מאת: ניסים קלו

תאריך עלייה לאתר: 30/09/2022

תאריך האירוע: 2007-12-01

מספר צפיות: 440

הסדנה החטיבתית של חטיבה 7 במלחמת ששת הימים

בגיליון 26 של "שריון" הובאו סיפורי קרב של יחידות רבות במלחמת ששת הימים, מפי המפקדים אז. בסיפורים לא באה לביטוי עבודתם החרוצה והמסורה של אנשי החימוש, שהיו צמודים ליחידות השריון באימונים, בטרם הקרבות ובמהלכיהם, ולאחר המלחמה. אל"ם (מיל)' נחמן ורד (וגנר) מביא את סיפור הסדנה החטיבתית של חטיבה 7 במלחמת ששת הימים.

רקע                         

•  באוגוסט 1956 התגייסתי לצה"ל. לאחר טירונות מקוצרת עברתי קורס מכונאי טנק אי־אם־אקס־13 בחירום, ונטלתי חלק במלחמת קדש כמכונאי טנק זה. בשנת 1964 כיהנתי כמ"פ בפלוגת רק"ם א' בסדנה הגייסית .650 בהיותי מ"פ מוניתי כמפקד הסדנה החטיבתית (סדח"ט) של חטיבה ,7 מינוי משני בחירום, ומלאתי תפקיד זה ארבע שנים, עד ,1968 בנוסף לתפקידי כמ"פ א' בסדנה הגייסית. בשנת 1968 השתתפתי כמ"פ של פלוגה קדמית (פלק"ד)   מצומצמת   במבצע   ּכָרא  ֶמה   "(תופת)" במסגרת חטיבה .7 לאחר שהוקמה האוגדה הקבועה פירקו את הסדנאות החטיבתיות (הסדח"טים) והקימו את גדוד שירותי חימוש (גש"ח) הנייד, במסגרת אגד תחזוקה של האוגדה.
• ❚ לפני מלחמת ששת הימים גויסה הסדח"ט מספר פעמים, בין השאר, לפעילות מבצעית של חטיבה 7 נגד עבודות ההטיה של מי הירדן על ידי הסורים - "המלחמה על המים."
• במלחמת ששת הימים הסדח"ט גויסה ופעלה בהרכב של שני שלישים מילואים ושליש גרעין סדיר מהסדנה הגייסית ,650 בעיקר מחיילים ומפקדים של פלוגה א.' היו ברשותנו מעל 40 כלי רכב, מתוכם רכב מגיוס מילואים (יר"ם,) בסך הכל כ־140 חיילים בסדיר ובמילואים. לפני המלחמה טיפלנו בהכנה למלחמה בכל הקשור באחזקה שוטפת באימונים, ביקורות וטיפולים יזומים, והחלפת קנה התותח מ־20 ליטראות 83( מ"מ) ל־105 מ"מ "(שָריר.)" 
• מבנה הסדח"ט: בסדנה החטיבתית היו 2 מחלקות רק"ם (שוט ומגח,) מחלקת רכב וזחל"מים, מחלקה כללית (נַּׁשקים, מסגרי תותחים, מכשירנים אופטיים, בתי מלאכה עם בעלי מקצוע מתאימים וציוד בהתאם, מחלקת אחסנה ובה מחסנים ניידים לחלפים, ומחלקת מנהלה.
• סד"כ החטיבה: גדוד 82 עם טנקי שוט מטאור, גדוד 79 עם טנקי מגח אם־48 בעלי תותח 90 מ"מ ומנוע בנזין, פלוגה סיור חטיבתית, גדוד חרמ"ש על זחל"מים. סופחו לחטיבה פלוגת הנדסה 606 עם טנקי מורג ודחפורים על בסיס שרמן וארטילריה. הסדח"ט פעלה כפלוגה אורגנית של החטיבה על כל המשתמע מכך. השתתפנו בקבוצת פקודות ובישיבות מטה בחטיבה, קיבלנו פקודות מבצע והוראות ביצוע ופעלנו בהתאם להוראות. פעלנו כגוף עצמאי עם אוטונומיה מלאה באחריות פיקודית בתנועה בעקבות החטיבה. נתנו מענה לצרכים הלוגיסטיים של החטיבה שנעה ונלחמה עד התעלה כולל במלחמת התשה מצפון לאיסמעיליה. עד להגעה לתעלה פעלנו באחריות ובעצמאות מלאה מבחינה ארגונית, ביצענו את כל התיקונים ואחזקת שבר בתנועה בעקבות החטיבה, אספקת חלפים וכל הנדרש. לקראת פעילות החטיבה במלחמת ההתשה ביצענו ביקורות יזומות כדי להביא את האמל"ח לכשירות מלאה, וכן צרפנו מחלקה קדמית לכוחות החטיבה שלחמו ובכך נתנו מענה בתיקונים ובחילוץ הטנקים שנתקעו ושקעו בביצות. המחלקה של הסדח"ט, שסופחה לחטיבה שלחמה בתנאי שטח קשים, התגברה על כל התקלות וביצעה את המשימה. המלצתי בפני יו"ר הועדה לצל"שים אל"ם (אז) יקותיאל (קותי) אדם להעניק לשלושה מחיילנו צל"ש, אך הוא הסביר שעדיפות ניתנת ללוחמי  השריון  (לטנקיסטים.)  במבצע  "  ַּכָרא  ֶמה" קיבלו שלושה מחיילנו, שפעלו כצוות טנק חילוץ, צל"ש ממפקד החטיבה.

חיילים מהסדח"ט במסדר הניצחון

על כל היתר היה קל יותר להתגבר. הסדח"ט של חטיבה 7 פעלה לפני המלחמה, במהלכה ולאחריה. חזרנו עם כל הטנקים, תיקנו את כל הדרוש, בין השאר באחזקת שבר, בשיתוף הדוק עם החט"פים והמח"גים, הכשרנו את הצל"ם, ביצענו החזרות לכשירות במהלך הקרבות ולאחריהם, פעלנו בהתאם להוראות של החטיבה להיות מוכנים לשלב הבא, למלא את המלאים עם חלפים, כאילו מתחילים מחדש.

א' מהסדנה הגייסית 650 לתת אחזקה לחטיבה 7 שהתמקמה בביר גפגפה. בעת המלחמה ולאחריה היינו אחראיים להספקת חלפים ולהשלמת המלאים, בנוסף לאחזקה השוטפת. בין המשימות השוטפות הטילו עלינו אחריות לאיסוף השבויים וריכוזם באל עריש. פרט נוסף קיבלנו עלינו לארגן את מסיבת הניצחון. על הפעולה והעשייה הרבה של הסדח"ט קיבלנו את כל הערכה וההוקרה של המח"ט ואנחנו גאים על כך.

הסדנה החטיבתית במלחמה    

יש לציין ולהדגיש שהצל"ם והאמל"ח בחטיבה 7 היו בחלקם הגדול ציוד מיושן שחייב מערך אחזקה ותחזוקה שייתן מענה לוגיסטי. הסדח"ט של חטיבה אכן עמדה בציפיות ונתנה מענה כנדרש, למרות שעדיין לא היינו מאורגנים עם האמצעים והציוד בצמ"שים (ציוד מיוחד בשדה.) הניידות שלנו הייתה מוגבלת, הנ"נים (קומנדקרים) ורכב היר"ם (יחידות רכב מילואים) שהיו ברשותנו לא הינו מוגנים וכמוהם הגוררים והנגררים. עם זאת הצלחנו לנוע, להיות צמודים לטנקים וללוחמים, לעשות את מלאכתנו ביעילות מרבית ובמהירות, ובעיקר במקצועיות ובנחישות, והתוצאות בהתאם. הסמח"ט פינקו (שסיפורו הובא בגיליון "שריון" )26 פעל בהצלחה מלאה כחלק מסד"כ החטיבה על כל המשתמע מכך. לגבי עמיר שהיה מג"ד 82 יש בהחלט כל הקרדיט על בניין הכוח, הוא היה הגדוד המוביל של החטיבה. גדוד 79 בפיקודו של אהוד אלעד ז"ל, שנהרג בתחילת המלחמה בקרבות ג'ירדי - מתחם רפיח, קלט את הטנקים והכין את הגדוד היטב למלחמה, במקצועיות גבוהה ובמנהיגות למופת, והסמג"ד חיים ארז המשיך אחריו להוביל את הגדוד כמג"ד בהצלחה מלאה. לכל גדוד הייתה פלוגת מפקדה עם דרגי א,' דלק, תחמושת ומזון, שאנשיה פעלו בצורה טובה ונתנו מענה לכל הצרכים בתחום אחריותם.        

הטנקיסטים, המט"קים והמפקדים היו מיומנים ברמה מקצועית גבוהה, והמח"ט הוביל את החטיבה לניצחון המזהיר. חשוב לזכור ולהזכיר את המפקדים, הלוחמים ויתר השותפים בסיפורי הגבורה שלהם. פינקו איש שריון בכל רמ"ח אבריו, לוחם נועז, קצין ומפקד אמיץ, בעל יכולת פיקודית. הישגי חטיבה 7 והצלחתה במלחמה נובעים בעיקר מפיקוד, מנהיגות, מקצועיות, ארגון וניהול והפעלה ברוח המפקדים והדוגמה אישית. משמעת ברזל דרושה להפעלת השריון כחייל טכני, ולניצול אופטימלי של המשאבים האנושיים ללא פשרות, תוך גילוי יצירתיות, נחישות ודבקות במטרה. מבחינתי אפשר לומר שאם שרדנו את גורודיש,

על כל היתר היה קל יותר להתגבר. הסדח"ט של חטיבה 7 פעלה לפני המלחמה, במהלכה ולאחריה. חזרנו עם כל הטנקים, תיקנו את כל הדרוש, בין השאר באחזקת שבר, בשיתוף הדוק עם החט"פים והמח"גים, הכשרנו את הצל"ם, ביצענו החזרות לכשירות במהלך הקרבות ולאחריהם, פעלנו בהתאם להוראות של החטיבה להיות מוכנים לשלב הבא, למלא את המלאים עם חלפים, כאילו מתחילים מחדש. סיכום והפקת לקחים מהמלחמה תוך כדי המלחמה למדנו את נקודות התורפה כדי לתת פתרונות טכניים הולמים לצורך הפעלה אופטימלית של האמל"ח ולהצלת חיים. את המלאכה של השיפורים עשינו לאחר המלחמה במסגרת הסדנא הגייסית.

הנושאים העיקריים שטופלו על ידי הסדנה הגייסית:

• ❚ הגבהת צריחון המפקד ב־10 ס"מ כדי להרחיב את שדה הראיה למפקד, ולהקנות לו מיגון בלי להיחשף.  מציאת פתרון להרכבת מערכות פינוי שדה מוקשים מסוג "נוכרי" של טנקי טי־54/55 שנפלו שלל, על גבי הטנקים שלנו שוט ומגח, במקום השרמנים המיושנים עם מורג ודחפור.
• ❚ הקמת גש"ח נייד עם כל האמצעים, הציוד והמכשור (צמ"שים) על גבי זחל"מים, וכן מחסני חלפים על משאיות ריו ,4x4 בתי מלאכה עם כל המכשור והציוד בלי גוררים והנגררים, משאיות 10 טון 4x4 עם מנוף עצמי ועוד.
• ❚ קליטה ראשונית של טנקי שלל טי־54/55 (טירן 4 ו־)5 והוספת התקנים שונים עליהם לצורכי אימונים, ובשלב השני השלמות במש"א להחלפת התותח ל־105 מ"מ ושינוים נוספים.
• ❚ בניית דגם ראשוני של טנק פינוי פצועים (אמבולנס) על מרכב שרמן. בהמשך נבנו 14 טנקים לפי תפיסה זו במש"א ובהם השתמשו במלחמם יום הכיפורים.התארגנו בפלוגה א' של הסדנה הגייסית להכיר וללמוד את מערכות טנקי השלל ולטפל באחזקתם השוטפת באימונים  ארגנו מחלקות למכונאות ולחשמל ולצריח של טנקי הטירן עם ציוד הבדיקה ומחסן החלפים; והשתלבנו עם מדור טירן במפקדת קצין החימוש הראשי (מקחש"ר) בכתיבת הוראותטכניות.
• ❚ עם עלייתה של חטיבה 7 לרמת הגולן הקמנו פלוגה קדמית מצומצמת לאחזקת החטיבה, בשלב א' בקונטרה ואחר כך בנפח. בעקבות תרגיל של החטיבה בשטח הררי לאחר המלחמה, יצרנו אמצעי דחיפה ומוטות גרירה לטנקי שוט, וציידנו את מחלקות של הפלק"ד, שבאמצעותם נעזרנו במבצע ּכָרא  ֶמה, להעביר את הטנקים ללא היגוי בגשר אלנבי כיוון שהעיניות הסופיות נשברו ולא היה זמן להחליפן. זה אחד הלקחים שיש ליישם ולבצע. יש מקום לציין ולהדגיש את הסדנה הגייסית 650 כיחידה אורגנית של גייסות השריון על פועלה בתחום אחזקה באימונים, בתרגילים, בפעילות מבצעית מעבר לקו הירוק, ברגיעה ובעתות מלחמה. הקמנו סדנאות, מתקנים (סככות) לאחזקת יחידות השריון מאופירה (שרם א־שייך) ועד רמת הגולן. פיתחנו אמצעי לחימה, יצרנו עזרי אימון וביצענו שינוים ושיפורים בטנקים. בקליטת טנקים למערך השריון ביצענו שינוים ושיפורים, טיפלנו בתיקון תקלות של "חבלי לידה" ובכך נתנו פתרונות ומענה טכני כנדרש. יש להדגיש ששריון הוא חייל טכני ביסודו והקשר הצמוד בין השריון כגוף לוחם ומכריע בקרב היבשה לבין הגוף הלוגיסטי מביאים לשלמות הביצוע של המטלות והמשימות.