות ה-2000. וכפי שצוטט בכתבה על תהליך רה הארגון "אין פה מעשה קוסמות, אלא עבודה יסודית ומקיפה,עליה שוקדים כל המטה הבכיר ביחש"ם".

  רע"ן הפעלה בתקופתו של אל"ם שחר קדישאי: אל"ם יורם נחמן 2000-2001