מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 28/06/2023

תאריך האירוע:

מספר צפיות: 313

קבלת אות גיבור ישראל - איפה ממי מתי

 סיפור שירותי

1. התגייסתי 3.8 1971
2. אני חושב שעשיתי שיא גינס בקורסים והשתלמויות בבה"ד 20. קודם .באתי מבית ספר בישוב חב"ד .למדתי מכניקה ואוטומציה  ולאחר מכן התגייסתי לצה"ל. כבר בבית ספר למדנו לרתך. חשמאלי .ואוטוגני.
3. במילואים הייתי אחרי השתלמויות למחלקת החימוש של הגדוד כל פעם הצטרפתי וסייעתי במקצוע אתר.
4. הקורסים שעברתי בבה"ד 20
   1.  מכונאי רכב
   2. השתלמות   באל עריש
   3. מכונאי שרמן
   4. חשמלאי מנועי קמינס דגם vT8 bI
   5.  מכונאי רוכב מנוע גי אם סי
   6. מכנאי קטרפילר  די 7
   7. קורס סמלים טכניים
5. השתלמויות  בבה"ד 20
   1. חמש רועם
   2. חשמלאי נגמש אם 113 
6. בגדוד קראו לי חוליה טכנית

מלחמת יום כיפור

הייתי חימושניק לבד על שתי סוללות בקו. ושאר החימושניקים היו במפקדה.
בשנת 1972 הייתי מפקד חולית חימוש כשאני בסדיר ויש אנשי קבע .המגד לא רצה אותם היו עושים הרבה פשלות.
 צריך להוסיף את הסיפור

    1 מלחמת יום כיפור סיפור שלי איך הבאתי שתי סוללות לקו ,

         2      וסיפור של הטנק שנישרף 818713

         3      סיפר של חילוץ תומ"ת מציר חביבה

מלחמת יום כיפור, יש נושאים שאתם לא יודעים או שלא היה מי שיספר, ויש סיפורים שהחביאו אותם ואחרים לקחו את התהילה,

הקדמה

אני הייתי מפקד חוליה טכנית ( חימושניק בחיל תותחנים, ילד מאומץ) בגדוד 403 תומתי"ם מסוג הרועם" שבסוף המלחמה הקצינים המליצו עלי לצל"ש המג"ד רמי זיו אמר שהוא לא חייל שלנו,

אז המפקדים אמרו אם אני לא מקבל צל"ש אז אף אחד לא יקבל וכך היה. אני  הייתי המפקד של חולי הטכנית רק"מ עם שלב 10 ,מקצועות, מסגר ,מכונאי רכב ,מכונאי למנועיי קמינס שרמן, חמש סולתם, כאשר היו עוד אנשי קבע בגדוד המג"ד עמי כהן הקודם מינה אותי למפקד חוליה הטכנית , ואנשי הקבע היו בשביתה איטלקית , אני הייתי בסדיר שנתיים ושלושה חודשים

הגדוד 403 ישב ברפידים ליד שדה התעופה ,היינו בעורפית אימונים וחוזרים לקו , ערב יום כיפור ולמחרת בבוקר היינו הרפידים ,

שבוע לפני המלחמה הינו באימון בשטח ליד הבלוקדה ,והאימון היה ללא השבתת כלי ,כל התומתי"ם בתנועה, מחצית מהזמן אני בקשר עם אני החימוש, כל הפסקה היו עולים לתומתי"ם ובודקים ומתדרכים את הנהגים איך לנסוע ,בעיקר איך להחליף הילוכים ולא לשרוף מצמדים (קלצ'ים) בהפסקת צוהריים  החימושניקים היו אוכלים לפני הצוותים ,וכשהתומתי"ם מגיעים היו עולים לבדוק שהכול בסדר ומרווח קלץ' ,

את כל החימושניקים רק"מ לימדתי לבדוק מרווח קלץ' ומרווח אטימה בסדן ,אלה היו הבעיות העיקריות להשבתה,

האימון היה מוצלח הסמג"ד אורי אורן אמר בסוף האימון שהוא עוד לא ראה אימן בלי תומ"ת תקוע או מושבת.

מתחילים לכיוון המלחמה

ביום שלישי לפני המלחמה מודיעם לנו שיש כוננות ג' בצה"ל,

היום רביעי בשעות הבוקר בערך בשעה 10 ,מודיעים לגדוד מיד להתקפל ולחזור למכלאות ולהתכונן למלחמה לשטוף את התומתי"ם ולעשות טיפולים חמישי בצהריים מסדר הכול מוכן ,

וכמון אנחנו החימושניקים לעבודה כל כלי שטוף בודקים את הכול ,נתתי הוראה למפקדי הצוותים לפרק את טבעות האטימה לנקות את התעלה (מפתח אלן 5 )ולהמתין שחמש ירכב חזרה 4 אלפיות ,

הטבעות האטימה זה הטורפה בירי ,בזמן ירי הפיח מתאסף מבפנים ודוחף את טבעת האטימה קדימה ותותח תפוס, לימדתי את מפקדי התומתי"ם לבדוק מרווח עם מד מרווח ולחזק את טבעת האטימה ,טבעת האטימה הייתה מתכת מצופה פלטינה ,

יום שישי עוד עבדנו על הדברים האחרונים ,והכנו את הרכב (הקומנדקר) ואת הנגררת עם חלקי חילוף ,ובנוסף תא טלפון של התומ"ת  לכל אחד שמתי עוד כצ'ט חלקי חילוף ,מה שבטוח בטוח ,אפילו באחד התומתי"ם הכנסתי משאבת הזרקה שרק אני ידעתי להחליף, זה דרג ב' ,

יום שישי בערב המג"ד מודיע כל הציוד על התומתי"ם כולל קיטבקים להוריד מזרנים ולישון בחדרים,

שבת בבוקר בשעה 6 קולם ערים מסתובבים סביב עצמם ולא יודעים מה יהיה ,המג"ד קורא לי קח קצין ולך לאוגדה ברפידים תבקש מובילי טנקים ,אני רוצה להית קרוב לשטח ששם אנחנו צריכים להיות במקרה מלחמה, זה ארבע קילומטרים הגעתי לאוגדה אמרתי לקצין שאיתי קודם כל נלך לחניון של המובילים נראה מה יש שם ,אין אפילו מוביל אחד ,בכל זאת נכנסתי לקצין תחזוקה של האגד וגם של האוגדה אמרתי שהמג"ד ביקש מובילי טנקים ,קצין התחזוקה אמר אתמול בערב חילקנו את הכול , ובנוסף יש הוראה ממפקד האוגדה שאף אחד לא זז ממקומו,

חזרנו ברכב (בקומנדקר) וראיתי מסביב לאוגדה מאות טנקים ונגמשים וחיילים ישנים על מיטות מתקפלות וישנים ,ואצלנו כולם על גלגלים, אמרתי לקצין שבא איתי זה עולם של מטומטמים אם תהיה מלחמה כולם עם המכנסיים למתה ,

חזרתי למג"ד נכנסתי לבד ללשכה ישבתי מול מהמג"ד , הוא לא נראה טוב ,סיפרתי לו שאין מובילים ולא יהיו מובילים באוגדה ,

המג"ד חושב ואמר לי מה עושים (לא אמרתי לו שיש פקודה שאף אחד לו זז ממקומו) אמרתי למג"ד אתה משובץ להיות בציר חת"ם מהצומת עד מתחם הברגה במקרה שתהיה מלחמה אנחנו צריכים להפגיז את תעלת סואץ ,שהמצרים לא יעברו. ולא יגיעו לטסה עכשיו השטח ריק

ומה אתך אנחנו גדוד 403 ארטילריה פה 70 ק"מ המתעלת סואץ ואין מי שייקח אותנו במקרה מלחמה לקו ,ואם היו מובילים  ,המובילים ייקחו קודם כול את הטנקים ואותו בסוף, ואנחנו נשאר פה,

אז המג"ד שאל מה עושים ,אמרתי למג"ד מותר לך לעשות פריסה לתרגול ,אני לוקח שתי סוללות עד טסה נרווח 60 קילומטר ונשאר עוד עשרה קילומטרים ואנחנו יורים,

המג"ד שאל איך אתה עושה את זה ,אמרתי לו שני קצינים זוטרים אחד לכל סוללה  קעתי"ם קצין עמדת סוללה ,שהם יודעים לכוון את התותחים למטרה ,אנחנו נוסעים לצד השחור /הכביש עד לפני טסה ,עוצרים עד שכולם הגיעו ויורדים לעמק צפונית לטסה זה כשני קילומטרים ממחנה טסה ,חולית החימוש סוגר את השיירה אחרון

אם משהו נתקע שיעצור החימוש בסוף יטפל בו, ואני נוסע עם התומ"ת הראשון כשכולם יגיעו נרד צפונה לעמק צפונית לטסה ,נפרוס רשתות ונמתין ,המג"ד אמר לי טוב קח פקודה השעה 8:00 תודיע שבשעה 9:00 יוצאים לדרך ,כולם מסודרים אמרתי לפני היציאה לכולם לכבות את מכשירי הקשר ,האויב מאזין ,וגם צהל מאזין אני לא רוצה שמשהו ידע היכן אנחנו ,(וגם לא באוגדה, ידעתי את הפקודה של מפקד האוגדה שאף אחד לא זז ממקומו )אמרתי בליבי כולם כאן פסיכים, לא מתכוננים למלחמה שעננים פחד, 11:30 אנחנו עם רשתות שתי קילומטרים ממפקדת טסה ,ולא פתחנו את מכשירי הקשר, אנחנו נחים מתחת לרשתות ההסוואה ,והסמג"ד מגיע בשעה 12:00 בהול אפה אתם מצאתי אתכם ,אמר לנו הכל בסדר ואני הולך להביא את משאיות התחמושת ,ואמר לא לירות על מטוסיי האויב לא תפגעו ותחטפו לשכב על הריצפה תהיו כמו דמים , 12,30 הסמג"ד זז

בשעה 14:00 חמש דקות קודם, מטוסים מצריים מגיחים מפציצים את טסה ואת מכליות הדלק של גדוד 184 שהיה מערבית לטסה  ,אנחנו רואים העשן היה לגבהים קילומטרים, ,כשחזרו מטוסים המצריים מיגים ,ומטוס אחד שלנו מירז' רודף אחריהם, יצאנו מהעמק של טסה ועשינו סיבוב מסביב לטסה להגיע לכביש ראים את טסה הבוערת יותר מדויק האש מגדוד 184 והעשן מכסה את מתחם טסה ואני  מצלם תמונות במהלך הסיבוב מחלטים שאנחנו יורדים לקו לעמדות שלנו ,יש בזנתי"ם ברזלי זווית ועליהם יש מספרים ,הם עמדות ועליהם נ"צ נקודת ציון על המפה ,14:30 אנחנו בדרך  15:30 סוללה ראשונה כבר יורים עוד רבע שעה עוד שלושה תומתי"ם יורים ,בזמן שאנחנו התחלנו לנועה אני מצלם את האש עם הרקע של מתחם של טסה וממשיך מכל הכוונים ,בפיל שקופיות צבעוני שלפיל הזה יש יותר רזולוציה ,ומתוך זה עשים תמונות צבעוניות ,

 עכשיו צריך ראיות שהינו בטסה עם פרוץ המלחמה בשעה  14:00  למה כי באגד חושבי שאנחנו יצאני לדרך בשעה 11:00 עם פרוץ המלחמה ?, בסרטון של גדוד 79 חרמ"ש סרטון ושמו "כעוף החול" נמצא ביו -טיוב עורך הסרט ,עפר דרורי ,בסרטן מדבר יעקב דרורי

כשמגיעים לטסה רועים את העשן של גדוד 184 הם לקחו קרטון וצירו עליו את האש בשחור לבן ,התמונות אצלי את התמונות הצבעוניות , , יש לי הרבה תמונות טוב אנחנו יודים מטסה אחד התומתי"ם נתקע , אני חובר עליו והשאר התומתי"ם נוסעים לתומ"ת התקוע, ידית ההיגוי הימני לא מתפקד ,נישבר להיגוי המוט מחבר, בין הידית לציר ההיגוי  קוראים לו שטנגה ,לא היססתי הרבה פירקתי את המוט ההיגוי, מה עושים המוט המרכזית של היגוי עובר בצידו הימני של הנהג יש לו שתי אומים גדולים חיזקתי את האומים נגדי שמתי עליו מפתח שוודי ובדקתי שזה עובד ,אמרתי לאנשי לצוות עכשיו אני הנהג ,כולם לובשים שחפ"ץ וקסדה כל אחד מחזיק באיזה פינה  ,נסעתי עליתי על הכביש , אני יודעה שכול הדרך לכיוון התעלה ירידה ירודה התחלתי לתת תנופה שחררתי את ידית ההילוכים והתומ"ת מתחיל לטס ,כוח התמדה והמשקל של 40 טון דוחף את התומ"ת למהירות ש ל 80  קמ"ש כשראיתי את הצומת מרחוק התחלתי להוריד מהירות ואני רואה שהמהירות לא יורדת מהר לאט לאט  לא יכולתי לעצור בצומת ,כשהגעתי לצומת משכתי את הידית הימנית במכה עשיתי בצומת שתי סיבובים ,תוך כדאי הסיבוב השני ראיתי את הכביש שאני צריך להיכנס בו ,שחררתי את שתי הידיות ,ואני בכביש הנכון עצרתי את התומ"ת וירדנו מהתומ"ת לאפס את הראש לכולם ,ונתתי לנהג התומ"ת לנהוג עם מפתח השוודי, עוד לפני הנסיע   אני רואה שתי חיילים הולכים בדרך מכיוון מערב מכיוון התעלת סואץ ,ואחד מהם מהמושב שלי, אני שואל את החיילים מה אתם עושים פה הם מספרים שהם מחיל הנדסה עבדו בהנחת מקשים וכאשר ראו את ההפגזות, הם השאירו את כל הציוד בשטח כולל את הנשקים כמה שפחות משקל שיהיה עליהם והתחילו ללכת מזרחה ,הדלקתי את מכשיר הקשר והתקשרתי לגדוד שיבוא לקחת את שני החיילים ,המשכנו עוד כמה קילומטרים ואני רואה מרחוק טנק מג"ח פטון וצריח הפוך ועוד יוצא ממנו עשן צילמתי וכשהתקרבנו צילמתי שוב רואים את מס' הטנק 818713 צ ,המשכנו לסוללה הפסדנו רבע שעה שהשבע תומתי"ם הגיעו לפנינו והם כבר יורים ,ו 8 תומתי"ם תותחים 155 מ"מ 43 קילוגרם כל פגז יורים על תעלת סואץ מכיוון שלא היה מודיעין ולא היה צריך ,יירו פגזים על תעלת סואץ ,פזר גשש ,(מה זה אומר לוקחים את נקודת ציון וכל פגז כמה מעלות לצד שמול ,לצד ימין ,למעלה ולמתה  ,כך מכסים יותר שטח ,גם על הארמיה השלישית קיבלנו פקודה קחו נ.צ. וירים , כך שכל נקודה תחטוף רסיסים ובנוסף חלק עם מרעום רסיק אוור שהוא מתפוצץ בעשר מטרים מהקרקע ,

ראש אמן "אלי זעירה" כתב אגף מודיעין שגדוד 403 עם פרוץ המלחמה היה ברפידים בתחילת תנועה ,ו מפקד האגד כתה שגדוד 403 ירה ראשון

אז אפה נעלמו כ 60 70 קילומטרים ,

אני עשיתי תחקיר של מי הטנק שצילמתי ,1 מקחש"ר לא יודעים של מי הטנק הזה אבל הוא יצא מכלל שימוש 2, ענף נעדרים מס הטנק מופיע ולא כתוב כלום 3 לטרון מורשת חיל שריון לא יודעים של מי הטנק הזה נתתי תמונה למפקד חטיבה 14 אמנון רשף את התמונה תבדוק של מי הטנק הזה ,הוא נתן את התמונה לפקידה תבדקי הכנסתי את התמונה לאינטרנט ושאלתי של מי הטנק הזה ,מלטרון כעסו עלי למה פרסמתי את התמונה  שאף אחד עוד לא יודע של מי הטנק הזה, לאחר חושיים מתקשר אתי חייל מארצות הברית אלי מדר ואומר אני הנהג של הטנק שבתמונה אני גר בבאר שבע בשכונת רמות ,אני חוזר בעוד חודשיים ,אבל אני ייתן לך מס' פלפון של פופר יש לו את השבצ"ק זה שיבוץ קרבי כל חייל שנכנס לקרב או למשימה מבצעית צריך לרשום, מי נסע עם הרכב או טנק ,שידעו היכן כל אחד, פופר שלח לי את השבצ"ק ואני רואה את מס' הטנק וגם את שם הנהג  אלי מדר ,ועוד שמות שקיבלו צל"ש מצאתי של מי הטנק ,עברו חודשיים סיכמנו פגישה הגעתי אליו עם צלם ועשינו הסרטה על העדות שלו , זה מזמן לא זוכר כמה שנים וכשאני מדבר עם אלי מדר ומזכיר לו מה שהוא אמר הוא לא זוכר, כולנו עברנו מלחמה קשה ,לא היינו שחקנים בסרט ,יש עוד טנק מהמלחמה שנעלם יש לי סברות היכן יכול להיות הטנק זה לא מעניין את אף אחד,

מצורף תמונות של הטנק יש תמונות של טסה בוערת

לסיכום כשפרצה המלחמה, אני ברפידים ומתחיל לנועה, או שאני כבר בקו , וכול הברבורים של מפקד האגד עם פרוץ המלחמה ,הוא מבקש ממפקד האוגדה ,ומפקד האוגדה מבקש מאלוף פיקוד דרום , גורודיש ,אישור שגדוד 403 יתחיל בתנועה ומפקד פיקוד דרום לא נתן אישור לתנועה ,חבל על כול הברבורים,  אני עם שתי סוללות כבר בדרך והמג"ד שלנו רמי זיו כבר בשעה 12:00 נעלם מהגדוד הוא הלך להיות מס"ח בחטיבה 401 ,והמגד בכלל לא ביקש ממפקד האגד מובילים המג"ד ידע היכן אני ,ובסוף מי הציל את גזרה המרכזית ?  לא רוצים לדעת !  שזה היה חייל מחיל החימוש , את הסיפור שלי כבר התפרסם בחטיב 401  שהמג"ד שלנו רמי זיו היה שם מס"ח, קצין החימוש של החטיבה קפלן ,אמר רק על זה מגיע לו צל"ש  מצד שני המג"ד רמי זיו אמר שחייל הוא מחיל החימוש שהם יטפלו בו, על רקע זה הקצינים בגדוד  אמרו למגד אם וויס לא מקבל צל"ש אז אף אחד לא יקבל וכך זה ניגמר ,

יש עוד סיפור  צוות שנשאר בשטח בציר חביבה, הסוללה נסוגה כעשרה קילומטר כאשר המצרים חצו את תעלת סואץ  ,ובסוף הנסיגה המסו"ל רואה שחסר לו תומ"ת 

נשאר בשטח ,בציר חביבה ,המסו"ל מתקשר לסמג"ד לדווח לו ,במקרה הסמג"ד היה בסוללה שהייתי בו , הסמג"ד אומר לי מה אתה אומר , אני עניתי לו "תראה את העניין סגור", (אני מנסה לשחזר זה לא אדם נורמאלי אני להיכנס לשטח אויב זה מסוכן ) טוב קראתי לאיזה נהג ואמרתי לו צריך ללכת דחוף לאיזה מקום , לקחנו את ארגז הכלים שלי ,ואמרתי לנהג סה מהר אני יכוון אותך נסענו על ציר חתם ירידה ואחר כך שמאלה לציר חביבה ,הצירים שיורדים מציר חתם משני הצדדים בנו סוללות אפר בגובה שלוש מטרים, הגעתי לתומ"ת הוא נוטה על צידו, הנהג לפני שבאתי סיפר לי שהמצמד מחליק ,עליתי לתומ"ת מברג ומפתח 10 ,שחררתי את האצבעות המצמד ,שיהיה מרווח בין המסב המצמד לאצבעות המצמד, עליתי לתא הנהג ועליתי על הכביש ,ירדתי אמרתי לנהג הקומנדקר תראה שם כצ'ט' רחוק יש טנקים אפורים אלה טנקים מצריים הנהג קפץ על הקומנדקר ונאלם ,עליתי לתומ"ת ונהגתי את התומ"ת והדרך מתחילה בעליה יצאתי כ5 קילומטרים הגעתי לציר חתם לקחתי ימינה והעליה ממשיכה הגענו למקום שבצד שמואל שלנו נחל עמוק כעשרה מורים ורוחב כ 30 מטרים ,והתומ"ת לא יכול לעלות ,אבל אני חשוף ירדתי ברברס ונצמדתי לגבעה יותר גבוהה מהתומ"ת ,ודיווחתי למבצעית אין קול ואין עונה ,ואני כשעה ואין תשובה שיודעים מאתנו ,התחלתי לצעוק על קולם אנחנו שעתיים וכלום בשעה חמש פלוס קצין החימוש מתקשר שואל אותי היכן אתם ,אמרתי לו זה פשוט מאוד תסתכל במפה על הנחל שממשיך לכיוון ציר חבבה ,אנחנו בחיבור של ציר חתם עם הנחל ,קצין החימוש הגיעה ,אנחנו היינו בתומ"ת  וקצין החימוש לא רצה להשתמש במכשיר הקשר עלה אלנו, ישב כצ'ט ראה שחלק מהצוות  מתפקדים ,טוב ירדנו על זחל"ם עם הציוד ולקחנו את בית הנוקר של התותח ,הגענו אל הסוללה שהם עשרה קילומטרים מאחור וירדתי איתם, חלק מאנשי הצוות הלומי קרב להיות שלוש שעות בתוך סיר  שבכל רגע אתה יכול להעלם ,

צריך ראיות לסיפורים שלי ,כמו שאמר אלי מדר מהטנק שהתפוצץ ,לוויס יש לכל סיפור תמונות ,

המשך החלום או לא ? לפני כעשר שנים אני בא להצגה בבאר שבע באולם משקנויות הבמה ,אני יושב בשורות התחתונות שורה 7 לפי המנוי, בהפסקה בחור /אדם צועק בקול חזק, זה הוא, אני מסתובב והאדם צועק עוד יותר חזק כל האולם מביטים בי ואחר כך האדם צועק הוא הציל אותי במלחמת יום כיפור ,האולם נרגע ,אמרתי לבחור בהפסקה נדבר ,כן דיברנו ונתן לי את מס' הפלאפון ואשתו הייתה אתו ,היא סיפרה לי שיש לו 100% נכות הלם קרב ,ואסור לו ללכת לבד לאף מקום ,סיפרתי את הסיפור בעמותת תמיד תותחן אמרו לי כשיש טיול תביא את החייל ,אם הוא היה בהצגה אז הוא גר קרוב ,אולי בבאר שבע ,שמו בישראל  משה  ארגסטני  גר ברחוב שאול המלך  ,אני יוסיף את התמונה שלו

סיפור  משה ארדסטני בציר חביבה

חילוץ תומת תקועה בשטח מיצרים  בציר חביבה  מתחת למתחם הברגה    והסמג"ד אורי אורן שטרטר אותי כל המלחמה ויודע את הסיפורים מי שלח אותי להוציא צוות שכבר המצרים בשטח ,כשנתנו פקודה לסגת ביום השני למלחמה כי המצרים כבר עולים לשטח ,הסוללה ברכו כמו שפנים והשאירו צוות תקוע ושאר הסוללה נעלמו ,כן השאירו תומ"ת על ציר חביבה מתחת למתחם הברגה ,המצרים בשטח והיה והם היו נעלמים מי היה יושב בכלא המסו"ל הפיל את הבעיה על הסמג"ד, והייתי ליד הסמג"ד ,הסמג"ד אורי אורן אומר לי מה אתה אומר, דיברתי עם הנהג, אמרתי לסמג"ד ,תראה את העניין סגור,( אני חושב שאני לא הייתי במצב נורמאלי בדיעבד) מיד הלכתי לנהגים תפסתי נהג אמרתי לנהג ,צריך ללכת מהר יש בעיה ,כוונתי את הנהג בדרך ,אני לא הייתי צריך מפה , ולא ואז ,הייתי שנתיים בסיני חימושניק כל הזמן בשטח ,) כיוונתי את הנהג

הגענו לצומת ציר חתם /חביבה יורדים לכביש לציר חביבה ,( עכשיו הכבישים שיורדים לכיוון תעלת סואץ היו עם סוללות עפר מהצדדים בגובה כ 3 מטר ,הגעתי לתמ"ת ירדתי עם מברג גדול ומפתח 10 ,נכנסתי לתומת אין אם לדבר ,כולם בעמוק מבוהלים ,היו כמה שעות בשטח שהמצרים בשטח ,אני מיד פתחתי את מכסה הריצפה ,ושכבתי על הריצפה וידיים בפעמון של המצמד ,שחררתי את ברגיי האצבעות של המצמד יש מרווח ,נהגתי את התומ"ת עליתי על הכביש ,ירדתי לנהג שהביא אותי הסתכלתי לאופק אמרתי לנהג  אתה ראה אלה מיצרים אתה רואה הטנקים אפורים ,הנהג ניבהל קפץ על הקומנדקר ונעלם ,עליתי לתומת ונהגתי בזהירות לא לוחץ חזק על הגז ,

יצאתי מהשטח כבר 4 קילומטרים, הגעתי לציר חת"ם מתחיל עליות יש גשר ומתחת יש נחל גדול עמוק    

 גובהה כ 10 מטרים ורוחב  כ  30 מטרים והתומת לא סוחב קשה לו בעליות ,כיוון שהמצמד משופשף אני כבר לא תחת סוללות עפר, והמצרים יורים מטווח רחוק ,נתתי רברס ונצמדתי להר קטן בגובה של כ 5 מטר המצרים לא רואים אותי ,התקשרתי במכשיר הקשר שבתומת ,למפקדת הגדוד מי שהרים האפרכסת מהמבצעית כן מה אפה אתם ,הסברתי לטלפן אפה אנחנו ושיגיד לסמג"ד ,לקצין חימוש גיורה בן חיים ז"ל , ולמסו"ל  שנטש אותם , אין קול ואין עונה ,אנחנו ממתינים אחרי רבע שעה ,אני לקחתי את האפרכסת והתחלתי לצעוק על כל מי שבגדוד ,אמרתי להם אני הבאתי את התומת 4 קילומטרים לאחור , גם עד לפה אתם פוחדים להגיע ,לא הולך אמרתי למבצעית שבגדוד אנחנו נוטשים את התומת ומתחילים ללכת בנחל מזרחה ,קצין חימוש היתעשת שאל היכן אנחנו הסברתי לו היכן הנחל וסע בתוך הנחל הוא רחב

ועמוק ,הקח"ש  גיורה הגיעה עם זחל"ם עלה עלנו לתומת והמצרים התחילו לירות ,זה פגזים 75 מ"מ לטווח ארוך מי שבתומת זה מגרד את התומת ,המתנו כחצי שעה והמצרים הפסיקו ,אספנו את הציוד האישי ולקחנו את בית הנוקר, ונסענו אל הסוללה , לא למפקדה ,למחרת הסדנה שי הגש"ח באו והחליפו את המצמד ,עד כאן אולי זה חלום ,לפני כמה שנים הייתי בהצגה במשכנותיו -הבמה בבאר שבע , ופתאום בהפסקה משהו קם וצועק זה הוא ,זה הוא , ואחר כך הוא אומר זה הציל אותי במלחמת יום כיפור ,סיבבתי את הראש אמרתי לו בסוף ההצגה נחליף פרטים ,שמו ,משה ארדסטני גר ברחוב שאול המלך, באר שבע , נכה צה"ל ,הלם קרב , מידי פעם משה בא איתי לכנסים של עמותת חיל התותחנים ,יש לי את הפלאפון שלו , גם את זה הסמג"ד שכך ,נפלה עליו שככה כמו לכשברוש, של פורים  אני תמיד בזמן הנכון והתיק נופל עלי , פעם אחת שאלתי את הסמג"ד אורי אורן , למה אתה תמיד כשיש משהו תקלה אתה תמיד קרא לי ,  הסמג"ד  אמר לי ,אני יקרא לאנשי הקבע שנמצאים במפקדה ,הם ימצו איזה תשובה שאי אפשר לתקן או שם יורים ,אני יודע כשאני אומר לך ,אתה תפתור את הבעיה ,ובלי תירוצים וסיבות לא להגיע, עכשיו מלחמה  , אני יודע שאמרתי לך את הבעיה ,אתה תביא את המצב לצד הטוב ביותר, ואתה זמין בכל מקום

עד כאן סיפורו של חילוץ צוות התומת עם משה ארדסטני

אחרי המלחמה

• אני נגד בתפקיד קצין החימוש של האגד.
• המג"ד מינה אותי לקצין החימוש של הרק"מ ואת קצין החימוש מינה להיות קצין חימוש של הרכב והנשק. 
• אחרי חצי שנה - מפקד אגד 209 אמר לקצין החימוש של האגד - ישראל  וויס יהיה בוחן ראשי של האגד.
• הסיבה - הגדוד שלנו גדוד 403 היה במקום ראשון בביקורת ארצית בכשירות הכלים. מפקד האגד לקח אותי תחת חסותו והנחה אותי לבנות צוות, הקמתי צוות של 9 חימושניקים מורעלים, קיבלנו שני רכבים והתחלנו לתקן את הכלים של האגד בצורה יסודית , אני והצוות העלינו את כשירות הרק"מ להכי טובה ואכן בכל הביקורות זכינו לתעודת הצטיינות.

הייתי 5 שנים בצה"ל
 תמונות משירותי לסידור